אושרה בקשת הרב הראשי לשעבר יונה מצגר לשחרור מוקדם מהכלא

מצגר הורשע בעבירות שוחד, מירמת מס, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט, ונגזרו עליו 3.5 שנות מאסר בפועל • לפי החלטת ועדת השחרורים, מצגר ישוחרר פחות משנתיים לאחר כניסתו לכלא

יונה מצגר, הרב הראשי לישראל לשעבר / צילום: ליאור מזרחי
יונה מצגר, הרב הראשי לישראל לשעבר / צילום: ליאור מזרחי

ועדת השחרורים אישרה את בקשת הרב הראשי לישראל שעבר, יונה מצגר, לשחרור מוקדם מהכלא. נוכח ההחלטה, ישוחרר הרב מצגר פחות משנתיים לאחר שהחל לרצות את שלוש וחצי שנות המאסר שנגזרו עליו בעקבות הרשעתו בעבירות שוחד, מירמת מס, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט.

נזכיר כי לפני יותר מחודש דחה נשיא המדינה, ראובן (רובי) ריבלין, את בקשת החנינה של הרב מצג להקלה בגזר הדין שהוטל עליו. הנשיא ריבלין ציין בהחלטתו אז כי מוסד החנינה איננו חוליה נוספת במערכת המשפט, והוא נועד למקרים בודדים וחריגים בלבד, בהם מתקיימות נסיבות ייחודיות ויוצאות דופן.

היום (ג') כאמור פרסמה ועדת השחרורים את החלטתה, במסגרתה ציינה כי עמדת בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה - אשר סבר כי אין להתנגד לקבלת בקשתו של מצגר לשחרור מוקדם על-תנאי - מקובלת עליה. נוכח קביעה זו הורתה ועדת השחרורים על שחרורו המוקדם על-תנאי של מצגר לתוכנית הרשות לשיקום האסיר.

כזכור, הרב מצגר הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, ב-3 עבירות של לקיחת שוחד, עבירות של מירמת מס, קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט. במסגרת הסדר הטיעון הגיעו פרקליטות מחוז ירושלים וסנגוריו של הרב, עורכי הדין טל גבאי, יהודה פריד, טל בן-הרוש וטופז איתן, להסכמה, לפיה יבקשו מבית המשפט להטיל על הרב מצגר 3.5 שנות מאסר בפועל, מאסר על-תנאי וקנס בסך 5 מיליון שקל, שיכלול חילוט נכסים של הרב וכן תשלום המס שנגרע מהמדינה בעקבות העבירות שביצע הרב. זאת, במסגרת שומה אזרחית שהוציאה רשות המסים.

במקרה של מצגר בחר השופט המחוזי משה יועד הכהן שלא לאשר את ההסדר לעניין עונש המאסר, וגזר תחתיו כאמור עונש מאסר של 4.5 שנים. מצגר ערער על כך לעליון, ועונש המאסר שהוטל עליו הופחת ל-3.5 שנים. מדובר בפעם הראשונה שבה הוגש כתב אישום נגד רב ראשי לשעבר; בפעם הראשונה בה מורשע רב ראשי לשעבר בעבירות חמורות של שוחד ומרמה; וגם בפעם הראשונה בה נכנס רב ראשי לשעבר לכלא.

כתב האישום נגד מצגר הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים באוקטובר 2015, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, דחה את הטענות שהעלה הרב הראשי בשימוע, ועל-פי המלצת פרקליט המדינה.

בכתב האישום, שהציג איש ציבור מושחת מן היסוד, נטען כי הרב מצגר ביצע לכאורה במהלך שנות כהונתו כרב הראשי לישראל עבירות רבות, ובהן קבלת שוחד, הפרת אמונים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, קשירת קשר לביצוע פשע, הלבנת הון ועבירות מס, תוך שהוא פועל במסגרת תפקידו ומנצל את מעמדו הרם.

על-פי האישום, במהלך ביצוע העבירות וכתוצאה מהן, קיבל הרב לכאורה סכומי שוחד בסך כולל של כ-8 מיליון שקל, ומתוכם נטל לכאורה לכיסו סך של כ-5 מיליון שקל. במרבית המקרים, נטען, שימש נהגו האישי של הרב מצגר כשליחו לקבלת כספי העבירות.

מהאישום עלה כי הרב הראשי לשעבר מצגר קיבל, בין היתר, חצי מיליון שקל עבור ברכה לשם רכישת מטוס פרטי; עוד חצי מיליון שקל כמתנה לבן שהתחתן; 70 אלף דולר עבור רכישת ספר תורה פרטי; 150 אלף שקל עבור השתתפות בחתונה ובאירוע לכבוד נשיא קזחסטאן; 10,000 אירו עבור השתתפות בטקס יום השואה; 25 אלף דולר עבור נוכחות ביום הולדת 40 של אחד מראשי הקהילה היהודית באודסה; ועוד טובות הנאה בהיקף מיליוני שקלים שנגרפו לכיסו בעוד מכהן כנבחר ציבור.

באת-כוחו של הרב מצגר, עו"ד רותם טובול, מסרה בתגובה: "החלטת השחרור ראויה ומאוזנת. אנו מברכים על ההחלטה. הרב מצגר ישוחרר בתנאי התוכנית שיקום בלי מעצר-בית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988