"לא היה ריקבון או שחיתות בלשכה, לא אעסוק יותר רק בכנסים ובנופשונים": המחליף הזמני של אפי נוה מדבר

"בלשכת עורכי הדין לא היו ריקבון או שחיתות בתקופת כהונתו של אפי נוה כראש הלשכה. במקומות שאני הייתי לא היה שום ריקבון, ואין רקבון. אם אני הייתי מזהה משהו לא תקין, היית צועק ראשון. ולא רק אני. ישבו איתי אנשים שנמצאים בתפקידים בגופים ציבוריים וכולנו אמרנו שלא ראינו שום דבר שמעיד על שחיתות או ריקבון, ואם אנחנו היינו מזהים משהו, היינו מדברים. חד-משמעית. אני הייתי קם ראשון ואומר את זה".

עו"ד אורי קינן, ממלא-מקום ראש לשכת עורכי הדין והדמות הבכירה כיום בלשכה, יוצא להגנת הגוף שבראשו הוא עומד מפני הטענות כאילו פשתה בו שחיתות בתקופת כהונתו של נוה. זאת, על רקע חקירת "פרשת השוחד המיני" שבמסגרתה נחקר ראש הלשכה לשעבר נוה.

בראיון ראשון ל"גלובס" חושף קינן, העומד בראש הלשכה מאז שנוה התפטר מתפקידו על רקע החקירה הפלילית נגדו, כי בכוונתו להתמודד על ראשות הלשכה ביוני השנה. בדרך הוא חושף, בין היתר, מה דעתו על הדרך שבה התקבלו הראיון שהובילו לפתיחת החקירה נגד נוה ("צריך לפסול את הראיות"); מספר מה עמדתו בנוגע לקריאות לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים בעקבות הפרשה ("אסור לשפוך את המים עם התינוק") וגם מה דעתו על טענות המתמחים נגד מבחני ההסמכה ללשכה.

קינן, בעל משרד עורכי דין עצמי מהבולטים בתחום הפלילי, מינהלי ועבירות צווארון לבן, התחיל את דרכו בלשכה לפני כשני עשורים, כחבר הוועדה לעניינים פליליים. בהמשך, לפני כשבע וחצי שנים, כאשר נוה נבחר ליו"ר ועד מחוז תל-אביב ועו"ד דורון ברזילי לראש הלשכה, הוא הצטרף למחנה שלהם באופן רשמי והתקבל כחבר בוועד מחוז תל-אביב. בהמשך מילא את תפקיד סגן יו"ר הפורום הפלילי בלשכה, ולאחר מכן יו"ר הפורום הפלילי בלשכה. לפני שלוש וחצי שנים, הוא רץ עם הנבחרת בראשות נוה ללשכה, וכשנוה קיבל את ראשות הלשכה, נבחר קינן על-ידי המועצה הארצית של הלשכה לממלא-המקום שלו כראש הלשכה.

הלכה למעשה נבחרת על-ידי נוה. אומרים עליך שאתה מינוי של נוה ומקורב אליו.

"אני בהחלט הייתי בצד שלו, באותו מחנה, אבל נבחרתי על-ידי המועצה הארצית ומוניתי גם לחבר בוועד המרכזי. עם זאת, אני לא מתנער מהקרבה שלי לאפי. אני חושב שאפי עשה דברים טובים עבור הלשכה. אפי עבד קשה, ועשה הרבה עבור הלשכה ועבור עורכי הדין, ואני בהחלט חושב שאני יכול להגדיר את עצמי כמקורב אליו. היינו די קרובים".

לא היה שלטון יחיד

היום האמירה - "אני מקורב אל אפי נוה" - לא כל-כך פופולרית. נוה, יו"ר הלשכה המתפטר, חשוד בביצוע עבירות מתחום טוהר המידות בנוגע לבחירת שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא שוחד מיני. המעשים המיוחסים לנוה נוגעים לחשד לביצוע עבירות בקשר למינוי של שופטת שלום אחת לפני מספר שנים וכן בקשר לניסיון, שלא צלח, להביא למינויו של שופט בית המשפט השלום כשופט מחוזי.

