קינגס קרוס: כך הפך אזור מוזנח בלונדון לשכונה טרנדית, ואיך אסף גרניט קשור לזה

קו הרקיע של לונדון זרוע כבר שנים רבות בצלליות של עגורנים. גם כשנדמה שהבנייה בעיר רוויה, המגה-עיר הזאת רק מתחדשת ומתפתחת כל הזמן. אחד האזורים שהתפתח מאוד מתחילת המילניום הוא אזור תחנת הרכבת קינגס קרוס. עכשיו, כשהוא שוקק חיים חדשים, מפליא לחשוב שאחד המקומות המרכזיים והנחשקים בעיר היה מוזנח ונחשל במשך כחצי מאה.

גבולות הגזרה הם צפונית לתחנות הרכבת קינגס קרוס וסנט פנקראס. תעלת ריג'נט חוצה את השכונה. התעלה, שבנייתה הושלמה ב-1820, מתחברת לנהר התמזה והייתה נתיב תחבורה לערים התעשייתיות בצפון אנגליה. הקרבה לנתיבי תחבורה עיצבו את דמותה של קינגס קרוס במאה ה-19 והפכו את סביבותיה לאזור תעשייתי חשוב.

כיום אפשר לראות על התעלה כמה סירות חביבות המשמשות למגורים. במקור הועברו כאן פחם, עצים וחומרי בנייה מהצפון התעשייתי, פירות לרוקחי הריבות, חביות בירה לפאבים, תבואה לאופים, ואפילו קרח מקרחון בנורבגיה. באזור שמצפון לתעלה אוכסנה תבואה שהובאה ממזרח אנגליה באסמי ענק, אופסן פחם ומוקמו בו מכלי גז שסיפקו תאורה לכל העיר. עם הקמת תחנת הרכבת באמצע המאה ה-19 התפתח האזור אף יותר והוקמו בו מחסני סחורה גדולים ומלונות לנוסעים.

בתי המגורים שהוקמו באזור היו באיכות נמוכה ויועדו לעובדים. הם נעלמו במשך הזמן, עם הרחבת המסילות. אחרי מלחמת העולם השנייה האזור התדרדר מאוד, והפך לאזור "חיי לילה" שסביבותיו ידועות לשמצה (הסרט "מונה ליזה" עם בוב הוסקינס ומייקל קיין מ-1986 מעביר בצורה מצוינת את אווירת האזור באותה תקופה).

מתחילת המילניום הנוכחי חל השינוי - עם פתיחת קו הרכבת ליבשת, שיקום תחנות הרכבת לקראת האולימפיאדה ובהמשך - השכונה החדשה.יזמי השכונה אומנם קיבלו לידם שטח של כ-270 דונם במיקום מצוין ומרכזי קרוב לקווי תחבורה, אך בנוסף, גם תדמית שלילית מאוד של אזור מפוקפק ומזוהם אקולוגית. לא בדיוק האווירה לבניית שכונת יוקרה. איך הופכים שטח כזה לסיפור הצלחה מסחרר? כדאי ללמוד מהתהליך.

 מרכז הקניות / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התחנה של הארי פוטר

שתי תחנות רכבת מרכזיות כבר עמדו במקומן. להגיע למקום לא הייתה בעיה גדולה. כ-176 מיליון נוסעים עוברים כאן בשנה. קינגס קרוס וסנט פנקראס אינן סתם עוד שתי תחנות רכבת אלא אייקונים. מסוג המקומות המעבירים משב של התרגשות בכל חובב מסעות שהוא. אם מדובר במסעות פיזיים, ספרותיים או וירטואליים.

סנט פנקראס, החוגגת עתה 150 שנה לפעילותה, נמצאת במבנה ויקטוריאני בסגנון ניאו-גותי מונומנטלי, עם צריחים נישאים, חלונות קמורים וכמובן מגדל שעון. חזיתו של המבנה לרחוב יוסטון היא למעשה חלק ממלון שנקרא כיום "סנט פנקראס רנסאנס". המלון, שהגדיר את עצמו כשנפתח ב-1873 כ"מובחר בעולם מכל בחינה", התהדר לפני כולם במעליות הידרוליות ובדלתות מסתובבות. ב-1896 הוקם בו חדר עישון לנשים בלבד - אקט שערורייתי באותם הימים. גם היום זהו מקום מרהיב. כחלק מביקור בשכונה כדאי מאוד לבקר בלובי המרשים של המלון, שבו ישבו בעבר מגלי ארצות והרפתקנים גדולים.

