בכירים במערכת הביטחון ובתעשיות הביטחוניות קוראים לשנות את אופן המימוש של כספי הסיוע הביטחוני שמעניקה ארה"ב לישראל, בעיקר מחשש לפיתוח תלות מצד ישראל בכסף האמריקאי ומאובדן ידע ויכולות פיתוח של מערכות נשק.
דיון שעסק בסוגיה התקיים אתמול (א') במסגרת כנס סגור של תוכנית המחקר לכלכלה ולביטחון לאומי של המכון למחקרי ביטחון לאומי INSS בתל אביב, בהשתתפות בכירים במערכת הביטחון וראשי החברות הביטחוניות הגדולות. את הכינוס הוביל תא"ל (במיל') ד'"ר ששון חדד, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון.
גורם ביטחוני בכיר שהשתתף בדיון אמר בהתייחס לסוגיית כספי הסיוע כי "בראייה ארוכת שנים יש לבחון את מתכונת הסיוע שוב, שכן בשונה משנים עברו ישראל והכלכלה שלה נמצאות כיום במצב טוב והמדינה יודעת לנהל ולקיים את עצמה". הוא הוסיף ואמר כי "בטווח הארוך, תחת ההסכם הקיים בין המדינות, ישראל תאבד את המחקר והפיתוח שלה ואת התעשיות שלה".
לפי הגורם הבכיר "מבחינתנו, כספי הסיוע האמריקאי צריכים להיות מופנים להצטיידות בכלים שאין לישראל, כמו מטוסים או דברים שהיא לא יכולה או לא רוצה לעשות. אלא שנוצר מצב שכספי הסיוע נהיו עבורנו מקור תקציבי נוסף וזה גורם לנו לרכוש מהאמריקאים דברים שלא לשמם הם נועדו. ישראל רוכשת מארה"ב משאיות בזמן שאנחנו פועלים לפי תקינה אירופית. אם אנחנו צריכים מטוסים או פלטפורמות עיקריות - נכון להשתמש בכספי הסיוע. הדברים האלה צריכים להיות תלויים רק בנו".
בעל תפקיד בכיר אחר במערכת הביטחון קרא להקדים ולהיערך כבר עתה לקראת מה שהגדיר "ההתנתקות מעטיני הכסף האמריקאים" וזאת בנימוק שהסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי מעמיד את ישראל במצב של תלות מדינית וביטחונית אל מול ארה"ב. "אין בעיה לקחת כסף ישראלי ולרכוש איתו באמריקה את מה שאנחנו רוצים, ובשביל זה ישראל יכולה להגדיל את תקציב הביטחון שלה. היא יכולה לקחת 1%- 1.5% נוספים מהתל"ג. זה מחיר שהמדינה יכולה להחליט שהיא משלמת כדי שהיא לא תהיה תלויה באף אחד".
יצוין כי כל שינוי במתווה או באופן המימוש של הסכם הסיוע הביטחוני האמריקאי יהיה בר מימוש רק לקראת סוף העשור הבא: ההסכם הסיוע האחרון עם ארה"ב, שנחתם בשלהי כהונתו של ברק אובמה בתפקיד נשיא ארה"ב, נכנס לתוקף רק השנה.
ההסכם הנוכחי יהיה בתוקף עד 2028 והוא מגדיל משמעותית את היקף הסיוע האמריקאי לרכש ביטחוני מצד ישראל מ-3.1 מיליארד דולר ל 3.8 מיליארד דולר בשנה. אלא שבשונה מהסכם הסיוע הקודם, החל מהשנים הקרובות ההסכם החדש ימנע מישראל את האפשרות להמיר רבע מכספי הסיוע מדולר לשקל - כך שהיא לא תוכל לקיים על בסיס כספים אלה רכש של אמצעי לחימה ומערכות מהתעשיות הביטחוניות המקומיות. סעיף זה בהסכם נועד לחזק את התעשיות הביטחוניות בארה"ב, שכן עם ביטול סעיף ההמרה מדולרים לשקלים ישראל תהיה חייבת לרכוש עם כל כספי הסיוע מחברות אמריקאיות בלבד.
במסגרת הכינוס קיבלו משתתפיו סקירת מצב אודות התעשיות הביטחוניות שפועלות בפריפריה. לדברי גורם מחקר רוב המפעלים הביטחוניים שפועלים בפריפריה הם מפעלים מוטי יצור ואילו המפעלים מוטי הידע פועלים במרכז הארץ. הוא הסביר זאת במחסור חריף במהנדסים ובכוח אדם מקצועי. "חשבנו שהפריפריה היא נכס, בגלל קרקע זולה להקמת מפעלים ואפשרות להתבסס על עובדים זולים אבל מתברר שהיא נטל - אין זמינות של כוח אדם מיומן. הכי קשה בענף המתכת בגלל המחסור במפעילי מכונות. כבר עכשיו יש דאגה בתעשייה מהמעבר המתוכנן לשנים הקרובות של מרכזי השיקום והתחזקה של צה"ל ממרכז הארץ לצפון, כי לא יישארו להם עובדים מקצועיים", אמר אותו הגורם.
בתוך כך, בכיר בתעשיות הביטחוניות הזהיר אתמול מפני שימוש ישראלי בכספי הסיוע מארה"ב למימון תוכניות מחקר ופיתוח של מערכות נשק עתידיות. "אחר כך האמריקאים לא ייתנו לנו לייצא בורג אחד. חייבים להיזהר מפני מצב כזה", הוא אמר.
על רקע הדאגות נוכח האתגרים הצפויים בשנים הקרובות לתעשיות הביטחוניות נוכח השינויים בהסכם הסיוע, התרחבות הזירה התחרותית שבה הן פועלות ודרישת לקוחות בעולם להעתיק אליהן יצור תוך העברת ידע - גורמים בתעשיות קראו למשרד הביטחון לפעול לגיבוש סל כלים שיקל עליהם וזאת תוך הרחבת עסקאות ביטחוניות בין מדינות; הקלות ביצוא הביטחוני לעולם והגדלה של תקציב הביטחון - סוגיה שתונח ממילא על שולחנה של הממשלה הבאה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.