100 המלצות ל-100 הימים הראשונים של הממשלה הנכנסת

הנשיא ריבלין מנסה לאחות את השברים אחרי מערכת הבחירות, החשב הכללי באוצר ששכל את בנו מנסה למנוע את תאונת הדרכים הבאה, ומנכ"ל סודהסטרים מסביר למה האבטלה בקרב הפלסטינים היא בעיה של כולנו • חלק ראשון בסדרה

100 עצות לממשלה החדשה
100 עצות לממשלה החדשה

■ ראובן ריבלין, נשיא המדינה

"לאחות את הפצעים והקרעים שנפערו במערכת הבחירות"

"המשימה הדחופה ביותר של הממשלה הנכנסת, כפי שאני רואה אותה, היא ביצור ופיתוח מעמדה הביטחוני והמדיני של מדינת ישראל, לאור האתגרים בחזיתות השונות, וכן לאור ההזדמנויות שאולי יעמדו לפתחה של המדינה.

"כמו כן, צמצום וסגירת הפערים החברתיים. העוצמה החברתית-כלכלית שלנו היא המפתח לעוצמה הביטחונית והמדינית שלנו. רק ישראל חזקה מבפנים, היא ישראל חזקה מחוץ. ולבסוף, איחוי הפצעים והקרעים שנפערו בינינו בסיומה של מערכת בחירות קשה. מכל הכיוונים נאמרו דברים שלא צריכים היו להיאמר - לא במדינה יהודית, ולא במדינה דמוקרטית. קיר הברזל הוא קיר שיש להציב בינינו לבין האויבים שלנו. לא בתוך הבית, לא בתוכנו, לא בינינו. נגמר 'אנחנו והם', מעכשיו זה רק ‘אנחנו'. זה הזמן להפסיק להילחם ‘בהם', ולהתחיל להילחם על החזרת האמונה ב'אנחנו'. להילחם על הבית המשותף שלנו, שבו חילונים, דתיים, חרדים, יהודים וערבים, מימין ומשמאל, יכולים למצוא בו את עצמם כשותפים שווים. "האחריות לכך מונחת על כתפי כל סיעות הכנסת, והיא מונחת - יותר מכול - על כתפיו של ראש הממשלה".

נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין / צילום: שאטרסטוק
 נשיא המדינה, ראובן רובי ריבלין / צילום: שאטרסטוק

 

הכתבות הנוספות בפרויקט: 

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק שני

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק שלישי

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק רביעי

■ ארנון בר־דוד, יו"ר ההסתדרות

"לחזק את הגמלאים שנותרו מאחור"

"המשימה הלאומית הראשונה של מקבלי ההחלטות צריכה להיות איחוי השסעים בעם, תוך הגברת תחושת הסולידריות בחברה הישראלית. זו העת להחזיר את תחושת האחדות והגאווה לישראלים, לחזק את האוכלוסיות המוחלשות ולקדם שוויון הזדמנויות אמיתי. הדאגה לקבוצות המוחלשות חייבת להתחיל בגמלאים אשר נותרו הרחק מאחור. בשל שחיקת הפנסיה כתוצאה מהצמדת הקצבאות למדד, הקשישים נותרו ליד שוקת שבורה ולא מצליחים להתקיים בכבוד. זה אות קלון שרובץ על מדינת ישראל ואסור להשלים עם המצב הזה רגע נוסף".

■ אריק פינטו, מנכ"ל בנק הפועלים היוצא

תשתיות או לא להיות: "להשקיע בהסעת המונים"

"כבישים לא יפתרו את בעיית הגודש, אלא רק מערכות להסעת המונים. ההשקעה בתשתיות עלתה בשנים האחרונות בקצב מהיר, והגענו ל-36 מיליארד שקל בשנת 2018 (2.7% מהתוצר), מתוכם כ-17 מיליארד בתשתיות תחבורה (1.3% מהתוצר). תשתיות תחבורה מתקדמות יקלו גם על מצוקת הדיור, שכן כבר היום אנו רואים שבפריפריה הדיור הוא בר-השגה. ייתכן שהדבר יחייב עלייה במשקל הוצאות הממשלה מהתוצר בשנים הקרובות, על אף שאני סבור שהסקטור הפרטי יכול וצריך לממן את רוב הפרויקטים.

