66 סטארט-אפים, 80 מיליון שקל: תוכנית הפיילוטים הממשלתית יצאה לדרך

"ארגזי החול" שמובילה רשות החדשנות יוצאים לדרך במטרה לעשות מהפכה ממשלתית בתחום הבריאות הדיגיטלית, סייבר, חקלאות, תחבורה, חדשנות סביבתית ועוד • בין הגופים שמשתפים פעולה ושהפיילוטים ייערכו בהם: משטרת ישראל, נמל אשדוד ועיריית ת"א

Terrascan Labs
Terrascan Labs

רשות החברות אישרה את הפעלתם של 66 פיילוטים ("תוכניות הרצה") של חברות סטארט-אפ ישראליות שיפעלו במשרדי ממשלה, בחברות ממשלתיות וברשויות מקומיות. מנתונים שהגיעו לידי גלובס עולה כי היקף התקציב הכולל של הפרויקטים הוא כ-160 מיליון שקל, כשהיקף התמיכה הממשלתית הוא כ-80 מיליון שקל. ברשות החדשנות מתכננים להגדיל את היקף פרויקט הפיילוטים בשנת 2019 ולהגיע להיקף תמיכה תקציבית של עד 150 מיליון שקל.

חברות
 חברות

פרויקט הפיילוטים נועד לאפשר לסטארט-אפים לבדוק ולשפר את הטכנולוגיה שלהן באתרי גופים ממשלתיים תוך הסדרת רגולציה מותאמת ("ארגזי חול"). במסגרת הפרויקט, שהוצג לראשונה בגלובס במאי האחרון, רשות החדשנות ניהלה בחודשים האחרונים תהליך של פרסום קולות קוראים, סינון הצעות ואישור ההצעות בהליך תחרותי באמצעות ועדות מקצועיות תחומיות, בהן לקחו חלק גם משרדי הממשלה הרלוונטיים. תוצאות התהליך, שנחשף כעת לראשונה, מעלות כי 181 חברות הגישו בקשות תמיכה לקרן הפיילוטים, בהיקף כולל של 620 מיליון שקל. בסוף התהליך אושרו 66 בקשות: 24 פיילוטים בתחום הבריאות הדיגיטלית שיקבלו 35 מיליון שקל, 18 פיילוטים בתחום החקלאות שיקבלו 20 מיליון שקל, 15 פיילוטים בתחום הסביבה שיקבלו 13 מיליון שקל, ארבעה בתחום התחבורה שיקבלו 7 מיליון שקל, ארבעה בחברות ממשלתיות שיקבלו 4 מיליון שקל ואחד בלבד בתחום הגנת הסייבר שיקבל 750 אלף שקל. תקציבי התמיכה מגיעים מתקציבי המשרדים הרלוונטיים ומתקציב רשות החברות. היקף התמיכה הממשלתית הממוצעת לכל פרויקט: 1.21 מיליון שקל.

סכום הההשקעה הממוצע
 סכום הההשקעה הממוצע

גורם בכיר ברשות החדשנות אומר כי מספר הפרויקטים שאושרו אינו מעיד על היקף הפעילות או על העדפה מכוונת, אלא שמדובר בהליך מתמשך, שבו תחומים מסוימים נפתחו לקבלת הצעות מאוחר יותר מתחומים אחרים. ברשות החדשנות נערכו לתמיכה ממשלתית בהיקף של עד 100 מיליון שקל ב-2018, והסכום הסופי שאושר עשוי להעיד על מיעוט הצעות אטרקטיביות בתחומים מסוימים או על חוסר עניין בקרב חברות סטארט-אפ בתחומים כמו תחבורה וסייבר, שנהנים מהשקעות הון סיכון בהיקף רב.

התפלגות סכומי הכסף
 התפלגות סכומי הכסף

תמיכה בסטארט-אפים שעוברים למיסחור

ברשות החדשנות מתכננים להרחיב במהלך שנת 2019 את פרויקט הפיילוטים, לצרף משרדי ממשלה נוספים ולהגדיל את התקציבים המיועדים לתמיכה בפיילוטים. פרויקט מעניין במיוחד שצפוי לעלות לאוויר ב-2019 הוא ארגז החול הפיננסי, בהובלת אגף התקציבים באוצר, משרד המשפטים, בנק ישראל, רשות ניירות הערך והרשות לאיסור הלבנת הון, שיאפשר לחברות בתחום הפינטק להיכנס לפיילוטים בתחום השירותים הפיננסיים המתקדמים.