הפרשה חשפה לעין הציבור גם את הקרביים של הלשכה תחת ניהולו של נוה, ותמונת המצב שהצטיירה הייתה שחורה מאוד. בפני הציבור הצטיירה לשכה שנשלטת על-ידי אדם אחד, שהעניק הטבות למקורביו והרחיק בכוח את אויביו, ובשעה שכמעט כולם במוסדותיה המרכזיים משמשים כעושי דברו. רבים ממי שנחשבו מקורביו של נוה בלשכה החלו להתנער ממנו בעקבות הפרשה, והשאלה שהדהדה בעקבות זאת הייתה איפה היו כולם קודם? למה אף אחד לא זעק חמס? למה כולם שתקו, ואילו היום רבים מתוך הלשכה פתאום חושפים שהכול היה רקוב?

קינן מתנגד לתיאורים הללו שלפיהם הכל היה רקוב בלשכה, ושהיא נוהלה תחת שלטון יחיד. "זה פשוט לא נכון", הוא אומר. "מספיק לקרוא פרוטוקולים של הישיבות של הוועד המרכזי, ורואים שם שהיו ויכוחים, דעות שונות, הצבעות מפוצלות בכל מיני נושאים. להגיד 'שלטון יחיד' זה להטיל דופי בכל אלה שעסקו במלאכה, וזה לא נכון. ברור שנוה היה דומיננטי, ואפילו דומיננטי מאוד, כאופי, כאדם, כאישיות. אולם מבחינת ההתנהלות בהצבעות בוועד המרכזי, בגוף שאני הייתי בו, התהליכים עברו בהחלט בדיקה ואנשים הצביעו גם בניגוד לעמדתו של נוה".

אתה בטח מודע לביקורת על כך שאתה ממשיך דרכו של נוה, כמי שהיה המשנה שלו וגם קרוב אליו. עכשיו יגידו שאם אתה לא ראית את הריקבון ואת זה שהיה שלטון של "מלך" בלשכה ולא "שלטון ממלכתי", אז כנראה שהיית חלק מהבעיה.

"אחת החוכמות בניהול נכון היא לקבל ביקורת, ולא לדחות אותה על הסף. כאשר הביקורת היא ביקורת שרוצה לעזור ולבנות, אני ממש לא דוחה אותה. אנחנו בהחלט נעשה חושבים, נראה איפה אפשר לשפר, איפה אפשר לתקן, ואני בעד אופוזיציה, בעד פלורליזם ודעות ובעד שקיפות מלאה בכל התהליכים. וכך אני גם מתכוון לנהוג. אני ממש לא מתכוון להתעלם מביקורת ומתקלות, מטעויות, כל דבר ייבדק. אבל את המציאות שמנסים לצייר היום שהיה 'שלטון יחיד' אני לא מקבל".

חשבון נפש על השתיקה

הרבה לפני שהתפוצצה הפרשה האחרונה כיכב נוה לפני כשנה בתחקיר בתוכנית "עובדה" שחשף איך נראה המרוץ אחרי גלימת השיפוט בישראל. התחקיר חשף כיצד שופטים מחזרים אחרי ראש הלשכה נוה - האיש שכרת ברית עם שרת המשפטים, איילת שקד, והפך לכוח מכריע בוועדה למינוי שופטים.

"לא אהבתי את מה שראיתי בתחקיר הזה", אומר קינן.

אבל שתקת.

"אנשים עושים טעויות, וביניהם גם אני. יכול להיות ששגיתי כששתקתי, ואני בהחלט עושה חשבון נפש אם הייתי צריך לצאת אז נגד הסיפור הזה, נגד המעשים, אבל אני אזכיר לך שגם שרת המשפטים לא אמרה דבר וחצי דבר".

להיפך. שרת המשפטים אמרה בכתבה שהיא בת בריתו.

"אני יכול להעיד על עצמי שאני עושה חשבון נפש היום על שתיקתי אז".

שתקת גם כשהתפוצץ סיפור "ביקורת הגבולות", שבמסגרתו מואשם נוה בהעברת בת זוגו בגבול שלא כדין? אף אחד בלשכה לא אמר, למשל, שנוה צריך לפרוש מתפקידו. חלק שתקו וחלק תמכו בו בגלוי - וקולך לא נשמע

"את מה שהיה לי להגיד אז אמרתי בתוך החדרים, גם בשיחות עם אפי וגם בשיחות עם אחרים. חשבתי שחזקת החפות היא דבר שלא רק צריכים לומר אותו, אלא גם צריכים לנהוג לפיו. אני בטוח ב-100% כמעט שאם אפי היה מתפטר או אם הוא הוא מציע להתפטר מתפקיד ראש הלשכה במהלך השימוע בפרשה הזו, לא היה מוגש נגדו כתב אישום".