מדינת ישראל זקוקה לא רק לתשתיות פיזיות, אלא גם לתשתית אנושית חזקה. לשם כך עלינו לפעול לשילובם של מגזרים שונים הנמצאים בתת ייצוג בשוק העבודה הישראלי, ובהם אנשים עם מוגבלות".

יהודית (דיתה) ברוניצקי, מייסדת אורמת

"להשוות את תקציב החינוך הערבי ליהודי"

"יש לשפר את מערכת החינוך, בקשת מאוד רחבה של נושאים: גיוון ושינוי שיטות ההוראה בבתי הספר היסודיים והתיכוניים, כך שיתמקדו בהענקת כישורים ולא רק מידע; קידום לימודי הליבה; והשוואת תקציבי החינוך שמקבלת החברה הערבית לאלה שמקבלת החברה היהודית. זה סופר-דחוף, אי אפשר להגזים בחשיבות העניין הזה.
"עניין נוסף הוא שבחינוך העל תיכוני, כ-50% מכל מחזור לא הולכים לאקדמיה, ויש לדאוג שהם ילמדו את מה שהמשק צריך. הייתי מחלקת את תקציב החינוך אחרת מכפי שמחלקים היום, ומקצה לנושא תקציבים גם ממשרד העבודה והרווחה".

רון חולדאי, ראש עיריית תל-אביב-יפו

"בדחיפות - לעצור את סגירת שדה דב"

"הדבר הדחוף ביותר הוא לעצור את סגירת שדה דב; החשוב ביותר הוא לטפל בתחבורה הציבורית; והיעיל ביותר הוא להקים רשות מטרופולינית לתחבורה בגוש דן. הגיע הזמן שהממשלה תתעורר, תטפל בנושא ברצינות ותספק לאזרחי המדינה תחבורה נאותה: תקבע יעדים; תשקיע בתשתיות הציבוריות (ולא חלילה תפגע בהן); תתן מענים ציבוריים נרחבים ומסונכרנים וכמובן - תאפשר ניהול חכם ויעיל של המערכות התחבורתיות".

■ קובי אמסלם, לשעבר המונה על השכר באוצר

"לעצור את הקטל בכבישים"

"הקטל בכבישים, במעברי החצייה ובמדרכות, גובה מאיתנו מחיר כבד, מדי יום. אין עוד תחום אחר בחיינו, שבו קורבנות שווא נהרגים או נפצעים באורח אנוש, בתדירות גבוהה כזאת, מעשי ידי-אדם. אף אחד אינו חסין מפני הפגיעה, ואנחנו יחד על הספינה הקטלנית הזאת.

בידי הממשלה כל הכלים כדי להביא לשינוי קיצוני במאזן דמים נפשע ואיום זה. מתוספת ניידות משטרה; השקעה באביזרי בטיחות; איסור יבוא מכוניות שאינן כוללות מנגנון בלימה אוטונומית; הגברת אכיפה והחמרת ענישה בגין ביצוע עבירות מסכנות חיים, ונהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול גם אם לא קרתה תוצאה קטלנית. עם השקעה מעטה, נקטוף פירות שערכם לא יסולא בפז. נשקיע היום, כדי שנפגוש את אהובינו בשובם הביתה".