על הרציפים של התחנה כבר לא נפרדים היום בנפנוף מטפחת כשהקטר מעשן וגונח. רכבות מהירות יקחו אתכם מכאן תוך שעתיים ורבע לפריז ולעוד 9 יעדים אירופיים אחרים. פסל ענק בגובה 9 מטרים של זוג מתנשק בתשוקה הניצב במרכז התחנה הוא ציון דרך טוב למפגש. הפסל הרומנטי לכאורה, המכונה בחיבה "נשיקה צרפתית", מסמל דווקא את הקשר בין בריטניה לצרפת, קשר שהתהדק עם חפירת המנהרה מתחת לתעלה. נתיבה של הרכבת המהירה בין שתי הארצות.

מעבר ניצבת תחנת קינגס קרוס, שגם לה היסטוריה מפוארת משלה. ב-2007, לקראת המשחקים האולימפיים, עברה התחנה חידוש ושדרוג. בין היתר, נבנה באולם הכניסה מבנה מרשים ביותר מפלדה ומזכוכית, המזכיר בצורתו מפל הפוך. הוא מורכב מיותר מ-2,000 משולשים, מחווה עכשווית לאדריכלות הוויקטוריאנית של תחנות רכבת, ששילבה מתכת וזכוכית.

מרציף 9 ושלושת רבעי יצא הארי פוטר ברכבת "הוגוורטס אקספרס" אל בית הספר לקוסמים. ובאותו מקום בדיוק, לפי האמונה, בין הרציפים 9 ל-10, קבורה בודיקה, מלכה לוחמת, ראש שבט איקני שהנהיגה מרד נגד השלטון הרומאי ששלט באיים, בשנת 60 לספירה. בהמשך התחנה נמצאת חנות הארי פוטר, המעוצבת לפי התיאור של חנות השרביטים אוליבנדרס.

 מחווה להארי פוטר / Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

אומנם חלף קצת זמן מאז שהספרים והסרטים הללו סחפו את כל העולם, אבל קינגס קרוס היא עדיין מוקד משיכה למעריצים מרחבי תבל הבאים להצטלם במקום. בעונות התיירות משתרך תור ארוך מול העגלה הנבלעת בקיר.

עוברים משחור לירוק

מתחת לכל אלו רוחשת הרכבת התחתית. עולם תת-קרקעי שלם של תנועה. לא פחות משישה קווי רכבת תחתית עוברים כאן. אך כידוע, תחנות רכבות, מרכזיות ככל שיהיו, אינן מספיקות להפוך אזור לאטרקטיבי. למען האמת, אפילו ההיפך הוא הנכון. ובחזרה לשאלה - אז איך הם עשו את זה?

כדי לקדם את הפרויקט ולשנות את תדמית המקום, נקטו יזמי המתחם אסטרטגיה נבונה. עוד לפני שהוקמו הבניינים הראשונים, החלו בבניית השטחים הציבוריים, וקיימו במקום ארועים מרתקים של תרבות, בידור ועניין, שמשכו למקום קהל רב. העובדה שבמתחם ממוקם בית ספר לאמנות סייעה בכך. "סנטרל סנט מרטין" הוא מוסד לימודי האמנות הגדול באירופה, אוניברסיטה המאגדת תחתיה שישה קולג’ים. עובדים ולומדים בה כ-5,000 איש. בין בוגריו המפורסמים, מעצב האופנה אלכסנדר מקווין, הצייר לוסיאן פרויד ועוד רבים ומובחרים. שיתוף פעולה של האוניברסיטה ויזמי הפרויקט הוביל ליצירת ארועים מרתקים במתחם המתהווה.

כיום, כדאי להיכנס לחלל המרכזי של מבנה האוניברסיטה שהיה בעבר אסם ולהתבונן בשילוב בין ישן לחדש. בתקופת הלימודים, להרגיש את הדופק הפועם של אנשים יצירתיים, ובסוף יוני לראות את תערוכות הבוגרים. כדאי גם לבדוק מה מציגים בגלריה ובתיאטרון של המוסד. בנוסף, תורמים לאווירה התרבותית של המתחם גם גלריה לאיור ומרכז לתרבות האסלאם. "קרן אגא חאן" חנכה את המרכז החדש הזה בתכנונו של האדריכל פומיהיקו מאקי, זוכה פרס פריצקר לאדריכלות. הבניין בן תשע הקומות כולל גם שמונה גנים אסלאמיים בעיצוב מודרני. בהמשך, תופעל במקום גם תוכנית חינוכית.

