רפאל הביסה את התעשייה האווירית: תרכוש את אירונאוטיקס ב-850 מיליון שקל

הצדדים חתמו הלילה על עסקה בתום מו"מ שנמשך מספר חודשים • אירונאוטיקס, שנמצאת תחת שתי חקירות, תימכר לסטולרו ולרפאל במחיר שישקף פרמיה של 70% על שוויה בבורסה • עם מכירתה הסופית, סטולרו ורפאל יחזיקו בה 50% כל אחד, והיא תימחק מהמסחר

ידידיה יערי, יו"ר אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר
ידידיה יערי, יו"ר אירונאוטיקס / צילום: איל יצהר

כחמישה חודשים לאחר שהניחו הצעה לרכוש את חברת אירונאוטיקס ב-430 מיליון שקל ,  ונדחו בידי דירקטוריון החברה, הגישו רפאל ואיש העסקים אביחי סטולרו הצעה גבוהה באופן דרמטי עבור הבעלות בחברת המל"טים מיבנה - בסך כ-850 מיליון שקל - פרמיה של כ-70% על שווי הבורסה בתחילת יום המסחר, אך עדיין נמוך משווי של כמיליארד שקל בהנפקת אירונאוטיקס בבורסה לפני כשנה וחצי.

בעקבות הדיווח זינקה מניית אירונאוטיקס  היום ביותר מ-30% והשלימה עלייה של כ-80% בחודש האחרון, לשווי שוק של כ-670 מיליון שקל. במידה והרכישה תושלם, יימחקו מניות אירונואוטיקס מהמסחר בבורסה והחברה תהפוך לפרטית.

באירונאוטיקס, שנשלטת בידי הקרנות KCPS, ויולה ובראשית, ציינו כי ההצעה המשופרת של רפאל וסטולרו כפופה לביצוע בדיקת נאותות לחברה ולחברות הבנות שלה. בתמורה תעניק אירונאוטיקס לסטולרו ולרפאל בלעדיות במו"מ לרכישת החברה. לוח הזמנים שנקבע למיצוי המו"מ הוא עד 15 בפברואר, עם אופציה להארכת המו"מ בשבועיים נוספים במידה שבדיקת הנאותות לא תושלם.

בעלי מניות אירונאוטיקס
 בעלי מניות אירונאוטיקס

המרוץ להשלמת העסקה: חשש מתע"א

בשבועות האחרונים גבר הלחץ על רפאל וסטולרו לסגור עסקה באירונאוטיקס. זאת כשברקע דיווחים על התעניינות מצד התעשייה האווירית ברכישת החברה, כמו גם על קרן השקעות מחו"ל המתעניינת ברכישת חלקה של אירונאוטיקס בחברה הבת קונטרופ.

קונטרופ, שמתמחה בפיתוח וייצור מערכות אלקטרו-אופטיקה מתקדמות לשימושים צבאיים ולהגנת גבולות, מוחזקת בידי אירונאוטיקס ורפאל ב-50% מהמניות כל אחת (שליטה משותפת).

בהודעה שפרסמה היום אירונאוטיקס נאמר כי חרף הסנטימנט השלילי שגרם מאז אוגוסט 2017 לירידה חדה בערך החברה, היא המשיכה לקיים את עסקיה כרגיל, תוך השקעה בפיתוח מוצרים, קידום עסקאות חדשות ועמידה במצבים מאתגרים.

באחרונה דיווחה אירונאוטיקס על מספר עסקאות למכירת מערכות בלתי מאוישות למספר מדינות בעולם, בהיקף של כמה עשרות מיליוני דולרים. חלק מלקוחות אלה, טוענת אירונאוטיקס, הם לקוחות חדשים שלה וההזמנות שעשו הובילו לגידול בצבר ההזמנות שלה שעומד כיום על 211 מיליון דולר. בחברה טוענים כי מדובר בצבר ההזמנות הגדול ביותר בתולדותיה, והוא מבטיח גידול בהכנסות שלה ברבעונים הבאים: "על אף הקשיים והאתגרים, הפוטנציאל ואיכותיות החברה לא נעלמו מעיניהם של גורמים אסטרטגיים ובהם רפאל, התע"א וקרן זרה - שחיזרו במרץ אחרי החברה במהלך השבועות האחרונים וניהלו מגעים להשקעה בה או לרכישתה", מסרה אירונאוטיקס.

אירונאוטיקס סובלת בשנה האחרונה מפגיעה קשה בפעילותה בעקבות פרשה שבה הייתה מעורבת במדינה זרה, ושבעקבותיה התלה משרד הביטחון את רישיון השיווק והיצוא של מל"ט מתוצרתה ללקוח מהותי באותה מדינה (פרשה שעדיין מוטל עליה צו איסור פרסום, לאחר שלפני כשנה נפתחה חקירה פלילית בנושא).

