כדורגלן העבר, אשת הכדורגלן וחוות הקנאביס

כדורגלן העבר חיים מגרלשוילי תובע את איריס ורמוט, רעייתו של הכדורגלן גילי ורמוט, בטענה כי הפרה הסכם להקמת חוות גידול קנאביס שנכרת ביניהם באמצעות חברת "דרך לחיים" שבבעלותה, כשהעדיפה להתקשר עם חברה אחרת • טוען: ורמוט ושותפה הפעילו עליי "מסע הפחדה שיטתי"

גידול קנאביס / צילום: רויטרס, Baz Ratner
גידול קנאביס / צילום: רויטרס, Baz Ratner

רעייתו של חברי הטוב רימתה אותי - כך טוען כדורגלן העבר חיים מגרלשוילי בתביעה שהגיש נגד איריס ורמוט, אשתו של מי שהוא מכנה "חברו הטוב", הכדורגלן גילי ורמוט, ונגד שחף אוחנה, שותפה של ורמוט בחוות גידול הקנאביס "דרך לחיים".

בתביעה שהגיש למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טוען מגרלשוילי כי הוא זכאי לקבל 50% מהרווחים שיגרפו החווה ובעליה מכוח ההסכם שנחתם בינם לבין חברת אינטליקנה, חברת הקנאביס הרפואי (לשעבר תפן).

לטענתו, "דרך לחיים", ורמוט ואוחנה הפרו את ההסכם שחתמו עמו, אחרי שמצאו הזדמנות עסקית טובה יותר. על הדרך, טוען מגרלשוילי, ניסו השניים לשכנע אותו כי תחום הקנאביס אינו משתלם, וכי עדיף לו לרדת מהתחייבותו להעביר מילוני שקלים לטובת המיזם המשותף שהיה אמור לקום מכוח הסכם שנכרת בין השלושה.

בכך דוחה מגרלשוילי את טענת ורמוט ואוחנה, לפיה הסיבה לביטול ההסכם עמו היא אי-עמידתו של מגרלשוילי בהתחייבותו להעמיד מימון לפרויקט, מימון שגם מגרלשוילי מודה שהתעכב, לטענתו בשל היעדר התקדמות בפרויקט.

במהלך הקריירה שלו ככדורגלן, זכה מגרלשוילי בשתי אליפויות וגביע. הוא שיחק בקבוצות בכירות בישראל (בית"ר ירושלים, מכבי תל-אביב, מכבי חיפה ועוד) ואף רשם מספר הופעות בקבוצות בחו"ל (הולנד ויוון). לפני כחצי שנה הודיע מגרלשוילי על פרישה ממשחק פעיל, ופנה לדרך עסקית.

מגרלשוילי טוען בכתב התביעה כי במשך שנים רבות הוא היה חברו הטוב של הכדורגלן גילי ורמוט, בעלה של איריס ורמוט, המחזיקה כאמור ב-50% ממניות "דרך לחיים". ורמוט, המשחק בימים אלה במדי הפועל חיפה ורשם מספר הופעות גם במדי נבחרת ישראל, נחשב במשך שנים לאחד מהשחקנים המובילים בישראל, בתור שחקן מכבי תל-אביב, מכבי חיפה והפועל תל-אביב.

סיפר לגילי ורמוט והופנה לרעייתו

לטענת מגרלשוילי, הוא סיפר לגילי ורמוט על כוונתו להשקיע בתעשיית הקנאביס הרפואי, וזה הפנה אותו לרעייתו, איריס, אשר עוסקת לדבריו בתחום גידול הקנאביס הרפואי זה מספר שנים.

בעקבות זאת, נטען בכתב התביעה, סיפר מגרלשוילי לאיריס על עסקה קיימת אחרת שבכוונתו להשקיע בה כ-5 מיליון שקל לצורך הקמת חוות גידול קנאביס רפואי, ואף פירט בפניה את התוכנית העסקית של הפרויקט. איריס ייעצה לו "לרדת" מהעסקה אליה תכנן להיכנס, והציעה לו עסקה כדאית יותר לטענתה: להקים עמה חברה שתקים חוות גידול קנאביס, כשחלוקת התפקידים ביניהם תהיה שאיריס תדאג להביא עסקאות לרכישת התוצרת, ומגרלשוילי יהיה זה שיביא את הסכום הדרוש למימון עלויות ההקמה של החווה. לטענת מגרלשוילי, בפגישה זו אמרה לו איריס: "חבל שתהיה המתחרה שלי, בוא נעבוד במשותף".