אתה אומר את זה בביטחון.

"אני כמעט בטוח בזה. מבחינת הפרקליטות זה היה עונש כל-כך גדול שהיה מאפשר את סגירת הפרשה בהסדר מותנה. עם הגשת כתב האישום גם נוה עצמו שקל להתפטר, אבל הפרשה השנייה הגיעה מאוד מהר, וזה לא איפשר לו זמן לפעול".

אחרי חשיפת פרשת "ביקורת הגבולות" רוב מקורבים של נוה תמכו בו, אבל היום חלק מהקרובים שלו בלשכה מתנערים ממנו, ומנסים להרחיק את עצמם ממנו על רקע חקירת פרשת השוחד המיני לכאורה. אתה לא?

"אף פעם בחיי לא התנערתי משום אדם שהייתי אתו בקשרים חבריים בגלל שהוא בצרה. אני חושב שמה שנעשה במקרה שלו מבחינת הפגיעה בפרטיות שלו אלה מעשים חסרי תקדים, ואסור לאפשר שדברים כאלה יתרחשו במדינה שלנו".

פגיעה קשה בפרטיות

קינן מתכוון לאופן שבו הושגו הראיות שבעקבותיהם נפתחה החקירה בפרשת השוחד המיני - הפריצה לכאורה של כתבת גל"צ, הדס שטייף, לטלפון הנייד האישי של נוה, והעברת החומר אל המשטרה. לדבריו, "השימוש בחומרים שנתפסו מהטלפון הנייד שהיה בבעלותו של נוה, שבצורה לא ברורה, כזו או אחרת, הגיע למשטרה דרך שטייף - זה דבר שצריך להטריד את כולנו".

לדבריו, "יש להתעלם מהשאלה אם מה שיש בטלפון מעניין או לא מעניין את הציבור, ולדבר על העניין הציבורי הנוסף - הזכות של אדם להיות בפרטיות עם מכשיר הטלפון הנייד שלו, שהיום הוא בעצם עולם ומלואו, לכל האנשים.

"בואו ניקח את זה למקומות של חדירה לטלפונים של עיתונאים שעובדים מול מקורות, טלפונים של עורכי דין שעובדים מול לקוחות עם החסיונות שקשורים לכך, או סתם כל מיני התכתבויות כאלה ואחרות שיש בהן עניין של צנעת הפרט - זה מסוכן, זה מסוכן, זה מסוכן לתת היתר להיכנס לאנשים לנייד הפרטי. האישור להשתמש בחומרים (שהושגו מהנייד של נוה לצורך החקירה, א' ל"ו), בלי קשר לאפי, זה דבר מסוכן. כדי לשמור על הדמוקרטיה ועל זכויות הפרט, היה עדיף שהטלפון הזה לא היה נלקח מנוה ושהחומר לא היה נחשף".

גם במחיר של אי-חשיפת פרשה שבמסגרתה עולים חשדות חמורים למינוי שופטים באמצעות שוחד או מניעים זרים.

"השאלה בעניינים האלה היא תמיד של עלות מול תועלת. אני לא מכיר את הראיות שנאספו בחקירה נגד אפי, אני רק יכול להתרשם מהפרסומים, ועד עתה אני חייב להגיד שעם כל הכבוד להתכתבויות ולכל מה שפורסם, ההיגיון נוטה לכך שהחומרים לא היו צריכים להתקבל.

"נחצה פה קו אדום בנושא תפיסת החומר. כך אני התרשמתי, ובעייני זו בדיוק השאלה שיצטרכו לתת עליה את הדעת, גם בפרקליטות. למרות שיש צו שופט שהתיר להם לקבל את החומר, הם יצטרכו לתת את הדעת לשאלה איך הגיע אליהם החומר, מה מהות החומר ואם יש הצדקה לפגיעה הקשה בפרטיות ובזכויות אדם עבורו".

הליך יסודי, מקיף וראוי

פרשה אפי נוה, בנוסף לפגיעה בראש הלשכה היוצא ובחשודות הנוספות, ובנוסף לפגיעה בתדמית הלשכה, גרמה נזקים חמורים למערכת המשפט, לאמון הציבור בבתי המשפט ובגורמים העומדים בראש המערכת המשפטית. גורמים שונים בעולם המשפט סבורים שייקח שנים לתקן את הנזק, ועל הרקע הזה עולות גם קריאות לתיקון שיטת בחירת השופטים במדינה. קינן לא מסכים.

