אבי רפורמת התחרות בבנקים מפתיע: "הריבית על האשראי עשויה דווקא לעלות"

דרור שטרום בכנס הפיקוח על הבנקים: "הגברת התחרות בין הבנקים תתבטא בהגדלת מס' מקבלי האשראי" • הנגיד: "תפקידנו כרגולטורים לוודא ש'פירות ההתייעלות' אכן מגולגלים מהבנקים לציבור" • נציג הקרן שרכשה את לאומי קארד: "מצפים להגנת ינוקא לצורך הכנסת חדשנות לשוק"

דרור שטרום / צילום: איל יצהר
דרור שטרום / צילום: איל יצהר

דרור שטרום, שעמד בראשות הוועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית, שמסקנותיה מיושמות בימים אלה, סיפק היום (ג') אמירה מפתיעה על שוק האשראי הצרכני בכנס שערך הפיקוח על הבנקים. "לא צריך להיבהל גם אם המרווח יעלה. יכול להיות שנראה בשוק עוד אנשים שיקבלו אשראי שלא מקבלים היום. הכול תלוי מה יהיה היקף הקהל, ככל שהקהל יהיה רחב יותר, הריבית הממוצעת תעלה ואין בזה דבר פסול", אמר שטרום.

מדובר באמירה מפתיעה שכן המטרה המרכזית של הקמת ועדת שטרום הייתה להגביר את התחרות באשראי הצרכני ולהוריד מחירים. כעת מסביר שטרום, שחיבר את הרפורמה עבור שר האוצר משה כחלון, כי הסתכלות נכונה יותר על תוצאות הרפורמה היא בהרחבת היצע האנשים שיהיו זכאים לאשראי ולא בשורה התחתונה של הריבית הממוצעת בשוק.

שטרום גם העריך שבעתיד תהיה עוד ועדה שתעסוק בנושא התחרות במגזר הפיננסים. "אני מניח שנראה פרק המשך. התחרות תעלה על הפסים, ואז יצוצו בעיות חדשות. אני רק מקווה שהוועדה הבאה שתעסוק בכך תתחיל לפעול אחרי שתתפתח תחרות אמיתית". 

שטרום העריך כי התחרות במגזר הפיננסי תעלה בשנים הקרובות. "לא הייתי מצפה לירידה בריבית בטווח הקצר, אנחנו רק על סף התחרות", הוא אמר והתריע כי בעקבות השינויים הללו ייאלצו הבנקים לבצע מהלכי התייעלות עמוקים אף יותר מהמהלכים שעשו עד כה: "כשנהיה בתחרות אמיתית, גל ההתייעלות בבנקים יצטרך להיות הרבה יותר משמעותי מהיום". 

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון דיבר גם הוא על סוגיית ההתייעלות בבנקים. "לא מן הנמנע שהגברת היעילות בבנקים תוביל דווקא להגברת הריכוזיות ולכן תפורש דווקא כירידה בתחרות. זאת משום שחברות יעילות יותר יהיו בעלות נתח שוק גדול יותר. תפקידינו כרגולטורים הוא לוודא, כפי שהפיקוח על הבנקים עושה, ש'פירות ההתייעלות' אכן מגולגלים מהבנקים לציבור הרחב", אמר ירון. 

עוד דיבר בכנס דניאל זילברמן מקרן ההשקעות ורבורג פינקוס, שרכשה את חברת כרטיסי האשראי לאומי קארד (ששינתה מאז את שמה למקס). זילברמן התייחס בדבריו לשוק הישראלי ואמר כי מצד אחד יש פוטנציאל משמעותי לצמיחה בעולם התשלומים, ומנגד נמצא השוק הישראלי בתחום זה וגם בתחום האשראי לעסקים קטנים בפיגור של עשור. "השוק הישראלי נשלט ע"י מספר קטן של שחקנים, והחלק של השוק החוץ-בנקאי נמוך משמעותית לעומת ארה"ב", אמר זילברמן. 

זילברמן אמר כי בכוונת הקרן להשקיע כ-800 מיליון שקל במקס בעיקר בעולם החדשנות והאשראי, שיביאו את ישראל קדימה אל עולם התשלומים. לדבריו, כדי להצליח לשפר את המצב של ישראל בעולם התשלומים והאשראי נדרש סיוע מצד בנק ישראל. זילברמן נתן כדוגמה את השוק ההודי, שבו השקיעה הקרן, ושם קיבלה גיבוי מהרגולטור המקומי שסייע לה להביא חדשנות. 

"מקס וישראכרט יכולות לשפר תחרות. אבל הן סטארט-אפים, והן צריכות זמן לגדול כדי להפוך לשחקן משמעותי. והן צריכות הגנות ינוקא בשביל זה", אמר זילברמן ורמז לבנק ישראל שהוא מצפה לקבל ממנו רוח גבית. אחד הנושאים שנמצאים על הפרק הוא האם בנק ישראל יגביל את פעילות אפליקציות התשלומים של הבנקים, ובורבורג פינקוס מצפים שתחול מגבלה שכזו, כדי שלא לפגוע בפעילות הסליקה של חברות כרטיסי האשראי. 

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, הציגה בכנס סקר בנושא התחרות, שנעשה לאחר ההודעה על הבחירות האחרונות, והשוותה את התוצאות לסקר דומה שנעשה לפני הבחירות בשנת 2015. בסקר עלה כי בעוד ב-2015 21% מהציבור חשב שבענף הבנקאות נדרשת ההתערבות הדחופה ביותר, בסקר הנוכחי הנתון עמד על 6% בלבד. "לפי הסקר נראה כי הציבור כבר לא חושב שצריך להתערב באינטנסיביות בבנקאות. בציבור כבר מרגישים בשינוי שעשינו בשנים האחרונות", אמרה בר. 

בכנס הופיעה גם מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר-טופילסקי, שאמרה: "באתי לכאן היום להוכיח שהמערכת הבנקאית פה כדי להישאר והיא מתחדשת, מרזה והיא בעיקר מתחרה". אשר טופילסקי הודיעה כי הבנק ישיק בקרוב חנות של (API (Application programming interface - "חנות" שמאפשרת לחברות פינטק לנסות את המוצרים שלהן על המערכות ומאגרי הנתונים של הבנק.