הנקראות ביותר

כל מפלגה והאבי ניסנקורן שלה, בליכוד - האם מדובר בנתניהו?

הרעיון המרכזי בלהיות ניסנקורן הוא לקחת לקחת לקחת מהמדינה-מהציבור, לתת לתת לתת לאנשינו - בממשלה, ברשויות, בחברות הממשלתיות, לכנות את זה "חברתי", "חומל", "בעל לב" ו"לוחם אמיץ בקפיטליזם חזירי", ואחר כך ללחוץ שיבחרו בך

אבי ניסנקורן / צילום: צמר מצפי
אבי ניסנקורן / צילום: צמר מצפי

מציאות 1. "אי-אפשר לקדם פרויקטים בישראל בלי לקחת יועצים". בסוף השבוע שעבר הודיעה המשטרה על "המלצה" (שתובלה במספרים: 300 עדים, 80 חשודים, 650 הודעות, 700 קלסרים) להעמיד לדין את ח"כ דוד ביטן מהליכוד, שכיהן קודם לכן כסגן ראש עיריית ראשון לציון דב צור, וגם את ארנון גלעדי, לשעבר המשנה לראש עיריית תל אביב רון חולדאי.

ביטן וגלעדי - פעילים גדולים בוועדה המקומית לתכנון ובנייה, חשודים בקבלת שוחד לטובת קידום אינטרסים של יזמי נדל"ן. השניים, כמו כמה עשרות ואולי מאות ראשי ובכירי רשויות שנחקרו, הואשמו, זוכו, ישבו או שוחררו בעניינים דומים הם קצה הסיפור הגדול על תעשיית המאכערים, שעמישראל לא יכול בלעדיה. מהקטן שסוגר מרפסת אחורית ועד לבכירי יזמי בנייה ומגדלים חורצי שמים. בלי זה, אין סיכוי לזוז פה.

המערכות הממשלתיות והמוניציפליות כבדות, מנופחות, בחלקן גם מושחתות (לפעמים זו "רק" ארוחה, לפעמים כסף קטן או רחוק וירוק). הביורוקרטיה, שתמיד מתלוננת על "העדר תקנים" ו"מחסור תקציבי", מתכננת סחבת מובנית של עוד פקיד ועוד פקידה, עוד אחראי ומנהלת בכירה, על שלל העוזרות, המזכירים והטלפנים. "תלך תבוא" במשך שנה ועוד שנה, ותמיד תידרש לעוד כמה עשרות מסמכים, אישורים, היתרים וחתימות. בלי זה אין סיכוי.

כפי שהגיבה דניה סיבוס, שהאינטרסים שלה הוזכרו על ידי המשטרה בעניין ביטן: "אי-אפשר לקדם פרויקטים בישראל בלי לקחת יועצים". יועצים זה מאכערים. אנשי מקצוע שמוציאים ומביאים. ככל שהפרויקט גדול יותר, כך המאכער מכובד ויקר יותר - עורכי דין, מהנדסים, פקידים בכירים ברשות ופוליטיקאים עירוניים לשעבר. הם דוחפים (שמא גם "משמנים"?) את הקשר בין היזם המותש לרשות המתישה.

יש פתרון? ברור שכן. בכל העולם מצאו פתרון. המדינה והרשות בונים ומשרטטים תוכנית מדוקדקת ושקופה. כשמגיע רוכש-יזם, הוא יודע מלכתחילה, עוד לפני שרכש את הנכס, שברחוב זה וזה, מספר זה וזה, יינתנו אישורים לכך וכך קומות, כך וכך אחוזי בנייה, גינה או דשא לציבור. אלה הדרישות. בלי הערות שוליים ובלי "שיקול דעת" (שנהוג במקומותינו), כלומר בלי פרצות הקוראות לגנבים הרשמיים ובעיקר למושחתים הלא רשמיים, אלה שאף פעם לא ייחקרו ולא ייתפסו.

מציאות 2. תיקי החקירה של שי ברס ומיכאל קופילובסקי מנתיבי ישראל נסגרו. סגורים! הודיעה ביום ג' המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה. זה קורה אחרי שנים של חקירות, בושה, מעצר, ריחוק, בוז, זלזול, חוסר פרנסה ודיכאון משפחתי. ההדלפות, הסיפורים והכותרות לאורך כל שנות החקירה היו חריפים ביותר. דיברו על מיליארדי שקלים שזרמו, על מנגנון שיטתי ומאורגן של העברת כספי מדינה, גריפת רווחים פסולים במאות מיליוני שקלים וכספי שוחד שנכנסו לכיסים.

