היכונו לתחרות: מאגר נתוני האשראי יוצא לדרך, ויש מרוויחים ומפסידים

מאגר נתוני האשראי יפגע ביתרון המרכזי של הבנקים הגדולים בתחום הקמעונאי: המידע על הלקוח • המרוויחים: הלקוחות הטובים שיזכו להצעות אטרקטיביות והמשקיעים המוסדיים שהכניסה לתחום תיפתח בפניהם • המפסידים: הלקוחות החלשים שלא יוכלו לקחת הלוואות מכמה גופים בו זמנית והבנקים הגדולים שרווחיותם תיפגע

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

בעוד שישה שבועות יעלה לאוויר מאגר נתוני האשראי של בנק ישראל. עד כה נושא זה עבר בשקט יחסי ומתחת לרדאר. אלא שמדובר בצעד משמעותי שעשוי להביא לשינויים דרמטיים בשוק האשראי הצרכני, הרבה יותר מהצעדים הרבים של רפורמת שטרום, להגברת התחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים, המיושמת בימים אלה.

מדובר ביוזמה שהחלה לפני כחמש שנים במועצה הלאומית לכלכלה שבמשרד ראש הממשלה. אחרי כמה שנים של עבודה אינטנסיבית, הן במישור המשפטי והן במישור הטכנולוגי-תפעולי, המערכת צפויה לעלות לאוויר בעוד מספר שבועות. השבוע צפוי בנק ישראל, המרכז את המאגר, לעלות בקמפיין להעלאת המודעות לנושא.

המרוויחים והמפסידים מרפורמת האשראי הבנקאית

מאגר נתוני האשראי עשוי לשנות דרמטית את עולם האשראי הקמעונאי, שנשלט כיום ללא עוררין בידי הבנקים, ובמיוחד בידי שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי. על אף עליית כוחם של השחקנים החוץ-בנקאיים באשראי הצרכני בשנים האחרונות, הבנקים עדיין שולטים בתחום זה, ומחזיקים בנתח שוק של יותר מ-80% מהשוק (אם נוסיף לכך גם את המשכנתאות אז נגיע אפילו לנתח שוק של כ-90%).

התפלגות האשראי הצרכני
 התפלגות האשראי הצרכני

הסיבה המרכזית לכך היא המידע. לבנקים יש מידע רב עלינו: מה ההכנסות שלנו, מה ההוצאות, מה הנכסים הפיננסיים, האם יש לנו הלוואות ועוד. הידע הזה מהווה כוח רב, ומאפשר לבנק להציע את ההצעה הטובה ביותר המותאמת ללקוח. לעומת זאת, לגוף חוץ-בנקאי יש מעט מידע, וכדי לגדר את הסיכון, הוא יציע לרוב מחיר גבוה יותר מהבנק עבור הכסף שילווה לנו.

הריבית הממוצעת שגובים הבנקים על האשראי
 הריבית הממוצעת שגובים הבנקים על האשראי

השליטה של הבנקים בתחום האשראי הצרכני (בניגוד לאשראי העסקי, שם ישנה תחרות עזה מצד המשקיעים המוסדיים ושוק ההון), מאפשרת להם להמשיך ולשמור על מרווחים גבוהים בתחום זה. למעשה האשראי הצרכני הוא מבורות השומן האחרונים של המערכת הבנקאית. כך, למשל, מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית הממוצעת באשראי הצרכני עמדה בשנת 2017 על 5.87% לעומת כ-2.5% במגזר העסקים הבינוניים והגדולים. אז נכון שאשראי צרכני מסוכן יותר מאשראי עסקי שמגובה לרוב בביטחונות, ובכל זאת אחת הסיבות למרווח הגבוה הוא שלבנקים לא הייתה תחרות אמיתית על הלקוח.

אלא שכאמור כללי המשחק ישתנו בחודש הבא. ברגע שהמידע על הלקוחות יהיה פתוח לכלל נותני האשראי השונים, הם יוכלו לתמחר טוב יותר את ההלוואות (ובעיקר להציע הצעות אטרקטיביות ללקוחות הטובים), ולהתחרות בבנקים.

