הקמפיין של לשכת עוה"ד נגד "חוק הפקטור" עלה כ-2 מיליון שקל

כך עולה ממידע שנחשף היום במסגרת מענה של לשכת עורכי הדין לפנייה לפי חוק חופש המידע לחשיפת עלות הקמפיין • ההחלטה להוציא את הכספים הללו מתקציב הלשכה התקבלה ע"י מי שעמד בראשה, עו"ד אפי נוה, אשר התפטר מאז מתפקידו על רקע החקירה הפלילית נגדו

עו"ד אפי נוה. היה אחראי כראש הלשכה על תקציב הקמפיין נגד "חוק הפקטור" / צילום: ראובן קסטרו
עו"ד אפי נוה. היה אחראי כראש הלשכה על תקציב הקמפיין נגד "חוק הפקטור" / צילום: ראובן קסטרו

כמעט 2 מיליון שקל עלה הקמפיין של לשכת עורכי הדין נגד "חוק הפקטור" - כך עולה ממידע שנחשף היום (ד') במסגרת מענה של הלשכה לפנייה לפי חוק חופש המידע לחשיפת עלות הקמפיין.

הקמפיין, נזכיר, כוון נגד כוונתם של שורת חברי כנסת להעביר חוק שיוריד את ציון המעבר בבחינות לשכת עורכי הדין ל-50 במקום 65. כתגובה להליך החקיקה המזורז פתחה לשכת עורכי הדין בקמפיין אגרסיבי נגד החוק, הכולל שלטי חוצות ופרסומים רבים בעיתונות נגד היוזמה. בין היתר נכתב במסגרת הפרסומים ושלטי החוצות של הלשכה: "היית רוצה שינתח אותך רופא שח"כים סידרו לו פקטור בבחינת ההסמכה? היית רוצה שייצג אותך עורך דין שחכ"ים סידרו לו פקטור בבחינת ההסמכה?".

גורמים בזירה המשפטיים העריכו כי הקמפיין עלה מאות אלפי שקלים, ואולם כפי שמסתבר היום, עלות הקמפיין עמדה על כ-1.997 מיליון שקל. ההחלטה להוציא את הכספים הללו מתקציב הלשכה התקבלה על-ידי מי שעמד בראש הלשכה, עו"ד אפי נוה, אשר התפטר מאז מתפקידו על רקע החקירה הפלילית המתנהלת נגדו בפרשת "השוחד המיני" לכאורה.

המאבקים של המתמחים בעריכת דין בקשר לציון בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין מתנהלים מזה שנים, אך הגיעו לשיאם לאחרונה במהלך שהוליד את "חוק הפקטור" השנוי במחלוקת, שהסתיים בהסכמה על הורדת ציון המעבר בבחינה מ-65 ל-60.

הרקע ליוזמת "חוק הפקטור" הוא התלונות של מתמחים שנכשלו במבחני ההסמכה, שלפיהן הלשכה והוועדה הבוחנת שלה האחראית על הבחינות שמו להן למטרה להכשיל רוב גדול מהנבחנים, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת הדין. לטענת המתמחים, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת אלא לסגור את שערי המקצוע. כראיה לכך הציגו המתמחים את אחוזי המעבר הנמוכים מאוד בשלושת המועדים האחרונים בכלל והאחרון בפרט (כ-42%, כאמור לאחר הקלות, עררים ופסילת שאלות).

המתמחים פעלו להגיע את המחוקקים והצליחו לשכנע שורה של חברי כנסת כי המבחן אינו הוגן, וכל מטרתו להכשיל - ואלה הגישו שורת הצעות חוק שנועדה להעלות את אחוזי המעבר בבחינות הלשכה שנערכו מאז שנת 2016. לבסוף גובשה הצעת חוק אחידה ("חוק הפקטור"), שנועדה להוריד את ציון המעבר בבחינה ל-50 - שינוי שהיה מעלה את שיעור העוברים ואת מספר העוסקים במקצוע באורח דרמטי, לאחר שאלפי מתמחים שנכשלו היו עוברים.

הליך החקיקה היה סוער במיוחד, גרר את התפטרות חברי הוועדה הבוחנת של הלשכה במחאה על היוזמה החקיקתית ועיכב את קבלת הציונים במועד הבחינה האחרון. למרות זאת, נראה היה כי "חוק הפקטור" עתיד להפוך לעובדה מוגמרת, לאחר שעבר בקריאה ראשונה בכנסת.

אולם ערב העלאת החוק לקריאה שנייה ושלישית הושגה פשרה בין שרת המשפטים, איילת שקד, לבין חברי הכנסת מיקי זוהר ואסנת מארק (הליכוד), מיוזמי "חוק הפקטור", ובין הלשכה (בהסכמת חברי הוועדה הבוחנת בראשות סגן נשיא המחוזי בתל-אביב, שאול שוחט), שהובילה להורדתו מסדר היום של "חוק הפקטור".

הדיל, שבמסגרתו הוסכם כי ציון המעבר בבחינה ירד לאחרונה ל-60, סימן את הסרתו מהשולחן של "חוק הפקטור", אך זמן קצר לאחר שהוא הושג, הוצת המאבק מחדש, לאחר שהתברר כי גם לאחר הורדת 5 נקודות מרף המעבר, רק 36% מהנבחנים שניגשו לבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין בדצמבר 2018 עברו את הבחינה.

הנתונים הולידו עתירה חדשה לבג"ץ מצד המתמחים שביקשו להחזיר את שולחן החקיקה את חוק הפקטור, ואשר תלויה ועומדת כיום בבית המשפט העליון.