100 מחשבות על 100 ימים: "להקים חצי מיליון יחידות דיור בפריפריה במימון ממשלתי"

מה יגדיל את הצמיחה בדרום, כיצד ניתן יהיה לשפר את המצב התעסוקתי של המבוגרים, ואיך נוכל להכשיר את כוח העבודה למקצועות העתיד • 100 אנשי חברה, כלכלה, רוח ותרבות מסמנים את המשימה הדחופה ביותר ל-100 הימים הראשונים של הכנסת • חלק שני בסדרה

100 עצות לממשלה החדשה
100 עצות לממשלה החדשה

י■ ד"ר יוסי ורדי, יזם ומשקיע

"להעלות את הפריפריה על קטר ההייטק"

"אחת השאלות הכי חשובות היא איך לחזק את האוכלוסייה הגדולה והגדלה בפריפריה הכלכלית והחברתית: המגזר הערבי, והחרדי ובמידה מסוימת גם נשים - ולגרום שכל ילד במדינה יביא למיצוי את מלוא היכולת שלו, בלי תלות בנתוני הרקע. זה שלוקחים להייטק רק את הילדים שמתאימים ל-8200, לא יקדם אותנו לאיפה שאנחנו רוצים להגיע. לא ייתכן ש-8% מהמשק יישבו על הקטר ו-92% יראו אותו חולף על פניהם ב'פוף'. זה לא מוסרי ולא כלכלי".

הכתבות הנוספות בפרויקט: 

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק ראשון

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק שלישי

100 מחשבות על 100 ימים ראשונים: חלק רביעי

■ איתי בן זאב, מנכ"ל הבורסה

"הנפקת מניות מיעוט של חברות ממשלתיות"

"אני מאמין שיש לנקוט צעדים משמעותיים במספר תחומים. ראשית, צריך לטפח תשתיות לאומיות, תוך היערכות ושיתוף פעולה בין כל הגורמים הרלוונטיים לקידום הנושא ובמימון ציבורי. צעד נוסף הוא הנפקת מניות מיעוט של חברות ממשלתיות, תוך השארת גרעין שליטה בידי הממשלה. אפשרות נוספת היא גיבוש תמריצים, הקלות במיסוי והקלות רגולטוריות אשר יסייעו בצמיחת חברות טכנולוגיה גדולות בישראל, במקום שיעשו אקזיט ויעברו לידיים זרות".

איתי בן זאב / צילום: איל יצהר
 איתי בן זאב / צילום: איל יצהר

■ איילת נחמיאס-ורבין, ח"כ היוצאת מטעם מפלגת העבודה

"גיבוש תוכניות אסטרטגיות לטווח הארוך"

"המשימה הדחופה ביותר של הממשלה היא יצירת סדרי עדיפויות ארוכי טווח. כל זמן שהמבחן היחיד הוא יעד הגרעון ושמירה קפדנית על יחס חוב תוצר, ישראל תתקשה לבצע השקעות חברתיות לטווח הארוך. אם חינוך, בריאות, רווחה, כלכלה ותעשייה, תחבורה, חקלאות ותעסוקה, ימשיכו להיחשב משרדים לא נחשקים, או קרש קפיצה לתפקיד הבא, לא נוכל ליהנות בעוד 20 שנה מפירות ההשקעה היום.

אילו אני יושבת בממשלת נתניהו החמישית אני מניחה דרישה מיידית לכל השרים להכנת תוכניות אסטרטגיות ומציאת מקורות תקציביים כמו אג"ח חברתיות או תאגידים ייעודיים כמו 'דרך ארץ'".

■ הרב אילעאי עופרן, רב קבוצת יבנה, ראש מכינת "רוח השדה"

"למנות שר תפוצות במשרה מלאה"

"רוב העם היהודי לא חי בישראל וגם לא מתכנן לעלות אליה. הקשר בין העם היושב בציון ובין אחינו שמעבר לים הולך ונחלש. התרופפות שמביאה לריחוק, לניתוק ולאובדן חלקים עצומים מהעם שלנו. טוב תעשה הממשלה אם ימונה שר תפוצות במשרה מלאה. טוב יהיה גם אם יוגדל משמעותית התקציב הזעום שעומד לרשותו. כשיהיה שר ראוי ותקציב הגון, נצטרך להתחיל לשוחח עם יהדות התפוצות כאחים ושותפים - להכיר אותם ולהכיר בהם, לכבד אותם ולמצוא דרך לתת להם דריסת רגל במרחב היהודי שלנו - בכותל, בגיור ועוד. זה לא יהיה קל. דרכם אינה דרכי. אך אלה האחים שלי, אלה האחים".