בנק ישראל השקיע בשנים האחרונות משאבים רבים בהקמת מאגר נתוני אשראי שיכלול מידע על כלל לקוחות המערכת. עד היום השקיע הבנק המרכזי יותר מ-160 מיליון שקל בבניית המאגר. המאגר ישאב באופן שוטף נתונים מהבנקים ומגופי אשראי נוספים על לקוחותיהם, ויעביר אותם ללשכות אשראי, שעל בסיסן יעניקו דירוג לכל לקוח. לצורך כך העניק בנק ישראל רישיון ללשכות אשראי, שרק להן תהיה גישה למאגר. כיום מדובר בשלושה גופים: דן אנד ברדסטריט, BDI וקו מנחה (ראו מסגרת - הדרך שבה יעבוד המאגר).

1 האם הבנקים הגדולים ייצאו למלחמה?

כיום שוק האשראי נשלט בידי הבנקים ובמיוחד שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, שמחזיקים יותר ממחצית מהשוק. לעומת זאת, המשקיעים המוסדיים כמעט לא פעילים בשוק האשראי הקמעונאי. לפי נתוני בנק ישראל היקף האשראי הצרכני שלהם עומד על כ-15 מיליארד שקל בלבד מתוך שוק של 190 מיליארד שקל.

למוסדיים יש מקורות להעמיד את ההלוואות - מדי שנה זורמים אליהם עשרות מיליארדי שקלים מכספי הציבור, בעיקר באפיקי החיסכון הפנסיוני. אולם אחד החסמים המרכזיים שמנעו מהם להיכנס לתחום היה המידע הפיננסי המועט יחסית על הלקוח, וחוסר היכולת לדרג את הסיכון שלו. מאגר נתוני האשראי יספק להם גם את המידע וגם דירוג לקוח, ויחסוך מהם להקים מערך דירוג משל עצמם.

בעבר בחנו חלק מהמוסדיים כניסה לפעילות זו, אך ויתרו בגלל עלויות התפעול הכרוכות בכך. כעת ייחסך לפחות חלק מההוצאות הקשורות בדירוג הלקוחות. ישנם עדיין חסמים רגולטוריים והוצאות תפעול לא מבוטלות בניהול אשראי צרכני. אך בהחלט ייתכן שאם יוסרו חסמים נוספים, והמוסדיים יראו שאפיק זה מציג פוטנציאל תשואה טוב לעומת אלטרנטיבות השקעה אחרות, נראה אותם נכנסים לתחום.

במערכת הבנקאית מעריכים שבשנים הקרובות נראה את המוסדיים הופכים לשחקן משמעותי בתחום זה, על חשבון הבנקים - בין אם בצורה ישירה או באמצעות שיתופי פעולה עם גופים אחרים כגון החברות ישראכרט ולאומי קארד (ששינתה את שמה למקס), הנפרדות בימים אלה מהבנקים.

קצת מספרים כדי לסבר את האוזן: סך שוק האשראי הצרכני עומד על כ-190 מיליארד שקל. מדי שנה צומח השוק ב-10-5 מיליארד שקל. למוסדיים זורמים מדי שנה כמה עשרות מיליארדי שקלים של כספים חדשים המחפשים השקעה. מספיק שהם יקצו רק 10% מהכספים החדשים לתחום האשראי הצרכני, והנה תוך כמה שנים הם הופכים לשחקן משמעותי בשוק זה.

"רפורמת בכר הביאה לכך שהמוסדיים נכנסו לתחום האשראי העסקי ותוך עשור הפכו לשחקן גדול יותר מהבנקים בתחום זה. להערכתי, הפעם נראה תהליך הרבה יותר מהיר, ותוך חמש שנים המוסדיים ישלטו ב-50% משוק האשראי הצרכני", מעריך גורם בנקאי בכיר. מדובר בתחזית דרמטית, שאם תתממש, תשנה לחלוטין את שוק האשראי הצרכני, והיא עשויה להביא לירידת מחירים, כשם שכניסת המוסדיים לתחום האשראי העסקי הפחיתה משמעותית את רמת הריביות בהלוואות במגזר זה.

ל”גלובס” נודע כי 10 גופים חוץ-בנקאיים צפויים להתחבר למאגר נתוני האשראי. החוק קבע כי על כל גוף המנהל מעל 250 מיליון שקל באשראי צרכני להעביר נתונים למאגר. אולם נראה כי זו רק ההתחלה. לדברי גורמים המעורבים בהקמת המאגר, רק בחודש האחרון נרשמה התעניינות של 5-3 גופים נוספים להתחבר למאגר, והציפייה שבמהלך השנה הקרובה ייכנסו למאגר גופים נוספים, בהם גם חלק מהמוסדיים הגדולים. בבנק ישראל שוקלים לנסח כללים מקלים שיאפשרו גם לגופים המנהלים פחות מ-250 מיליון שקל באשראי צרכני להיכנס למאגר - להעביר אליו מידע מצד אחד וליהנות ממידע על הלווים ודירוגם.

