סמס מעד מדינה: פילבר יחזה עבורכם את תוצאות הבחירות

מנכ"ל משרד התקשורת עד לא מכבר ועד המדינה בתיק 4000 מייעץ למפלגת הימין החדש של בנט ושקד • במקביל הוא מפרסם סקרי בחירות הנבנים בדרך לא מקובלת בתעשייה, באמצעות סמסים, שיטה שמעמידה את מהימנותם בסימן שאלה • פילבר: "השיטה שבה אני עובד היא סוד מסחרי"

שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי
שלמה פילבר / צילום: תמר מצפי

הסקרים הפוליטיים הופכים, באופן טבעי, בימים האחרונים לכלי מרכזי של גופי התקשורת במסגרת סיקור מערכת הבחירות.  במקביל, גם החלטות בצמרת הפוליטית נחתכות על בסיס תוצאות הסקרים. כך למשל, יאיר לפיד ויתר על מפלגתו יש עתיד לטובת האיחוד של מפלגת כחול לבן על בסיס תוצאות שקיבל לעיניו מן הסוקר והיועץ שלו בשנים האחרונות, מארק מלמן. את הקמת הגוף הפוליטי החדש ליווה מקרוב ישראל בכר, הסוקר הפנימי של מפלגת חוסן לישראל של בני גנץ, ומי שעבד במשך מספר רב של שנים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. במפלגת העבודה נסמכים בשנתיים האחרונות על העבודה של סטיבן מילר, גם הוא יועץ פנימי.

אלא שמתברר כי יש כמה סוקרים שמדלגים בין כלי התקשורת לבין הגופים הפוליטיים. אחד מהם הוא עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת עד שהושעה בסוף שנת 2017 מתפקידו. פילבר, שחתם על הסכם מדינה וצפוי להיות עד מרכזי בתיק בו יוגש ככל הנראה כתב אישום בעבירת שוחד, הוא ציר מרכזי במשפט.

הסקרים של עד המדינה

loading

עם זאת, בראשית 2018 הקים פילבר חברה העוסקת בסקרים מבוססי הודעות סמס. שם החברה: דיירקט פולס, והיא מובילה כיום ניתוח סקרים וכתוצאה מכך גם את ההחלטות הפוליטיות בצמרת המדינה. בחברה עובד עמו צמוד צוריאל שרון. שניהם, פילבר ושרון, היו בצוות הפוליטי הבכיר של נתניהו והליכוד בקמפיין 2015, אם כי לא עסקו בניתוח סטטיסטי אלא בהמרצה והנעה לפעולה, באמצעות ווטסאפים וסמסים במאות קבוצות של מצביעי ליכוד.

חברת דיירקט פולס ופילבר אינם מסתפקים רק בשידור סקרים בערוץ הציבורי, אלא הם גם עובדים כיועצי קמפיין של מפלגת הימין החדש של נפתלי בנט ואיילת שקד. במלים אחרות: בבוקר הם מייעצים על אסטרטגיה פוליטית, מסרים, טקטיקה וכל מה שקשור בקמפיין פוליטי. ובערב, מופיעים על המסך של ערוץ ציבורי במימון כספי ציבור.

איפה מפורסמים הסקרים של פילבר? 

פילבר אינו היחיד בישראל שמייעץ לקמפיינים פוליטיים במקביל לעבודה כסוקר "אובייקטיבי" בכלי השידור. חברות סקרים אחרות עושות זאת כבר שנים, הן באמצעות ייעוץ וניתוח הנתונים והן באמצעות שימוש בפאנלים - אותם מאגרי מידע מחקריים אשר לרוב מתפקדים באופן מנותק מן הייעוץ והניתוח של המספרים.

שני מכרים מן הליכוד, אנשים שכל חייהם הצביעו אך ורק ליכוד סיפרו השבוע ל"גלובס" כיצד הם נוהגים להשיב לסוקרים באמצעות התשובה "הטבעית" מבחינתם כאשר הם נשאלים למי הם מתכוונים להצביע בבחירות הקרובות: "מפלגת העבודה, מפא"י, בוודאי", הם אמרו. "אני עונה כך ואמרתי גם לאשתי תמיד להגיד להם, שהיא ואני בוחרי מפלגת העבודה" אמר לי הליכודניק.

