נשיא המדינה דחה את בקשת החנינה של הרב יונה מצגר להקלה בעונשו

הנשיא ריבלין ציין בהחלטתו כי מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט, והוא נועד למקרים בודדים וחריגים בלבד • על הרב מצגר נגזרו 3.5 שנות מאסר בפועל בעקבות הרשעתו בעבירות שוחד, מרמת מס, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט

יונה מצגר, הרב הראשי לישראל לשעבר / צילום: ליאור מזרחי
יונה מצגר, הרב הראשי לישראל לשעבר / צילום: ליאור מזרחי

נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, דחה היום (ג') את בקשת החנינה של הרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר, להקלה בגזר דינו - 3.5 שנות מאסר בפועל שהוטלו עליו בעקבות הרשעתו בעבירות שוחד, מירמת מס, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט.

הנשיא ריבלין ציין בהחלטתו כי מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט, והוא נועד למקרים בודדים וחריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.

הרב מצגר צפוי לעמוד בקרוב בפני ועדת השחרורים ויוכל להעלות בפניה את טיעוניו וכן להביא את בקשתו להקלה באופן תשלום הקנס בפני המרכז לגביית קנסות.

כזכור, הרב מצגר הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, ב-3 עבירות של לקיחת שוחד, עבירות של מרמת מס, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט. במסגרת הסדר הטיעון הגיעו פרקליטות מחוז ירושלים וסנגוריו של הרב, עורכי הדין טל גבאי, יהודה פריד, טל בן-הרוש וטופז איתן, להסכמה, לפיה יבקשו מבית המשפט להטיל על הרב מצגר 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 5 מיליון שקל, שיכלול חילוט נכסים של הרב וכן תשלום המס שנגרע מהמדינה בעקבות העבירות שביצע הרב. זאת, במסגרת שומה אזרחית שהוציאה רשות המסים.

ואולם על-פי דין, בית המשפט אינו כבול לעונש שהוסכם על-ידי הצדדים. אמנם במרבית המקרים בתי המשפט אינם סוטים מהעונשים המוצגים בהסדרי הטיעון, ואולם במקרה של מצגר בחר השופט המחוזי משה יועד הכהן שלא לאשר את ההסדר לעניין עונש המאסר, וגזר תחתיו כאמור עונש מאסר של 4.5 שנים. מצגר ערער על כך לעליון, ועונש המאסר שהוטל עליו הופחת ל-3.5 שנים.

מדובר בפעם הראשונה שבה הוגש כתב אישום נגד רב ראשי לשעבר; בפעם הראשונה בה מורשע רב ראשי לשעבר בעבירות חמורות של שוחד ומרמה; וכעת גם בפעם הראשונה בה ייכנס רב ראשי לשעבר לכלא.

כתב האישום נגד מצגר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים באוקטובר 2015, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, דחה את הטענות שהעלה הרב הראשי בשימוע, ועל-פי המלצת פרקליט המדינה.

בכתב האישום, שהציג איש ציבור מושחת מן היסוד, נטען כי הרב מצגר ביצע לכאורה במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל עבירות רבות, ובהן קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.

על-פי האישום, במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן, קיבל הרב לכאורה סכומי שוחד בסך כולל של כ-8 מיליון שקל, ומתוכם נטל לכאורה לכיסו סך של כ-5 מיליון שקל. במרבית המקרים, נטען, שימש נהגו האישי של הרב מצגר כשליחו לקבלת כספי העבירות.

מהאישום עלה כי הרב הראשי לשעבר מצגר קיבל, בין היתר, חצי מיליון שקל עבור ברכה לשם רכישת מטוס פרטי; עוד חצי מיליון שקל כמתנה לבן שהתחתן; 70 אלף דולר עבור רכישת ספר תורה פרטי; 150 אלף שקל עבור השתתפות בחתונה ובאירוע לכבוד נשיא קזחסטאן; 10,000 אירו עבור השתתפות בטקס יום השואה; 25 אלף דולר עבור נוכחות ביום הולדת 40 של אחד מראשי הקהילה היהודית באודסה; ועוד טובות הנאה בהיקף מיליוני שקלים שנגרפו לכיסו בעוד מכהן כנבחר ציבור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988