נתניהו לא יוכל להיעזר במקורביו למימון הגנתו המשפטית: ישיב מיליון שקל שכבר קיבל

ועדת ההיתרים דחתה את בקשת רה"מ לקבל תרומות בסך 2 מיליון דולר מספנסר פרטרידג' ומבן-דודו נתן מיליקובסקי למימון הוצאותיו המשפטיות • עוד נקבע כי נתניהו ישיב כספים שכבר קיבל ממיליקובסקי וכן את ערכן הכספי של החליפות שקיבל מפרטרידג' • פרקליטיו: "נפנה לבג"ץ נגד ההחלטה השערורייתית"

בנימין נתניהו \ צילום: אמיר מאירי
בנימין נתניהו \ צילום: אמיר מאירי

נדחתה טענתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא יוכל לממן את הגנתו המשפטית בשלל הפרשיות הפליליות המרחפות מעל ראשו (תיק 1000, 2000 ו-4000) ללא תרומות מבעלי הון מחו"ל. הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה דחתה את בקשת נתניהו להתיר לו להסתייע לצורך מימון הוצאותיו המשפטיות בספנסר פרטרידג' ובבן-דודו נתן מיליקובסקי, שניהם בעלי הון, תושבי חוץ; זאת תוך שהיא קובעת כי נתניהו צריך למצות את משאביו האישיים לפני שיפנה לקבל תרומות מאחרים למימון הגנתו.

הוועדה דחתה, בין היתר, את בקשת נתניהו לאפשר "בשלב ראשון" "תקציב הגנה ראשוני" בסך מיליון דולר - חצי מיליון דולר מכל תורם - המיועד לייעוץ המשפטי שכבר ניתן לו עד כה וממשיך להינתן ועד לקבלת החלטת היועץ המשפטי לממשלה בתיקים השונים (לא כולל הליכי שימוע); ובהמשך הדרך ובמידת הצורך תוגשנה בקשות נוספות לקבל מאותם תורמים סכומים נוספים, לבקשה), עד לתקרה כוללת של 2 מיליון דולר, כאשר ראש הממשלה עצמו גם ישתתף במימון.

"אין אנו יכולים לקבל מודל של 'תרומות תחילה' ואחר-כך השתתפות הנוגע בדבר עצמו במימון. הוועדה קבעה בעבר עיקרון הפוך - בטרם יפנה שר לנדבת תרומתם של בעלי ההון במימון, עליו למצות את יכולותיו ממשאביו והונו העצמי", נכתב בהחלטת הוועדה.

עוד נקבע בהחלטה כי "האפשרות לתת היתר פותחת פתח צר, במקרים מיוחדים, לפי שיקול-דעת הוועדה, לחרוג מהכללים ולתת היתר אישי לאי-קיום כלל מהכללים, בהתחשב בנסיבות המקרה ובתקינות הציבורית של מתן ההיתר. נפתח הפתח, הוא עלול להיסגר במקרה של שינוי נסיבות בולט; לא נפתח הפתח - יישארו הכללים בתוקפם באותו עניין וכלפי אותו שר, וההחלטה תהא סופית".

במקרה של נתניהו, הפתח לא נפתח.

נתניהו לא גילה שקיבל כבר כספים מתורמים

עוד נקבע בהחלטה כי על נתניהו להחזיר בהקדם כ-300 אלף דולר שכבר קיבל מבן-דודו נתן מיליקובסקי למימון הגנתו, וכן את ערכן הכספי של מספר חליפות שקיבל ממקורבו ספנסר פרטרידג' - סכום שעולה לכדי כמיליון שקל (יחד). בנוסף, הוועדה ממליצה לבחון את היקפן הכספי ונסיבות קבלת סיגרים על-ידי ראש הממשלה מתורמיו בתקופת חקירותיו.

בהחלטת הוועדה צוין כי מהבקשה שהוגשה בעניינו של נתניהו "התחוורה עובדה חדשה", ולפיה "בני הזוג נתניהו קיבלו ממר מיליקובסקי סיוע כספי בסך 300 אלף דולר למימון הוצאות הגנתם... בתקופה שמחודש מרץ 2017 ועד מרץ 2018". זאת, לפני שהתקבלה ההחלטה הראשונה הדוחה את קבלת המימון מתורמים זרים.

