מה יש בווייטנאם שהופך אותה ליעד כה פופולרי בקרב ישראלים?

בשנתיים האחרונות, כמעט הוכפל מספר המטיילים הישראלים בווייטנאם, ועם קו הטיסה הישיר שעתיד להיפתח בקרוב, המספרים יהיו גדולים אפילו יותר

האזורים הכפריים במחוז הא ג'יאנג בצפון המדינה/ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
האזורים הכפריים במחוז הא ג'יאנג בצפון המדינה/ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

דרקון הגשם ודרקון הרוח ירקו אש ונלחמו ביניהם על השליטה בירח, שלפיו נקבע לוח השנה הווייטנאמי. סביבם התרוצצו עוף חול, צב, שועל, ברווזים, פיות ואיכרים. מאחורי המסך, עד ברכיהם במים, עמדו מפעילי מריונטות ולצלילי שירה של זמרות וזמרים וכלי נגינה מסורתיים, הפעילו בווירטואוזיות את הבובות הצבעוניות. מקורו של תיאטרון בובות העץ הנעות במחול על המים נעוץ בהוויה החקלאית השורשית של וייטנאם - בשדות האורז. זוהי מעין קומדיה דל-ארטה של מים, שבה השחקנים הם גיבורי פולקלור ומסורת.

יצאנו מאולם התיאטרון אל רחובות האנוי, עיר הבירה של וייטנאם. בחוץ, מתחת לשמיים אפורים, התרחשה סצנה צבעונית לא פחות. נשים בכובעי נצרים מחודדים הציעו את מרכולתן מתוך סלים תלויים על אסל, ונהר של קטנועים, מכוניות, אופני ריקשה ואנשים זרם ברחובות בכאוס תחבורתי מהפנט. נחש מתפתל ורב זרועות של עשרות אלפי כלי רכב ואנשים שבאים ונוסעים מכל הכיוונים. מקומיים על שרפרפים קטנים ישבו ליד שולחנות פלסטיק, פיצחו גרעינים וחייכו אלינו.

אהבתי את האנוי, עיר מסחררת שחיה על סטרואידים ומשלבת שיק אקזוטי של אסיה של העבר עם התזזית הדינמית של אסיה של ההווה.

האנוי/ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 האנוי/ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

מאז הטיול ההוא, לפני כחמש שנים, וייטנאם התברגה גבוה בין יעדי התיירות הפופולריים בקרב הישראלים. כך למשל, אחד מהמציגים בתערוכת התיירות הבינלאומית השנתית IMTM 2019, שתתקיים בשבוע הבא בגני התערוכה בת"א, יהיה אביגדור אורגד, גיאוגרף, בעל הוצאה לאור של מפות טיולים ותיירות בישראל ובעליה של חברת Avi Travel שהקים לפני כמה חודשים בשיתוף עם סוכנות טיולים מקומית בהאנוי.

"אחרי שביקרתי בווייטנאם כמה וכמה פעמים בשנים האחרונות, נראה לי שהיא 'הדבר הבא' בתיירות היוצאת מישראל", הוא אומר. "מדובר לא רק במוצ'ילרוס הישראלים, שאחרי הודו ודרום אמריקה מחפשים כעת את היעד הבא לטייל בו בכיף ובזול; גם משפחות עם ילדים שכבר טיילו בתאילנד ומחפשות מקום חדש לבלות בו את החופשה השנתית גילו לאחרונה את וייטנאם - מספיק מרוחקת כדי להיות שונה, מגוונת ואקזוטית, ומצד שני נגישה ונוחה, ועם יותר ויותר בתי מלון לא יקרים ברמה גבוהה.

האנוי/ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 האנוי/ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

"לפי נתוני משרד התיירות הוויטנאמי, מספר התיירים הישראלים כמעט הכפיל את עצמו תוך שנתיים. מ-24 אלף ב-2016, ל-44 אלף ב-2018. הצפי ל-2019 עומד על כ-55 אלף, כאשר העובדה שאל על עתידה להפעיל בקרוב טיסות ישירות בין ת"א להאנוי בשיתוף עם וייטנאם איירליינס, מן הסתם תגביר את המגמה".

מהומה בעיר, שלווה בכפר

"וייטנאם היא אומנם יעד תיירות פופולרי כיום בישראל ובעולם, אבל בשבילי, החלום לטייל בה התחיל הרבה קודם", מספרת עמיתתנו שני אשכנזי, סגנית עורכת מוסף ליידי גלובס, שחזרה לאחרונה מטיול בווייטנאם.

