"כשהקמנו את החברה אמרתי לעצמי: 'מספיק לשחק את אלוהים בחדר המיון'. אני רוצה לישון בשקט בלילה"

בגיל 55 עזבה ד"ר אנדה בהרב מסלול ארוך שנים כרופאה בבית חולים והקימה סטארט–אפ שמאפשר טיפול אישי בהפרעות שינה. מאז היא גייסה מעל 10 מיליון דולר • "יש הרבה יתרונות בלקפוץ למים בגיל מבוגר" • לייט בלומרס - פרויקט מיוחד

"אני חושבת שהחיים מלאי הפתעות", אומרת ד"ר אנדה בהרב כאשר היא נדרשת לשאלה איך בגיל 55 עזבה מסלול של שנים רבות כרופאה בבית חולים, והקימה את הסטארט-אפ סליפרייט (Sleeprate) לטיפול בהפרעות שינה. "כובד ההחלטה נפל אז עליי, כי שותפתי למחקר וחברתי הטובה, פרופ’ סולאנג’ אקסלרוד, ראש החוג לפיזיקה רפואית באוניברסיטת תל אביב, הייתה מאוד חולה והיה ברור שהזמן שנותר לה מוגבל. זה היה מאוד מפחיד. היו לי ספקות מה אפשר בכלל ללמוד בגיל כזה. אבל היום, בגיל 67, אני מרגישה הרבה יותר צעירה ממה שהרגשתי בגיל 30, בזכות ההתחלה החדשה".

אומץ לעשות שינויים, תמיד היה לה. בנעוריה חשבה להיות פיזיקאית תיאורטית, וכאשר עלתה לארץ בגיל 19 מרומניה, הלכה ללמוד פיזיקה - אבל "במהלך התואר הבנתי שאני לא קרוצה מהחומרים שמהם עשוי פיזיקאי תיאורטי", היא מספרת, "אני לא איינשטיין כפי שחשבתי בגיל 15, וכדאי שאפנה למסלול שבו אתרום משהו לעולם".

כיוון שאמא שלה הייתה רופאת ילדים, בהרב חשבה שזה הכיוון הנכון גם עבורה, והחליטה שלאחר שתסיים את לימודי הפיזיקה תלך ללמוד רפואה. "אמא שלי התנגדה. היא אמרה, את בוחרת לעצמך חיים מאוד קשים. והיא צדקה. מסלול החיים הזה, עם משפחה, שלושה ילדים ושנים רבות בטיפול נמרץ ילדים, לא היה קל, ואמא שלי נשאה בנטל ועזרה מאוד במשך השנים האלה".

גם כאשר התקבלה להתמחות בבילינסון נחשבה "זקנה מדי". היא הייתה בת 32, גיל מבוגר יחסית למתמחים, והרופא שקיבל אותה להתמחות שאל אותה, "את לא חושבת שזה מזוכיזם? יש לך תואר בפיזיקה, יש לך שני ילדים, עכשיו תתחילי לבלות את הלילות שלך כאן?".

● מוטב מאוחר - הפרויקט המלא

אבל בהרב מאוד נהנתה מהשנים שבהן עסקה ברפואת ילדים. "להיות בחזית יום-יום ועשרה לילות בחודש, להילחם על בריאות הילדים ולפעמים גם על חייהם. עד היום זה מדגדג לי בקצות האצבעות, העשייה מהסוג הזה".

את התקופה הזו קטע רילוקיישן של המשפחה לארה"ב, בעקבות עבודה של הבעל. "העולם השתנה מאז", היא מסבירה, "הייתה לי מין תפיסה שאם לאחד יש יותר אמביציה מאשר לשני - זה מה שצריך לעשות. רציתי להיות רופאה מצוינת, אבל לא הרשיתי לעצמי לפתח אמביציה מעבר לכך".

"לצבור אבק או לקפוץ למים"

בשלב הזה היא הייתה צריכה להחליט מה תעשה בארה"ב. המחשבה הייתה בכיוון של התמחות ברפואת ריאות של ילדים, אך זה לא הסתייע. במסגרת חיפושיה הגיעה למעבדת שינה. למזלה של בהרב, תוך כדי המסלול הרפואי האינטנסיבי היא שימרה גם את הידע שלה בפיזיקה, דרך השתתפות במסלול מחקרי במחלקה לפיזיקה רפואית באוניברסיטת תל אביב, וכעת הדברים השתלבו לפתע.

בלימודי הפיזיקה היא חקרה שימוש בא.ק.ג כדי לבדוק באופן לא פולשני את תפקוד מערכת העצבים האוטונומית, והתברר שהנושא מתחבר לתחום הפרעות השינה כמו כרית לציפית. כך, במשך שלוש שנותיה בארה"ב, היא הקימה מערכת שמאפשרת לאפיין שינה באמצעות א.ק.ג.