לטענת באי-כוחו של נתניהו, ראש הממשלה פעל בתום-לב מוחלט כאשר קיבל כספים אלה; ואולם חברי הוועדה לא קיבלו גרסה זו וכתבו: "גם אם נניח שכל הנוגעים בדבר סברו בתום לב מוחלט עד למועד קבלת חוות-דעתו של היועץ כי קבלת תרומה כזו היא מותרת, מדוע כאשר קיבלו את חוות-הדעת של היועץ המשפטי לממשלה (ההחלטה הראשונה לפי אסור לנתניהו לקבל מתנות ומימון הגנתו, א' ל"ו), לא גילו עובדה זו ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה? ליועץ המשפטי לממשלה? למבקר המדינה? לוועדה למתן היתרים? האם קו הטיעון שננקט בפנינו בעת הדיון בבקשה המקורית נועד כדי להימנע מגילוי המידע, כולל העובדה כי כבר הועברו כספים ללא דיווח וללא היתר מראש, וכי עובדה זו לא הובאה לידיעת כל הנוגעים בדבר? האם קו טיעון זה ננקט כדי להביא להכשרה בדיעבד של סכומים שהתקבלו, ללא שמבקר המדינה, היועץ המשפטי לממשלה והוועדה מודעים לכך? כיצד מתיישבים כל אלה עם החובה לנהוג בתום-לב? למבקש ולבאי-כוחו פתרונים. לנו נראה שניסיון לקבל הכשר כזה בדיעבד אינו 'מוצדק בנסיבות המקרה' ואינו 'תקין מבחינה ציבורית'".

עוד צוין בהחלטה כי בא-כוחו של נתניהו ציין כי ראש הממשלה קיבל מפרטרידג' "סיגרים וחליפות"; ועל כך כתבו חברי הוועדה בהחלטה: "וכי כמה עולה חליפה לראש ממשלה, ומדוע עליו לקבל חליפות במתנה במקום לרכוש אותן לעצמו? אנו סבורים כי מן הראוי שהמבקש יחזיר את החליפות לנותנם. ואולם אם כבר עשה בחליפות שימוש, והחזרתן אינה אפשרית - כדי שהמבקש יוכל להותיר את החליפות בידיו, יהיה עליו להחזיר את שווי החליפות לנותנם או לשלם את שוויין למטרה ראויה שתיקבע. הטיפול בנושא יוטל על היועצת המשפטית ועל החשב של משרד ראש הממשלה, לשם קביעת מספר החליפות שהתקבלו במתנה ושוויין והסדרת נושא התשלום להנחת דעתם ובלוח זמנים שייקבעו".

עוד צוין כי השניים יבדקו גם את נושא הסיגרים ויטפלו בו לפי שיקול-דעתם.

החלטת דחייה שנייה

מדובר בהחלטת דחייה שנייה של הוועדה למתן היתרים, לאחר שבנובמבר אשתקד נדחתה בקשתו הראשונה של נתניהו להתיר לו לקבל תרומות בסך כ-2 מיליון דולר משני בעלי ההון, תושבי חוץ, המקורבים אליו.

צוות ההגנה של נתניהו כולל היום 5 סנגורים, בהם עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד גורניצקי ושות', שהצטרף לאחרונה לצוות; עו"ד נבות תל-צור, שמוביל את הצוות; השופט בדימוס עודד מודריק; ועורכי הדין טל שפירא ועמית חדד.

ההחלטה של הוועדה למתן היתרים במשרד מבקר המדינה, שלא להתיר את מימון ההגנה באמצעות המקורבים מחו"ל, נשלחה הבוקר (א') לפרקליטו של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל-צור, וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, שעמדתו זהה לעמדת הוועדה, ולפיה אין להתיר מימון הוצאות הגנת נתניהו על-ידי תושבי חוץ. מדובר, כאמור, בדחיית הבקשה "הנוספת והמחודשת" לקבלת היתר לסיוע במימון הוצאות ההגנה של ראש הממשלה, ששלח עו"ד נבות תל-צור לאחר שהוועדה למתן היתרים דחתה את הבקשה הקודמת בנושא.