דניאל בירנבאום, מנכ"ל סודהסטרים

"להגדיל במידה ניכרת את מכסות העובדים הפלסטינים"

"במקום בו יש שגשוג כלכלי, יכול להיות גם שלום. כלכלת ישראל איתנה ומשגשגת, עם רמת אבטלה של 4.5%, ואילו שכנינו מתייסרים תחת נטל האבטלה. ברשות הפלסטינית כ-19%, ואילו במדינת הטרור עזה, כ-70%. כמעט כל פיגועי הטרור יוצאים ממשפחות דלות יכולת שאין להן פרנסה בישראל. וכפי שמעידים אנשי הביטחון, תעסוקת פלסטינאים הינה אינטרס בטחוני-אסטרטגי של מדינת ישראל. אני קורא לממשלה להגדיל במידה ניכרת את מכסות ההעסקה של עובדים מהרשות הפלסטינית למגזרי התעשייה, חקלאות ובניין. מודל זה עובד בסודהסטרים בכל יום. ניתן לשכפל אותו ובכך ליצור כלכלה של שלום".

דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר
 דניאל בירנבאום / צילום: איל יצהר

הילה גרסטל, שופטת בדימוס ולשעבר נציבת הביקורת על הפרקליטות

"להגדיל משמעותית את התוספת לסל הבריאות"

"כצרכנית של מערכת הבריאות בעת האחרונה, אחת המשימות הדחופות ביותר בעיניי היא להקצות לאלתר תקציבים צבועים ומוגדרים למערכת הבריאות. דרושה תוספת כוח אדם רפואי וסיעודי ברפואת החירום, וכן במכונים האונקולוגיים ובמחלקות הפנימיות. אין לי מושג איך הם חיים עם העומס הלא אנושי הזה אל מול האחריות העצומה שעל כתפיהם. במקביל, יש להגדיל באופן משמעותי מאוד את התקציב השנתי של התוספת לסל הבריאות". 

■  יוסף שפירא, מבקר המדינה

"לדאוג שגם המבקר הבא יגיע מעולם המשפט"

"בקרוב ייבחר מבקר חדש. אין אני מתערב בהליך, אך נוכח אמירות בקואליציה המתגבשת שיש לשנות מהנוהג המקובל, עמדתי שיש לשמור על הקיים. אמנם על פי החוק כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל כשיר להיות מועמד לכהונה, ואולם משנת 1961 מי שכיהנו בתפקיד באו מהעולם המשפט, רובם כשופטים. וכך ראוי.

"היכולת למלא את השליחות הציבורית, מותנית באמון הציבור ובאמון שבין המבקר לגופים המבוקרים. חזקה על אדם ששימש במשרה שיפוטית שהינו נקי כפיים וישר דרך. בנוסף, אין מדובר רק בהליך של ביקורת חשבונאית ותהליכית אלא גם בביקורת ערכית ומוסרית. לפיכך, ישנה חשיבות בשמירה דווקנית על זכויות המבוקרים ובשקילת שיקולים משפטיים נוספים". 

פרופ' מרסל מחלוף, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון

"להכין את מערכות הבריאות והרווחה להזדקנות האוכלוסיה"

"המשימה הדחופה ביותר של הממשלה הנכנסת היא לטפל בבריאות וברווחה. ככל שתוחלת החיים תמשיך לעלות, נצטרך לטפל במחלות שהופכות כרוניות. קשישים ייכנסו וייצאו מבתי חולים בגלל מחלות ‘רגילות', נצטרך מיטות אשפוז וכוח אדם, ואי אפשר להפיל את זה על המערכת במצבה הנוכחי. כרגע אנחנו מדינה מתקדמת עם מערכת בריאות של עולם שלישי כמעט, זה מתחת לכבודנו ולרמתנו.

