קנס עצום אבל ההימור של מזרחי הצליח: פרשר הוריד את גובה הלהבות

המנכ"ל אלדד פרשר לא מצמץ ודחה את ההצעה של הרשויות האמריקאיות לקנס ענק של 342 מיליון דולר בגין העלמות מס, שהיה מוחק לו שנת רווחיות שלמה • הקנס המופחת שקיבל והעובדה שהוטלה עליו אחריות שילוחית בלבד הם הוכחה שאפשר לסדוק את השיטה האמריקאית הכוחנית

אלדד פרשר / צילום: איל יצהר
אלדד פרשר / צילום: איל יצהר

1

כשמגיע אז מגיע. מגיעות כמה מילים טובות לבנק מזרחי טפחות ולמנכ"ל אלדד פרשר, בעקבות ההודעה על סגירת ההסדר עם האמריקאים. ההצלחה של הבנק ושל פרשר היא כפולה, ואין כמו קפיצת המניה  להעיד עליה. במזרחי טפחות הצליחו להוריד את גובה הלהבות מבחינה כספית וגם הצליחו למתן את  הניסוחים בהסדר. הסדר עם האמריקאים בפרשות הסיוע להעלמות מס איננו רק הסדר פיננסי, של תשלום קנסות, הוא גם הסדר של מילים: מה ייכתב, במה בדיוק יודה בבנק, האם יודה בפעילות פלילית או יודה ברמה של אחריות יותר נמוכה - וכל זה כמובן זה מבוא למה שעלול לצוץ לאחר ההסדר: דרישה להחזיר בונוסים, דרישה להדיח בכירים וחקירה אפשרית על מעשים פליליים לכאורה, כפי שקרה בלאומי, או יותר נכון, כפי שנמרח בלאומי כבר זמן רב.

2

תזכורת: רק לפני כ-7 חודשים, במהלך אוגוסט אשתקד, החליט מזרחי טפחות לדחות על הסף את ההצעה של האמריקאים לקנס ענק יחסית בגובה של 342 מיליון דולר. הדחייה לא הייתה טריוויאלית, היא הייתה גם מעשה אמיץ וגם סוג של הימור. מערכת הבנקאות העולמית וגם הישראלית הבינה לאורך השנים האחרונות שזה סיכון להגיד "לא" לאמריקאים ולהסתכן בחרון אפם. המקסימום שאפשר הוא להתחנן על נפשך שירככו את רוע הגזירה. הסכמה לקנס הכבד הייתה מוחקת למזרחי טפחות שנת רווחיות שלמה - לא מעט, אבל לא משהו שיסכן את יציבותו. פרשר יכול היה להסכים וללכת הלאה. הוא בחר שלא להתכופף. אפשר היה להבין אותו ואת הדירקטוריון שלו: גובה הקנס היה אכן מנופח, בעיקר נוכח היקף הפעילות של הבנק מול לקוחות אמריקאים; מנופח בהשוואה לקנס שקיבל בנק לאומי לפני שלוש שנים מאותו רגולטור - 280 מיליון דולר, אך גם בהשוואה בינלאומית. מזרחי טפחות ופרשר צדקו כשדחו על הסף את ההצעה האמריקאית, אמש התברר שההימור שלהם היה גם חכם ומאוד משתלם: הקנס הופחת ל-195 מיליון דולר, ו-150 מיליון דולר נחסכו לבנק, לא סכום של מה בכך.