כחלק מהתדמית הירוקה של המקום, שאכן שומר על ערכי קיימות גבוהים לעומת ההיסטוריה של מזהמים כמו פחם וגז, הקימו כאן במהלך הבנייה בריכה אקולוגית. מי הבריכה טוהרו על-ידי צמחייה שגדלה מסביב והמבקרים יכלו לשחות באגם מלאכותי מוקף צמחי בר ועגורנים של אתרי הבנייה. עתה הבריכה אינה פועלת עוד. המטרה הושגה. המתחם לא מצטייר עוד כמקום מזוהם.

עוד מיזם בדרך להשגת חזות ירוקה יוצר גן קהילתי בשם "סקיפ גרדן", הנמצא בשולי המתחם. זה גן עירוני בר קיימא, כלומר אקולוגי, נווה מדבר שהוקם בתוך אתר הבנייה. מגדלים בו פרחים, ירקות ועשבי תיבול בתוך מכלי אשפה ממוחזרים והקימו בו גם כוורות ולולים.

הכול כאן בנוי באמצעות חומרים ממוחזרים - בעיקר מאתר הבנייה - ויותר מאלף ידיים הגיעו כדי ליצור יחד את הגן. זהו מאמץ קהילתי בכל מובן והפרויקט מפגיש אנשים מכל הגילאים והרקעים. 40% משטח השכונה מוקדש לשטחים פתוחים, שקובעים את אופי המקום. דוגמה להקפדה על תכנון הפיתוח והגינון אפשר לראות ב-Handyside Gardens, גן בין מבני המגורים. העיצוב מושפע ממסילות הרכבת והשתילה היא של צמחי בר הגדלים בשולי המסילות. את הגן תכנן דן פירסון, המוכר לחובבי הגינון מתוכניות הגינון של ה-BBC. ממכלי הגז, שפעם חלשו על השטח ועיצבו את קו הרקיע שלו, נשמרו רק המסגרות הצילינדריות האוחזות שלהם. ארבע קונסטרוקציות ענק מברזל יצוק. כשהורחבה הרכבת הן פורקו, שופצו בעדינות רבה ומוקמו מחדש צפונית לתעלה. בתוך שלוש מהן נבנו בתי מגורים והרביעית משמשת כפארק, שהוא דוגמה לעיצוב נוף עכשווי. המרכז נשאר כיכר דשא, מסביבו נבנתה פרגולה ומתחתיה מסגרת ממראות המשקפות את הפארק.

 מדרגות היורדות לתעלת ריג'נט / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בין מבני המגורים היוקרתיים משולבים מעונות סטודנטים, דיור בר השגה ומבני משרדים - כל זאת כדי ליצור שכונה מעורבת באופייה. לאחרונה, חכרה פייסבוק שלושה בניינים בשטח של כ-50 אלף מ"ר. היא מצטרפת לגוגל, ליוטיוב, ליוניברסל מיוזיק ולרבות אחרות שנטעו את עצמן במקום.

מבני גוגל ההולכים ומוקמים בקדמת השכונה הם דוגמה מובהקת לרוח המקום. הבניין הייעודי הראשון של גוגל מחוץ לארה"ב, שאפילו הברקזיט לא יכל לו, נבנה כמבנה ארוך מאוד בן 11 קומות. 90 אלף מ"ר ייבנו כאן. במקום לבנות מגדל לגובה, "הושכב" המגדל לאורך המגרש. על גג המבנה יהיה גן שישולב בו מסלול ריצה היקפי של 200 מטר לרווחת העובדים.

מעניין לראות שבתכנון מבנה הענק הזה, שיכיל אלפי עובדים (עד 7,000!) מתוכננים רק ארבעה שטחי חניה למכוניות, אך 686 עמדות לאופניים. כאמור, יש תחבורה ציבורית מעבר לפינה ומעודדים את העובדים להשתמש בה, או לגור במתחם עצמו. בסופו של התהליך, יגורו באזור כ-70,000 דיירים ויעבדו בו כ-30,000 איש. על שטח של 270 דונם יעמדו 50 מבנים חדשים, 20 רחובות ו-10 פארקים.

אטרקציות, מסעדות, קניות

השכונה אינה אמורה לשמש רק את יושביה. כבר היום היא אזור אטרקטיבי של הסעדה, בידור וקניות, וזו כבר סיבה טובה לבוא ולבקר במקום. יותר מ-20 מבנים היסטוריים שופצו ושינו ייעוד, והם עתה מסעדות טרנדיות וחנויות מעוצבות.

