מהאופוזיציה לממשלה ובחזרה: מה נותר מהבטחות הבחירות של ישראל ביתנו

המצע של ישראל ביתנו מדבר בשתי שפות: בעברית הוא דל ועוסק בעיקר בנושאים מדיניים-ביטחוניים - אך ברוסית הוא מדבר על נושאים כלכליים שחשובים לציבור העולים • אלא שבשני המקרים ליברמן ומפלגתו רושמים הישגים נקודתיים ולא מהפכות של ממש • "גלובס" בודק מצעים מול ביצועים

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן / צילום: שלומי יוסף
יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן / צילום: שלומי יוסף

ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן החלה את דרכה בכנסת היוצאת דווקא באופוזיציה, בעיקר בשל ההסכמה המלאה של ראש הממשלה לדרישות המפליגות של המפלגות החרדיות. לאחר כשנה בספסלים האחוריים, כשראה את המחנה הציוני כמעט מצטרפת לממשלה, ליברמן הצטרף לקואליציה וקיבל את תפקיד שר הביטחון על חשבונו של משה (בוגי) יעלון. אחרי שנתיים וחצי במשרד, ליברמן חזר לאופוזיציה כשהתפטר מתפקידו על רקע מדיניות הממשלה בעזה.

שני דברים מעניים צצים כשבוחנים את מצעה של מפלגתו של ליברמן. האחד - בבחירות 2013 הוא לא הציג מצע של ממש וב-2015 הוצג מה שהוגדר מסמך "תפיסת העולם של ישראל ביתנו", ובו פירוט דל של עקרונות המפלגה; והשני - יש הבדלים לא מעטים בין המסמך שהוצג בעברית לעומת זה שנכתב ברוסית, ובו אלמנטים מפורטים בהרבה של סיוע לקשישים, לוטרנים ולפנסיונרים יוצאי חבר העמים, ה"בייס" של ליברמן ומצביעיו הנאמנים.

בפסקה הראשונה במסמך נאמר כי התפיסה הבסיסית של "ישראל ביתנו" מבוססת על תורתו של זאב ז'בוטינסקי, הן במישור הלאומי זהותי אזרחי והן במישור החברתי כלכלי. והתחומים גם משתלבים. לפי תפיסה זו, כדי להביא לשינוי אמיתי המדינה חייבת להגדיר ולהבהיר מה ומי בראש סדר העדיפויות שלה, וכך קודם כל יש לדאוג לאוכלוסיות שתורמות למדינה: אזרחים ששירתו בצבא או בשרות לאומי, שעובדים ומשלמים מסים.

בפועל, ישראל ביתנו אכן יזמה וקידמה תיקונים בחוק חיילים משוחררים שהגדילו מענקים לחיילים בודדים והרחיבו את השימוש במענק ובפיקדון השחרור. נקבעה הקלה במס לחיילי מילואים ונאסרה אפליה בכניסה של לובשי מדים למקומות ציבוריים.

אבל הנכס העיקרי של ליברמן בתחום זה הוא הצעת חוק הגיוס (שוויון בנטל), שכמעט עברה בכנסת היוצאת, אך תיאלץ לחכות לכנסת הבאה. כשר ביטחון, ליברמן השכיל להפקיד את הכנת החוק בידי קציני צהל ובכירי משרדו אנשי המקצוע, והתוצאה היא חוק שככל הנראה יעבור בסופו של דבר, שכן ש"ס ודגל התורה הסכימו לבלוע אותו, והוא גם נחשב לבעל סיכויים טובים לעבור את מבחן בג"ץ.

ישראל ביתנו
 ישראל ביתנו

המחלוקות עם "השותפות הטבעיות"

גם בנושאי דת ומדינה אחרים הייתה ישראל ביתנו נושאת דגל. מספר פעמים ליברמן מצא את עצמו בחזית המאבק נגד המפלגות החרדיות, שנחשבות ל"שותפות הטבעיות" של נתניהו והליכוד. השיא היה במאבק מתוקשר שהתנהל סביב חוק המרכולים שעבר בסופו של דבר למרות התנגדות ליברמן ומפלגתו, אך זה לא נגמר שם. החרדים ביקשו, למשל, להעביר חוק גיור לרוחם ונתקלו בהתנגדות ליברמן, ומצד שני מתווה הכותל שנועד לרצות את יהדות ארה"ב נתקע בשל התנגדות החרדיות.

