הסרט "כולם יודעים" לא מחדש הרבה, אבל יש בו איכות ביצוע

פנלופה קרוז וחאוויר בארדם מביאים ב"כולם יודעים" את הטובים שבתפקידיהם, לפחות מאז שזכו באוסקר באמצע העשור הקודם • ביקורת

מתוך "כולם יודעים" / צילום: באדיבות בתי קולנוע לב
מתוך "כולם יודעים" / צילום: באדיבות בתי קולנוע לב

יש כמה תבניות קולנועיות שתמיד מוכיחות את עצמן, כמו למשל זו של הסרט החדש "כולם יודעים". קחו גלריית דמויות רחבה, להקו לכל אחת מהן שחקן מצטיין, זרקו אותן פנימה לתוך סיטואציה דרמטית שלא מאפשרת להן להימלט ובואו נראה מה קורה. התיאטרון והקולנוע חוגגים על הקונספט הזה מאז ומתמיד בין שב"מי מפחד מווירג'יניה וולף", "זרים מושלמים", "החגיגה", ואפילו בישראל היה לנו את זה עם "שבעה", "החיים על-פי אגפא" ו"לילסדה", בין היתר.

את המתכונת הזו לקח הבמאי האיראני זוכה האוסקרים אסגר פרהאדי ("פרידה", "הסוכן") לסרטו החדש, שהתכבד לפתוח את פסטיבל קאן האחרון, והציב אותה בשכונה עתיקה ויפה בספרד, שם מתקבצים חברי משפחה מורחבת, שרבים בה לא התראו כבר שנים, לטובת חתונה. הכול מתחיל ממש נהדר. כולם מאוד שמחים לראות זה את זה ולהתאחד באירוע המשמח החוגג אהבה חדשה, אבל כבר בליל החתונה עצמה מתרחשת תפנית מלחיצה שמעוררת חשדות וחששות, והופכת את המפגש המשפחתי לסיר לחץ שיאוורר כמה דברים שהודחקו והוסתרו במהלך השנים.

"כולם יודעים" לא מחדש הרבה מהבחינה הזו. באמת שראינו את הסיפור הזה עשרות פעמים בעבר וגם כמה טוויסטים ותפניות ששתל פרהאדי בסרטו לא לגמרי עוברים כהפתעות, ואת חלקם הגדול אפשר להריח ממרחק רב. בנוסף לכך, עומס הדמויות הופך את הדקות הראשונות למבלבלות למדי עד שלומדים מי נגד מי, והסרט סובל מאורך יתר שפוגם בקצב שלו ומעט מפיל את המתח פה ושם. בסרטיו האיראניים של פרהאדי הייתה תחושה יותר מהודקת ומותחת, כזו שמעניקה תחושת סכנה גדולה לגורל הדמויות שממש עומדות על סף תהום. דווקא בסרטים האירופים שלו, "העבר" שצילם בצרפת ב-2013 וזה הנוכחי, יש משהו קצת יותר מדולל.

אך עם זאת, "כולם יודעים" מקפץ מעל כל אלה בעיקר בזכות צוות השחקנים האדיר שפרהאדי אגד לסרטו. את הקאסט הרחב מובילים הזוג בחיים פנלופה קרוז וחאוויר בארדם, שמיותר לציין כמה כישרון ועוצמה הם מביאים לסרט. הכריזמה של שני הכוכבים האלו טוענת את הסרט באינטנסיביות רבה, ושניהם מביאים את הטובים שבתפקידיהם לאחרונה, לפחות מאז שזכו באוסקר באמצע העשור הקודם.

את בארדם וקרוז מקיף קאסט דובר ספרדית מרשים של פרצופים מוכרים יותר ופחות, ביניהם השחקן הארגנטינאי ריקרדו דארין ("הסוד שבעיניים"), אינמה קווסטה וראמון בראה. המצטיינת מבין כולם היא דווקא ברברה לני שפחות מוכרת לקהל הישראלי, המגלמת בסרט את ביאה, בת הזוג של הדמות שמגלם בארדם, המבינה כי עתידה והזוגיות שלה עומדים למבחן קשה במיוחד.

בזכות ההופעות, כל דמות, מהראשיות ועד למשניות, מרגישה מלאת רבדים, התנגשויות ומורכבויות, והדינמיקה שהולכת ומסתבכת בין כולם מביאה את הסרט לגבהים הנדרשים בשביל להחזיק אותנו ברמת עניין גבוהה לכל אורכו. ובכן, כמעט לכל אורכו. בכל זאת, שעתיים וקצת.