על הדשא הנרחב, בבתי הקפה ובמסעדות, יושבים בשעת הפסקת הצהריים עובדי המשרדים מסביב או מבקרים מזדמנים. הבחירה מגוונת ומשתרעת החל מפאסט פוד (כל הרשתות המוכרות כאן, וגם חנות ענק של וויטרוז המוכרת גם אוכל מוכן). באמצע השבוע אפשר לקנות ארוחת צהריים משוק אוכל רחוב בשם Kerb שיש לו כבר כמה סניפים ברחבי העיר, ואפשר לבחור ממספר גדול של מסעדות ברמות תמחור שונות.

אחת המסעדות הפופולריות ביותר במתחם היא Dishoom, מסעדת אוכל הודי מאזור מומביי. כדאי להציץ לחלל השוקק והמרשים של המסעדה (מומלץ לבקר גם בשירותים) - קפיצה קטנה להודו הקולוניאלית בלי החום והלחות. המסעדה עטורת הפרסים "The German Gymnasium", נמצאת בבניין לשימור שהיה אולם ההתעמלות הראשון באנגליה. גם אם לא אוכלים כאן, כדאי להציץ ולראות את החלל המרשים.

להרבה תשומת לב זכה לאחרונה המעצב הנודע טום דיקסון שהעביר את פעילותו למבנה ששירת בעבר הרחוק את מנהלת המסחר בפחם ומועדון לילה ידוע בעבר הקרוב יותר. במבנה נמצאים עכשיו חדרי הסטודיו, חנות דגל חדשה ומסעדה (לתודעה הישראלית חדר המעצב כשהשף שגב משה הגיש לראש ממשלת יפן קינוח בתוך נעל בעיצובו של דיקסון). זאת הזדמנות לראות את עבודותיו של המעצב המוערך ולאכול במסעדה הים תיכונית Coal Office ("משרד הפחם"), שהיא שיתוף פעולה בינו לבין השף הישראלי אסף גרניט.

המסעדה נפתחה בתחילת ספטמבר וכבר זוכה לתשבחות. יש בה 160 מקומות על פני שלוש קומות, מרפסת גג וישיבה בכיכר. כשילוב בין חנות עיצוב ומסעדה ניתן לרכוש את הכלים, הטקסטיל והתפריטים של המסעדה בחנות.

באוקטובר האחרון נפתח אחד המיזמים השאפתנים של המקום: מרכז קניות ומסעדות חדש בשם Coal Drops Yard ("חצר פריקת הפחם"). לונדון הוויקטוריאנית השתמשה ב-8 מיליון טונות פחם בשנה. הפחם הובא בקרונות רכבת שמסילתם עברה מעל הבניין, נפרק לחצר ומשם הועמס על כרכרות עם סוסים. העיצוב המחודש של המקום, הכולל שחזור ותוספת בנייה באופן יצירתי במיוחד ,הופקד בידי Heatherwick Studio, אחד ממשרדי האדריכלות החשובים היום בעולם.

גם על ילדים ומשפחות חשבו בתכנון. מהתעלה עולות מדרגות רחבות הבנויות כאמפיתיאטרון, מכוסות בדשא סינתטי, שעליהן אפשר לשבת, לאכול ולנוח. לעיתים בסופי שבוע, בעיקר בקיץ, יש כאן פעילויות לילדים, הופעות ומיצגים.

האטרקציה המרכזית בכיכר גראנרי (Granary), כיכר האסם אם תרצו, היא מזרקה ענקית מיוחדת במינה. היא כוללת למעלה מ-1,000 ג’טים המופעלים כל אחד בנפרד בשילוב תאורה ומוזיקה. בימי קיץ חמים המקום שוקק ילדים מפזזים.

השכונה עדיין בתהליכי בנייה. כל כמה חודשים מסתיימת בנייה של פרויקט או נמסרת הודעה על התחלתו של חדש. כבר עכשיו מארגן מרכז המבקרים סיורים מאורגנים במקום, ואפשר גם לטייל באמצעות אפליקציה בסמארטפון. 

מידע מעשי 

קל מאוד להגיע לאזור ולשוטט בו עצמאית. נוסעים ברכבת התחתית לתחנת סנט קינג קרוס/סנט פקראס. אפשר גם להצטרף לסיורים מודרכים שמארגן מרכז המבקרים: https://www.kingscross.co.uk/tours