"גם בתחום הרווחה ניתקל בעתיד באותה בעיה: האוכלוסיה הולכת ומזדקנת. לא לכולם יש הכנסה ופנסיה או שהפנסיה נמוכה מדי, ואנחנו לא עושים די כדי להבטיח להם חיים ראויים. חשוב לטפל בנושא החיסכון הפנסיוני גם לאנשים שלא עובדים ולחנך לנושא הזה. במקביל, הממשלה צריכה לבנות ולסבסד דיור ציבורי מוגן לקשישים, ולהקים מרכזים שיספקו תמיכה נפשית וסיעודית. היום אנחנו נסמכים יותר מדי על מקורות פרטיים, ורק מי שיש לו כסף יכול לדאוג לעצמו".

 ■ ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן ההשקעות פימי

 "שיקום כושר ההרתעה של ישראל"

"האתגר החשוב ביותר העומד בפני הממשלה החדשה הוא שיקום כושר ההרתעה של מדינת ישראל. אויבינו המושבעים מפרשים את הריסון והאיפוק שמאפיינים את מדיניותנו באחרונה כחולשה, ולא כעוצמה. השבת כושר ההרתעה חשובה לא פחות במישור המדיני - רק כך יתאפשרו תהליכי הידברות עם שכנינו וניתן יהיה להגיע להסכמות ולפריצות דרך עם מדינות האזור המתונות.
"במקביל, על הממשלה החדשה לפעול לחיזוק הכלכלה הישראלית. יש להגדיר את הפריפריה כאזור עדיפות לאומית, במתכונת הרבה יותר משמעותית מזו הקיימת".

■ ניר זוהר, נשיא Wix

"לימוד תוכנה כבר מבית הספר היסודי"

"על הממשלה לפעול ללימודי תוכנה כבר מבית הספר היסודי. לימוד של שפה נוספת, שפת התכנות, תביא לפתרון מצוקת כוח האדם בישראל באופן העמוק ביותר על-ידי הרחבה משמעותית של פוטנציאל העובדים לתעשיות עתירות ידע, ללא הבדלי דת, מין או מיקום גיאוגרפי, וגם תסייע לתלמידי המחר להבין טוב יותר את העולם שבו הם פועלים".

■ זהבה גלאון, לשעבר יו"ר מרצ

"להקצות תקציבים להתאמת שוק העבודה לנשים"

"המשימה הדחופה של הממשלה היא להביא לשיפור מעמדן של נשים בשוק התעסוקה. צריך לעצור את היוזמות שנועדו לקדם שוויון לכאורה, כמו העלאת גיל הפרישה וגביית דמי ביטוח לאומי מעקרות בית. יש לפעול לשילוב נשים מבוגרות בשוק העבודה, ולמגר בדחיפות את שיטת ההעסקה בקבלנות במגזר הציבורי, שמרבית המועסקות באמצעותה הן נשים.

דוח שפרסם בפברואר משרד האוצר חשף את פערי השכר המבישים בין גברים לנשים בכלל המשק, שעמדו על 31%. הם מהווים איום על הצמיחה ועלולים לפגוע בהתפתחות וביציבות המשק. הדבר מחייב את הממשלה להביא לצמצום פערי השכר המגדריים ולחוקק חוקים מגדריים שיתאימו את שוק העבודה לנשים, שיהיו מגובים בהקצאה תקציבית לשם יישומם".

■ דרורית ורטהיים, יו"ר קשת

"ממשלה שתייצג את הכלל, אבל לא בדיבורים"

"על ראש הממשלה ליצור בציבור תחושה שהממשלה הנבחרת מייצגת את כלל הציבור, וזאת לא רק בדיבורים - אלא גם במעשים. הפירוד בעם, הזעם, תחושת אי-השייכות מימין ומשמאל והשיח המקטב - מהווים כיום את הסכנה העיקרית למדינת ישראל. אין הכוונה כי על הממשלה הנבחרת לוותר על עקרונותיה, אך ראוי כי האחר בעם יחוש כי דעותיו נשמעות ומובאות בחשבון, וראוי כי המיעוט יחוש שזכויותיו נשמרות. בדרך זו נבטיח שגם אם בעתיד יתחלף השלטון, תהיה ציפייה לגיטימית ממי שייבחר לנהוג בדרך דומה. כך יישמר האיחוד בעם".