■ יוסי בנקל, עו"ד ושותף במשרד עורכי דין שבלת ושות'

"בלימת הקריסה של מערכת הבריאות"

"המשימה הבוערת ביותר הניצבת בפני הממשלה היא בלימת הקריסה של מערכת הבריאות הציבורית. מערכת הסובלת מהזנחה וחוסר מתמשך בהשקעה בתשתיות ובעיקר במתקני אשפוז, שהקמתם, ציודם, איושם בכוח עבודה מתאים ותפעולם השוטף - דורשים הקצאת משאבים בהיקף שעד היום זכו להם רק שלושה מגזרים בחברה הישראלית: מערכת הביטחון, המתנחלים והחרדים".

■ ד"ר אראל מרגלית , יו"ר קרן JVP ויוזמה לאומית, ח"כ לשעבר במחנה הציוני 

"לעזור לצעירים בגליל ובנגב, שיהפכו למנוע צמיחה"

"הגיע הזמן לפרק חדש שבו הצפון והדרום הופכים למנועי הצמיחה של ישראל. מדובר על הקמת שבעה אזורי מצוינות חדשים בגליל ובנגב, שייצרו מאות אלפי מקומות עבודה איכותיים לצעירים וצעירות שרוצים להצליח, כמו הצעירים במרכז. זה מה שעשינו בירושלים, זה מה שאנו עושים עם הסייבר בבאר-שבע, וכעת, עם התחום החם, פודטק - אנו עושים את זה בגדול בגליל".

אראל מרגלית \ צילום: כדיה לוי
 אראל מרגלית \ צילום: כדיה לוי

■ שולי מועלם, ח"כית היוצאת מטעם "הבית היהודי" 

"להפוך את הפירמידה בתחום הבריאות: מאשפוז לקהילה ולרפואה מונעת"

"נדרשת תוכנית לאומית להבראת מערכת הבריאות כדי שתהיה זמינה שוויונית ואיכותית, תוך צמצום הפערים בין מרכז לפריפריה. תוכנית זו אמורה להתבסס על מספר תפיסות מרכזיות שבהן: תיקון השחיקה התקציבית והגדלת תקציב מערכת הבריאות, טיפול בנושא כוח-האדם במערכת הבריאות ותכנון אסטרטגי לטווח ארוך של תוספת כוח-אדם ומיטות אשפוז. יש להפוך את הפירמידה - מעבר מאשפוז לקהילה, השקעה וקידום רפואה קהילתית, קידום בריאות ורפואה מונעת - על כל שקל שנשקיע שם נחסוך 10 שקלים בעתיד". 

■ רוביק דנילוביץ', ראש עיריית באר-שבע

"להקצות עשרות מיליארדי שקלים לפיתוח הנגב"

"אני רואה בחזון פיתוח הנגב משימה לאומית ראשונה במעלה. יצירת מטרופולין איכותי נוסף, בחבל ארץ שמהווה יותר מ-60% משטח מדינת ישראל, היא צורך אסטרטגי דרמטי שיש לקדם בדחיפות. הנגב לא זקוק לנדבות או לאפליה מתקנת, אלא לגיבוש תוכנית מעשית, שתתוקצב בעשרות מיליארדי שקלים ותצא לביצוע.

"התוכנית תכלול עוגן כלכלי כשדה תעופה בינלאומי בנבטים; השקעה בתשתית תחבורתית שתאפשר להגיע מתל-אביב לבאר-שבע בחצי שעה; העברת ידע וטכנולוגיה אל הנגב ללא סחבת ותוך משיכת הון אנושי; יצירת מערכת בריאות חדשנית; הקמת נדבכי תעסוקה ואזורי תעשייה ייחודיים; פתרון סוגיית התיישבות הבדואים והפיכת הנגב לאזור אטרקטיבי בחינוך, בתרבות הפנאי ובתיירות".

