לאישור הממשלה: מקורות תמכור נכסים במיליארדים לחיזוק מצבה

מדובר בתכנית לחיזוק מצבה הפיננסי של חברת מקורות שתוגש ביום ראשון לאישור הממשלה • את התכנית מגישים שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון, והיא מהווה את החלק השני בתכנית הלאומית להכנת משק המים לשנות הבצורת ולהתחממות כדור הארץ

יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף
יובל שטייניץ / צילום: שלומי יוסף

מכירת נכסים בתל-אביב ובחולון, מכירת מתקן התפלה, פרישת 170 עובדים והפרטת חברה ממשלתית לייזום פרויקטים - אלה הצעדים המרכזיים שתכנית לחיזוק מצבה הפיננסי של חברת מקורות שתוגש ביום ראשון לאישור הממשלה. את הצעת ההחלטה מגישים לממשלה שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ ושר האוצר משה כחלון, והיא מהווה את החלק השני בתכנית הלאומית להכנת משק המים לשנות הבצורת ולהתחממות כדור הארץ. החלק הראשון בתכנית אושר בממשלה ב-10 ביוני וכלל הקמת שני מתקני התפלה חדשים בשורק ובסמוך למחנה שרגא בצפון.

במסגרת ההחלטה הנוכחית תאשר הממשלה שורת צעדים לחיזוק מעמדה הפיננסי של חברת המים הלאומית מקורות, כדי שזו תוכל לגייס בשנים הקרובות 5 מיליארד שקלים נוספים, למימון פרוייקטים לפיתוח תשתיות המים בכל הארץ. בנוסף תאשר הממשלה להתחיל בתכנון השלב הבא בתכנית מילוי הכנרת, תכנית שאמורה לשלש את כמות המים המותפלים שיוזרמו לכינרת מ-100 ל-300 מיליון קוב בשנה. הגדלת הכמויות באה על-רקע הצעה ישראלית לירדן לרכוש מים מהכנרת במחיר מופחת במקום פרויקט תעלת הימים (Red-Dead), פרויקט שתועלתו למשק הישראלי מוטלת בספק. שלב התכנון צפוי להימשך כשנתיים והביצוע מותנה בהשלמת הקמתם של מתקני ההתפלה הנוספים, כאשר מתקן שורק נמצא כבר בהליך מכרזי והתכנית להקמת המתקן הגלילי בשרגא נמצאת בהליכיח אישור בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל).

הצורך לחזק את מקורות נובע מהצורך להרחיב את היקף ההשקעות השנתי של החברה במשק המים מ-1 מיליארד שקל כיום ל-1.4 עד 1.8 מיליארד שקל לשנה בחמש השנים הקרובות. ההגדלה תאפשר למקורות לבצע בין היתר שורה ארוכה של קידוחי מים, חיבור מתקני ההתפלה החדשים לרשת המים הארצית, חיבור הערבה התיכונה למערכת המים הארצית, פרויקטים של שיקום נחלים והזרמת המים לכנרת בגליל המערבי והגדלת יכולת ההובלה של מים לנגב.

במסגרת הצעדים לחיזוק מקורות תאשר הממשלה מכירת נכסי מקרקעין של מקורות ובראשם המטה הראשי ברחוב לינקולן בתל-אביב והמתחם הגדול של חברת שח"ם מקורות באזור התעשייה חולון. ההערכות הן כי מכירת הנכסים תכניס כ-2 מיליארד שקלים, מתוכם כמיליארד שקל עבור מכירת המתחם ברחוב לינקולן. ההערכות הן כי מסכום זה יישארו כ-500 עד 700 מיליון שקל בקופתה של מקורות לאחר תשלום מסים ותשלומים לרשות מקרקעי ישראל וגורמים נוספים.

צעדים נוספים כוללים את פרישה מוקדמת של 180 עובדים ממקורות, שהם כ-10% ממצבת העובדים של החברה. מכירת מתקן ההתפלה של מקורות באשדוד במכרז. הוצאת המתקן למכרז התאפשרה לאחר שהושגו הבנות עם קבלן ההקמה של המתקן (מנרב הישראלית וחברה ספרדית) - הבנות שנועדו להביא לסיום התביעות ההדדיות שהגישו הצדדים על-רקע ליקויים חמורים שהתגלו במתקן. בעקבות ההבנות יפרסמו החשב הכללי באוצר ורשות המים מכרז BOT חדש שלקבלן ההקמה לא יורשה להשתתף בו.

בנוסף תתבקש הממשלה לאשר את הפרטת חברת מקורות-ייזום, חברת הבת הכושלת של מקורות, המחזיקה במתקן ההתפלה באשדוד, בשני מתקני התפלה בקפריסין ובמתקן לטיפול בשפכים בנחל אוג (שאמור להימכר לתאגיד המים הגיחון). במסגרת הגדלת יכולות הביצוע של מקורות תאשר הממשלה למקורות להוציא חלק גדול מעבודות הביצוע שלה למכרזים בינלאומיים. עד היום פעלה מקורות רק באמצעות זרוע הביצוע שלה, חברת שח"ם מקורות ובמשרדי האנרגיה והאוצר מעריכים כי מיקור החוץ יניב למקורות חיסכון שנתי של כ-150 מיליון שקל בעלויות.

צעד נוסף שנדון כבר מספר שנים ומקודם כעת הוא העברת נכסי פרויקט מפעל המים הארצי (מפא"ר) למקורות, באופן שיגדיל את ההון העצמי של מקורות בעד חצי מיליארד שקל. מדובר במהלך שניסה להוביל בעבר יו"ר מקורות אלכס ויזניצ'ר אך החשבת הכללית באוצר דאז מיכל עבאדי בויאנג'ו התנגדה לכך. לדרישת משרד המשפטים מוצע לממשלה לאשר את מתווה העברת המפא"ר אך ההחלטה הסופית על העברת הרישום תידחה לכניסת הממשלה הבאה.