באוגוסט 2018 דיווחה אירונאוטיקס לבורסה כי 10 בכירים בחברה, ובהם המנכ"ל שלה עמוס מתן, יועמדו לדין בכפוף לשימוע שייערך להם במחלקה הכלכלית שבפרקליטות המדינה. כתב האישום שגובש נגד בכירי אירונאוטיקס מייחס למנהלי החברה ולעובדים בכירים בה ביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות על חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, שבוצעו בנסיבות מחמירות.

אירונאוטיקס הפכה לציבורית בקיץ 2017, לאחר שהקרנות השולטות בחברה ביצעו הצעת מכר ענקית בהיקף של יותר מ-400 מיליון שקל. בנוסף החברה הנפיקה במקביל מניות חדשות, בהיקף של 53 מיליון שקל - לגוף שהוביל את ההנפקה, לאומי פרטנרס, והחלה להיסחר בבורסה לפי שווי של יותר ממיליארד שקל.

הטיסה של אירונאוטיקס - מההנפקה ועד עסקת המכירה הנוכחית
 הטיסה של אירונאוטיקס - מההנפקה ועד עסקת המכירה הנוכחית

המעבר של מנכ"ל רפאל לאירונאוטיקס

מדוע היה כל כך חשוב לרפאל להיכנס לעסקת אירונאוטיקס? מזה זמן רב שחברת רפאל מערכות לחימה מתקדמות מנסה להרחיב את פעילותה, תוך הגדלת היקף היצוא שלה ושיפור כושר התחרות בעולם. פורטפוליו המוצרים שלה שמבוסס על טילים, מערכות הגנה נגד רקטות ומערכות להגנה אקטיבית על טנקים ומשוריינים - חסר כלי טייס בלתי מאויישים.

ברפאל מאמינים כי החזקת פלטפורמות אוויריות בלתי מאויישות תאפשר לה להציע לעולם חבילות של מוצרים ושירותים שיאפשרו לה להתחרות במכרזי ענק מול יצרניות המל"טים המרכזיות בישראל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית. את רפאל עניינו במיוחד המל"טים הקטנים שמפתחת ומייצרת אירונאוטיקס, והם נחשבים לכלי טייס המספקים שירות טוב למפעיליהם ומחירם נמוך ביחס למל"טים של היצרניות הגדולות.

אירונאוטיקס והחברות הבנות שלה מעסיקות כ-750 עובדים. מנכ"ל החברה הוא עמוס מתן, לשעבר בכיר באלביט מערכות והיו"ר שלה הוא האלוף (במיל') ידידיה יערי, שלפני כן כיהן במשך שנים ארוכות בתפקיד מנכ"ל רפאל.

סביר להניח שבתפקידו הנוכחי יערי ידע בדיוק מה רפאל רוצה וצריכה - והבין שהוא יכול לספק את צרכיה, נוכח שאיפותיה לפרוץ אל השוק העולמי. נציין כי בשבועות האחרונים דחה דירקטוריון רפאל ברוב קולות את הדרישה שהעבירה לה רשות החברות הממשלתיות, לשלם לה ב-2019 דיבידנד חריג בגובה של חצי מיליארד שקל. לרפאל יש בקופה סכום של כ 2.5 מיליארד שקל, שלדברי גורמים שמקורבים לחברה "צבוע" להשקעות עתידיות, להעצמת החברה ולפיתוחה.

"בעלי המניות באירונאוטיקס ירוויחו, הציבור לא"

המו"מ שהתקיים במהלך השבועות האחרונים בין נציגי רפאל וסטולרו לבין אירונאוטיקס נערך במקביל למגעים הראשוניים מול תע"א וקרן ההשקעות האמריקאית KKR, שמתעניינת ברכישת חלקה של אירונאוטיקס בקונטרופ. אף שלתע"א יש פעילות ענפה בתחום כלי הטייס הבלתי מאויישים, כמו גם יכולות טובות בתכנון ובייצור של כלי טייס, באחרונה היא הניחה על השולחן הצעה לרכוש את אירונאוטיקס בסכום שהוערך ביותר מ-600 מיליון שקל.

גורמים בכירים בשוק הביטחוני, כמו גם גורמים ממשלתיים, לא חסכו היום ביקורת על תע"א בנוגע להתנהלותה בעניין אירונאוטיקס: עיקר הביקורת מתמקד בכך שהיא נכנסה לתחרות עם רפאל בעסקה שתעלה לציבור הישראלי כסף רב - סכום שבמקום שיכנס למדינה, יתגלגל לידי בעלי המניות באירונאוטיקס.

"אין לאירונאוטיקס שום ערך מוסף עבור תע"א", אמר בכיר בתע"א בשיחה עם "גלובס": "מל"טים, היא יודעת לייצר טוב יותר מאירונאוטיקס ויש לה גם את מפעל תמ"מ שיוצאיו הקימו את קונטרופ - כך שגם את קונטרופ היא לא צריכה".

הגורם הבכיר העריך כי המניע המרכזי של תע"א להכנס למירוץ על רכישת אירונאוטיקס הוא החשש שרפאל תשיג דריסת רגל בתחום המל"טים ותעמיד לה תחרות קשה בשווקים בחו"ל, אבל גם במסגרת המכרזים של משרד הביטחון: "חסימת מתחרה היא שיקול מאוד מרכזי במצב כזה, אבל איפה רשות החברות הממשלתיות לכל הרוחות? זה יעלה לציבור הרבה מאוד כסף".

גם גורם בכיר במשרד האוצר לא חסך היום ביקורת על העסקה למכירת אירונאוטיקס ובעיקר להעלאת המחיר הדרמטית של החברה כתולדה של התכתשות בין שתי חברות ממשלתיות: "זה בעייתי בכל מיני היבטים. הרבה מאד כסף עובר כאן מהציבור לטובת גורמים פרטיים. מה נשתנה כאן בחמשת החודשים האחרונים, מאז שרפאל וסטולרו הניחו הצעה של 430 מיליון שקל? לכלום. החברה היא אותה חברה, המוצרים הם אותם מוצרים והשוק הוא אותו שוק".

"היהלום" של אירונאוטיקס: החברה הבת קונטרופ

מי שנחשב ל"יהלום" של אירונאוטיקס הוא ההחזקה בחברה הבת קונטרופ (50%), שהוקמה לפני כ-30 שנה על ידי קבוצה של יוצאי חיל האוויר ותע"א, פועלת מאזור התעשייה נווה נאמן בהוד השרון ומעסיקה כיום כ-300 עובדים. החברה מפתחת, מייצרת ומשווקת מערכות אלקטרו-אופטיות מתקדמות המיועדות לגילוי, הכרה וזיהוי מטרות ואובייקטים, בטווחים של החל ממאות מטרים ועד עשרות רבות של קילומטרים.

מוצרי החברה מיועדים למגוון שימושים צבאיים וביטחוניים. החברה מספקת את מוצריה   למערכת הביטחון בישראל, וכן לגופי ההגנה בעולם, תוך מכירה ישירה ללקוחות הקצה או באמצעות אינטגרטורים גדולים. 

בתחילת 2012 הושלמה עסקה במסגרתה רכשו אירונאוטיקס (שכבר החזיקה עד אז ב-18% ממניות קונטרופ) ורפאל את הבעלות המלאה בקונטרופ מידי ארבעת יזמיה -  שלמה ניר (המנכ"ל דאז), ששון בנדו, אלי בן-אהרון ויחזקאל אמבר. העסקה, שהניבה תמורה של עשרות מיליוני שקלים לכל אחד מהיזמים, שיקפה לקונטרופ שווי של כ-300 מיליון שקל .

מאז, נרשמה צמיחה מהירה בפעילות החברה ולפיכך גם בשווייה. את שנת 2017 סיימה קונטרופ עם הכנסות של קרוב ל-300 מיליון שקל - כמעט כפול מב-2015. הצמיחה הדו ספרתית בין השנים הללו חלחלה גם לרווח הגולמי של החברה (שעמד ב-2017 על 82 מיליון שקל) ולרווח התפעולי (36 מיליון שקל). בשורה התחתונה, רשמה קונטרופ ב-2017 רווח נקי של כ-31 מיליון שקל - בדומה לרווח שהציגה ב-2016. בתשעת החודשים הראשונים של 2018 חלה ירידה ברווחי החברה הבת בשלך עלייה בהוצאות המימון והם עמדו על כ-10 מיליון שקל.

הביקוש למוצרי קונטרופ, נטען בתשקיף אירונאוטיקס, גדל באופן עקבי והוא צפוי להמשיך ולגדול בשנים הבאות לאור הגידול הצפוי בתחום איסוף המודיעין החזותי ובכללו לצרכי הגנת גבולות , HLS) Scurity Land Home) וצרכי ביטחון אחרים, תוך שימוש במערכות מודיעניות שונות מאוישות ובלתי מאוישות, באוויר, בים וביבשה.