האבסורד של מערכת הבריאות: מאות מתמחים נותרים בחוץ

איך יכול להיות במצב שבו חסרים אלפי רופאים במדינת ישראל, יש רופאים שמחכים שנה להתמחות?

ש', בוגר הפקולטה לרפואה בצפת, קיבל את הרישיון ברפואה כבר לפני שנה אך מאז הוא עובד בעבודות מזדמנות ולעתים גם עובד ללא שכר במחלקות בבתי חולים, וכל זה מסיבה אחת: הוא לא מצליח למצוא משרת התמחות. ש' מעוניין להתמחות באף-אוזן-גרון. "אני עובד במה שאפשר, לפי צורך. ובינתיים ממשיך לחפש", הוא מספר. "המצב נהיה יותר גרוע ככל שהזמן עובר. התורים מתארכים והסיכויים פוחתים. ברוב המקרים המחלקות אפילו לא נותנות רמז למתי תקן מתפנה, אם אהבו אותך או לא. אתה פשוט עומד באוויר".

איך ייתכן שבמצב שבו חסרים אלפי רופאים מומחים בישראל - יש רופאים צעירים ומלאי מוטיווציה כמו ש', לא מוצאים משרת התמחות? התופעה הזו מתרחשת בהיקפים גדולים ורק מתרחבת במדי שנה.

מה הסיבה? במשרד הבריאות כמעט והכפילו בעשור האחרון את מספר הסטודנטים לרפואה, ובהתאם הוכפל גם מספר מקבלי הרישיון. פקולטה חדשה לרפואה נפתחה בצפת ב-2011 (של אוניברסיטת בר-אילן) ועוד אחת צפויה להיפתח באריאל, שנה הבאה. במקביל, מספר הרופאים שהוכשרו בחו"ל גדל גם הוא, פי יותר מ-3.5, בתוך עשור.

סך הכל - 1,700 רופאים ישראלים קיבלו רישיון ב-2018 ורוצים להתחיל התמחות. זה מספר גדול. הוא אפילו מספיק. הבעיה היא לא במספר הרופאים, אלא בצוואר הבקבוק - של ההתמחות.

מול 1,700 בעלי רישיון, יש רק כ-1,100 משרות, בערך. "בערך", כי משרד הבריאות לא יודע כמה משרות התמחות ישנן בכלל במערכת.

"היום בכל מקום קשה. חברים שלי מחכים להתמחות בתחומים כמו כירורגיית כלי דם, בילדים ואפילו בפנימית. גם במרכז וגם בפריפריה. מדברים על זה ש'חסרים רופאים'. זה לא נכון. מה שחסר הוא תקנים. התקינה בבתי החולים בישראל לא השתנתה מאז שנות ה-70 (תקינת גולדברג מ-1976, שמגדירה כמה תקני כוח אדם מקבל בית החולים עבור כל מיטה, ה"ו)", אומר ש'.

מה תעשה אם יעבור זמן ולא תמצא?

"יש מחשבות. אולי אפילו לעזוב את המקצוע, לעבור לתחום אחר, לחברות בשוק הפרטי. כרגע אני עדיין מאמין".

המחשבות האלה עברו גם בראשה של ד"ר שירה (שם בדוי), מתמחה באף אוזן גרון שחיפשה תקן להתמחות במשך שנתיים. "בבית הספר לרפואה אומרים לך - את בוגרת הארץ (למדה באוניברסיטת תל-אביב, ה"ו), לא תהיה לך בעיה. ואז את יוצאת אל השטח ומקבלת סטירת לחי. פשוט לא מדברים על זה, ואף אחד לא מתאר לעצמו שזה יהיה כל כך קשה. אם לא הייתי בזוגיות, כבר הייתי מחפשת אפשרויות עבודה בחו"ל. יש גם רופאים שחותמים אבטלה".

"הרופאים צודקים", אומר פרופ' ארנון אפק, המשנה למנהל בית החולים שיבא ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר. "אצלנו למשל, יש תורים למחלקות פנימיות ל-4 שנים קדימה. ואנחנו צריכים את הרופאים האלה, ישראל זקוקה לעוד אלפי רופאים מומחים. מה עשינו אם הגדלנו את מספר הרופאים הישראליים בוגרי הארץ ובוגרי חו"ל טובים - אבל אז הם נתקעים בצוואר הבקבוק של התמחות? בחשיבה קדימה צריך לחשוב על מערך כולל: להוסיף תקני התמחות (יש כוונה כזו, ראו מסגרת) ובמקביל לכוון ולתמרץ רופאים לבחור בהתמחויות במחסור: אונקולוגיה, פתולוגיה, משפחה וגריאטריה. אני מאמין שאם מישהו יחפש כעת התמחות בפתולוגיה בפריפריה כיום - לא תהיה לו בעיה".

באילו עוד התמחויות מלבד פנימית יש אצלכם המתנות?

"כמעט בכל המקצועות: מלבד פנימית, גם בכירורגיה כללית, נשים, פלסטיקה, עור ואף אוזן גרון. יש תחרות גדולה ורבה מאוד על כל מקום שמתפנה במערכת. אנחנו מאבדים אנשים טובים, וחלק מהם מתייאש. ואז חלקם הולכים ככל הנראה עבוד כרופאים לא מומחים בפריפריה, דבר שרק מעמיק את הפערים החברתיים. הכי מדאיג אותי שיהיו גם כאלה שיילכו לעבוד כרופאים בחו"ל. זה חבל מאוד כי אנחנו מאבדים את מיטב הנוער".

במשרד הבריאות מתכוונים להעביר את הפוקוס לקהילה בשנים הקרובות. להעביר התמחויות מבתי החולים, אל הקופות - וגם לחייב רופאים לעבוד בהן אחר כך. כדי שיהיו יותר רופאים לכולנו. הוא גם יוסיף בשנים הקרובות עוד 600 תקנים (להתמחות). נחמד, אבל לא מספיק.

בלי לדעת כמה משרות יש למערכת להציע לרופאים שלה, אי אפשר באמת להגדיל כאן את מספר הרופאים . והרופאים? הם ימשיכו לחתום אבטלה. לעבוד בעבודות מזדמנות. לפחות בזמן הקרוב. ואלה בשורות רעות לכולם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988