"העובדה שיש משבר עמוק בעולם המשפט היא עובדה שאי-אפשר להתחמק ממנה", הוא אומר. "יש שבר אמון קשה, אבל כשבודקים את הדברים לעומק ורואים את הוועדה לבחירת שופטים ואת ההתנהלות שלה, מבינים שהבעיה היא לא בהרכב הוועדה ובשיטה. אדם שרוצה להיות שופט עובר הרבה מאוד שלבים לפני הוועדה - הוא צריך להביא המלצות משופטים, מאנשי אקדמיה ומעורכי דין מוכרים; הוא צריך למלא טפסים וקורות חיים והשתלשלות חיים כאורך הגלות; הוא צריך לעבור ועדת משנה ולאחריה שבוע של קורס בתנאי פנימייה, עם בדיקות של פסיכולוגים ובפיקוח שופטי עליון - קורס שבסופו גם ניתן לו ציון הערכה לגבי התאמתו לשיפוט. לאחר שהוא עובר את כל אלה, הוא נכנס לרשימת המועמדים לשפיטה, והציבור יכול להביע התנגדות למינוי. ורק לאחר כל אלה הוא יכול לעלות לדיון בוועדה. זה הליך יסודי, מקיף וראוי".

עוד אומר קינן כי "מידיעה אישית, בשנים האחרונות מונו מינויים ראויים ביותר. הוועדה עושה עבודה רצינית. אם חלילה נפלה תקלה במינויים, בשל עניין כזה או אחר, בוודאי שאי-אפשר להקל בזה ראש, ובוודאי שזה צריך לעבור תיקון ובדיקה משמעותיים, אבל אסור לשפוך את התינוק יחד עם המים".

יש היום קריאות להשוות את מצבנו למדינות שבהם השופטים אחראים לבדם על מינוי שופטים אחרים, וכך לא נכנסים שיקולים פוליטיים למינוי.

"אי-אפשר לקבוע שרק השופטים ימנו שופטים. אוי ואבוי לנו אם לא היה פלורליזם במינוי שופטים, והיינו נכנסים למהלך של 'שופט מביא חבר', ו'חבר מביא שופט'. אם מישהו חושב שבעבודתם של השופטים בוועדה לא מועברות בקשות או כל מיני פניות או לחצים כאלה ואחרים - הוא טועה. בכל ועדה שיש בה מינויים, יש פניות, יש בקשות וצריכים לדעת להתעלות מעל זה ולפעול באופן מקצועי בלבד. אז שוב, אם הייתה תקלה היא צריכה להיות מטופלת נקודתית, ולא להוביל לביטול או שינוי של כל ההרכב של הוועדה. ההרכב הנוכחי של הוועדה יוצר פלורליזם במינויים, מאפשר מינויים מכל המגזרים, מייצר פלורליזם גם בבתי המשפט. אי-אפשר להיות חד-גוניים". 

קינן מצטרף למרוץ לראשות הלשכה בקיץ: "לא אעסוק רק בכנסים ובנופשונים"

ב-19 בפברואר יתקיימו בחירות במועצה הארצית של לשכת עורכי הדין לבחירת ראש הלשכה הזמני שיכהן עד הבחירות לראשות הלשכה ביוני הקרוב. עדיין לא ברור מי יתמודד מול אורי קינן על התפקיד, אולם היום חושף קינן ב"גלובס" לראשונה, כי בכוונתו להתמודד גם בבחירות בקיץ.

במרוץ הזה כבר ידוע כי הוא יתמודד, בין היתר, מול עו"ד אילן בומבך, שכיהן כיו"ר ועד מחוז תל-אביב של הלשכה בעבר; עו"ד ציון אמיר, מהסנגורים הבולטים והמובילים בארץ; ועו"ד אביחי ורדי, מוותיקי עורכי הדין בתחום חדלות הפירעון בארץ. לדבריו, אם הוא ייבחר, הדבר הראשון שהוא יעשה יהיה "להחזיר את אמון הציבור וציבור עורכי הדין בלשכה".