הנושא של הטיית סקרים באופן מכוון הוא סוד גלוי. אין בכך כל עבירה או איסור כלשהו. לאנשים מותר להשיב ככל שירצו לסוקרים. בסיומן של בחירות 2015, סיפר לי אחד מהסוקרים המובילים במדינה, שבעבר היה נהוג לחשב את שיעור האנשים המשקרים באופן מכוון בסקרים בכ-10% ולבצע קיזוז מחושב כלשהו. אולם בשנים האחרונות, גם בישראל וגם אחרי תוצאות הסקרים בארה"ב בשנת 2016, סוקרים מקצועיים מדווחים על קפיצה גדולה בשיעור האנשים המשיבים תשובות הפוכות, באופן מכוון. המטרה: לבלבל את הסוקרים ולהרדים את השטח אצל המתחרים. האם רק תומכי ליכוד משקרים לסוקרים בטלפון? יש להניח שלא. הסוקרים טענו וממשיכים לטעון שיש להם דרך לנטרל את הבעיות הללו, וכי התופעה מגיעה מכל רחבי הזירה הפוליטית, אך התופעה מתעצמת.

אך מה עושים כאשר גם המתודה של עורכי הסקר אינה ברורה ואינה מובנת? אם בעבר היו סוקרים באמצעות שיחת טלפון ומרבית מכוני הסקרים עברו למילוי שאלונים באינטרנט באמצעות מערכת המרכיבה פאנל אנושי מפוקח ומבוקר בן כ-150 אלף איש, הרי שבשנים האחרונות נעשה מעבר לסקרים באמצעות סמסים.

כאמור, אחת החברות החדשות בתחום, שעבדה גם בזירה המוניציפלית ב-2018, היא דיירקט פולס. בשקופיות הסקרים של ערוץ כאן מופיע שם החברה על המסך. כך למשל: "סקר Direct Polls  - מדגם מייצג של 584 משתתפים באוכלוסיה הבוגרת היהודית והערבית בישראל. טעות הדגימה +-4%. מועד איסוף הנתונים: 22 בפברואר".

הסקרים של דיירקט פולס הופיעו בשבועות האחרונים בערוץ השידור הציבורי כאן, ברשת ב’, בעיתון מקור ראשון וגם באתר האינטרנט של הציבור הדתי לאומי ‘סרוגים’. מה שעומד מאחורי הסקר, אלה שמפרסמים את דיירקט פולס וכל האחרים שמצטטים את הסקרים של דיירקט פולס, הוא שמדובר בחברה הנמצאת בבעלותו של עד המדינה בתיק 4000, שלמה פילבר, מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת ומנהל קמפיין הליכוד ב-2015.

"עוצמה יהודית הופכת לשם החם בימין"

בניסיון להבין כיצד עובדת השיטה של פילבר, עקבנו אחרי הסמסים הנשלחים מטעמו. לסמס מסוים, מוצמדת לשאלה הכיתוב הבא: "ציפי לבני פורשת, גנץ ואורלי לוי לקראת איחוד, ועוצמה יהודית הופכת לשם הכי חם בימין. ימים של הכרעות, 48 שעות לסגירת הרשימות. סקר מיוחד" לסמס בעל התוכן הזה, מצורף לינק. כאשר לוחצים על הלינק נפתח עמוד בפורמט גוגל דוקס, ובטופס מונחת בפני הגולש בנייד השאלה הראשונה: "במידה והבחירות היו נערכות היום למי תצביע?" זו שאלת הפילוח הראשונית. לאחר מכן מונחת בפני הגולש (בנייד) כמה חלופות: 1. אפשרות לצירוף גנץ ולוי-אבקסיס; 2. המצב של התמודדות עוצמה יהודית בנפרד או ביחד, ועוד. הנתונים מועלים באמצעות "טפסים" (גוגל דוקס) ממוספרים למאגר ניתוח מרכזי, וממנו מפיקים פילבר ושרון את המידע.