השאלה המעניינת היא איך הבנקים ינהגו: האם ייצאו למלחמה על נתח השוק שלהם, מה שיוביל למלחמת מחירים, או יסכימו להישחק בנתח השוק בתמורה לצמצום הפגיעה ברווחיות. סביר שהפועלים ולאומי יהיו בעמדת מגננה, שכן הם הגדולים בתחום, וגם כי כבר החלו להפחית חשיפה לאשראי צרכני. לעומת זאת בעבור הבנקים הבינוניים המאגר טומן הזדמנות להיחשף ללקוחות חדשים ולצמוח - כל בנק והתאבון שלו. אולם ללא ספק האיום המשמעותי יותר בכל הקשור למלחמת מחירים מגיע מהכיוון של הגופים החוץ-בנקאיים.

2 החזקים יתחזקו, החלשים ייחלשו

מאגר נתוני האשראי יאפשר לגופים הפיננסיים לדעת הרבה יותר טוב מה מצבם של הלווים. השקיפות הזו צפויה לשפר את מצבם של הלקוחות הטובים. הבנקים והגופים הפיננסיים יתחרו על אוכלוסייה זו (עשירונים 7-10), שכן רמת הסיכון שלהם מאוד נמוכה, ומנגד גם אם הריביות בהלוואות אלה יישחקו, מדובר עדיין בריבית נאה.

תמונת הראי לעומת זאת היא שמאגר נתוני האשראי יציף באופן מלא גם את מצבם של הלקוחות החלשים. הכוונה היא ללקוחות שמלקטים כיום הלוואות מגופים שונים מבלי שכל גוף יודע על יתר ההלוואות. כעת הם יתקשו לקבל הלוואות חדשות. הבנק עשוי לגלות שלקוח שיש לו הלוואה של 30 אלף שקל אצלו, נטל במקביל גם הלוואה מחברת כרטיסי אשראי, ואולי גם מעוד בנק או גוף אחר. הבנק יבין שרמת הסיכון של אותו לקוח הרבה יותר גבוהה מכפי שחשב, והוא עשוי להקטין חשיפה אליו וללחוץ עליו לצמצם הלוואות. הפעלת הלחץ תהיה רלוונטית במיוחד לנוכח ההקלות הניתנות לפושטי רגל, שהביאו בשנים האחרונות להגברת הלחץ של הבנקים בתהליכי גביית חובות.

בטווח הארוך יותר לקוחות חלשים לא יוכלו ליטול אשראי בקלות וגם אם יקבלו הלוואה היא תהיה בריבית גבוהה. האם זה חיובי או שלילי? מצד אחד אולי נכון יותר שאנשים בעלי כושר החזר נמוך לא יטבעו בהר של הלוואות. מצד שני הפעלת לחץ על לקוחות בעלי כושר החזר חלש מילא לצמצם את הלוואותיהם עשויה להיות כואבת וקשה. במערכת הבנקאית מעריכים שהפעלת מאגר נתוני אשראי תגדיל את היקף אוכלוסיית "מודרי האשראי". ומי ירוויח מכך? הגדלת מעגל מודרי האשראי תגביר עוד יותר את התחרות על הלקוחות החזקים יותר להם כולם ירצו להעניק הלוואות.

3 החשש: דירוג אשראי כחלק מ"תעודת זהות"

לצד הפוטנציאל החיובי בהקמת המאגר, קיימים גם לא מעט חששות בנוגע להשלכות של פרסום נתוני האשראי שלנו. בארה”ב למשל יש ביקורת רבה על נושא מאגר נתוני האשראי. דירוג האשראי של הלקוח לא מהווה רק כלי במתן הלוואות, אלא הופך בפועל לחלק מתעודת הזהות. למשל, מקובל למדי כי בעת שכירת דירה, מבקש בעל הבית לדעת את דירוג האשראי של השוכר, ויש המספרים כי דירוג האשראי מגיע אף לעולם הדייטים והשידוכים, כקריטריון למציאת בן זוג.

