להעשיר את הקופה או להרחיק תיירים תפרנים: מה עומד מאחורי מס התייר?

ניו-זילנד, ונציה, יפן ויוון כבר גובות מס כניסה מתיירים • בבהוטן גובים 200-250 דולר ליום כדי להרחיק מהנסיכות הקטנה תרמילאים או תיירים תפרנים • האם ההוצאה הנוספת היא גורם מרתיע לתיירים שרוצים לבקר בערים היפות בעולם?

תייר בבהוטן / צילום: רויטרס
תייר בבהוטן / צילום: רויטרס

התיירות העולמית גדלה מדי שנה, ולכן אין זה מפתיע שהמדינות מחפשות דרך להרוויח מכך. לאחרונה הודיעה ונציה - אחת הערים המתוירות בעולם עם כ-20 מיליון תיירים מדי שנה - כי תחל לגבות 10 אירו מכל תייר שמבקר בה ליום אחד. אחריה גם ניו-זילנד הצטרפה לחגיגה והודיעה כי החל מאמצע השנה תגבה 24.4 דולר (35 דולר ניו-זילנדי) מכל תייר שיגיע אליה. הממשלה מעריכה כי המס יכניס לקופתה 40-56 מיליון דולר, שיועברו לטובת שימור ותשתיות לטובת התייר. 

גם ממשלת יפן הכריזה לאחרונה על "מס סיונרה" - 9 דולר שישלם כל תייר שעוזב את המדינה, והסבירה כי ההכנסות מהמס החדש יושקעו בשירותים לתייר כמו עלוני מידע במגוון שפות, בנמלי התעופה, ב-Wi-Fi בתחבורה ציבורית ועוד. הממשלה מעריכה כי עד סוף השנה יכניס המס לקופתה 461 מיליון דולר (50 מיליארד ין). התזמון, אגב, לא מקרי: ב-2020 תארח טוקיו את משחקי האולימפיאדה, מה שצפוי להוביל לעלייה במספר המבקרים ביפן ל-40 מיליון תיירים, לעומת 30 המיליון שביקרו בה ב-2018. ובמילים אחרות: הכנסה נוספת של 30% לקופתה. 

מבחינת ממשלת יוון, שהצטרפה גם היא למדינות שגובות מס תייר במהלך 2018, הטריגר היה אחר: המדינה לא הסתירה כי גביית המס החדש ממיליוני התיירים שפוקדים את המדינה מדי שנה יועבר לקופתה לאור מצבה הכלכלי המדאיג. עד כמה זה משמעותי? מספר התיירים במדינה נמצא בנסיקה: בשנה שחלפה ביקרו בה 32 מיליון תיירים, לעומת 27.4 מיליון ב-2017 ו-24.8 מיליון ב-2016. בתחשיב צנוע לפיו תייר השאיר ביוון 8 אירו מס עבור 4 לילות, הרי שיוון הכניסה לקופתה סכום של 256 מיליון אירו. לא רע.

להילחם בתופעת ה"אובר טוריזם" 

2018 הייתה כאמור שנת מפנה בכל הנוגע למס התייר, וברוב המדינות משלמים התיירים דרך בתי המלון או הדירות שבהם הם לנים. בחלק מהמדינות אף החליטו להעלות את המס, ובאחרות - בעיקר באירופה - החליטו לגבות כפל מס בערים המתוירות יותר. כך לדוגמה, במאי האחרון אפשרה ממשלת ספרד לאיים הבלאריים (מיורקה, איביזה) להכפיל את מס התייר שנגבה מהמבקרים עד לסכום של 4 דולר ליום. גם כאן מנחמים את התיירים בכך שכל הסכום חוזר אליהם כשהוא משמש לשימור ולפיתוח משאבי האיים.