3

צריך גם להבין עם מי מתמודדים הבנקים הישראלים בפרשות העלמות המס: לא מדובר בדו-שיח בין רגולטור לגוף מפוקח, כמו בין הפיקוח על הבנקים לאחד הבנקים. מדובר בדו-שיח עם גופים הרבה יותר כוחניים, מאיימים ונחושים. היהי סיכון שהאמריקאים לא יסכימו למו"מ והבנק יאלץ לשלם את מלוא הסכום, או להתמודד עם כתב אישום. ההחלטה המקורית של משרד המשפטים האמריקאי להטיל קנס ענק על מזרחי טפחות הייתה דוגמה בולטת לכוחנות, ואפילו בריונות, שמפגינים האמריקאים בחקירותיהם מול בנקים בעולם. המטרה שלהם היא להטיל כמה שיותר קנסות והם מביאים את הבנקים הנחקרים למצב שבו אין להם ברירה אלא לחתום ולשלם. לבנקים נותרות שתי אפשרויות: הודאה במעשים פליליים לכאורה ותשלום קנסות אדירים או פנייה לבית משפט. בחירה באפשרות השנייה תחשוף אותם לסנקציות עד סיום ההליך המשפטי, כמו מגבלה על השימוש בדולרים, שתביא בפועל לפשיטת רגל. איזו ברירה, אם כן, יש לבנקים? לשלם ולשתוק או להסתכן בפשיטת רגל? מובן שהם ישלמו.

האמריקאים הבינו שהם יכולים לשחק עם הזמן לטובתם: ככל שהחודשים נוקפים, כך גם נמתחים עצביהם של הבנקים הנבדקים, סף השבירה שלהם יורד ופוטנציאל הקנס עולה. האמריקאים עוברים ביסודיות על מסד נתונים אדיר, שכולל ירידה לרזולוציה משנת 2000. עם הזמן הם משכללים את הדרישות, מרחיבים עוד ועוד את יריעת הלקוחות הבעייתיים. בקיצור, האמריקאים ימצאו את כל הסיבות, מן היקב ומן הגורן, כדי לסחוט את הקנס המקסימלי מכל בנק. וחשוב לומר כי אף שמזרחי הצליח להפחית את הקנס, מדובר עדיין בסכום גבוה מאוד ביחס להיקף הפעילות הבלתי חוקית שנמצאה אצלו.]

4

מעבר לקנס המופחת, כאמור, גם חומרת המילים "הופחתה", בוודאי שביחס לבנק לאומי, שם תוארה פעילות פלילית באחריות הבנק שהובילה לפתיחת חקירה שסופה לא נודע. ממסמכי ההסדר עולה כי האישומים לא מופנים לבנק מזרחי טפחות עצמו ולכן הוא לא מודה ולא נדרש להודות בפרטי האישום. ההסדר והאישום מתייחס לעובדים בבנק, לבנקאים מסוימים, בנקאי שירות לקוחות ועובדים נוספים שפעלו ללא ידיעה או הכוונה (לא אקטיבית ולא פסיבית) של גורם ניהולי. הבנק אמנם מקבל אחריות על מעשיהם של עובדיו בהתאם לדין האמריקאי, אבל מדובר באחריות שילוחית על עובדיו שפעלו בניגוד למדיניותו ולנהליו, ומצאו את עצמם מחוץ לבנק.

ממסמכי ההסדר לא עולה חשד או טענה כלשהי לכאורה להתנהגות לא תקינה של בכירי הבנק. הרשויות האמריקאיות גם לא הטילו כל מגבלה על הפעילות הבינלאומיות של מזרחי טפחות והבנק לא נדרש לצמצם או להפסיק מתן שירותים ללקוחות אמריקאים בישראל או בחו"ל.

השורה התחתונה, אם כן, היא גרסה רזה יותר לעומת הנוסח שהיה בבנק לאומי. גרסת הלייט הזו היא משמעותית להבא. הבנק הרי סגר את ענייניו עם האמריקאים, עם הדין האמריקאי. עכשיו יהיה לו עניין, אם בכלל, עם הדין הישראלי. 

5

יחד עם ההצלחה של הבנק, לא צריך להקל ראש בקנס ששילם, גבוה יחסית להיקף פעילותו של הבנק. נראה שהיה סוג של עסקת ברטר: יותר קנס, פחות מילים נוקשות וחמורות. גם לא צריך להקל ראש במה שעשו עובדיו של הבנק, אלה שפעלו בניגוד לנהלים. הם סייעו ללקוחות להחזיק חשבונות תחת שמות קוד במקלטי מס ("שלחתי את הנעליים לקופסה הנכונה") ואיפשרו ללקוחות אמריקאים לנהל חשבונות כאילו היו לקוחות לא-אמריקאים. גם הבנק עצמו ספג ביקורת במקרים מסוימים על בדיקת חשבונות לא מוקפדת.