ברשות החדשנות צופים כי בשנת 2019 יאושרו יותר מ-100 בקשות של סטארט-אפים לתמיכה בפיילוטים ויוקמו יותר מ-50 אתרי הרצה קבועים בארגונים ממשלתיים. "התפיסה שלנו מסתכלת על תוכניות ההרצה בצורה רחבה: איך בעוד ארבע שנים יווצר מצב, שבישראל פועלים עשרה ארגזי חול רגולטוריים מהמובילים בעולם, עם תקציב של רבע מיליארד שקל בשנה שמוקצב לפיילוטים. אף אחד לא עשה את זה עדיין וזה חזון שאנחנו מתחילים ליישם מעשית בשטח", אומר הגורם הבכיר.

קרן הפיילוטים הוקמה ב-2018 כחלק מהתמקדות רשות החדשנות בחברות בשלבי הצמיחה, במקום בחברות בשלבים ראשוניים כמו בעבר. פרויקט הפיילוטים מאפשר לסטארט-אפים שסיימו לפתח טכנולוגיה לבדוק ולשפר את הטכנולוגיה שלהם במסגרת ניסויית בגופים ממשלתיים, ולהוכיח היתכנות לקראת שלבי הצמיחה הבאים. חלק מרכזי בפרויקט הפיילוטים הוא התאמת המסגרת הרגולטורית עבור החברות במסגרת "ארגזי חול" (Sandboxes) ניסיוניים, שמאפשרים בדיקה של הטכנולוגיה עוד לפני שהיא מותרת לשימוש.

מטרתו של פרויקט הפיילוטים היא לתמוך במעבר של סטארט-אפים ממו"פ למסחור הטכנולוגיה ולצמיחה, ליצור אקוסיסטם של אתרי הרצה בישראל בדומה לארה"ב ולסין ולבנות מדיניות מוסדרת של הפעלת ארגזי-חול רגולטוריים לפיילוטים. הפרויקט מבקש לסייע לפיילוטים שיש להם השפעה משמעותית על צמיחת החברה, על התקדמות משמעותית בפיתוח המוצר ובמוכנותו למסחור ועל אימפקט משמעותי של הטכנולוגיה.

פרויקט הפיילוטים הפך בחודשים האחרונים לפרויקט הדגל של רשות החדשנות ושל המשרדים הממשלתיים שמשתתפים בו. מנכ"ל רשות החדשנות אהרון אהרון אמר לאחרונה בראיון ל"גלובס": "אנחנו עובדים היום עם 11 משרדי ממשלה, עושים עבורם את תוכניות התמיכה במו"פ. אני חושב שזה עובד מצוין, השינוי שלנו לגוף סטטוטורי עצמאי היה שינוי דרמטי: אנחנו לא נתפסים כחלק אינטגרלי ממשרד ממשלתי וזה עושה לנו טוב".

בבחירת הפרויקטים שנבחרים לתוכנית הפיילוטים ניתנת עדיפות לפרויקטים בתחומים בהם יש כשלי שוק, כמו למשל צורך לממן מחקר ופיתוח בסיכון גבוה, צורך בגיבוש רגולציה חדשה וכן צורך בגישה לנתוני הממשלה. כך למשל יכולות חברות בתחומי זיהוי ההונאות או השירותים הפיננסיים לקבל תמיכה בפיילוטים שכוללים גישה לנתוני רשות המיסים או לנתוני הרשות להלבנת הון על מנת לפתח מערכות לזיהוי העלמות מס או זכאויות למס, וזאת תוך הקפדה על מסגרת ארגז חול שאינה מאפשרת פגישה בנישומים במהלך הפיילוט.

תמיכה בשישה תחומי עניין עיקריים

משרד הבריאות ומטה המיזם הלאומי ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי תומכים בפיילוטים בתחום הבריאות דיגיטלית על פי התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית שאושרה בממשלה: במסגרת התוכנית יושקעו כ-900 מיליון שקל בחמש שנים, מתוכם כ-132 מיליון שקל בפיילוטים. הסכום הראשוני שהוקצב לפיילוטים בתחום זה ב-2018 היה 30 מיליון שקל, אך לנוכח הביקוש הרב (הוגשו 50 בקשות) הוגדל הסכום ל-35 מיליון שקל שישמשו לתמיכה ב-24 פרויקטים במערכת הבריאות.