הרצון להגדיל את ההכנסות שמשאירים תיירים במדינה הוא מובן, אלא שחלק מהמדינות מצהירות שהן גובות מס כניסה כדי לערוך סינון מקדמי ולהילחם בתופעת ה"אובר טוריזם". אם נחזור לונציה, למשל, רק תייר אחד מתוך חמישה נשאר ללון בה לפחות ללילה אחד. בשנים האחרונות חווה העיר גידול במספר התיירים, מה שהוביל לחשש כי היא תשקע מהר יותר לאור העומס בשטחה (כעת ההערכות הן כי היא שוקעת בכ-2 ס"מ מדי שנה).

בעקבות ונציה, גם ראש עיריית פירנצה ביקש לאפשר לו לגבות מס תייר ממבקרי היום, זאת בנוסף למס התייר שמשלמים הלנים בבתי המלון. מבחינתו, מבקרי היום המכונים "Hit and run", הם לא מועילים כלכלית ובעיקר מפריעים לתושבי העיר. לכן, אין זה מפתיע ששתי הערים הללו מאסו בתיירים למרות שהם מזרימים להן חמצן כלכלי.

אבל האם הוצאה נוספת של 10 אירו היא גורם מרתיע לתיירים שרוצים לבקר באחת הערים היפות בעולם? כנראה שלא. את המסקנה הזו אפשר ללמוד מהנסיכות בהוטן, שם לקחו את עניין מס התייר 10 צעדים קדימה, והם גובים בין 200 ל-250 דולר ליום (בהתאם לעונה), במטרה להרחיק מהנסיכות הקטנה תרמילאים או תיירים תפרנים.

אגב, מי שביקר בבהוטן מעיד כי למרות המס היקר (שמסתכם ב-1,000 דולר לפחות לביקור של 5 ימים), מדובר בביקור ששווה את ההשקעה. עד כמה המס הזה מונע מתיירים להגיע למדינה? את שנת 2017 סיימה בהוטן עם 256 אלף מבקרים - גידול של 21% לעומת שנה קודמת.

ומה קורה בישראל?  

אין ספק כי גביית מס מתיירים היא צעד שיש בו היגיון מבחינת הממשלות. ברוב המקרים, עבור התייר מדובר בעלות של כוס קפה נוספת במהלך החופשה, אבל כשמכפילים את הסכום במיליונים, מתקבלת הכנסה לא מבוטלת.

גם כאן, הכול שאלה של איזון: תייר שמבקר במדינה משאיר בה כסף - על לינה, מזון, קניות, בילויים ועוד - כך שמס תייר של כמה דולרים בודדים נבלע בהר ההוצאות הללו. וכל עוד שזה מסתכם בעלות של כמה דולרים - הממשלות יכולות להמשיך במדיניות הזו ולהצהיר שהכסף מושקע למעשה לטובת התייר או לטובת הטבע והסביבה.

מאמר שפרסם לאחרונה ה"טלגרף" הבריטי מצא כי במדינות שבהן חל גידול שנתי במספר התיירים, ההשפעה השלילית של גביית מס הייתה מינורית, אם בכלל. "זו האחריות של אותן מדינות לוודא שמספר התיירים שמבקרים בהן נשאר יציב, שתשתיות המדינות מסוגלות להכיל את התיירים, במובן של השפעה סביבתית ואיכות חיי התושבים. אם המשוואה הזו אינה מאוזנת - לגיטימי שהן יינקטו מהלכים. האם דרך הכיס? לא בהכרח. אחת הדרכים היא לעודד את התיירים לגלות יעדים חדשים ופחות מוכרים באותה מדינה, מה שעדיף על פני הברחת התיירים דרך סנקציות כספיות", נכתב. 

בישראל, אגב, אין מס תייר, ומשרד התיירות, לפחות בקדנציה הנוכחית, לא שקל את הנושא, ואולי טוב שכך. עם 4.1 מיליון תיירים שביקרו כאן בשנה שחלפה ושחווים כמונו את יוקר המחיה - עדיף שלא להעמיס עליהם עלויות נוספות. לפחות בינתיים.