לפני שנתיים וחצי, בסוף אוגוסט 2016, הודיעה המשטרה שלאחר שמיעת עדויות מ-380 מעורבים, מתוכם 10 שנחקרו תחת אזהרה, ותפיסת עשרות אלפי מסמכים, רכוש ונכסים לחילוט - סיימה את חקירת השחיתות בחברת נתיבי ישראל, מעצ לשעבר, ובהתאם לראיות היא ממליצה לפרקליטות להגיש כתבי אישום נגד כמה בכירים בחברה, ביניהם שי ברס שהיה מנכ"ל וקופילובסקי שהיה מנהל בכיר. שנתיים וחצי אחרי, התיק נסגר.

ברס וקופילובסקי צריכים לשמוח פעמיים: על סגירת התיק ועל זה שקיבלו הודעה רשמית בזמן "סביר" של 3-4 שנים "בלבד". הדברים האלה קורים הרבה יותר מדי פעמים, הזמן ממושך מדי, ההדלפות והסיפורים קשים מדי וחוסר ההחלטה מתעכב מדי. הגיעה העת שהמדינה תפצה, בכסף, על זמן וכאב.

מציאות 3. כל מפלגה והניסנקורן שלה. הרעיון המרכזי בלהיות ניסנקורן הוא לקחת לקחת לקחת מהמדינה-מהציבור, לתת לתת לתת לאנשינו - בממשלה, ברשויות, בחברות הממשלתיות, לכנות את זה "חברתי", "חומל", "בעל לב" ו"לוחם אמיץ בקפיטליזם חזירי", ואחר כך ללחוץ שיבחרו בך. על הדרך לשלוח לעזאזל את כל השאר, כ-3 מיליוני עובדי המגזר העסקי (תזכורת: דוח הממונה על השכר באוצר מצא כי עובדי המדינה מרוויחים עשרות אחוזים יותר מהממוצע במשק, נהנים מביטחון תעסוקתי מופלג ששווה עוד כמה אלפי שקלים בחודש. סקירת הכלכלן הראשי באוצר מצאה גידול משמעותי במספרם).

ניסנקורן המקורי, פעם יו"ר ההסתדרות, הוא היום חבר בכיר בכחול לבן ומיועד לתפקיד שר האוצר. במפלגת כולנו יושב משה כחלון, החבר הנבגד, שעד לפני חודש היה בטוח שהוא יותר ניסנקורן מניסנקורן. במפלגת העבודה נושאים בדגל בגאווה שלי יחימוביץ' ואיציק שמולי, ובליכוד - וזה השיא - לא אחר מבנימין נתניהו. בעשור האחרון (נבחר בבחירות 10.2.2009 ומאז הוא ראש ממשלה). המערכת הממשלתית-ציבורית גדלה והתנפחה והשכר לא פסק לזנק. לשיאו בעמדת ה"ניסנקורן בריבוע" הגיע נתניהו בקדנציה הנוכחית, כאשר אישר "רפורמה" מפוקפקת, מיותרת ויקרה במיוחד בחברת החשמל, הסכים למשוך עתירה לבג"ץ שהייתה עשויה למנוע ממונופולים כבדים לשבות בכל עת שיחפצו, תמך בהצעה להעניק לגמלאי המשטרה והשב"ס (כולם, בעשורים הבאים, בפנסיה תקציבית) תוספת חודשית לכל חייהם "בגין אי-בטחון תעסוקתי", וכבר חודשים ארוכים הוא אילם-חירש, יחד עם שר התחבורה ישראל כ"ץ, להתנהלותם הפלילית והמושחתת של עובדי הרכבת, נטייתם להתחלות, לעצור רכבות, להשבית מסילות ולתקוע את כל הנוסעים כולם רק כי כך מתחשק להם.

ניסנקורן הליכודי אפילו לא הגיש תלונה למשטרה, לא דרש מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה פלילית ולא אמר מילה על פיטורי עובדים שמשקרים, סגירת החברה והפרטת הקווים והפעילות. ככה זה. הניסנקורנים מחפשים מנדטים אצל ארגוני עובדים גדולים, ומשלמים עליהם מכספי הציבור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות