ליגת העל הישראלית תיכנס בסוף השבוע לרשימה מצומצמת של ליגות כדורגל שמאמצות את ה-VAR. בכל הקשור להטמעת טכנולוגיות אנחנו מובילים אפילו על הפרמיירליג האנגלית שהגיעה להסכמה עם הקבוצות כי תחל להשתמש בשיפוט וידיאו רק בעונת המשחקים 2019/20.
הדילמה של ליגות בסדר גודל של ליגת העל הישראלית להכניס VAR היא בעיקר כלכלית. אופ"א או פיפ"א לא מחייבות את הליגות השונות בעולם לעבור לשימוש בשיפוט וידאו - כך שהרצון של ליגות להטמיע את המערכת הוא על דעתן בלבד. "כשקבוצות ליגת העל הצביעו על ההחלטה להכניס את ה-VAR לשימוש הייתה לזה משמעות כלכלית ישירה עליהן", מסביר ארז כלפון, יו"ר מינהלת הליגה בכדורגל ל"גלובס". "עלות המערכת, שכוללת רכישה של שלוש ניידות VAR, הסתכמה ב-15 מיליון שקל לחמש שנים. כלומר, כל קבוצה ויתרה על הכנסה של 200 אלף שקל בעונה שהיא מקבלת מהמינהלת כדי לממן את המערכת".
"רגע היסטורי לכדורגל הישראלי"
ניידות ה-VAR יתמקמו מחוץ לאצטדיון בו מתקיים המשחק, כאשר התפעול ייעשה על ידי חברת "קונטקט" שתציב מפעיל מטעמה בניידת, ולצדו שני שופטי VAR מצוות השיפוט של איגוד השופטים. במלים אחרות - בכל משחק ליגת על ישפטו כעת 6 שופטים - ארבעה שופטים במגרש עצמו (שופט, שני עוזרי שופט, שופט רביעי) ועוד שני שופטים בניידת ה-VAR.
למה לא הוכנסה המערכת כבר בתחילת העונה? בגלל זמן ההכשרה. מהרגע שהתקבלה החלטה נכנס איגוד השופטים לחצי שנה שנה של אימונים שבהם תורגלו השופטים מדי שבוע עם המערכת. בכל יום שלישי ורביעי בשבוע התייצבו באצטדיון רמת גן קבוצות נערים ונוער ששיחקו ביניהן משחקים מלאים, שני משחקים בכל ערב - שנועדו לתרגל את השופטים במצבים מעוררי מחלוקת שבהן נדרש שימוש בווידיאו. את עלות ההכשרה, כ-1.5 מיליון שקל, מימנה ההתאחדות לכדורגל. "בסך הכל הוכשרו 15 שופטי VAR שיכולים נכון להיום לאייש את הניידות במשחקים", אומר היו"ר כלפון. "אני חושב שהכנסת ה-VAR היא רגע היסטורי בכדורגל הישראלי".
12.5 אירועי VAR במשחק
הצפייה בליגת האלופות בחודש האחרון המחישה עד כמה דרמטי הוא הכנסת ה-VAR. מנצ’סטר יונייטד עברה את פריז סן ז’רמן בעקבות החלטת וידיאו בדקות האחרונות של המשחק. מעבר למשמעות המיידית של העפלה לרבע הגמר ולמשמעות הכלכלית של הדחה בשלב מוקדם בנוק-אאוט, מי יודע עד כמה להחלטת הווידיאו הזאת תהיה השפעה גם על המיזם הקטארי בסן ז’רמן. האם הכישלונות הסדרתיים יאיצו עזיבת כוכבים וכו’.
בתחילת העונה הכניסו בין היתר הבונדסליגה הגרמנית, הליגה הספרדית והאיטלקית את ה-VAR. ליגות כמו ה-MLS האמריקאית, הפורטוגלית, האוסטרלית והדרום קוריאנית הכניסו אותו כבר בעונה שעברה. אופ"א הכניסה את ה-VAR לפני כחודש, משלב הנוק-אאוט של ליגת האלופות.
העניין שאיתו יתמודדו גם בליגת העל הוא הרצון הטבעי להשתמש במערכת יותר מדי בתקופת ההשקה. העניין השני הוא הזמן שיידרש לכל שופט עד שייחדש את המשחק. הנה כמה דוגמאות - בליגה הספרדית בחלק הראשון של העונה נבחנו על ידי צוות ה-VAR בממוצע 12.5 אירועים במשחק. לרוב האירועים, הצופים בבית ובמגרש וגם השחקנים לא מודעים. מתוך זה 3 פעמים המשחק ממש נעצר לטובת ריצה של השופט לעמדת הטלוויזיה בצד. מה שיעור התיקון שעושה המערכת להחלטות שיפוט? מתוך 354 החלטות שיפוט שנבחנו על-ידי ה-VAR בליגה הספרדית בתחילת העונה, ב-10 מקרים שונתה ההחלטה של השופט. לא המון, אבל מצד שני השימוש של ה-VAR מוגבל לאירועים המוגדרים כמשמעותיים - שער, פנדל, כרטיס אדום, כך שכל תיקון להחלטת שופט הוא בבחינת התערבות שמשנה משחק.
הבעיה השנייה היא משך הזמן של עצירת המשחק. פפ גווארדיולה מאמן מנצ’סטר סיטי התלונן השבוע אחרי הניצחון על שאלקה (7-0) בליגת האלופות שאמנם ה-VAR הוא נהדר, אבל "יותר מדי זמן לוקח עד שמגיעים להחלטה במגרש". לאוהדים בבית בחינת ה-VAR מייצרת עוד אלמנט של מתח והוסיף לשיח סביב המשחק, אבל הטענה של המאמנים היא שאת השחקנים על המגרש זה מוציא מאיזון ולעתים אף עלול לגרור לאובדן של מומנטום מקבוצה על המגרש.
אבל גם זה יילך וישתפר כנראה. בליגה האיטלקית חשפו את נתוני הזמן כדי להראות את השיפור שעוברים השופטים בהפעלת המערכת - בשלושת המשחקים הראשונים בעונה שעברה שבהם נעשה שימוש ב-VAR המשחק נעצר בממוצע ל-1:22 דקות, אבל בהמשך העונה אחרי שהשופטים קיבלו על הראש שהם צריכים להיות החלטיים יותר ומהירים יותר, הזמן עד קבלת החלטה הצטמצם ל-31.5 שניות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