הנזק התדמיתי שגרמה פרשת אפי נוה ללשכה לא מבוטל, אך מנקודת המבט של קינן, הלשכה היא "לשכה טובה, ויש בה צוות טוב והיא עושה פעילויות טובות". עם זאת, הוא מודה כי "אי-אפשר להתכחש לכך שהיא במשבר היום. צריך לבצע פעולות שיחזירו את האמון של ציבור עורכי הדין ושל הציבור בכלל בגוף הזה, כי זה גוף החשוב רק לציבור עורכי הדין, אלא גם למערכת המשפט ולמערכת הדמוקרטית במדינה. אנחנו לא יכולים לשבת על הגדר כשאנחנו עדים לעוולות נגד הפרט. כשאני אהיה ראש הלשכה, אנחנו לא נעסוק רק בכנסים ובנופשונים".

אחד המשברים הראשונים שראש הלשכה החדש יידרש לטפל בו הוא מאבק המתמחים נגד מבחני הלשכה, והניסיונות שלהם לקדם את "חוק הפקטור", שיוריד את ציון המעבר במבחנים ל-50.

"להוריד את ציון המעבר ל-50 זה לא הגיוני. אני חושב שהדרך הנכונה והכי הגונה היא לתת לכל אלה שכבר היו בתוך הלימודים בזמן שינוי מתכונת הבחינה, לעשות את המבחנים במתכונת הקודמת. הצעתי זאת בעבר ולצערי זה לא קרה. אני אטפל בזה.

מה דעתך על טענות הנבחנים על כך שהמבחן לא הוגן ונועד להכשילם?

"קיבלתי כל מיני טענות וחוות דעת לגבי כל מיני שאלות שהייתה להן יותר מאפשרות אחת או שהתשובה שנבחרה כתשובה נכונה לא הייתה הנכונה. אני חושב שאפשר להמשיך לבדוק פרטנית את השאלות.

"מאז ששונתה מתכונת הבחינה, היו מבחנים קשים, בהחלט. אבל אם בוחנים ומשווים רמת קושי, רואים קשיים גם בקרב אלה שרוצים להיות רואי חשבון, שמאים או רופאים. יש אחוזי מעבר יחסית נמוכים בכל המקצועות".

נוה הפנה את האצבע המאשימה לאחוזי הנכשלים לעבר המכללות למשפטים, שלטענתו בוגריהן אינם יוצאים עם הידע והכלים הנדרשים למקצוע.

"אני באופן עקרוני בעד זה שכל מי שרוצה ללמוד משפטים, יוכל ללמוד. אני חושב שבהחלט צריך לקיים דיאלוג בין הלשכה למכללות ולאוניברסיטאות, כדי לייצר אולי סילבוס אחיד ללימודי המשפטים, וקושי אחיד - ואז זה אולי ימנע את אותם הבדלים בסוף המסלול.

"לדעתי, הרבה מאלה שלומדים במכללות הם ראויים ביותר, והעובדה שהם לא התקבלו לאוניברסיטה לא תמיד הייתה בשל העובדה שהם לא טובים או פחות טובים. הרבה אנשים נאלצו ללכת לעבוד, לפרנס משפחות. אני פוגש הרבה בוגרי מכללות ראויים, מעולים שבמעולים במסגרת העבודה".

בינתיים, עד הבחירות, מכהן קינן כראש הלשכה בפועל, ולדבריו הלשכה מתפקדת נהדר. "אני חושב שהצלחתי בזמן הקצר שאני בתפקיד לייצב את המערכת, להחזיר את הלשכה למסלול פעילות תקין וגם להרגיע את הרוחות", הוא אומר.

זה נשמע מצב אידיאלי, אבל יש כמה סערות בלשכה שהגיעו גם אל פתחם של בתי המשפט. למשל, המאבק המשפטי שבמסגרתו מבוקש לדחות את מינוי מחליפו של נוה בוועדה לבחירת שופטים, בטענה שמדובר בניסיון למחטף על-ידי גורמים בלשכה שמזוהים עם נוה.

"המועד לקיום הישיבה היה קבוע ליום שלישי השבוע והוא בוטל. הנושא מצוי כרגע בהליכים משפטיים ולכן אני מנוע מלהתייחס לזה. לאחר שנקבל החלטה בבית המשפט לעניינים מנהליים, נתקדם משם". 

*** חזקת החפות: חקירת המשטרה בחשד לשוחד מיני סביב מינוי שופטים נמצאת בראשיתה; ובפרשת ביקורת הגבולות - כתב האישום רק הוגש, טרם נשמעה הגנתם של הנאשמים, ולא ידוע כיצד ההליכים הפליליים יסתיימו. יודגש כי כל המעורבים בשתי הפרשות, ובהם אפי נוה, הם בחזקת חשודים וזכאים ליהנות מחזקת החפות.