משרד התחבורה ומנהלת תחליפי נפט במשרד ראש הממשלה תומכים בפרויקט תחבורה חכמה הכולל תחבורה ציבורית, בטיחות בדרכים, הקטנת גודש בכבישים וצמצום השימוש בנפט. כמו כן משרד התחבורה פועל להתאים את המסגרת הרגולטורית כך שיתאפשר פיתוח והטמעה של מערכות תחבורה חדשניות. על אף שאושרו ארבעה פיילוטים בלבד בתחום זה, היקף התמיכה להם הם זוכים הוא הגבוה מבין כל תחומי הפיילוטים.

המשרד להגנת הסביבה תומך בפרויקטים בתחום החדשנות הסביבתית, שמציגים טכנולוגיה חדשנית שטרם נוסתה בתנאי שטח ושאינה יכולה להבטיח עמידה בדרישות הרגולציה לערכי הפליטה של מפעלי התעשייה. המשרד מפעיל נוהל חדש לטיפול ברישוי פיילוטים, שנועד להסיר חסמים רגולטוריים ולהביא בחשבון את הסיכון לחריגה זמנית ומבוקרת בפליטת מזהמים בתקופת הפיילוט.

רשות החברות הממשלתיות במשרד האוצר תומכת בפיילוטים של חברות הייטק שמתבצעים באתרים ובתשתיות של חברות ממשלתיות, בהן רשות הנמלים, רכבת ישראל ומשטרת ישראל.

משרד החקלאות תומך בפיילוטים בתחום האגרוטק והחקלאות המדייקת. חלק מ-18 הפיילוטים שאושרו הם תוכניות מו"פ ורובם פיילוטים בשדה.

מערך הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה תומך בפיילוטים בתחום הגנת בסייבר, במסלול שמטרתו לאפשר הרצת טכנולוגיות חדשניות בתחומי הסייבר ובחינת היתכנותן בקנה מידה מהותי בקרב לקוחות משמעותיים. עד כה אושר פיילוט אחד בתחום זה ואולם ברשות החדשנות אומרים שפיילוטים נוספים יבואו בהמשך.

השנה מתוכננים להצטרף לפרויקט הפיילוטים בין ארבעה לחמישה תחומים נוספים, בהם פיילוטים בתחום החדשנות באנרגיה נקייה, פיילוטים שיקבלו גישה לנתוני הממשלה במסגרת רשות התקשוב הממשלתי במשרד ראש הממשלה ופיילוטים בתחום הערים החכמות, שיתבצעו בתמיכת מרכז השלטון המקומי, משרד הפנים ומטה ישראל דיגיטלית במשרד לשוויון חברתי.

רשות החדשנות הצטרפה השנה לרשת C4IR של הפורום הכלכלי העולמי, שמטרתה גיבוש ושיתוף בין מדינות ביישום רגולציה של חדשנות בתשעה תחומים טכנולוגיים שמאתגרים רגולטורים בכל העולם. במסגרת הרשת תקים רשות החדשנות מרכז ישראלי לתמיכה ברגולטורים וייעוץ בבניית כללים רגולטוריים מתקדמים. בימים הקרובים צפויה הממשלה לאשר את ההצטרפות לרשת C4IR. 

מי יקחו חלק ב"ארגזי החול" של רשות החדשנות?

Panorays

תחום: הגנת סייבר

מיקום הפיילוט: חברת סומפו, טוקיו

הפיילוט של חברת הגנת הסייבר פנורייז הוא היחיד בינתיים שעתיד להתבצע מחוץ לגבולות ישראל. פנורייז פיתחה טכנולוגית SaaS שנועדה לעקוב ולהתריע על שינויים במערכות האבטחה של ספקי מערכות צד שלישי, ללא צורך בהתקנתה אצל הלקוח. החברה שאצלה יתבצע הפיילוט היא ענקית הביטוח היפנית Sompo שחתמה לאחרונה על הסכם לשיתוף-פעולה עם פנורייז, במסגרת חטיבת הדיגיטל שלה, שפועלת בישראל. במסגרת הפיילוט תתאים החברה את המוצר שלה לשוק היפני, לשפה ולתרבות העסקית, והיא צופה כי הדבר יסייע בחדירה לשוק היפני.

פנורייז הוקמה על ידי בוגרי יחידת המחשוב של חיל האוויר ב-2016, גייסה סבב סיד 5 מיליון דולר, והיא מעסיקה 25 עובדים.

Cylus

תחום: תחבורה

מיקום הפיילוט: רכבת ישראל

עולם הרכבות בן זמננו מבוסס על טכנולוגיות מתקדמות, והגנת סייבר לרכבות הופכת לצורך מוחשי לחברות הרכבות. חברת סיילוס פיתחה טכנולוגיה להגנה על מערכות רכבות מפני איומי סייבר, העלולים לגרום לשיבושים קשים בתנועת הרכבות ואף לפגיעה בבטיחות. הטכנולוגיה של סיילוס פותחה בשיתוף מומחים בתחום הסייבר ובתחום הרכבות ובחברה רואים פוטנציאל שוק עולמי משמעותי לטכנולוגיה. במסגרת פרויקט הפיילוט תתאים החברה את המערכת לרכבות שבשימוש רכבת ישראל ותמחיש את יעילותן.

סיילוס הוקמה בשנת 2017 ע"י בוגרי היחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין. החברה גייסה סבב סיד 4.7 מיליון דולר, מעסיקה 15 עובדים

זברה מדיקל ויז'ן

תחום: בריאות

מיקום הפיילוט: קופ"ח הכללית ומכבי ובית החולים איכילוב

זברה מדיקל ויז'ן פיתחה טכנולוגיה לאבחון סריקות הדמיה רפואית כגון CT, ממוגרפיה ורנטגן. הצילומים מאובחנים בזמן אמת באמצעות אלגוריתמים מבוססי למידה עמוקה המבוססים על השוואה לעשרות אלפי ממצאים קליניים מסוגים שונים. המערכת עוברת על כל הבדיקות שנערכות ומתריעה עבור הרדיולוגים כשהיא נתקלת בממצא קליני. במסגרת הפיילוט בכללית יאובחנו אירועים קרדיו-וסקולריים ושברים אוסטאופורוטים על בסיס סריקות CT קיימות - והתרעות יוצגו לרופא המטפל. במסגרת הפיילוט במכבי יאובחנו סריקות ממוגרפיה כדי לשפר את הסטטיסטיקה לפיה ב-13% מהמקרים לא מאותרת מחלת סרטן השד בבדיקה. הפיילוט באיכילוב יעבוד עם סריקות רנטגן חזה, שכיום כמחצית מהן אינן נבדקות על ידי רדיולוג.

החברה הוקמה ב-2014, גייסה 50 מיליון דולר ומעסיקה 45 עובדים.

זברה מדיקל ויז'ן
 זברה מדיקל ויז'ן

EyeWay

תחום: תחבורה

מיקום הפיילוט: עיריית תל-אביב

חברת EyeWay פיתחה פלטפורמה המבוססת על התקן מרובה מצלמות, עדשות וחיישנים, שמסייעת בניהול צמתים, מניעת תאונות דרכים, אכיפת עבירות תנועה, התממשקות לרכב האוטונומי וניטור וניתוב תנועה. המערכת יכולה לחזות עבירת תאונה עוד לפני התרחשותן כמו למשל לזהות מכונית העומדת לחצות באור אדום, ולהתאים את הרמזור כך שמכוניות אחרות לא יכנסו לצומת. כמו כן היא מזהה נסיעה אסורה בנתיבי תחבורה ציבורית, מנתחת את נפח התנועה ברמת המאקרו, כולל זיהוי רוכבי אופניים. במסגרת הפיילוט בתל-אביב הוצבה המערכת ברחוב אבן גבירול בפינת כיכר רבין, ונבדקים הנתונים שהיא מספקת ותרומתם להפחתת מספר התאונות. הסוגיה הרגולטורית הנבחנת: חיבור המערכת למרכז בקרת הרמזורים כך שתוכל להפעיל את הרמזורים בצומת בהתאם לצורך.

החברה הוקמה ב-2017, גיוס הון עצמי, מעסיקה 10 עובדים

EyeWay
 EyeWay

SaverOne

תחום: תחבורה

מיקום הפיילוט: משטרת ישראל

סייבר וואן פיתחה מערכת שמסייעת לנהגים להימנע משימוש בטלפון סלולרי בזמן הנהיגה. המערכת נועדה להתקנה בציי רכב כדי לאכוף את ההנחיה שלא להשתמש בטלפון בזמן הנהיגה, וכמו כן על ידי נהגים פרטיים במכוניותיהם, כאשר חברות הביטוח שותפות לעניין ומפחיתות בתמורה את הפרמיה לבעל הרכב. הפיילוט שייערך במשטרת ישראל נופל בקטגוריה הראשונה: המשטרה מבקשת לאכוף על השוטרים את ההימנעות משימוש בנייד בזמן הנהיגה, בין השאר כדוגמה לציבור. המערכת תותקן ב-20 ניידות משטרה. הרגולציה הנבחנת היא חשיפת פרטיות הנהג ומיקומו למטרות התאמת פוליסת הביטוח לנהיגתו.

החברה הוקמה ב-2014, גייסה סכום ראשוני לא ידוע ומעסיקה 12 עובדים.

VRHealth

תחום: בריאות

מיקום הפיילוט: בית החולים שיבא

חברת VRHealth מפתחת יישומים רפואיים וטיפוליים מבוססי טכנולוגיית מציאות מדומה (VR). המערכת אוספת ומנתחת את האינטראקציות של המטופל בסביבה הוירטואלית במטרה להקל על החוויה שלו. במרכז לחדשנות בשיבא החברה הדגימה את עוצמתה של המציאות המדומה הלבישה במגוון טיפולים: משיקום מוטורי וקוגניטיבי ועד הסחת דעת מכאב. פרוייקט הפיילוט יערך במרפאות טרשת נפוצה בתל השומר ובמסגרתו תיבחן היעילות של המערכת בניטור ושיקום חולי טרשת נפוצה באמצעות חדרי אימון וירטואליים.

החברה הוקמה ב-2016, גייסה כ-5.5 מיליון דולר והיא מעסיקה 25 עובדים.

Loginno

תחום: רשויות ממשלתיות

מיקום הפיילוט: נמל אשדוד

לוג'ינו פיתחה טכנולוגיה שיודעת להפוך מכולות ל"חכמות" באמצעות קופסאות תקשורת המשדרות מידע רב על המכולה, מצבה ומיקומה. הדגש בטכנולוגיה הוא על הסבת ציים שלמים של מכולות, שאוספות מידע ויוצרות מאגר מידע רב ערך למפעילי המכולות. במצב בו צי המכולות העולמי מחובר בזמן אמת ניתן לעשות ניהול יותר חכם של צי המכולות, מעקב אחר המטענים, מעבר גבול ללא חיכוך, ודירוג אובייקטיבי של השירות. הפיילוט בנמל אשדוד מתרכז בתועלת של צי המכולות המקושרות לנמל: מצד אחד מבצעים ניסויי-אמת בטכנולוגיה ובהליכי רישום פטנט שמזהה את משקל המכולה ללא צורך בשקילתה על ידי מאזניים, ומצד שני בודקים התייעלות של תהליכי הנמל על בסיס נתוני ה-IoT שמשדרות המכולות בזמן אמת.

החברה הוקמה ב-2014, גייסה סכום לא ידוע, מעסיקה 8 עובדים

Terrascan Labs

תחום: חקלאות

מיקום הפיילוט: מאגרי מים

חברת טרהסקאן מפתחת רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים לתחומים כמו חישה מרחוק, מיפוי או בניית מודלים תלת-ממדיים. במסגרת הפיילוט החברה פיתחה טכנולוגיה להתמודדות עם בעיית השקנאים והקורמורנים, שגורמים נזק למגדלי הדגים ולמאגרי מים לשתייה, עד שלא פעם נאלצים החקלאים לירות בשקנאים כדי להבריח אותם מבריכות הדגים. החברה פיתחה סירה אוטונומית קטנה שתפקידה להבריח עופות מים ממאגרי המים. הסירה תעגון במאגר וברגע שתזהה עופות שמתקרבים למאגר תצא לכיוונם ותבריח אותם. מדובר בסירות אוטונומיות המצוידות במערכת זיהוי תמונה ובאלגוריתמיקה מתקדמת שתשלוט בניהוג הסירה ותקבל החלטות באופן אוטונומי.

הוקמה ב-2013, גייסה סכום ראשוני לא ידוע, מעסיקה 5 עובדים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988