האם רשתות הבוטים באמת מצליחות להשפיע על השיח הציבורי בישראל?

בתום כחצי שנה של מעקב, פרסמו הבוקר (ב') ההאקר והאקטיביסט נעם רותם יחד עם יובל אדם וארגון "הברית הישראלית" תחקיר שחשף רשת של מאות חשבונות מזויפים בטוויטר שהפיצה פייק ניוז, אשר לטענתם "מקדמים את בנימין נתניהו ומפלגת הליכוד".

על-פי התחקיר, שפורסם ב"ידיעות אחרונות" וב"ניו-יורק טיימס", "הרשת מורכבת ממאות חשבונות מזויפים ללא זיהוי שמי או תמונת פרופיל (בנוסף למאות חשבונות אמיתיים) ופועלת באמצעות מניפולציות, הכפשות, שקרים, הוצאת דיבה והפצת שמועות, באנונימיות, וללא קישור גלוי למפלגת הליכוד". התחקיר, יש להדגיש, לא הצליח להוכיח חד-משמעית את הקשר בין הליכוד למפעילי הרשת, ובליכוד עצמו הכחישו כל קשר לרשת הבוטים.

התחקיר הוא שיאו של מבצע שנמשך חודשים ארוכים ובמהלכו, כפי שפורסם ב"גלובס" בינואר השנה, נחשפו בטוויטר רשתות בוטים שהופעלו מערב הסעודית, רוסיה, ארה"ב, וישראל. רשתות אלה הצטרפו לרשתות שכבר אותרו על-ידי חברת הסייבר קלירסקיי ושפעלו מאיראן. שתיים מבין הרשתות, אמר אז רותם ל"גלובס", "מופעלות על-ידי שתי מפלגות בישראל", היום כאמור נחשפה הגדולה שבהן. בישראל רשת טוויטר אמנם לא פופולרית או משפיעה כמו בארה"ב, אך היא פופולרית במיוחד בקרב אנשי תקשורת ובידור שמקיימים במרחביה דיון ציבורי ערני ואינטנסיבי כך שלתכנים שמתפרסמים יש פוטנציאל כלשהו להשפיע על השיח הציבורי.

פרויקט הבוטים היה פרויקט שבו ביקשו החוקרים את עזרת הציבור במאמציהם להתחקות אחר היקף הרשת ומפעילה, מאמצים שהיו כרוכים בהשקעת משאבי מחשוב ומשאבים כספיים לא מעטים. בנוסף ל-"פרויקט הבוטים" שהוליד את התחקיר שפורסם היום, פועלים עוד כמה מיזמים שגם הם מבוססים על עבודה של מתנדבים, תרומות ודיווחים של הציבור.

על-פי גורמים המעורים בנושא, דבר קיומה של הרשת היה ידוע זמן רב, וחשיפתה סמוך לבחירות אינה מקרית. העיתוי נבחר מתוך רצון לגרום למפעילי הרשת לבזבז מקסימום משאבים בטרם תיחשף ותושבת, אך לא לאפשר לה לפעול ביום הבחירות. כך יימנע ממנה לבצע מניפולציה על דעת הקהל ביום הבחירות, כפי שבוצע במדינות זרות ובראשן ארה"ב.

טוויטר היא עדיין ביצה מוגבלת

לפני כשבועיים הזהיר ח"כ לשעבר אראל מרגלית בציוץ כי גניבת הטלפון של בני גנץ תנוצל לצורך הפצת דיסאינפורמציה. מרגלית כתב אז "זה מה שהולך לקרות עם סיפור הטלפון של גנץ: זהו רק סיפור כיסוי. תוך כמה ימים יתחיל לצאת מידע עליו שכביכול האיראנים מוציאים דרך גורם שלישי. ואז הקמפיין של נתניהו 'יחבור' למידע הזה. עשו את זה להילרי קלינטון, עשו את זה בברקזיט בבריטניה, עשו את זה למקרון בצרפת". רשת הבוטים שנחשפה היום בטוויטר עלולה היתה, תיאורטית, לשמש כפלטפורמה שתסייע להפצת מידע מסוג זה לקראת איום הבחירות או במהלכו.