נתניהו מתמודד בימים אלה עם ממצאיהן של 3 חקירות פליליות שהועברו לפרקליטות, עם המלצה להעמידו לדין - תיק 2000, שסובב סביב השיחות בין מו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס לנתניהו; תיק 1000, שסובב סביב טענות לשוחד שקיבל מבעלי הון בין היתר בדמות מתנות יקרות; ותיק 4000, שהועבר השבוע לפרקליטות וכלל טענות לשוחד בתמורה לפרסומים חיוביים באתר וואלה.

לפני כשנה פנה ראש הממשלה נתניהו ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע-פרגו, בבקשה כי תבחן את האפשרות שיקבל כספים ממיליקובסקי ופרטרידג' לצורך מימון הוצאות הקשורות בחקירותיו. זאת על רקע המגבלות החלות על קבלת כספים נובעות מתפקידו של ראש הממשלה כעובד ציבור, ומעוגנות בחוק שירות הציבור (מתנות), הקובע איסור על עובד הציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד הציבור" (חוק המתנות); וכן במסגרת הכללים למניעת ניגודי עניינים של שרים וסגני שרים (כללי אשר).

על רקע הפרטים שהתקבלו אודות אופיים וטיבם של מערכות היחסים בין ראש הממשלה לבין מיליקובסקי ופרטרידג', ומכלול הנסיבות, החליטו היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה כי לא ניתן לקבוע שהמתנה - מימון ההגנה המשפטית - תינתן לראש הממשלה "באשר הוא עובד ציבור". אולם גם אם הוראות חוק המתנות אינן חלות על קבלת המימון בנסיבות העניין, עדיין חלים "כללי אשר", לפיהם "שר לא יקבל שכר או טובת הנאה, זולת שכרו שמשלמת לו המדינה". שר המבקש לחרוג מהאיסורים הקבועים בהם, רשאי לפנות לוועדת ההיתרים לבחינת בקשתו.

בנסיבות, הודיעה עו"ד ברנע-פרגו לראש הממשלה, בתיאום עם היועץ המשפטי לממשלה, כי ככל שהוא מבקש לקבל אישור לקבלת המימון, נוכח האיסור הקבוע בכללי אשר, עליו לפנות בבקשה לוועדת ההיתרים, אשר הוקמה מכוח כללים אלה, כדי שתבחן ותחליט אם מוצדק בנסיבות העניין להתיר חריגה מהכללים, ולהתיר את קבלת המימון המבוקש.

ביולי האחרון פנה היועץ המשפטי לממשלה בעניין זה במכתב למבקר המדינה והדגיש, כי ועדת ההיתרים היא זו שתקבע אם מתן ההיתר הוא "מוצדק בנסיבות המקרה ותקין מבחינה ציבורית" (כלשון כללי אשר).

היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, קבע כי מימון ההגנה המשפטית של ראש הממשלה באמצעות מקורביו טעונה אישור של ועדת ההיתרים. היועמ"ש הציע כי הוועדה אף תקבע מגבלות שיבטיחו כי הכספים שיועברו לנתניהו ישמשו אך ורק לצורך מימון ההוצאות המשפטיות בלבד; מינוי נאמן שיוסמך לפעול למטרה זו בלבד; קביעת מגבלה ביחס לסכום המימון שראש הממשלה יקבל למטרה זו; מתן האישור לפרק זמן מוגדר ומוגבל ועוד.

במכתב התייחס היועץ המשפטי לממשלה לתנאים אותם מוצע כי הוועדה תשקול, אם תמצא לנכון לתת את ההיתר, שתכליתם תהיה להבטיח כי הכספים ישמשו אך ורק לצרכים שלשמם ההיתר התבקש. בין היתר כללו התנאים המוצעים: קביעת מגבלה לפיה הכספים יועברו לשם מימון ההוצאות המשפטיות בלבד; מינוי נאמן שיוסמך לפעול למטרה זו בלבד; קביעת מגבלה ביחס לסכום המימון שראש הממשלה יקבל למטרה זו; מתן האישור לפרק זמן מוגדר ומוגבל; קביעת מנגנוני דיווח ושקיפות ביחס לכספים המועברים; וקביעת מנגנון בקרה על העמידה בהתניות האמורות.

בצד זאת, הנחה היועץ המשפטי לממשלה את המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט ציבורי-מינהלי), עו"ד דינה זילבר, לגבש - בשיתוף עם יועמ"ש משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית-ברנע, חוות-דעת למניעת ניגוד עניינים, אשר תתייחס לקשריו של ראש הממשלה עם מיליקובסקי ועם פרטרידג', ותבטיח כי לא יוכל לעסוק בעניינים אשר נוגעים במישרין להם או לעסקיהם.

