מי מעכב את החתימה על החוזה בין חברת החשמל למאגר תמר?

במסגרת הפשרה מוקפאים מחירי הגז לתקופה של שנתיים וחצי • ברשות לחשמל בודקים האם ההסכם ייטיב עם צרכני החשמל או דווקא עם בעלי תמר • השאלה הראשונה שעלתה בבדיקת הרשות היא מה המעמד של ההנחה והאם מדובר בוויתור אמיתי של "תמר" או בהלוואה בלבד

מאגר תמר / צילום: אלבטרוס
מאגר תמר / צילום: אלבטרוס

האם תיקון חוזה הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל ייטיב עם הצרכנים או רק עם יצחק תשובה ושותפיו? זו הסוגיה שבודקים כעת ברשות החשמל ומעכבת את כניסתו של ההסכם לתוקף.

ב-17 בפברואר דיווחו השותפות במאגר תמר (דלק קידוחים, ישראמקו, תמר פטרוליום ודור חיפושי גז) על הגעה להסכמות מול חברת החשמל בדבר תיקון חוזה הגז שנחתם ב-2012. במוקד הסיכום עמדה הסכמת תמר להקפיא את מחיר הגז שתשלם לה חברת החשמל, אף שלפי הנוסחה שנקבעה בהסכם, המחיר אמור להיות צמוד למדד המחירים לצרכן האמריקאי. ההקפאה חלה על המחיר שאליו הגיע הגז ב-2018 (כ-6.2 דולר ליחידת חום) ואמורה להימשך עד לאמצע 2021 - כלומר לשנתיים וחצי. ב-2021 נקבעה מראש בחוזה תחנת עדכון, שבמסגרתה ניתן יהיה להוריד את המחיר (או להעלותו) בעד 25%, בהתאם למחירי השוק באותה עת. בחברת החשמל העריכו כי ההסכם יאפשר הוזלה (או יותר נכון צמצום ההתייקרות) של תעריף החשמל ב-0.5%. ההערכות ברשות החשמל היו שמרניות יותר ודיברו על הוזלה של 0.25%. במונחים כספיים מדובר על הנחה השווה לסכום של כ-85 מיליון דולר לפי חברת החשמל או 60 עד 80 מיליון דולר לפי הערכה ברשות החשמל.

אלא שההסכם עדיין לא נכנס לתוקף משום שלא קיבל עדיין כאמור את האישורים הנדרשים מרשות החשמל בראשות ד"ר אסף אילת ומרשות החברות הממשלתיות בראשות עו"ד יעקב (ינקי) קוינט. מבדיקת "גלובס" עולה כי הסיבה המרכזית לעיכוב היא שאלות שעלו במהלך בדיקת רשות החשמל לגבי כדאיות ההסכם לצרכני החשמל. הרשות העבירה לאחרונה שאלות הבהרה בנושא ההסכם לחברת החשמל ולגורמים נוספים, וההערכה בסביבת הרשות היא שמדובר בהסכם מצוין לתמר אך הרבה פחות ברורה התועלת שלו לצרכני החשמל, והחשש העיקרי הוא ש"ההנחה" שנתנו יצחק תשובה ושותפיו למאגר "תמר" תעלה בסופו של דבר לצרכני החשמל הרבה יותר.

השאלה הראשונה שעלתה בבדיקת רשות החשמל, היא מה המעמד של ההנחה האם מדובר בוויתור אמיתי של "תמר" או שרק בהלוואה? השאלה הזו לא הוכרעה בסיכום הנוכחי ונשארה פתוחה למשא ומתן במסגרת העדכון ב-2021. המשמעות יכולה להיות שבעוד שנתיים וחצי ב-2021 ידרשו השותפים מ"תמר" מחברת החשמל להחזיר להם את הסכום, מה שיגרום לתעריף החשמל להתייקר מעבר להתייקרות הצפויה. במקרה כזה רשות החשמל לא תוכל למנוע את ההתייקרות, כיוון שכבר אישרה את ההסכם. במילים אחרות, ייתכן שהשווי האמיתי של ההנחה הוא אפס.