הנחיתה במושא החלום לא הייתה פשוטה. "בבוקר הראשון לנחיתה בהאנוי הבירה הייתי בהלם מוחלט. דמיינתי ארץ רומנטית, שדות אורז, אגמים, שמיים כחולים ושלווה - ונחתנו לתוך חום ולחות בעוצמה שלא חוויתי מעולם, מיליון קטנועים, מכוניות, המוני אנשים, לכלוך. לא הבנתי מה אני עושה שם.

"רק כיממה אחרי, כשעזבנו את האנוי והגענו אל טאמ קוק (Tam Coc) שבמחוז Ninh Binh בצפון-מרכז המדינה, כבר נחשפנו להוויית הטבע הכפרית של וייטנאם והרגשתי שזה בדיוק 'זה'; שאני נמצאת באחד מהמקומות היפים והמסקרנים בעולם.

"הלכתי בין סלעים ומים ובאוויר עמד ניחוח של אורז ופרחי קמומיל. התאכסנו במעין צימרים מעל לנחל, אכלנו אננס ומנגו, שתינו מיצים אלוהיים, קיבלנו יחס מקסים, וכל זה תמורת 35 דולר ללילה.

"מאוחר יותר, כשהמשכנו עוד דרומה והגענו אל עיירת החוף הקטנה והעתיקה הוי אן (Hội An) שבמרכז המדינה, פשוט התאהבתי. העיירה, שנמצאת ברשימת אונסק"ו, נראית כאילו שתלו במציאות סרט מצויר עם עצי דקל, מסעדות ובתי קפה, מקדשים עתיקים, בתים צבעוניים ורמקולים שמשמיעים מוזיקה קלאסית בשעות היום. הוי אן היא גם הבירה הקולינרית של וייטנאם, מקום שאי אפשר לעזוב אותו בלי כאב בלב. אגב, היא גם 'עיר החייטים' ורבים חוזרים ממנה עם חליפות לפי מידה. אחרים מצטרפים שם לסדנאות בישול ויצירה, ואנחנו עשינו טרק משוגע בג'ונגלים, שם הסתתרו הווייטקונג. טיפסו עלינו עלוקות ונכנסנו למערה עם עשרות עטלפים".

אחת מהאטרקציות שטיילים רבים מגלים לאחרונה היא ה"לולאה" (the loop) - אותו מסלול טבעתי בן כ-400 ק"מ במחוז הא ג'יאנג (Hà Giang) שבצפון המדינה בקרבת הגבול עם סין, הנחשב אחד מהשווים ביותר במזרח אסיה וליפה ביותר בווייטנאם. מקובל להקדיש למסלול שלושה עד ארבעה ימים ולרוב רוכבים בו על אופנועים, אך אפשר גם לשכור מכונית עם נהג שייקח אתכם בכביש המתפתל בנופים מטורפים של אבני גיר בצורות של מחטים וחרוטים.

תיאטרון בובות המים./ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
 תיאטרון בובות המים./ צילום: : Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עוד אחת מהאטרקציות במדינה שחיים בה 54 מיעוטים אתניים שונים הפרוסים על כל שטחה, היא טיולים שמאפשרים להכיר את השבטים מקרוב ומציעים טיולים עם אפשרויות לינה בהומסטיי (homestay), לינה אצל שבטי המקום.

"בין הסיורים האלה יש סוגים שונים, בהם גם כאלה שהם ממוסחרים להחריד", מספרת אשכנזי. "מיד כשאתה דורך שם קופצות עליך ׳מאמות׳ בלבוש מסורתי ומציעות לך לינה וטיול מודרך איתן וכמובן גם אוכל. הן מקדמות את פני התיירים, לוקחות מהם כסף ואז מעבירות לחברות שלהן שלא פעם בכלל לא יודעת אנגלית ובבית שלהן אין אפילו מים חמים.

"אנחנו מצאנו 'הומסטיי' יותר מסודר, שיושב על נחל, ומארח מקסים שארגן לנו טיול רגלי מסא פה בין שדות וגבעות. הגיעה מדריכה צעירה בלבוש מסורתי, ואיתה ערימת מאמות שליוו אותנו מבלי שביקשנו והתעקשו "לעזור כדי שלא נמעד בדרך", ובמילים אחרות: חיכו לטיפ.