ואולם עד כה, חרף האזהרות, לא נראה שמלבד הדהוד מסרים קיימים של הפוליטיקאים והמפלגות והטלת רפש קונבנציונלית בתגובות בדיונים, ידוע על מקרה בולט שבו עלתה על סדר היום הציבורי ידיעה מזויפת, פייק ניוז, שהצליחה לטלטל את מערכת הבחירות. ייתכן שהסיבה לכך היא המודעות הגוברת, כמו גם העובדה שטוויטר היא עדיין ביצה מוגבלת שבה פועלים שחקנים מתוחכמים יחסית שקשה להבקיע את הפילטרים שלהם.

בנוסף, כך נראה, הדומיננטיות עדיין שייכת לא פחות, ואולי אף יותר, למגיבים בתשלום המופעלים על-ידי הקמפיינים, מאשר לרשתות בוטים המפיצות תגובות אוטומטיות על-ידי משתמשים מזויפים. למעשה, גם התחקיר של רותם, שמספר המשתמשים החשודים שאיתר עומד על כ-600, אומר זאת: "במקרה זה ניכר כי הרשת שנחקרה מורכבת מערבוב בין אנשים אמיתיים, אשר מזדהים באופן חלקי לפחות, ופועלים בשילוב ידיים לכאורה עם הפייקים אשר אינם מזדהים בשמם". דהיינו - המשתמשים המזויפים נועדו בסך-הכול להגביר את הווליום והנראות של הציוצים והתגובות של יתר חברי הרשת, חלקם משתמשים אמיתיים.

גם בעז דולב, מנכ"ל חברת הסייבר קלירסקיי, המנטרת נוסף לטוויטר גם את פייסבוק ואינסטגרם, סבור כי הפייקים הם לא יותר מאשר פלוגות מסייעות לגדודי המגיבים בתשלום. "אנחנו עוקבים אחרי הסטטיסטיקות והן מצביעות על זה שיש יותר קמפיינרים מאשר רשתות בוטים אוטומטיות ורואים שהשפעה של רשת בוטים פחותה מאשר מגיבים מטעם", אמר דולב ל"גלובס". לדבריו, "בסביבות 70% מהמגיבים החשודים הם מגיבים מטעם, ופחות מ-30% זה רשתות אוטומטיות, אולי אפילו פחות מזה".

תזה זו עולה בקנה אחד עם הערכות שהשמיעו גורמים בעולם הפרסום בתחילת מערכת הבחירות. דורי בן ישראל מאתר "המזבלה" אמר אז "ההייפ סביב בוטים ומניפולציות מוגזם ומייחסים לו דברים שמתרחשים אבל אינם נכונים באמת. יש הרבה שרלטנים בתחום שיוצרים מסווה של דברים גרנדיוזיים עם יוזמה שעושה אוטומציה של שיתופים ולייקים. אלה דברים שמתגלים מהר במקום קטן כמו ישראל - השוק הישראלי רחוק שנות אור מהמניפולציות שרואים בחו"ל".

התחקיר שפורסם הבוקר מצביע על כך שייתכן שמפלגות, או גורמים מטעמם, מפעילים רשתות בוטים ומשקיעים בכך משאבים, אך ההיקפים שדווחו עדיין לא מצביעים על מגפה. לפלטפורמות המדיה החברתית יש לכך תרומה גם כן - המודעות הגוברת לסכנת מניפולציה והלחץ הציבורי הביאו את פייסבוק וטוויטר להפעיל את הכלים שלהן במטרה לחסום משתמשים מזויפים, בנוסף לדיווחים המתקבלים מפרויקטים כמו פרויקט הבוטים הגדול ומיזמים דומים.

מצד שני, היוזמות הללו לאיתור רשתות סובלות גם הן ממגבלות משום שעל-מנת לחקור את כל הפעילות ברשת נדרשים משאבי כוח אדם וכסף רבים. ייתכן גם שבטוויטר וכמובן בפייסבוק - שלא נבדקה במסגרת התחקיר החדש - פועלות רשתות שטרם התגלו ושיופעלו ביום הבחירות עצמו בעוצמות ובשיטות שטרם ראינו. נכון להיום, כך נראה, עמודי הפייסבוק והטוויטר של הפוליטיקאים, שמופעלים על-ידי הקמפיינים הרשמיים בשמם באופן גלוי מתמודדים לא רע עם "אתגרי" הצפת השיח הציבורי עם חצאי אמיתות ושקרים, גם בלי יותר מדי עזרה של הבוטים והפייקים.