■ איימן סיף, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית לשעבר

"להשקיע בערבים, לא רק תקציב"

"הממשלה החדשה צריכה לשים את נושא הערבים הישראלים על סדר היום ולהשקיע בהם, לא רק במובן התקציבי. צריך להפסיק לגרום לאוכלוסייה להרגיש שהיא מחוץ למשחק, כמעט אויבי המדינה. צריך לשנות את השיח הממשלתי והפוליטי כלפי האוכלוסייה הערבית. תוכיחו שאתם באמת הממשלה של כולם".

■ פרופ' דן שכטמן, חתן פרס נובל בכימיה

"לסנן את מורי העתיד ולהנהיג שכר דיפרנציאלי במערכת החינוך"

"השר החשוב ביותר הוא שר החינוך, מכיוון שבידיו נמצא הטיפוח של ההון האנושי. השר צריך להקפיד על שני דברים. האחד - על כל הצעירים, ללא יוצא מהכלל, לקבל חינוך בסיסי. השני - שיפור מתמיד באיכות המורה. מורה טוב מוציא בוגרים טובים יותר, שיפתחו את הכלכלה וישלמו יותר מיסים, ולעומת זאת מורה גרוע גורם נזק רב לכלכלה ולחברה.

כדי שרק המתאימים ביותר ילמדו במכללות להוראה, יש למיין מועמדים ע"י המדינה. משרד החינוך ישלם למכללות לא רק לפי מספר התלמידים, אלא גם לפי איכותם. ובנוסף, שכר דיפרנציאלי ישאיר את הטובים במערכת".

■ פרופ' דני גוטוויין, אוניברסיטת חיפה

"להלאים את מערכת החינוך"

"הלאמת החינוך: ביטול כל צורות החינוך המגזרי, המופרט והפרטי. צריך להקים רשת חינוך ממלכתית, שתספק מסגרות חינוך מגוונות, איכותיות ושוויוניות. חינוך ציבורי-שוויוני הוא הדרך היחידה לשיקום מערכת החינוך, שהפרטתה דרדרה אותה לדעת ופגעה בהישגי התלמיד הישראלי".

■ פרופ' רות הלפרין־קדרי, ראש מרכז רקמן באוניברסיטת בר־אילן

"מיגור האלימות נגד נשים"

"המשימה החשובה ביותר של הממשלה היא קודם כול מיגור האלימות מבוססת מגדר, נגד נשים לסוגיה, לרבות אלימות מינית ואלימות במשפחה. זה יכול להיעשות באמצעות הקמת רשות ממשלתית ייעודית, ובנוסף הצטרפות לאמנת איסטנבול - האמנה האירופית בדבר מניעה ומאבק באלימות נגד נשים ואלימות במשפחה".

■ גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על

"להציב יעד של עשרה מיליון תיירים בשנה"

"החזון שלנו צריך להיות עשרה מיליון תיירים בשנה - מספר התיירים שביקרו בשוויץ עולה על עשרה מיליון תיירים בשנה יחס של 1.25 תייר על כל תושב, במלטה ביקרו שני מיליון תיירים, יחס של חמישה תיירים לכל אזרח, ובאוסטריה מבקרים יותר מ-28 מיליון תיירים בשנה, יחס של 3.5 תיירים על כל אזרח. בישראל ביקרו בשנת 2018 ארבעה מיליון תיירים, שיא של כל הזמנים והישג מכובד, ועדיין מדובר ביחס של 0.5 תייר על כל אזרח. צריך גם להגדיל באופן משמעותי את היקף החדרים ללינה ולשפר את הגישה באמצעי התחבורה".

■ גל נבו, שחיין אולימפי ומייסד הסטארט־אפ SenSwim

"לתת לאנשי ההייטק סיבות להישאר בישראל"

"הממשלה החדשה חייבת לשים לב שרוב גדול מאנשי תעשיית ההייטק כנראה הצביעו לטובת שינוי. יש פה מצב רגיש: זה המנוע העיקרי של הכלכלה הישראלית, אבל כשהאוכלוסייה שמובילה את התעשייה בוחנת היכן כדאי לה לחיות, יש לה אלטרנטיבות נוחות יותר. אני מרגיש שהאנשים האלה באמת מודאגים מהעתיד ומהאופי שהמדינה מקבלת, ואם חלק מהם יעדיפו לא לחיות פה, זה עלול לפגוע בכלכלה ולהתגלגל לשאר התחומים. המטרה הדחופה ביותר של הממשלה היא לייצר בקרב האנשים האלה תקווה לגבי העתיד, ולהציג תוכניות לטווח ארוך שייטיבו עמם".

■ פרופ' מונא חורי כסברי, דיקנית בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווחה חברתית באוניברסיטה העברית

"להכיר בעוולה שיצר חוק הלאום ולבטל אותו"

"על הממשלה הנוכחית להכיר בכאב ובעוולה שיצר חוק הלאום שהיא יזמה בקרב קבוצות נרחבות באוכלוסייה. מכאן, ביטול חוק הלאום הוא המשימה הראשונה והחשובה של הממשלה הזאת. הממשלה לא יכולה לקדם זכויות אזרחיות, כולל זכויות חברתיות, כאשר יש אי-שוויון במעמד הלאומי של האזרחים. תחום הדיור הוא דוגמה בולטת: בסופו של דבר, אי-השוויון במעמד הלאומי זולג במהירות לאי-שוויון בהקצאת קרקעות. כך גם בחינוך: ברגע שאין מעמד שווה לשפות, נוצרים מהר מאוד גם פערים בהישגים החינוכיים".

■ טל אוחנה , ראש מועצת ירוחם 

"להתמקד באיכות המשרות בדרום הארץ במקום בכמות"

"לא מעט משרדי ממשלה עוסקים בפיתוח הפריפריה, אך נדרשת התבוננות אחרת על ההזדמנויות והעוגנים הקיימים כאן, שמינופם יכול לייצר תעסוקה בשכר גבוה לאורך זמן. נתוני הלמ"ס מראים ש-44% מהעובדים הפוטנציאלים ביישוב שלי מרוויחים שכר מינימום או פחות ממנו. כך לא נראית צמיחה מכלילה.

האתגר של הנגב עבר בעשור האחרון מכמות המשרות הפנויות למידת איכותן. הממשלה הנכנסת צריכה לפתח סל כלים חדשני ומותאם אישית, לצד 'מסלול ירוק' שיעודד תעשיות טכנולוגיות וחברות שירותים גדולות לעלות לנגב. יש בישראל אלפי יזמים שישמחו לחבור למהלך ממשלתי כזה. עכשיו נותר רק לבנות את הגשר".

טל אוחנה/ צילום: טל שניידר
 טל אוחנה/ צילום: טל שניידר


■ יוסי לובטון, מנכ"ל משרד הפרסום באומן־בר־ריבנאי

"לדאוג לאנשי הפריפריה שהולכים אחרי נתניהו באש ובמים"

"הבחירות האחרונות הוכיחו שוב ובצורה חד משמעית כי תושבי הפריפריה וחלק גדול מאזרחי ישראל שמעמדם הסוציו-אקונומי אינו גבוה תומכים בנתניהו תמיכה מוחלטת. הגיע הזמן שכמו שהיו אומרים אצלנו בשכונה 'ביבי תהיה בן אדם', שיזכור את האנשים האלה שהולכים אחריו באש ובמים. אלה האנשים שאין להם היכולת להגיע בשיחת טלפון אחת למנהל בית החולים כדי לסדר להוריהם או לילדיהם תור לבדיקה שתציל את חייהם, שאין להם יכולת לשכור לילדיהם שלושה מורים פרטיים שיאפשרו להם לצאת מוכנים לעולם העבודה המודרני. אלה האנשים שזקוקים יותר מכול לתחבורה ציבורית יעילה ומודרנית. כן, הם כנראה יצביעו לו גם בבחירות הבאות, אבל מגיע להם שראש הממשלה שהם כה אוהבים ומעריצים יפעל למענם כי מגיע להם ומגיע לכולנו שכך יהיה".