הבקשה של נתניהו להתיר את מימון הוצאותיו על-ידי מקורביו, אשר הוגשה באמצעות ד"ר-עו"ד יעקב וינרוט המנוח ומשרדו, נסבה, רובה ככולה, על הטענה כי הוועדה אינה מוסמכת לדון בעניין זה. הבקשה נדונה על-ידי הרכב בראשות סגן נשיא בית המשפט המחוזי (בדימוס), ד"ר עוני חבש; ובהשתתפות היועצת המשפטית לשעבר למבקר המדינה, עו"ד נורית ישראלי; ומנהל נציבות תלונות הציבור לשעבר, עו"ד אביגדור רביד - אשר דחו את בקשתו של ראש הממשלה.

בהחלטה שנתנו ב-21 באוקטובר אשתקד דחו חברי הוועדה את הטענה המרכזית של נתניהו בדבר חוסר סמכותם לדון בבקשה. בהחלטה זו הוזכרו, בין היתר, מקרים קודמים שבהם דחתה הוועדה בקשות של שרים לקבל היתר אישי לחריגה מהכללים לצורך קבלת מימון להליכים משפטיים.

לאחר שקיבלו את ההחלטות האמורות, שיגרו באי-כוח ראש הממשלה לוועדה בקשה כי הוועדה תקבל החלטה בבקשתו של ראש הממשלה על בסיס המסמכים שהוגשו לה "עד כה". לאור ההודעה, מסרו חברי הוועדה לנתניהו את החלטת על דחיית בקשתו להתיר את הוצאות המימון. בהחלטת חברי הוועדה צוין כי נדרשות נסיבות אישיות ייחודיות וכבדות-משקל ביותר כדי לחרוג מכך - אך נסיבות כאלה כלל לא הוצגו בפני הוועדה.

הוועדה קבעה עוד כי מימון הוצאות משפט הנובעות מחקירה פלילית, הכוללת חשש למעשים פליליים בקשר עם בעלי הון שונים, לא ראוי שייעשה בידי בעלי הון.

בעקבות החלטה זו הגיש נתניהו בקשה מחודשת לוועדת ההיתרים ובה ביקש להתיר לו לקבל את הכספים ממקורביו. הפעם הוגשה בקשה מנומקת, שכוללת פירוט, תקדימים וכן טענות לנסיבות מיוחדות שמצדיקות את התרת המימון.

הבוקר נשלחה אל סנגורו של נתניהו ההחלטה בעניין זה - אשר כאמור דחתה את בקשת ראש הממשלה. 

"החלטה שערורייתית"

פרקליטיו של ראש הממשלה נתניהו מסרט בתגובה: "מדובר בהחלטה חסרת תקדים שפוגעת בעקרונות יסוד. לא יעלה על הדעת שתימנע מראש הממשלה הזכות הבסיסית להגנה משפטית שניתנת לכל חבר כנסת. נפנה לבג"ץ נגד ההחלטה השערורייתית". 

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "אנו מברכים את הוועדה למתן היתרים על ההחלטה בעניין מימון הוצאות המשפט של ראש הממשלה נתניהו, החלטה שמחזקת את אמון הציבור ברשויות השלטון. מדובר בהחלטה נכונה, ראויה ומתבקשת. לא יעלה על הדעת שלצורך ניהול הליך פלילי שעניינו קשר עם בעלי הון, יקבל ראש הממשלה תרומות מבעלי הון, בוודאי כשמדובר בבעלי הון, שעל-פי הפרסומים נחקרו במסגרת אותם התיקים. במקרה שהבקשה הייתה מתקבלת, הדבר יכול היה להיות כלי להשפעה ישירה שלהם על תוצאות המשפט".

*** חזקת החפות: ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הורשע בכל עבירה באף אחת מהחקירות המתנהלות נגדו, ועל כן הוא זכאי ליהנות מחזקת החפות. חוקרי החקירה בפרשות 1000,2000 ו-4,000 מצויות על שולחן הפרקליטות, אשר אמורה להכריע האם יש להעמידו לדין או לא. יש לזכור כי חשודים הם בחזקת חפים מפשע, כל עוד לא הורשעו בדין. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988