כל מילה בהחלטת היועמ"ש בתיקי נתניהו עשויה לככב בקמפיין הבחירות של המפלגות

כשתצא לאור ההחלטה הצפויה של היועמ"ש אביחי מנדלבליט על הגשת כתב אישום, בכפוף לשימוע, נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היא תתקבל, מטבע הדברים, בקול תרועה רמה בתקשורת, בציבור ובקרב הפוליטיקאים; וכולם כולל כולם יעסקו בה מכל כיוון וזווית אפשריים.

למרות התחושה שכבר ראינו כאן הכול - נשיא לשעבר, ראש ממשלה לשעבר, רב ראשי לשעבר ושרים לשעבר, שישבו בכלא לאחר שהורשעו בפלילים - אם אכן מנדלבליט יחליט להעמיד לדין את נתניהו, מדובר יהיה בפעם הראשונה שבה מתגבש כתב אישום פלילי (הכפוף לשימוע) נגד ראש ממשלה מכהן, ועוד בתקופת בחירות.

לכל מילה ולכל משפט שייכתבו בהחלטה של היועמ"ש, יש פוטנציאל להיכנס לקמפיין הבחירות של אחת המפלגות. יריביו הפוליטיים של נתניהו ינסו לעשות בה שימוש בקרבות על ליבו של הבוחר. מהצד השני, נתניהו ואנשיו צפויים להמשיך ולתקוף את מערכות אכיפת החוק והתקשורת ולטעון לרדיפה מצידן, זאת בתקווה שהחלטת היועמ"ש לא תשפיע לרעה על מצבם בקלפי.

ברמה הפרקטית, החוקית, המיידית, לא יחול שינוי במעמדו של נתניהו. זאת, אם מפלגת הליכוד תתגבר על מפלגת "כחול לבן" של בני גנץ ויאיר לפיד בבחירות שיתקיימו ב-9 באפריל. נתניהו יוכל להמשיך ולכהן כראש ממשלה לפחות עד תחילת 2020.

נזכיר כי ב-21 בספטמבר 2008, שבועיים אחרי שהמשטרה המליצה להעמיד אותו לדין פלילי, הניח ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, מכתב התפטרות מראשות הממשלה בפני נשיא המדינה דאז, שמעון פרס ז"ל. אבל נתניהו הוא לא אולמרט. החוק אינו מחייב אותו להתפטר, גם אם יוזמן לשימוע, ונתניהו אפילו אינו מהרהר בכך. להפך - הוא עושה הכול כדי להישאר ראש ממשלה.

ניסיון העבר מלמד כי מרגע שנבחרי ציבור החשודים בשחיתות מוזמנים לשימוע לפני הגשת כתב אישום, ועד שמתקבלת החלטה סופית על העמדה (או אי-העמדה) לדין שלהם, חולפים חודשים רבים ואף שנה ויותר.

לאחר שתתקבל החלטת היועמ"ש, יתחיל תהליך של העברת חומרי החקירה לסנגורים של הנאשמים, כדי שהם יוכלו להתכונן לישיבות השימוע. הואיל ומדובר בעשרות רבות של ארגזים הכוללים תוצרי חקירות של עשרות חשודים ועדים, התהליך הזה ייקח שבועות. נזכיר כי הפרקליטות צריכה למיין את החומרים ולהעביר לכל חשוד רק את חומר החקירה הרלוונטי להגנתו שלו.

לאחר מכן יצטרכו סנגורי החשודים ללמוד לעומק את הררי חומרי החקירה, כדי להתכונן לישיבות השימוע ולהגן על לקוחותיהם. לימוד של כל-כך הרבה חומרי חקירה צפוי להימשך כחצי שנה. לכן צפוי שישיבות השימוע לחשודים יתחילו בסביבות החודשים יולי-אוקטובר 2019.

גם השימועים עצמם צפויים להיות ארוכים ומפותלים ולהימשך כחודש לפחות, שכן הליך שימוע של חשוד אחד ישפיע על הליך שימוע של חשוד אחר באותו תיק. לאחר שיסתיימו הליכי השימוע לחשודים, מחודש אוקטובר 2019, פחות או יותר, יצטרכו היועמ"ש, פרקליט המדינה והבכירים הנוספים בפרקליטות לשבת ולדון בטענות הרבות, אולי גם בראיות חדשות, שהעלו סנגורי החשודים בהליכי השימוע.

כך שנראה כי יחלפו לפחות עוד 3 חודשים עד שתגובש הכרעה סופית - האם לנהל משפט פלילי נגד נתניהו, שאול אלוביץ והחשודים הנוספים.

ובשורה התחתונה - החלטה סופית תתקבל לכל המוקדם בינואר 2020. כשנה לפחות מהיום.

ששת פרקליטיו של נתניהו, עורכי הדין נבות תל-צור, פנחס רובין, טל שפירא, עמית חדד, אריאל כפרי והשופט בדימוס עודד מודריק, מסרו כי "כבר 3 שנים שהציבור שומע על עמדת גורמי האכיפה, באמצעות שטף בלתי פוסק של הדלפות לא חוקיות מהחקירות, מהמלצות המשטרה ומתוך 'חומר הראיות', שטרם נמסר בכלל לפרקליטיו של ראש הממשלה. ראש הממשלה עומד על זכותו להליך הוגן, ומשמיע ביקורת לגיטימית על שיטפון ההדלפות ועל ריצת האמוק חסרת התקדים להגיש נגדו כתב אישום בכל מחיר, ערב הבחירות, בלי שיהיה לו הזמן המינימלי להשיב לטענות".

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה, ארנון (נוני) מוזס, ארנון מילצ'ן, שאול אלוביץ ורעייתו איריס, סטלה הנדלר, עמיקם שורר וזאב רובינשטיין הם עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת לזכותם חזקת החפות.