ניהול דאטה של תשובות נשאלים נעשית באמצעות מערכת עיבוד נתונים שרוב מכוני המחקר עובדים עמה. באשר לדיירקט פולס, למרות בקשת "גלובס" לא הצלחנו לקבל תשובה כיצד הנתונים המתקבלים מעובדים אחרי שהם נאגרים על גבי טופס הגוגל דוקס. מדוע העניין הזה קריטי - בעוד שהחברותה אחרות נשענות על פאנל של כ-80-150 אלף איש ומגבילות את מספר הפעמים שכל חבר פאנל יכול להשיב בחודש, הרי ששיטת הסמסים של פילבר ודיירקט פולס אינה מוסברת. 

עוד שאלה שלא הצלחנו לברר: כיצד מאגר הטלפונים שאליו משגרים את הסמסים של דירקט פולס נבנה - האם על בסיס מאגר הנתונים שנאסף במסגרת העבודה של הצוות בבחירות לרשויות המקומיות? ובכל מקרה, כיצד  השיגה החברה מספרי טלפון כה רבים שעל בסיסת נבנה הפאנל? כל חברות הפאנלים האחרות שאיתן ביררנו, מסרו ל"גלובס" כי לא בנו את מאגר הטלפונים שלהם באמצעותם ולא על בסיס הנתונים שלהם.

במסגרת הניסיון לברר את אמינות המדגם, הפנה "גלובס" בין היתר את השאלות הבאות לפילבר:

מהי המתודה הכללית המחקרית עליהם נשען הסקר? כיצד יודעים אם האדם שענה לסמס הוא בעל הנייד או מישהו אחר שנמצא לידו? כיצד יודעים אם מדובר במספר טלפון נייד השייך לאדם או לארגון? האם משלבים את הסקרים בסמסים עם סקרים טלפונים ואינטרנטיים?

עוד שאלנו: כמה אנשים נמצאים במאגר של דיירקט פולס אשר מקבלים סמסים (עשרות אלפים? מעל למאה אלף?)? האם יש מגבלה על מספר הסקרים בהם מותר להשתתף?

בבדיקה פשוטה שביצענו ב"גלובס", התחוור לנו שניתן לענות לאותו סמס מספר רב של פעמים ולשנות את התשובות - אין למעשה נקודת סיום לתהליך. אם כן, כיצד יודעים מתי הסקר הסתיים? 

פילבר סירב לשוחח עם "גלובס" ולספק תשובות מלאות לכל השאלות. הוא ענה רק את התגובה הבאה: "שיטת העבודה ודרך איסוף הנתונים היא סוד מסחרי. המתודולוגיה והמדגם מוצגות באופן מקצועי למזמיני העבודה השונים, והתוצרים מדברים בעד עצמם. המחקרים מגיעים לאחוזי דיוק גבוהים ביותר - כפי שהוכח במדגם הבחירות המוניציפליות על 20 ערים בישראל". 

תאגיד כאן: השיטה של דיירקט פולס לביצוע סקרים היא חדשנית | ענת ביין-לובוביץ'

בתאגיד כאן, להבדיל משלמה פילבר, הסכימו לתת תגובה מפורטת יותר לגבי הסקרים של דיירקט פולס שפורסמו במהדורות החדשות של התאגיד. לגבי המתודה בה משתמש פילבר בסקרים, בתאגיד טוענים כי  המתודה של הסקר של חברת דיירקט פולס היא שיטה חדשנית שכוללת מאגר מפולח של מדגם גדול וכי המדגם של דיירקט פולס הוא "מדגם כפול מהרגיל". 

עוד נמסר מתאגיד כאן: "חטיבת החדשות עובדת עם מגוון מכוני סקרים - Tns, מכון שריד, דיירקט פולס ועוד. כאשר אנו מזמינים סקרים מ'דיירקט פולס' הדבר נעשה מול מנהלת המחקר בלבד, גב' נטלי פלדמן שהינה אשת מקצוע ותיקה בתחום. החברה מעניקה שירותי סקרים לגורמים מרכזיים ומוכרים רבים ובין הלקוחות שלהם נמנות רשויות מקומיות, מפלגות גדולות, ומספר כלי תקשורת. שיטת הסקירה של החברה היא חדשנית ונבחרה על-פי שיקול דעתנו המקצועי, לביצוע סקרים נקודתיים.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988