בג"ץ דחה עתירה לחקור את רה"מ נתניהו כחשוד בפרשת הצוללות

בג"ץ דחה לפני זמן קצר עתירה נוספת אשר הוגשה נגד היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, משטרת ישראל וראש הממשלה - שבה נטען כי יש לחקור את ראש הממשלה בנימין נתניהו באזהרה כחשוד ב"פרשת הצוללות" (פרשה 3000).

העותרת, התנועה לטוהר המידות, עמותה ציבורית הפועלת למאבק בשחיתות השלטונית ולקידום נורמות שלטון תקינות, טענה בעתירה כי בחקירה הפלילית שהתקיימה ביחס לפרשת 3000 נפל פגם מהותי וחמור, עת נקבע עם פתיחת החקירה כי ראש הממשלה אינו חשוד בפרשה.

מדובר בעתירה שלישית שהגיעה אל פתחו של בית המשפט העליון בבקשה לפתוח החקירה נגד נתניהו בפרשה.

שופטי העליון קבעו, בין היתר, כי "גורמי החקירה ואכיפת החוק אינם יודעי כל ואינם נביאים. אין הם יודעים בוודאות מי היה מעורב בפרשה, ובוודאי שאין הם יכולים לנבא בביטחון מי יימצא אחראי בפלילים בגינה. כמוהם כמונו. חובתן המקצועית של רשויות החקירה היא לבחון את חומר הראיות המצוי בפניהן, ולקבל על פיו החלטות בענייני החקירה המבוססות על הסטנדרטים הידועים המדריכים את פעולתן. תפקידנו הוא לבחון, על פי המידע שהוצג לפנינו, האם מתקיימות הנסיבות הקיצוניות המצדיקות התערבות באופן בו מילאו חובה זו. נכון לעת הזו, ועל פי המידע שלפניהן, סבורות רשויות החקירה כי אין בסיס ראייתי המצדיק את חקירת ראש הממשלה בפרשה. נכון לעת הזו, אנו סבורים, על בסיס החומר שהביאו הצדדים לפנינו, כי לא מתקיימים התנאים יוצאי הדופן המצדיקים התערבות בהחלטה שקיבלו רשויות החקירה בעניין זה".

עוד נכתב בהחלטה כי "טענות העותרת אינן נשענות על מידע או ראיות כלשהן, אלא על הסקת מסקנה לוגית, לפיה בהקשר בו עסקינן, אם אנשים מקורבים לראש הממשלה מעורבים בפרשה, חזקה כי גם ראש הממשלה חייב להיות חשוד כמעורב בפרשה. ואולם, ההסקה הלוגית האמורה אינה מובנת מאליה, ובוודאי שלא ניתן לומר כי די בה על מנת להצדיק חקירת ראש הממשלה תחת אזהרה"

עוד נקבע כי "מכל מקום, מעורבותו של ראש הממשלה בהחלטות, וזיקתם של הנחקרים לראש הממשלה הייתה ידועה לרשויות החקירה, ואם לאחר בחינת מכלול חומר הראיות הקיים בתיק, הכולל גם תשאול של ראש הממשלה עצמו, הגיעו פה-אחד למסקנה כי אין, לעת הזו, חשד המצדיק ניהול חקירה נגד ראש הממשלה בפרשה זו, אין לפנינו כל טעם המצדיק הטלת ספק ביושרם ובשיקול דעתם המקצועי".

השופטים הוסיפו כי ניתן לשער כי טעם מרכזי להגשת העתירה הוא אמירתו של בית משפט זה בעתירה קודמת שהוגשה באותו עניין, לפיה "ככל שתתקבל בעתיד החלטה כזו או אחרת על-ידי המשיבים בעניין הנדון, שמורה לעותר הזכות לשוב ולעתור לבית משפט זה", ו"אולם", כותבים השופטים, "דומה שנשתכחה מהעותרת הסיומת של הדברים הללו, 'והכל בהתאם לדין ולאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה', לאמור אין די כי תתקבל החלטה (שאכן התקבלה בינתיים), אלא נדרש שיתקיים גם בסיס עובדתי ומשפטי שיצדיק את הגשת העתירה (ובדרישה זו לא עמדה העותרת)".

חשד כי ההחלטות על רכישת הצוללות התקבלו משיקולים זרים

במסגרת "פרשת הצוללות" נחקרו ההליכים שקדמו וסבבו את רכישתם של 3 צוללות ו-4 ספינות מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ. לפי החשד, ההחלטות על רכש כלי השיט התקבלו בצמרת המערכת הביטחונית משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגורמים שליוו את העסקאות. נציג טיסנקרופ בארץ, מיקי גנור, חתם על הסכם עד מדינה; ראש הממשלה נתניהו העיד בחקירה מספר פעמים, וכך גם צמרת הממשל באותה תקופה - ובהם חבר הכנסת יאיר לפיד והשר לשעבר משה (בוגי) יעלון.

בנובמבר אשתקד הסתיימה חקירת פרשת הצוללות, ופורסמו המלצותיה הדרמטיות של המשטרה להעמיד לדין את החשודים שנחקרו - דמויות בולטות בכוורת המקורבים של ראש הממשלה בנימין נתניהו, ובהם בן-דודו, עו"ד דוד שמרון; השר לשעבר ויו"ר קרן היסוד, אליעזר (מודי) זנדברג; ודוד שרן, שהיה ראש מטה משרד ראש הממשלה. לצידם, מככבים בהמלצות המשטרה על העמדה לדין בפרשה דמויות הבולטות בזירה הביטחונית: קציני הצבא הבכירים לשעבר המעורבים בפרשה לכאורה - תא"ל (מיל') אבריאל בר-יוסף, תא"ל (מיל') שי (שייקה) ברוש ואלוף (מיל') אליעזר (צ'ייני) מרום.

*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו והחשודים האחרים בתיקים השונים עודם בראשיתם. כל החשודים מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.