■ חיים ילין, לשעבר ראש המועצה האזורית אשכול

"להקים חצי מיליון יחידות דיור בפריפריה במימון ממשלתי"

"ממשלת ישראל חייבת לקבל שלוש החלטות בסיסיות אשר יפחיתו משמעותית את עלות המחייה. יש להעביר את מעונות היום לאחריות משרד החינוך ולהחיל עליהם את חוק חינוך חינם; יש להקים שוק סיטונאי אשר יוזיל את המזון והירקות הטריים לצרכן; ויש לצאת בתוכנית בנייה מסיבית של חצי מיליון יחידות דיור במימון ממשלתי בפריפריה, כך שמשפחות צעירות יוכלו לרכוש אותן. תפיסה זו מחייבת פיתוח מואץ של מוסדות חינוך, תרבות ומקומות עבודה בפריפריה, אשר יביאו את המשפחות הצעירות לנגב ולגליל".

■ אודי פרידן, מבעלי משרד הפרסום ראובני־פרידן

"לבנות תוכנית תיירות שאפתנית"

"בישראל יש שני פלאים: הראשון, יש לנו את ים המלח, המקום הנמוך ביותר בעולם; השני, הוא נראה כמו חצר אחורית של מוסך - מוזנח, לא אסתטי, לא מטופח. זה משליך על המדינה ועלינו. מדינה שלא מכבדת לא את אתריה ולא את אורחיה. על משרד התיירות לבנות תוכנית שאפתנית על מנת להפוך את עין גדי, מצדה, ים המלח והכנרת למקומות מטופחים להפליא".

■ טל שניידר, כתבת מדינית ופוליטית, "גלובס"

"להפסיק את ההסתה נגד החברה הערבית"

"שילוב ושיתוף החברה הערבית בכלכלה, במשפט, בתקשורת, באמנות, בתרבות, ברפואה ובמדע. מערכות הבחירות האחרונות הובילו לקרע מזיק ומסוכן, כאשר אחד מכל חמישה אזרחים מורחק ומתרחק מהאתוס הישראלי. על הממשלה לאשר תוכניות בניין ערים ביישובים ערביים, להציע אופציות מגורים, לקדם הקמת יישובים ערבים חדשים, לפתור את סוגיות יישוב הבדואים בנגב, להמשיך בהקמת תחנות משטרה בחברה הערבית ולהפסיק עם ההסתה".

■ רים ועימאד יונס, בעלים ומנכ"לים משותפים של חברת הטכנולוגיה הרפואית אלפא אומגה

"לחזור מיד לשולחן המו"מ עם הפלסטינים"

"למרות השגשוג הכלכלי, העם חי בחרדה קיומית מתמדת שבזכותה הימין שולט. הממשלה חייבת לחזור לשולחן המשא ומתן עם הפלסטינים מתוך רצון והבנה שחייבים לסיים את הכיבוש ולפתור את הסכסוך. אז ניתן יהיה לאחות את הקרע שנוצר בין אזרחי המדינה היהודים והערבים החקיקות ששוללות את הלגיטימיות של האזרחים הערבים ייראו פתאום מגוחכות, כי החרדה תיעלם. פתרון הסכסוך יפנה זמן ותקציבים לתהליכי שילוב כלכלי שיסגרו פערים בין כלל שכבות האוכלוסיה, ולאימוץ מדיניות של חינוך רב-תרבותי וטכנולוגי".

דב מורן, מנהל שותף בגרוב וונצ'רס

"לצאת למסע של שלום"

"ראש הממשלה צריך לצאת למסע של שלום עם שכנינו, מאיראן, דרך מדינות ערב האחרות ועד מנהיגי הרשות הפלשתינאית והחמאס. יש לנו הרבה מה לתת להם. יש להם גם מה לתת לנו".

■ משה גאון, יועץ אסטרטגי

"לתת הטבות למעסיקי אנשים עם מוגבלות"

"הממשלה צריכה להראות דוגמא ולחייב, עם גזרים ולא במקלות, את החברות במשק לעשייה חברתית ולשילוב חברתי של אנשים עם מוגבלויות".

משה גאון / צלם: איל יצהר
 משה גאון / צלם: איל יצהר

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988