בנק ישראל שאף שלא להידמות למודל האמריקאי הידוע לשמצה. בארה”ב יכולים הבנקים והגופים הפיננסיים לרכוש את המידע על הלקוחות, לאתר את המתאימים להם ולהציע להם אשראי בהתאם למצבם, למשל ריבית גבוהה ללקוחות במצב בעייתי. בארץ ייאסר על הגופים לקבל מראש מידע על כלל הלקוחות, שיהווה כלי לשיווק הלוואות וקבלת המידע על הלקוח תהיה כפופה לאישורו.

אף שבבנק ישראל מתאמצים להפוך את מאגר נתוני האשראי לכמה שיותר סטרילי, ולכך שהשליטה על המידע תהיה אצל הלקוח, לא מן הנמנע שבטווח הארוך יזלוג נושא הדירוג גם לתחומים אחרים שאינם קשורים להלוואות. הרי לפי הכללים שנקבעו יכול הלקוח לבקש מסוכנות האשראי לקבל לידיו את דירוגו, ואז הוא עשוי להשתמש בו גם בתחומים אחרים בחיים, כך שספק אם ניתן יהיה לאכוף איסור בשימוש במידע זה. 

האח הגדול? איך יעבוד מאגר נתוני אשראי, ואילו מנגנוני הגנה הוא מבטיח לנו

למה הוחלט להקים מאגר נתוני אשראי?
בשנים האחרונות קודמו יוזמות שונות לשיפור התחרות באשראי למשקי בית, שנשלט כיום לחלוטין ע"י הבנקים. בשנת 2014 הוקמה מטעם משרד ראש הממשלה ועדה לשיפור המערכת לשיתוף נתוני אשראי, בראשות מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה. הדו"ח הסופי של הוועדה הוגש כשנה לאחר מכן, והמלצותיו העיקריות כללו הקמת מאגר נתוני אשראי לצורך שיתוף המידע על היסטוריית האשראי של הלקוח, מה שאמור להביא להגדלת היצע האשראי, חלוקה נכונה יותר שלו במשק וצמצום האפליה במתן אשראי. במארס 2016 אושר חוק מאגר נתוני אשראי, ובחודש אפריל הקרוב צפוי המאגר לעלות לאוויר.
הקמת המאגר נולדה מתוך ההבנה שהשליטה של הבנקים בתחום האשראי למשקי בית נובעת מהידע הרב שיש להם על לקוחותיהם, המנהלים אצלם את חשבון הבנק. ידע זה מאפשר לבנק לנתח בצורה מדויקת את הסיכון של הלקוח ולדעת האם כדאי לתת לו הלוואה. אחרי הקמת המאגר המידע על הלקוחות יהיה פתוח לכלל נותני האשראי במשק, שיידעו לתמחר בצורה טובה יותר את ההלוואות וישפרו דרמטית את יכולתם להתחרות בבנקים.

מי יעביר נתונים ומי יקבל גישה?
לאחר שכבר בוצעו פיילוטים שעברו בהצלחה, המאגר יעלה לאוויר בעוד מספר שבועות (12 באפריל). הגופים הפיננסיים יעבירו נתונים על לקוחותיהם אל בנק ישראל (מרבית הנתונים יועברו אחת לחודש). בנק ישראל ירכז וינהל את המאגר. למאגר נתוני האשראי מונה אחראי מתוך בנק ישראל, צורי תמם. מי שיקבל גישה אל המאגר הן לשכות האשראי, שקיבלו לצורך כך רישיון מיוחד. כיום מדובר בשלושה גופים: דן אנד ברדסטריט, BDI וקו מנחה. לשכות האשראי ידרגו את רמת הסיכון הלקוחות על בסיס הנתונים.

כאשר גוף פיננסי (בנקים או גופי אשראי חוץ-בנקאיים) ירצה להציע להלוואות ללקוח, הוא יפנה אל אחת מלשכות האשראי כדי לקבל ממנה את המידע (נתונים על הלקוח ו/או הדירוג שלו).