הנושא המרכזי השני שמעורר שאלות ברשות החשמל הוא התמורה שקיבלו שותפי "תמר" על הקפאת המחיר. מדובר במקום בצינור הגז לישראל שמאפשר לחברת החשמל לצרוך גז מעבר לכמות שעבורה התחייבה לשלם בכל מקרה. בחברת החשמל טוענים כי הם אינם זקוקים למקום הנוסף הזה ולראיה עד היום לא ניצלו את מלוא הקיבולת המובטחת להם ובעתיד צריכת הגז של החברה מתמר צפויה לרדת ולא לעלות. משום כך לטענת חברת החשמל אין כאן ויתור על משהו בעל ערך מבחינת החברה. מצד שני, רשות החשמל לא יכולה להתעלם מהאפשרות שחברת החשמל טעתה בהערכותיה ותצטרך לצרוך כמויות גדולות יותר (ואז תיתקע בלי מקום גז בצינור) - אם כי ההסתברות לכך נמוכה מאוד.

אלא ששיקולי חברת החשמל אינם השיקולים היחידים שעומדים בפני רשות החשמל. כמי שערב לביצוע החוזה על-ידי חברת החשמל, רשות החשמל חייבת לשקול גם את האינטרס הכלל משקי ואת האינטרס של צרכני החשמל. המקום הלא מנוצל בצינור המובטח לחברת החשמל הוא לא רק נכס אלא זכות חוזית שעומדת כיום לרשותה של רשות החשמל. הרשות יכולה כיום להשתמש במקום הפנוי והלא מנוצל לטובת צרכני גז אחרים - ובתנאים זהים לאלה שיש לחברת החשמל בחוזה. אפשרות כזו לשימוש במקום הפנוי היא בהסדרה לתחנות כוח המייצרות חשמל בשעות צריכת שיא (פיקרים) - יצרניות כאלה שצורכות גז בצורה מאוד לא סדירה זקוקות מאוד להבטחת מקום בצינור. כיום רשות החשמל יכולה להעביר לתחנות האלה את המקום בתנאי הסכם חברת החשמל, אך אם המקום בצינור יחזור לידי תמר הוא תוכל למכור אותו לפיקרים בתעריף גבוה בהרבה - עלות נוספת שתגולגל בסופו של דבר לצרכני החשמל ותביא להתייקרות נוספת בתעריף.

הוויתור על מקום בצנרת עלול ליצור בעיות נוספות. ייתכן למשל שתמר תחליט להשתמש בו לצורך הסכמים לייצוא גז - במקרה כזה הקיבולת הכוללת המובטחת למשק הישראלי תקטן, ועלולה לייצר בעיה למשק בשעות ביקושי שיא לגז טבעי, כשגם כיום הצינור מתקשה לספק. בעיה אחרת היא שבעקבות פינוי המקום יכולה "תמר" להקשיח חלק מהסכמי הגז שלה עם צרכני גז אחרים. הצרכנים האלה שצורכים כיום את הגז על בסיס כמויות מזדמנות, יעברו לצרוך אותו על בסיס כמות מובטחת - כתוצאה מכך שיעור ה-Take or Pay המשקי או החלק היחסי של הכמות שהצרכנים מתחייבים לשלם עליה בכל מקרה (גם אם בפועל לא צרכו אותה) מתוך כמות הגז הכוללת המובטחת להם - יעלה.

בסביבת חברת החשמל ציינו בתגובה כי "החברה רשמה הישג יוצא דופן מול תמר וזאת לאחר מו"מ אינטנסיבי שנמשך יותר משנה. האינטרס שעמד לנגד חברת החשמל הוא האינטרס הציבורי, קרי הקפאת מחיר הגז לצורך הוזלת החשמל לציבור, תוך הפעלת שיקולים עסקיים של החברה".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988