דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

היטל השבחה שקפץ מ-2,000 שקל ל-3.2 מיליון שקל ב-32 שנה, הצטמק בהסדר ל-800 אלף שקל

בשנת 1983 רכש עו"ד עלס דוברונסקי מגרש ביפו, אך היטל ההשבחה שנדרש אז בסך 1,900 שקל בלבד לא שולם • כשביקש להסדיר את העניין לפני שנים ספורות, גילה כי בעיריית ת"א דורשים סכום אחר לגמרי - 3.2 מיליון שקל • ערר שהגיש דוברונסקי הוביל להסדר לפיו ישלם רבע מהסכום

תל-אביב-יפו / צילום: shutterstock
תל-אביב-יפו / צילום: shutterstock

עו"ד עלס דוברונסקי ישלם היטל השבחה בגובה 810 אלף שקל לעיריית תל-אביב בגין מגרש שרכש בשכונת עג'מי ביפו ב-1983. אם משווים זאת לסכום המקורי - 1,900 שקל - מדובר בסכום עצום. אלא שמול הדרישה המקורית של העירייה מלפני 4 שנים בגובה 3.2 מיליון שקל - מדובר בסכום נמוך.

דוברונסקי, שמוכר כמקורבו של שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן, רכש חלק מהמגרש שבפינת הרחובות שפתי ישנים וקדם מתושבות צ'ילה בשנת 1983. טענות המוכרים, שאף נדונו כמה שנים לאחר מכן בבית המשפט, נגמרו בלא כלום, כשברקע במשך שנים רבות היטל ההשבחה, שאותו הייתה זכאית העירייה לקבל בגין העסקה, לא שולם.

לפני כ-4 שנים פנה דוברונסקי לעיריית תל-אביב בבקשה לרשום את הנכס על-שמו, ואז קיבל דרישה מעודכנת מהעירייה להיטל ההשבחה, שלאחר תוספת הצמדה וריבית פיגורים תפח מ-1,900 שקל לסך של 3.2 מיליון שקל.

עלס דוברונסקי / צילום: יואל בלינקו
 עלס דוברונסקי / צילום: יואל בלינקו

דוברונסקי פנה לוועדת ערר על עצם החיוב, כשבין היתר טען להתיישנות. לחלופין טען כי יש לבטל את ריבית הפיגורים בגין חלק מהתקופה, לרבות התקופה שבה התנהל הליך משפטי לעניין בעלותו בנכס.

טענותיו התקבלו בחלקן על-ידי העירייה, כאשר בפשרה אליה הגיע עם הוועדה המקומית בהליך, נקבע סכום התשלום ל-810 אלף שקל. אלא שוועדת הערר בראשות גילת אייל דחתה את הפשרה, בנימוק כי הצדדים לא פירטו מדוע היא ראויה וסבירה. 

דוברונסקי הגיש ערעור על החלטת ועדת הערר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב וטען כי יש לאשר את הסכם הפשרה. בעירייה צידדו בעמדתו והסבירו כי ההסכם ראוי וסביר.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל לאחרונה את הערעור ואף שלח מסר ביקורתי כלפי עמדתן של חלק מוועדות הערר שהעומדים בראשן מתנגדים לאישור הסכמי פשרה.

השופט אליהו בכר כתב: "נקודת המוצא היא כי נכון לקדם הסכמי פשרה בין צדדים כל עוד אינם חורגים ממתחם הסבירות... יש לתת את הקרדיט המתאים לטענת הוועדה המקומית, בהיותה רשות מינהלית, גם בהחלטותיה להגיע להסכמי פשרה. כרשות מינהלית מחויבת הוועדה המקומית לשקול את כל השיקולים המצופים ממנה כגורם מינהלי. במצב דברים זה, רק חריגות ממתחם הסבירות יצדיקו התערבות בשיקול-דעת הוועדה המקומית לאשר את הסכם הפשרה".

עוד הוסיף השופט בכר כי "טובים ככל שיהיו שיקוליה של ועדת הערר בכל הקשור עם הצורך בבחינת ערך השוויון, בין הנישומים ואופן התנהלות הנישום - עדיין אין להתעלם מנסיבותיו של כל מקרה לגופו בהיבט הטענות הנטענות, שכן רק שילוב של כלל הנטען על-ידי הצדדים, יהיה בו כדי ללמד על היות ההסכם חורג מהיות פשרה ראויה וסבירה. 

"בנסיבות כאמור, סברתי כי הסכם הפשרה אינו חורג במהותו באופן יוצא דופן מהסכמים דומים אחרים ובמיוחד לא בהתחשב בנסיבותיו המיוחדות של המקרה. לפיכך, הפחתת שיעור הריבית המתבקשת בנסיבות והקטנות החבות במס תואמת בנסיבות את הצורך וההכרח לאפשר לצדדים, לרבות הנישום והוועדה מהקומית, לממש את זכותם להגיע להסכמות בכפוף לדרישות הדין".

את עיריית תל-אביב ייצג עו"ד ניר בראונשטיין ממשרד ברגרזון ושות', ואת דוברונסקי ייצגו עורכות הדין ויקי ונטורה וגליה כהן. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות