הבית בהרחבה במושב שבשרון: 250 מ"ר מעוצבים של בטון, ברזל ועץ

הבית. 250 מ"ר על מגרש של חצי דונם במושב צור משה שבשרון.

בעלים. זוג הורים ושלושת ילדיהם בגילאי בית ספר. האב איש צבא, האם בתחום ההייטק. משפחתה של האם בנתה את הבית בשנת 2004 כחלק מההרחבה במושב הוותיק, ואז הוא הושכר במשך כעשר שנים. לפני כשנתיים קיבלו בני הזוג החלטה לגור במקום.

אתגרים בתכנון. "החסרונות היו רבים", מספרות האדריכלית שירה מוסקל ומעצבת הפנים הדס רוט. "הבית בנוי מחצאי מפלסים, וכל חללי הפנים דרשו תכנון וחלוקה מחדש בהתאם לצרכים. המטבח המקורי היה קטן מדי, והתחושה בקומת הקרקע הייתה של סגירות. בנוסף, לבני הזוג שלושה ילדים ואילו קומת החדרים כללה שני חדרי ילדים בלבד. הגינה הקדמית הייתה מונמכת לגובה הרחוב ומנותקת מהבית, ומעל לכל, החזיתות נראו מגושמות ומיושנות".

 המטבח, הפונה לחצר האחורית, תוכנן בשני קווים מקבילים. הקו המקביל השלישי הוא של פינת האוכל, אשר נפתחת לחצר הקדמית. החומרים והגוונים שנבחרו הם אפור-בטון, אפור-פחם, עץ אלון, לבן ושחור / צילום: עודד סמדר

 מדרגות הברזל מחליפות את גרם הבטון שהיה קודם לכן בין קירות בנויים שנהרסו גם הם. אופיו של החלל נקבע באמצעות השילוב בין עץ, ברזל שחור וזכוכית / צילום: עודד סמדר

פתרונות תכנוניים. "קומת הכניסה חולקה מחדש, כשהסלון הוא הפונקציה היחידה שנשארה במיקומה המקורי. החלפנו את מיקום המטבח ופינת האוכל, כך שהמטבח פונה לחצר האחורית הגדולה ופינת האוכל לחצר הקדמית. המטבח תוכנן בשני טורים, כך שעיקר הפעילות בו נעשית עם הפנים לסועדים. את מדרגות הבטון המקוריות והמסורבלות הרסנו, ובנינו במקומן גרם קל ואוורירי שממקסם את תחושת המרחב בחלל.

"השימוש באלמנטים האדריכליים המקוריים והייחודיים של הבית בא לידי ביטוי בקשר שיצרנו בין הגלריה שבין חדרי הילדים והסלון שמתחתיה. פירקנו את המעקה הבנוי, ויצרנו מעקה קל ואוורירי. את תקרת הגבס המשופעת חיפינו בקורות עץ גושניות צבועות בלבן.

"בירידה ממפלס קומת הקרקע מוקם חדר העבודה של האם. הפרשי הגבהים במגרש מאפשרים לצפות ממנו לחצר האחורית הגדולה. בהמשך הירידה למטה ממוקם המרתף, שכולל מתחם בילוי לכל המשפחה ושפע של פתרונות אחסון".

 יחידת ההורים. כדי לטשטש את האפקט הדרמטי של הקורה הקונסטרוקטיבית בתקרה, נבנתה קורה נוספת מדומה, ומוקמה במקביל. המיטה ממורכזת בין שתי הקורות / צילום: עודד סמדר

חומרים. "בחרנו באריחים אפורים גדולים במראה בטון, שילוב של ברזל, חלונות בלגיים עדינים, תקרת קורות עץ ונגיעות של עץ אלון. הבחירה בחומרים ובגוונים של הבית נועדה ליצור קלילות ותחושת מרחב שמעצימה את גודלו האמיתי. דווקא בגלל מבנהו הלא קונבנציונלי היה לנו חשוב לעדן את הבית ולא להעמיס עליו. הניגוד שנוצר בין הירוק והאור הרב שנכנס, לחומרים הקרים ולגוונים שנבחרו, יוצר איזון שהוא תמצית ההוויה של הבית".

גופי התאורה. "ברובם נסתרים, ועושים את עבודת ההארה ללא נוכחות בולטת. עם זאת, בחרנו להדגיש את התאורה באי ובפינת האוכל, כדי ליצור אווירה תעשייתית-אורבנית. הגופים שנבחרו בבטון ומתכת יוצרים תנועה ועניין".

החצר. "העבודה על תכנון הבית נעשתה בד בבד עם תכנון פיתוח השטח. היה לנו חשוב לחבר את הבית לחצר הקדמית שלו, ובכך למעשה ‘למתוח’ אותו ולפרוש אותו בניצול מרבי של שטחי החוץ. לשם כך יצרנו שביל כניסה חדש - מעין טיול מדורג בדרך הביתה. הגבהנו חלק מהרחבה הקדמית לטובת משטח ביציאה מפינת האוכל. בנוסף, בחצר האחורית ישנו דק עץ ובחצר הקדמית נבחר משטח בטון מולבן - שניהם משלימים את בחירות הפנים".

 הקשר בין הגינה לבית מתחזק באמצעות בחירת החומרים, הריהוט והמערכות המשולבות בהם / צילום: עודד סמדר

  חזית הבית. למרות חוסר הסימטריה, התכנון יצר איזון. הדגשה של הכניסה לבית והבלטתה של מרפסת דקורטיבית מעליה הם אלמנטים ש’מחזקים’ את אופיו החיצוני של הבית / צילום: עודד סמדר