אילו נתונים יעברו אל המאגר?
המאגר יכלול את היסטוריית האשראי של הלקוח בשלוש השנים האחרונות. אילו הלוואות הוא נטל, מסגרות האשראי שקיבל מהבנק וחברת כרטיסי האשראי, מה היסטוריית התשלומים שלו (מה שמעיד על מוסר התשלומים שלו), וכן האם יש נכסים שהוא שיעבד אל מול ההלוואות (בית, רכב, תיק ני"ע וכדומה). המידע על נכסים משועבדים נועד לשקף את רמת הסיכון האמיתית של ההלוואה (הלוואה שמולה יש נכס משועבד נחשבת לפחות מסוכנת).

המאגר לא יכלול מידע על הריבית שמשלם הלקוח בגין ההלוואות השונות, וכן לא יכלול מידע על נכסים שיש ברשותו (למעט אלה המשועבדים מול הלוואה מסוימת) או על הכנסותיו. אמנם סוכנות האשראי והמלווה לא מקבלים את התמונה המלאה של הלקוח, אולם באיזון בין הגברת התחרות בשוק האשראי לבין השמירה על הפרטיות, זו הפשרה שעליה הוחלט עם משרד המשפטים בעת שנוסח החוק להקמת המאגר.

כמו כן בניגוד למאגרים אחרים בעולם, המאגר בישראל לא יכלול בשלב זה נתונים כגון עמידה בתשלומים לחברת חשמל, ארנונה וספקי שירות נוספים. הוחלט שלא להשתמש בנתונים שכאלה, שכן הם לאו דווקא משקפים את איכות הלקוח, וייתכן כי הלקוח לא משלם לאותם ספקים בשל סכסוך ולא בגלל בעיות פיננסיות.

האם נתונים דמוגרפיים ישפיעו על הדירוג?
לא. בבנק ישראל אוסרים על לשכות האשראי להשתמש בפרטים דמוגרפיים כגון דת, מוצא, מין ומקום מגורים כשיקול במתן הדירוג. הדירוג צריך להתבסס אך ורק על הנתונים הפיננסיים של הלקוח. במקרה שיתגלה כי מודל הדירוג כולל מרכיבים נוספים, תוטל סנקציה על לשכת האשראי שעלולה אף להגיע לשלילת רישיונה.

האם ללשכות האשראי יהיה מידע על כלל הציבור?
לשכות המידע יקבלו באופן שוטף מידע על כלל לקוחות המערכת הבנקאית מבנק ישראל, אולם מידע זה לא יהיה מזוהה, וישמש לצורך בניית מודל הדירוג וניתוחים סטטיסטיים. כאשר גוף פיננסי יבקש לקבל מידע על לקוח ספציפי לצורך מתן הצעה להלוואה, יהיה עליו להחתים את הלקוח על כך שהוא מסכים שהמידע עליו ייחשף. לאחר קבלת האישור תקבל לשכת האשראי את המידע על הלקוח מהמאגר של בנק ישראל.

מי יוכל לקבל מלשכות האשראי את הדו"ח על הלקוח?
מאגר נתוני האשראי בנוי על עיקרון הדדיות. כלומר רק גופים שמעבירים נתונים יקבלו נתונים. לפי החוק כיום הגופים המחויבים להעביר אל המאגר נתונים הם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, בנק הדואר, וגופי אשראי חוץ-בנקאיים עם תיק אשראי של יותר מ-250 מיליון שקל. ייתכן שבהמשך יינתנו הקלות שיאפשרו גם לגופים קטנים יותר להצטרף אל המאגר.

האם אפשר לצאת מהמאגר?
"כן. ניתן לפנות אל בנק ישראל ולבקש להיגרע לחלוטין מהמאגר. אפשרות נוספת היא לבקש להיכלל במאגר של בנק ישראל, אך לדרוש שהנתונים לא יועברו הלאה ללשכות האשראי. היתרון באפשרות השנייה הוא שאם הלקוח ישנה את דעתו ויחליט להצטרף, אז ייכללו גם נתוני העבר שלו. לעומת זאת, אם הוא מחליט להיגרע לחלוטין מהמאגר, אז אם ישנה את דעתו, ייאסף עליו מיידע רק החל מאותה נקודת זמן, מה שיקשה על דירוגו בטווח הקצר-בינוני.

האם הלקוח יוכל לדעת מה הנתונים ודירוג האשראי שלו?
כן. ניתן לקבל את הנתונים ישירות מבנק ישראל, או לחלופין לפנות אל אחת מלשכות הדירוג ולקבל הן את הנתונים והן את דירוג האשראי (ייתכן שלשכת האשראי תגבה על כך תשלום).

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988