קצבאות הזקנה לעולים גדלו

כשהצטרף ליברמן לממשלה, הוא התחייב לדאוג לאזרחים הקשישים עולי חבר העמים. ואכן בהסכם הקואליציוני סוכם כי קצבאות הזקנה של מי שעלה מחו"ל בגיל מבוגר יעלו. כתוצאה מהמהלך גדלו קצבאות הזקנה של אותם קשישים בכ-300 שקל בכל חודש.

עם זאת, במפלגה עדיין מבטיחים לחוקק את חוק "פנסיית מינימום", שיבטיח למי שעלה לישראל בגיל מאוחר ולא צבר פנסיה, כ-3,700 שקל בכל חודש, שהם 70% משכר המינימום.

תוכניות דלות בתחום הדיור

בתחום הדיור "ישראל ביתנו" התחייבה לפעול למתן משכנתא בהיקף של 90% לרכישת דירה ראשונה לזוגות ששניהם שירתו בצבא ושניהם עובדים. הצעה דומה אושרה כבר ב-2014, אך לא יושמה. היא עלתה מחדש על ידי שר האוצר כחלון בספטמבר האחרון, אך בשל הבחירות אין היא מיושמת גם כעת. חשוב לציין כי מי שקידמה את ההצעה בעבר מטעם המפלגה היא ח"כ אורלי לוי-אבקסיס, שבחרה להתפלג לאחר כניסת ישראל ביתנו לממשלה.

מצע ישראל ביתנו בחינוך דרש כי המדינה תספק מערכת צהרונים יומית עד לשעה 17:00, לילדים מגיל חצי שנה ועד גיל 6. היישום בנושא זה מועט - צהרונים מגיל 3 מסובסדים רק בישובים חלשים ובקרב אוכלוסיות מהעשירונים הנמוכים בלבד, ולא בהכרח בזכות פעילות של ישראל ביתנו.

בנושא העלייה החשוב במיוחד לישראל ביתנו, נכתב כי על ממשלת ישראל להפעיל "תוכנית להצלת העם היהודי" כדי שכל ילד יהודי בתפוצות יוכל לקבל חינוך יהודי וציוני ברמה גבוהה. עוד הובטח לפעול להבאתם של 3.5 מיליון עולים בתוך מה שהוגדר "שנים לא רבות". היעד הזה רחוק מהשגה עם 30 אלף עולים בממוצע בכל שנה בשנים האחרונות.

הקרב על דמותו של בית המשפט

לפי ישראל ביתנו, בסוגיית הפרדת הרשויות בית המשפט העליון מרחיב את גבולות השיפוט, מנכס לעצמו סמכויות וכופה את דעתו על הכנסת. כך נוצר מצב מעוות ולא תקין במשטר דמוקרטי. ואכן ישראל ביתנו עודדה ודירבנה את השרה איילת שקד בביצוע השינויים בבתי המשפט ככלל, ובבית המשפט העליון בפרט. אחד מתשעת חברי הוועדה לבחירת השופטים היה ח"כ רוברט אילטוב מסיעתו של ליברמן. ישראל ביתנו גם תמכה בהעברת פסקת פסקת ההתגברות, מהלך שנבלם על-ידי מפלגת כולנו.

כבר שנים שהיחסים בין ליברמן ומפלגתו למערכת האכיפה לא בשיאם. על המפלגה מאפילה הפרשה הפלילית המכונה "פרשת ישראל ביתנו" שנחשפה לפני בחירות 2015 ובה הואשמו, כמה מבכירי המפלגה ובהם השרה לשעבר פאינה קירשנבאום והשר לשעבר סטאס מיסז'ניקוב. ליברמן אז מתח ביקורת קשה על המשטרה שתזמנה לדבריו את החקירה לפי מועד הבחירות. המעורבים בפרשה מצאו עצמם מחוץ למפלגה, ובכנסת היוצאת לא נרשמו פרשיות דומות בשמם של חבריה הנוכחיים. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988