דרורית ורטהיים / צילום: רמי זרנגר
 דרורית ורטהיים / צילום: רמי זרנגר

■ איל וולדמן, מנכ"ל ומייסד מלאנוקס

"שלום יפתור הרבה בעיות"

"לדעתי בראש סדר העדיפויות של הממשלה החדשה צריך להיות השלום עם הפלסטינים. זוהי המהות או למעשה הבעיה המרכזית. אם היא תיפתר יהיה שיפור משמעותי במצב הביטחוני, הכלכלי והגיאופוליטי במדינה. זוהי המשימה הראשונה וצריך לחתור כל הזמן למגע חיובי, גם אם יהיו בדרך מכשולים לא קטנים. השלום עם הפלסטינים יפתור לנו הרבה בעיות בינלאומיות".

■ יצחק (בוז'י) הרצוג, יו"ר הסוכנות היהודית

"להכריז על שנת האחדות בעם"

"אני רואה באחדות העם את המשימה העיקרית של הדור שלנו, במיוחד לאור מערכת בחירות סוערת שאיימה לקרוע אותנו והעמיקה את השסעים בין הקבוצות והזרמים. הייתי רוצה לבנות מנגנון שיאפשר זאת.

לכן אני מציע שתהיה הכרזה של מדינת ישראל, נשיא המדינה וראש הממשלה יחד עם המשרדים הרלוונטיים, על ‘שנת האחדות בעם'. שנה שבה יזכו התלמידים לשעות מתוגברות של לימודי דמוקרטיה, אחווה, ציונות והעם היהודי על תפוצותיו. אלה יהיו שעות של היכרות: משחקים משותפים של יהודים וערבים, דתיים וחילונים, שיעורים משותפים לבתי ספר מהמרכז ומהפריפריה, ויצירת פרויקטים חוצי-מגזרים".

■ אמי פלמור, מנכ"לית משרד המשפטים

"לקבוע מכסות מוסכמות של חקיקה"

"להכין תוכנית חקיקה ממשלתית שמתכננת מראש מכסות מוסכמות של חקיקה פרטית וחקיקה תשתיתית שבדרך-כלל נדחקת הצידה מפני חקיקה דחופה או מאחר שהיא מורכבת מאוד. לצד זה, צריך לפעול להגדלת קיבולת ועדות הכנסת לצורך השלמת מהלכי חקיקה. אנחנו, למשל, הצלחנו בקדנציה האחרונה להפעיל את ועדת חוקה עוד יום בשבוע, בימי א', כדי להשלים את חקיקת חוק חדלות פירעון".

■ עו"ד ארנה לין

"לבטל את חוק הלאום"

"המשימה הכי דחופה של הממשלה - וכזו שאין כל סיכוי שתבוצע - היא איחוי השבר עם אזרחי ישראל הערבים שמהווים 20% מאזרחי המדינה. זאת, תוך הדגשת הלגיטימיות שלהם כאזרחים בני המיעוט הפלסטיני במדינה, תוך מאמץ אמיתי לשלבם בכל תחומי החברה והמדינה, הקצאת משאבים לדיור, תעסוקה וחינוך במגזר הערבי; השבת מעמדה הרשמי של השפה הערבית וביטול חוק הלאום המקבע את מעמדם של הערבים כאזרחים מדרגה שנייה".