כאשר בהרב חזרה לארץ, היא המשיכה את המחקר במחלקה לפיזיקה רפואית. ראש המחלקה, פרופ’ אקסלרוד ז"ל, גילתה עניין רב בנושא וכך נבטו במחלקה מחקרים על חקר שינה, עייפות ודופק. לאחר 12 שנה, ב-2006, כבר הצטברו תוצאות מחקריות שהיו נראות בנות יישום. "ואז היו שתי אפשרויות", אומרת בהרב. "או שנייצר עוד עבודות שיצברו אבק, או שנקפוץ למים".

היא קפצה למים, אבל זה לא היה פשוט. "אנשים מסביב אמרו לי, אוקיי, יש לכן קצת תוצאות מחקר וכמה אלגוריתמים, אתן יודעות איזה מרחק יש בין זה לבין מוצר? ובאמת, המסלול שלנו היה מאוד לא ברור", מודה בהרב. "היום יותר ויותר אנשים מבינים את הנזק שבשינה לא טובה, אבל באותם ימים, פתרונות שינה היו רחוקים מהמיינסטרים של הרפואה ושל התרבות המודרנית. מה גם שבתרבות שלנו, שינה נתפסות כמותרות, כבזבוז זמן".

המוצר הראשון שבנו היה תוכנה לאבחון שינה ודום נשימה בסביבה ביתית, באמצעות מכשיר שכבר נמצא בשימוש, הולטר א.ק.ג (מכשיר קטן המוצמד לנבדק למשך יממה או שתיים). המוצר עבד, קיבל אישור FDA, מי שהתנסו בו היו מרוצים, "אבל מבחינה כלכלית זה לא החזיק מים. אי אפשר לפרנס חברה רק מפענוחי שינה", אומרת בהרב.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-2009, גם הסביבה הטכנולוגית השתנתה עם הכניסה לתמונה של טלפונים חכמים וגם מוצרים יומיומיים רגישים כגון רצועות דופק של ספורטאים. כעת, כל מה שהמשתמש היה צריך הוא לישון עם רצועת דופק ועם הטלפון החכם ליד. שני המוצרים הפשוטים והזמינים הללו חברו למוצר שידע לנתח בדיוק את שלבי השינה, איכותה, רמת הסטרס של הנבדק ועוד. כאשר חיברו למוצר גם אפליקציה שמציעה פתרונות מותאמים אישית לשינה טובה יותר, זה הפך לעוד יותר מעניין. ועדיין היה חסר משהו.

השלב הבא נולד ב-2013 בעקבות פגישה עם אנשי רפואת שינה בסטנפורד. להם היה פתרון לבעיות שינה מבוסס על טיפול קוגניטיבי התנהגותי, והחיבור בין האפליקציה של סליפרייט, שיודעת לתת את המדידה האובייקטיבית, לבין החלק הרגשי הסובייקטיבי, הניב מוצר מנצח. "כך יצרנו אפליקציה שמאפשרת טיפול קוגניטיבי מותאם אישית ומלווה את האדם כל הזמן ותומך בו עם תזכורות וחינוך מתאים", אומרת בהרב.

מאז ועד היום האפליקציה עברה - ועוברת - שיפורים. עד כה ניסו אותה כ-100 אלף איש בעולם ו־30% ממי שמשתמשים בה בכל זמן נתון הם משתמשים משלמים. סליפרייט כבר יצרה עניין בקרב חברת פיליפס, ובינואר נחתם הסכם שיתוף פעולה בין הסטארט-אפ לבין חטיבת השינה של ענקית הציוד הרפואי, כשהמוצר המשותף אמור לצאת לדרך בקיץ. תחום פעילות נוסף הוא סיוע לספורטאי עילית למקסם את התפקוד שלהם ולהימנע מפציעות באמצעות שינה איכותית יותר.

כיום מעסיקה סליפרייט 25 עובדים והמספר הזה יגדל בקרוב ל-30. היא גייסה ממשקיעים פרטיים מעל 10 מיליון דולר, וכרגע היא נערכת לסבב גיוס משמעותי יותר. ומה עם בהרב עצמה? "כשהקמנו את החברה, חוץ מהחלומות לעשות דברים חדשים, אמרתי לעצמי: ‘די, מספיק לשחק את אלוהים בחדר המיון’. אני רוצה לישון יותר בשקט בלילה. יזם הוא אדם מאוד פעיל והעבודה שלו היא מסביב לשעון, אבל זה לא אותו הלחץ כמו לטפל בחיי אדם".

"מצד שני, המצב האישי שלי שונה היום", היא מוסיפה. "אני סבתא לחמישה נכדים, אבל לא אני מטפלת בהם כל יום, ואני יכולה להרשות לעצמי לעבוד מסביב לשעון. גם ניסיון החיים והסבלנות שנבנית עם השנים עוזרים. ויחד עם זה, אני גם חיה היום בסביבת אנשים צעירים - חלקם צעירים יותר מילדיי - ואני אוהבת את ההתלהבות שלהם. יש הרבה יתרונות בלקפוץ למים בגיל מבוגר".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988