בשורה התחתונה, הבנק הטוב ביותר במערכת הבנקאות, הבנק היעיל ביותר והרווחי ביותר (מבחינת רמת הרווחיות והתשואה על ההון), יצא יחסית בזול מכל הפרשה הקשה הזו, שמלווה את שלושת הבנקים הגדולים בישראל כבר שנים: לאומי עבר את זה, גם מזרחי טפחות, עכשיו נותר רק הפועלים. הקנס שם צפוי להיות עצום, עכשיו נותר לבנק הפועלים לייחל לכך שהמילים יהיו הרבה פחות עצומות. 

6

מה יהיה הלאה? שאלה טובה. בלאומי זה יצר רעש עצום וכדור שלג שבעקבותיו בכירי הבנק (גליה מאור, איתן מאור וצבי איצקוביץ') החזירו בונוסים וגם עננה משפטית של חקירה פלילית. קיים ספק אם התסריט הזה יחזור גם במזרחי טפחות, אם כי תמיד יהיו אלה שיקפצו על עגלת הפופוליזם, כי הרי נושאים בנקאיים זועקים לשמיים מפופוליזם הן בתקשורת והן אצל חברי כנסת שמחפשים כותרות. כמה עובדות משחקות לטובת מזרחי טפחות: ראשית, אנחנו בתקופת בחירות וזה לא מעניין איש זולת הסקטור הבנקאי - חברי הכנסת עסוקים מעל לראשם בקטטות על פופוליזם מסוג אחר; שנית, הניסוחים המרוככים עובדים לטובת הבנק - פחות כותרות עסיסיות ופליליות לכאורה פחות משיכת אש; שלישית, הבנק נמצא בעמדה מצליחה - הנה, הוא הצליח לכופף את האמריקאים ולחסוך כ-150 מיליון דולר.

חורשי רעתו של מזרחי טפחות והמנכ"ל פרשר (כלומר, מתחריו) ניסו להדביק לו בעבר את הפרשה, כמי שהיה בעבר אחראי על הפעילות הבינלאומית בבנק. הם בוודאי ימשיכו לעשות זאת גם לאחר ההסדר הזה. יגידו שלא ברור אילו מבין שתי האפשרויות יותר גרועה: שפרשר לא ידע מה קורה מתחת לאף שלו עם עובדיו הסוררים או שידע ועצם עיניים ויצא בזול מההסדר. יגידו, הנה, הש"גימלים תמיד משלמים את המחיר - כמה עובדים ששיחקו בקודים בחשבונות של עשרות מיליוני דולרים.

ההסדר עם האמריקאים בבנקים אחרים בעולם הוא בבחינת סוף פסוק, אבל בישראל הרי נפלאות דרכי המשפטיזציה ונפלאות דרכי הפופוליזם והשילוב ביניהם. זה נכון אמנם שאין סמכות בלי אחריות, לא רק ארגונית, אלא גם ניהולית. זה נכון שמנהלים ממעטים לשלם מחיר על כישלונותיהם, לא בכיסם ולא בכיסאם. אבל גם צריך להסתכל גם על התמונה הרחבה: מזרחי טפחות, כאמור, מנוהל היטב, לא מדובר בבנק כושל. הבנק השיא לאורך זמן תשואה גבוהה יותר ממתחרי וההסדר לא כולל האשמות פליליות כנגד הבנק אלא התנהלות פסולה מאוד שהייתה רווחת בעידן הקודם של הבנקאות. הבנק הודה באחריות שילוחית. מודה ועוזב ירוחם, זה מספיק. אפשר ללכת קדימה. 

צרו איתנו קשר *5988