■ עומר מואב, פרופ' לכלכלה במרכז הבינתחומי

"אם לא תהיה התייעלות מספקת, לא יהיה מנוס מהעלאת מסים"

"החטא של שר האוצר בממשלה היוצאת, משה כחלון, היה שהוא יצר גירעון מבני גבוה. אף שהחוב הציבורי אינו גבוה במיוחד, חייבת להיות תוכנית לצמצום הגירעון המבני בשביל לחזור לתוואי של הורדות חוב. זה קרה בגלל מדיניות מופקרת של שר האוצר כחלון, שהוריד מסים ובמקביל הגדיל הוצאות, ובגלל אי-התערבותו של ראש הממשלה נתניהו. אני לא נלהב מהאפשרות להעלות מסים, הייתי מעדיף שיתייעלו ויקצצו את הוצאות הממשלה. למשרד האוצר יש הרבה תוכניות מגירה, אבל אין מנהיגות שתבצע. לכן, אם לא תהיה התייעלות או שהיא לא תהיה מספקת, לא יהיה מנוס מהעלאת מסים. ברקע צריך לשים לב לכך שהמשק נכנס להאטה מסוימת שעלולה לפגוע בהכנסות ממסים.

■ סטלה קורין ליבר, "גלובס"

"ייעול השירות הציבורי"

"לקבוע חובת חתימה בהסכם הקואליציוני שלפיה כל שר, סגן שר, ראש ממשלה, מנכ"ל, רמטכ"ל וכדומה - לא יוכלו לדרוש רפורמות ותקציבים בלי לבצע קודם כול ייעול תקציבי קבוע וארוך טווח בעצמם. הראשון והדוגמה צריך להיות הרמטכ"ל אביב כוכבי. עוד לפני שקמה הממשלה, הופצה תוכניתו הגרנדיוזית להתמודד עם האיומים מסביב. אין בה אפילו לא מילה על מקורות מימון עצמיים. המוקד הלאומי הכי כבד והכי אהוב ונערץ - צריך להיות הראשון".

■ פרופ' צבי אקשטיין, דיקן ביה"ס לכלכלה במרכז הבינתחומי

"ליישם רפורמה מקיפה בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות"

"אם הממשלה רוצה להגביר את צמיחת המשק ולצמצם את העוני, אני ממליץ על הצעדים הבאים: ראשית, אימוץ יעדי תעסוקה ואיכות תעסוקה במונחי שכר לכלל האוכלוסייה, ובמיוחד לחברה החרדית והערבית. כמו כן, צריך ליישם רפורמה מקיפה בהכשרות המקצועיות והטכנולוגיות. שנית, צריך להשקיע יותר בתשתיות תחבורה בכלל, ובמיוחד במערכות הסעת המונים, ברכבות, בנתיבים מהירים ובהפעלה של אגרות גודש.

לבסוף, צריך תוכנית לאומית מקיפה להורדת הרגולציה העודפת ושיפור תהליכים ביורוקרטיים. מדיניות הנותנת משקל מיוחד לגידול בפריון העבודה בענפי המסחר והשירותים העסקיים והציבוריים".

צבי אקשטיין  / צלם: איל יצהר
 צבי אקשטיין / צלם: איל יצהר

 ד"ר צבי מרום, יו"ר ומנכ"ל חברת באטם ונשיא איגוד ההייטק הישראלי בהתאחדות התעשיינים

"להשקיע בחברות ותיקות"

"המשימה הדחופה ביותר של הממשלה הנכנסת היא להתמקד בהצמחה של חברות ישראליות שלמות. חברות אלו סובלות מחוסר בהון צמיחה/השקעה, לטובת פיתוח ושיווק ועמידה בתחרות העולמית. חברות אלו צריכות הזרמה של סכומים גדולים, שהיום לא נכללים בתקציב המו"פ של המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר.

"החלטת המדינה להשקיע תקציבים גדולים בחברות רב לאומיות ובעידוד חברות סטארט-אפ היא חשובה ומבורכת ומפתחת את תדמיתה של ישראל בעולם, אך משאירה את החברות הוותיקות והצומחות ללא תקציבים".

■ ראובן בן מנחם, מייסד פאנדטק , יו"ר Age & Work

"העלאת מודעות להעסקת מבוגרים ועולים"

"בואו נתמקד בביטחון תעסוקתי. גם בשיעור אבטלה נמוך של כ-4% צריך לזכור כי לא מדובר באחוזים אלא בכ-160 אלף אנשים. באופן מעשי, ישנם שלושה כיווני פעולה אפשריים. ישנם כמה כיווני פעולה אפשריים: הקמת מאגר משרות לאומי, הקמת מרכזי קריירה ויצירת קמפיינים להעלאת מודעות להעסקת בני 40 פלוס, נשים, עולים ובני מיעוטים".

■ מירב בן ארי, ח"כית היוצאת מטעם מפלגת "כולנו"

"לייעל את מערכת הבריאות ולהתאים אותה למאה ה־21"

"בעיניי המשימה הכי חשובה של הממשלה הקרובה היא לטפל במערכת הבריאות שהוזנחה בעשור האחרון.בישראל תוחלת החיים עלתה ושיעור הילודה עלה ולמרות זאת מערכת הבריאות נשארה כפי שהייתה לפני עשור. הממשלה חייבת לתקצב את המערכת מחדש, להגדיל את מספר מיטות האשפוז ואת מספר המתמחים, וכמובן לייעל את המערכת ולהתאים אותה למאה ה-21".

מירב בן ארי / צילום: שלומי יוסף
 מירב בן ארי / צילום: שלומי יוסף

■ מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י

"הרחבת האחריות על ילדים מגיל לידה"

"על הממשלה שתוקם להכריז על הרחבת אחריות המדינה על ילדים מגיל לידה, הובלת מהפכה בחלוקת המשאבים לפריפריה והצבת המוביליות החברתית ושוויון ההזדמנויות כיעד לאומי".

■ פיונה דרמון, שותפה כללית בקרן  JVP

"גיוון ושיח כבסיס להצלחה ופריחה"

"אני גאה להיות חלק מארגון המונה 50% נשים בעמדות מפתח, ו50% נשים בעמדות תמיכה. ארגון עם גיוון בגיל, מגיל 22 בתחילת הדרך, ועד לבוגרים חונכים, ארגון עם גיוון באוכלוסיה - מכפר גלעדי שבצפון ועד באר שבע שבנגב, ממוצאים ורקעים שונים. בעיני, משימה חשובה של הממשלה הבאה צריכה להתמקד ביצירת שיח רחב ומגוון ככל האפשר, לפתח הזדמנויות לצעירים ולמבוגרים, לטפח נשים מכל הסקטורים כמובילות שינוי בכל התחומים, ולחגוג את השיתוף והגיוון שבמדינתנו היפה".

■ חן אריאלי, סגנית ראש עיריית תל-אביב יפו, ולשעבר יו"ר אגודת הלהט"ב

"תיקון עוול היסטורי לקהילה הלהט"בית"

"אני מצפה שהממשלה הבאה תתקן עוול היסטורי ותדאג לשוויון זכויות מלא לקהילה הלהט"בית. הזכות לביטחון אישי, למניעת אפליה בתעסוקה ובדיור, הזכות להקמת משפחה - הכרה בזוגיות ובהורות שלנו, הגנה מפני להטבופוביה, אלימות, טיפולי המרה. מאיפה שלא מסתכלים על זה, מדיניות הממשלות לדורותיהן אפשרה אפליית להטבים. הגיע הזמן לשוויון".
 
■ אוה מדז'יבוז', מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

"שוויון כערך וכמטרה"

"המשימה הכי דחופה בעיני היא שוויון. שוויון מגדרי, שוויון לאוכלוסיות מוחלשות, שוויון בין מרכז לפריפריה, בין יהודים לערבים, בין סטרייטים ולהט"בים. כל משרד ממשלתי תחת תחומי האחריות שלו צריך להציב את השוויון כערך וכמטרה וככה מצמצמים פערים, מחזקים את הלכידות החברתית וגם עושים צדק היסטורי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988