בישראל פעלו 6,673 חברות הייטק וסטארט-אפים בסוף 2018 - כך עולה מדוח מצב הסטארט-אפים בישראל ל-2018 שפרסמה עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל.
הדוח של סטארט-אפ ניישן סנטרל מאשש את ההבחנה שהבינה מלאכותית היא הטרנד שכבש את הסצנה המקומית, עם 17% ממספר הסטארט-אפים הכולל בישראל. סך הכל פעלו בסוף השנה שעברה בישראל 1,150 חברות בתחום הבינה המלאכותית לעומת 512 בלבד ב-2014. עם זאת יש לקחת נתון זה בערבון מוגבל משום שייתכן שחלק מהחברות מצהירות על עצמן כחברות בינה מלאכותית, אף על פי שהן לא בהכרח מפתחות טכנולוגיה זו בעצמן אלא עושות שימוש במוצרי מדף.
על פי הדוח, סך הסכום שגייסו חברות בינה מלאכותית ב-2018 עמד על 2.25 מיליארד דולר - זינוק מ-1.33 מיליארד דולר ב-2017 ומכחצי מיליארד "בלבד" ב-2014. סך הגיוסים של חברות בינה מלאכותית היווה 37% מסף הגיוסים הכולל בשנה שעברה.
זינוק בסכומי הגיוס
סך סבבי הגיוס ב-2018 עמד על 681. והסכום הכולל שגויס עמד על 6 מיליארד דולר - עלייה של 15% לעומת 2017. גובה סכום הגיוס החציוני עמד על 4 מיליון דולר - עלייה של 33% לעומת 2017. מספר האקזיטים עמד על 97 בסכום כולל של 3.28 מיליארד דולר.
הדוח מראה עוד כי נמשכת המגמה של ירידה במספר סבבי הגיוס בשלב הסיד. ב-2018 נרשמו 268 עסקאות וזאת לעומת שיא של 334 ב-2015. מספר העסקאות בשנה שעברה ירד אף לרמה נמוכה מזו שנרשמה ב-2014 עם 288 עסקאות. במקביל, חלה עלייה במספר הגיוסים בסבבי A ו-B לעומת 2017.
משקיעים: פחות אנג'לים, יותר קרנות תאגידיות
בישראל, על פי הדוח, פועלים 430 גופי השקעה בעלי נוכחות קבועה בישראל, מהם 23% זרים. באשר לזהות המשקיעים - נמשכת הירידה בשיעור האנג'לים שאפיינה את השנים האחרונות (על פי מספר עסקאות) במקביל לעלייה במעורבות קרנות תאגידיות. גופי השקעה ישראלים אחראים ל-60% מהגיוסים, אמריקאים ל-43%, בריטניה ל-7%, גרמניה ל-5%, סין ל-4%, ויפן ל-3%.
בחלוקה לפי סבב השקעה, המשקיעים הבולטים בשלב המוקדמים הם על פי הסדר: ישראל, ארה"ב, בריטניה, גרמניה וסין. בשלבים המאוחרים הרכב וסדר הרשימה משתנים מעט, הפעם עם ארה"ב בראש ולאחריה - ישראל, סין, בריטניה ויפן.
בגזרת האקזיטים - כמעט מחצית (49%) מהעסקאות בוצעו על ידי רוכשים מארה"ב, 30% מישראל, והשאר, עם 2%-4% - מסין, הולנד, בריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה והודו. סכום האקזיטים הכולל, כמו גם מספר העסקאות, נפל ב-2018 לשפל מאז 2014.
320 חברות רב לאומיות עם 300 מרכזי מו"פ
בישראל, קובע הדוח, פועלות כ-320 חברות רב לאומיות. רובן, 300 חברות, מחזיקות מרכזי מו"פ המפוזרים בין 360 משרדים. מספר המרכזים החדשים שנפתחים נמצא גם הוא בירידה, כאשר ב-2018 נפתחו 17 מרכזים. מספר המרכזים החדשים יורד מדי שנה מאז 2015, אז עמד מספר המרכזים החדשים שנפתחו על 46.
רוב הגופים הרב לאומיים מגיעים מארה"ב ולאחריה גרמניה ובריטניה. בישראל פעלו בסוף 2018 גם 225 האבים, הכוללים אקסלרטורים, חללי עבודה משותפים ותוכניות ליזמים. מספר החללים החדשים שנפתחו עמד ב-2018 על 5 בלבד, לעומת 17 בין 2015 ל-2017. מספר התוכניות ליזמים נחתכו בחצי מ-9 ל-5. עלייה קלה נרשמה במספר האקסלרטורים התאגידיים החדשים שנפתחו - 7 בשנת 2018 לעומת 3-6 בשנים 2014-2017.
מהדוח עולה כי רוב מכריע (80%) של החברות מפתחות מוצרים שמיועדים לארגונים (B2B), ורק 20% לקהל המשתמשים הפרטיים (B2C). עם זאת יש לציין שמספר חברות ה-B2C עלה מעט, אך בקצב איטי יותר מקצב הגידול של חברות ה-B2B.
סכומי ההשקעות ב-B2C זינקו ב-2018 לעומת 2017 אך עדיין נמוכים מעט מהשיא ב-2016, וזאת במקביל לירידה מתמשכת במספר העסקאות: 149 ב-2018 לעומת שיא של 233 ב-2015. במקביל, מספר העסקאות וסך ההשקעה בחברות B2B מוסיף לעלות כמעט מדי שנה מאז 2014.
הדוח מפרסם נתונים גם על מספר החברות הנמצאות בשלבים השונים של פיתוח המוצר: 13% עדיין נמצאות בשלב המו"פ, 21% מהחברות נמצאות בשלבי פיתוח מתקדמים יותר ושני שלישים, על פי הדוח, כבר השיקו מוצר.
מבחינת גודל החברות, רוב הסטארט-אפים - 55% מעסיקים בין עובד אחד לעשרה. 30% מהסטארט-אפים מעסיקים 11-50 עובדים ואילו 10% מהסטארט-אפים מעסיקים 51-200 עובדים. 5% מעסיקים למעלה מ-200 עובדים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.