עיכוב בסגירת מימון של מיליארד שקל לפרויקט אגירה שאובה של אלומיי בצוק מנרה

לפני כולם • ההיקף הכולל של ההשקעה בפרויקט, שימומן על ידי קונסורציום בראשות מזרחי טפחות, צפוי להסתכם ב-1.3 מיליארד שקל • בסביבת העסקה טוענים כי הדחייה היא טכנית בשל אי-קבלת שמאות נדרשת מידי רשות מקרקעי ישראל

שלמה נחמה /צילום: איל יצהר
שלמה נחמה /צילום: איל יצהר

הסגירה הפיננסית של פרויקט האגירה השאובה בצוק מנרה, שאותו מובילה חברת אלומיי של שלמה נחמה ושותפיו - מתעכבת. ל"גלובס" נודע כי בשבוע שעבר חלף המועד שנקבע לסגירה הפיננסית, המוגדרת כאבן דרך מהותית ברישיון שניתן לאלומיי על ידי רשות החשמל, וזאת בלי שנחתם הסכם המימון של הפרויקט מול קונסורציום מממנים, שאותו מוביל בנק מזרחי טפחות

היקפה הכולל של ההשקעה בפרויקט צוק מנרה, שנמצא בגליל העליון, צפוי להסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל, כש-80% מהסכום (כ-1 מיליארד שקל) אמור להיות מממומן על ידי הקונסורציום בראשות מזרחי טפחות. ככל הידוע, נדרשה אלומיי לספק לבנק נתונים נוספים לגבי כדאיות ההשקעה בפרויקט. עם זאת, גורם בסביבת העסקה טוען כי מקור הדחייה הוא טכני: אי-קבלת שמאות נדרשת לצורך תשלום דמי הסכמה מידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לטענתו, הסגירה הפיננסית תתבצע עם קבלת השמאות בתוך שבועות. לדברי אותו גורם, הפרויקט כדאי מבחינה כלכלית, והוא צפוי לספק תשואה שנתית של יותר מ-12% ויחס כיסוי של מעל 1.34. 

טכנולוגיית אגירה שאובה מתבססת על הפרשי גובה, עם מים שיורדים ממאגר עליון למאגר תחתון, תוך הפעלת טורבינות המייצרות חשמל. מאגר המים העליון בצוק מנרה מתוכנן להיות ממוקם בסמוך לקיבוץ מנרה, ומאגר המים התחתון, שיתבסס על מאגר קיים, ממוקם מדרום לקרית שמונה, כשהפרש הגובה ביניהם הוא 680 מטר. כושר ייצור החשמל של פרויקט צוק מנרה צפוי לעמוד על 156 מגוואט בשעה.

כקבלן הראשי לביצוע עבודות ההקמה בפרויקט מונתה חברת אלקטרה, שתבצע עבודות בהיקף צפוי של כ-300 מיליון דולר. באלקטרה ציינו עם פרסום דבר המינוי,  בנובמבר אשתקד, כי השלמת הסכם הביצוע "כפופה להסכמה במספר נושאים מסחריים, וכן לסגירה פיננסית של בעל הרישיון, שצפויות להתקיים במהלך הרבעון הראשון של 2019". 

אלומיי קפיטל, בעלת הזכויות העיקרית בפרויקט צוק מנרה, נמצאת בשליטת היו"ר שלמה נחמה (לשעבר יו"ר בנק הפועלים), חמי רפאל והמנכ"ל רן פרידריך. החברה, שמניותיה נסחרות בבורסת תל אביב ובוול סטריט, מחזיקה בפעילות ייצור אנרגיה פוטו-וולטאית באירופה, ושותפה בתחנת הכוח הפרטית דוראד שבסמוך לאשקלון. שווי השוק הנוכחי של אלומיי עומד על כ-350 מיליון שקל.