"סא פה היא מקום עני למדי, שונה מאוד מערי הדרום, ובכפרים הם פשוט מנסים למכור באגרסיביות יתרה כל מני צעצועים וארנקים. ובכלל, ביום הראשון בצפון בכיתי. נתקלנו בעוני מזעזע.

"בהמשך גילינו שדווקא יש שם חינוך חינמי לחלוטין, והאבא הגדול הו צ׳י מין חילק אדמות לכולם, ולאנשים יש שדות אורז ושטחים שהם מגדלים בהם כל צורכם, אבל יש הורים רבים שפשוט גוזרים על ילדיהם עוני ושולחים אותם לקבץ נדבות".

לא שוכחים, אבל רוצים לחיות

ה-DMZ (Demilitarized Zone) הוא האזור המפורז שהיה הגבול ההיסטורי והתודעתי בין הצפון לדרום. נסענו לשם בין יערות עצי גומי ובג'ונגלים. בעיירה על הדרך, נשים מכרו טופו בתבניות מלבניות ארוכות. חזיר שלם נוחו עדן היה מונח על המושב האחורי של קטנוע.

כאן באזורים האלה הקים הו צ'י מין בזמן מלחמת העולם השנייה את תנועת Viet Minh, היא תנועת העם הווייטנאמי, שחייליה לחמו באויב היפני ומאוחר יותר נגד השלטון הקולוניאלי הצרפתי. בהשראתם קמה תנועת הווייטקונג (Viet Cong), שאנשיה לחמו לשחרור דרום וייטנאם משלטון הקולונלים המושחת ששרר בה, ומאוחר יותר באמריקאים במהלך מלחמת וייטנאם.

"אחת הסיבות שרציתי לנסוע לווייטנאם הייתה העניין הרב שלי במלחמה האמריקאית, כפי שהמקומיים מכנים את מלחמת ווייטנאם, ולדעתי בצדק, שכן ארצות הברית היא זאת שהייתה התוקפן והאחראית הראשית לזוועה שהתחוללה שם בשנים 1975-1959", אומרת אשכנזי.

לא רחוק מכאן נמצא מתחם Vinh Moc. הוא נקרא על שם הכפר שכל אנשיו ירדו למחילות וחיו בהן במשך שנתיים וחצי מבלי לראות כמעט אור יום. כ-600 אנשים חיו כאן ו-17 תינוקות נולדו מתחת לאדמה בפרק הזמן הזה. המנהרות, שאורכן הכולל כ-1,700 מטר, נבנו בשלוש קומות בעומק של 6 עד כ-30 מטר ושימשו למגורים, בית ספר, בית חולים, מחסני מזון ונשק, ולמפקדות הלוחמים.

לרבים מאיתנו הספיקה שעה במחילות. מה הרגישו האנשים שבילו בהן חודשים על גבי חודשים כשהפצצות מרעידות את האוויר? אך למרות האסון שהמיטו עליהם, נראה שאין כיום בעם הווייטנאמי עוינות כלפי התיירים מאמריקה, ואתרי המלחמה הופכים לאתרי תיירות. "אנחנו לא שוכחים, אבל רוצים לחיות", אמר לנו מדריך מקומי. 

תערוכת התיירות השנתית

מספר שיא של 200 מציגים, כ-50 משלחות מחו"ל ואלפי מבקרים יגיעו השנה להשתתף בתערוכת התיירות הבינלאומית IMTM (International Mediterranean Tourism Market).

אייל שמואלי, מו"ל I.T.N ומיזמי התערוכה: "כבר 25 שנה שהתערוכה מהווה מוקד משיכה לענף התיירות כולו. חברות תעופה, מלונות ואתרי בילוי מציגים את החידושים שלהם, וכך גם נציגי התיירות של המדינות השונות, ומזמינים את התייר הישראלי להגיע לדוכנים, לבקר ולהתעדכן במה שיש להם להציע".

כשלושה שבועות לפני התערוכה הודיעו כמה מדינות כי החליטו לחזור ולהשתתף השנה, אחרי שבחרו לא להשתתף בשנה שעברה, ובהן אזרבייג'ן, קרואטיה, ארמניה, פורטוגל, שוודיה, מחוז קרלה בהודו, מיאנמר, וייטנאם, פיג'י, גאנה, רואנדה, הונדורס, גוואטמלה ואקוודור.

13-12.2, ביתן 2 בגני התערוכה בתל אביב.