האם "ארגזי החול" ימנעו את בריחתה של תעשיית הבלוקצ'יין מישראל?

נציגי חברות הבלוקצ'יין הישראליות וגופי הרגולציה המקומיים נפגשו בבורסת התל אביב במסגרת שבוע הפינטק בתל אביב, ודנו במשמעויות של הקמת סביבת ניסוי רגולטורית לחברות הפועלות בתחום • "אחת הבשורות שיכולות לנבוע מ'ארגז חול' היא היווצרות של חזית רגולטורית אחידה, מתואמת וגמישה"

משתתפי הפאנל: לנדאו יערי (מימין), עו"ד בן-רובי, עו"ד לוין, שדה-מן, רו"ח אסולין ונבו / צילום: רועי קצירי
משתתפי הפאנל: לנדאו יערי (מימין), עו"ד בן-רובי, עו"ד לוין, שדה-מן, רו"ח אסולין ונבו / צילום: רועי קצירי

טכנולוגיית הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים תפסו את מרכז הבמה אתמול (ב') בבורסה לניירות ערך במסגרת אירועי שבוע הפינטק בתל אביב (Fintech Week Tel-Aviv 2019). את הפאנל שדן ב"ארגזי החול" הפיננסיים והרגולציה על תעשיית הבלוקצ'יין הנחתה גל לנדאו יערי, לשעבר משנה למנכ"ל הבורסה ומנהלת התפעול הראשית, וכיום מנהלת המחקר של מכון חוגג לחקר יישומי הבלוקצ'יין, הפועל במסגרת הפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב.

לנדאו יערי, שהיא גם עמיתת מחקר בכירה במכון הסייבר של אוניברסיטת חיפה, ציינה בפתיחת הדיון כי "הפוטנציאל הכלכלי והחברתי הטמון בחדשנות הישראלית, בעיקר בטכנולוגיות משבשות כמו בלוקצ'יין ובינה מלאכותית, איננו ממוצה. דוח ה-OECD שעסק ברגולציה במשק הישראלי, קבע שישראל היא בין המדינות היחידות שבהן הרגולציה מונעת תחרות וצרכנות פיננסית הוגנת. בישראל פועלות כ-400 חברות פינטק, אבל רק רבע מהן מציעות את שירותיהן בשוק המקומי, ומספרן בעשור האחרון פוחת והולך. כדי שגם הצרכן הישראלי ייהנה מהחדשנות הטכנולוגית, הציע צוות בראשות משרדי האוצר והמשפטים לתת לתעשיית הפינטק הקלות במסגרת 'ארגז חול' כסביבת ניסוי רגולטורית". 

עו"ד צליל לוין סלומון, עוזרת ראשית למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שריכזה את עבודת הצוות הבין-משרדי להקמת ארגזי חול רגולטוריים פיננסיים בישראל, סיפרה בדיון על עבודת הצוות ועיקרי ההמלצות. לדבריה, "סביבת הניסוי הרגולטורית היא קודם כל שינוי של התפיסה הרגולטורית לגבי טכנולוגיה. התוכנית תאפשר לחברות הפינטק לצמוח ולהתפתח בישראל ולהרחיב את היצע המוצרים והשירותים לצרכן הישראלי, וגם תאפשר לרגולטור ללמוד את הטכנולוגיה ולהתאים את הרגולציה בזמן אמת. זהו מסר לחברות הטכנולוגיה שאנו מחויבים להסרת חסמים לחדשנות, ומעודדים את החברות לפעול ולהתפתח בארץ". 

עו"ד שהם בן-רובי, ראש המערך הבינלאומי ברשות ניירות ערך, התייחס לפעילותה של GFIN, הרשת הבינלאומית לקידום חדשנות פיננסית (Global Financial Innovation Network), ואמר כי "החברות של רשות ני"ע ברשת היא צעד נוסף שנעשה כחלק מהתוכנית האסטרטגית לתמוך בחדשנות פיננסית, תוך הסתכלות על טובתו של ציבור המשקיעים". הרשת, הכוללת 29 רגולטורים פיננסיים וגופים בינלאומיים, לרבות קרן המטבע הבינלאומית והבנק העולמי, יכולה לדעתו לסייע לחברות בלוקצ'יין שרוצות לפעול מישראל ולצמצם את הנטל הרגולטורי עליהן. 

רו"ח מיכאל אסולין, מנהל תחום בכיר לעידוד השקעות הון ברשות המסים, התייחס לקול-קורא שפרסם הצוות הבין-משרדי, ואמר: "נשמח להיפגש ולבחון רעיונות, ולהציע את 'ארגז החול' לחברות, ואנחנו בטוחים שזה ייתן ערך מוסף לכל הצדדים בתהליך. החברות המשתתפות יוכלו לקבל גישה לבדיקות היתכנות בסביבת נתונים אמיתית ומקצועית, עם אפשרות להצגת המוצר לאחר יישום בסביבה המאתגרת של עולם המס".

בפאנל השתתפו גם עידו שדה-מן, מייסד ונשיא Saga Foundation, ויגאל נבו, מנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית. לדברי שדה-מן, "אחת הבשורות שיכולות לנבוע מ'ארגז חול' היא היווצרות של חזית רגולטורית אחידה, מתואמת וגמישה - כזו שיכולה לייצר משוב בין הרגולטור לתעשייה, להוות זרז חדשנות תוך הגנה על המערכות הפיננסיות, ולא פחות חשוב - להוות מקור ללמידה של הרגולטור ולאימוץ חדשנות". לדברי נבו, "המהלכים שהוכרזו על ידי הרשויות הממשלתיות בפתיחת 'ארגזי החול' לחברות בתחום הבלוקצ'יין והפינטק, הם לא פחות ממהפכה, בעיקר בהבנת האחריות של מעצבי המדיניות בפיתוח תעשיות עתירות הון וידע, לא רק על ידי כסף ממשלתי, אלא בסיוע במקומות הכואבים ביותר - כלומר, תיקוני רגולציה מחויבים".