בהמשך להצעתה, טוען מגרלשוילי, הציגה לו איריס חוות גידול שהייתה מצויה באותה העת בהקמה, במושב אביאל. חווה זו, המשתרעת על פני 3 דונם, היא אותה חווה הנמצאת היום בבעלותה של "דרך לחיים", ובה מגדלת החברה קנאביס בהתאם לאישור שקיבלה מהמדינה.

מגרלשוילי טוען כי החל מרגע זה החלה מסכת הטעיה מצידם של איריס ורמוט ושחף אוחנה. לטענת מגרלשוילי, הוא "החליט לחבור לאיריס - על אף הסיכון - לאור העובדה שמדובר היה במכרה טובה (רעייתו של חברו הטוב), והאמין כי לאור יחסי החברות רבת-השנים גם גילי ורמוט, השותפות תצליח". עוד טוען מגרלשוילי כי "לימים התבדה וגילה כי איריס חתרה תחתיו והטעתה אותו".

בעקבות דבריה של איריס, טוען מגרלשוילי, הוא הודיע לשותפיו באותה עסקה עליה התייעץ עם איריס כי הוא החליט להתקדם באפיקים אחרים. מגרלשוילי טוען כי הוא נכנס לשותפות עם ורמוט ואוחנה, על סמך התחייבותם לספק לו הסכמים לרכישת התוצרת החקלאית, וכי אלמלא אותה התחייבות הוא לא היה נכנס עמם לשותפות.

בהסכם השותפות בין מגרלשוילי ו"דרך לחיים" שבבעלות ורמוט ואוחנה, נקבע בין היתר כי מגרלשוילי יממן את עלויות הקמת חוות הגידול עד לסך של 2.6 מיליון שקל, וכי "דרך לחיים" תדאג להסדרת זכויות השימוש בקרקע לצורך הקמת חוות הגידול. עוד נקבע בהסכם כי מגרלשוילי ו"דרך לחיים" יקימו חברה משותפת שתהיה בעלת הזכויות בפרויקט, אשר תוחזק ב-50% על-ידי מגרלשוילי ו-50% על-ידי ורמוט ואוחנה, באמצעות "דרך לחיים".

מי שניהל את המשא-ומתן להסדרת זכויות השימוש בקרקע והיה אחראי גם על הקמת החווה, היה שחף אוחנה. מכיוון שאינטגריטי הוקמה רק מספר חודשים לאחר שנחתם ההסכם, הוסכם בין מגרלשוילי, ורמוט ואוחנה כי את הכספים שהתחייב מגרלשוילי להעביר הוא יעביר בינתיים לאוחנה, וכל זאת "לצורך תשלומים ראשוניים לבעל הקרקע וכן לצורך התארגנות לעבודות בקרקע". במסגרת זאת העביר מגרלשוילי לאוחנה 610 אלף שקל.

הפרויקט התעכב, מכיוון שטרם נחתם ההסכם המסדיר את העברת הקרקע לחברה המשותפת של השלושה, וכן לאור "מזג-האוויר הגשום אשר שרר בארץ בחודשים דצמבר 2018-ינואר 2019, אשר עיכב כמובן את תחילת העבודה על הפרויקט". בשל כך, מסביר מגרלשוילי בכתב התביעה, "לא הייתה כל דחיפות בהעמדת מלוא המימון הנדרש בהתאם להסכם". לטענתו, על אף שהדבר מנוגד להסכם הכתוב ביניהם, "כל הצדדים הסכימו על כך".

מגרלשוילי נמנע מהעברת מלוא הסכום אליו התחייב, גם לאחר שאוחנה עדכן כי החלה העובדות לעקירת הפרדס שהיה נטוע על השטח עליו קמה חוות גידול הקנאביס. לטענתו, "לא היה מקום להעמיד את מלוא ההון הנדרש לפרויקט", בטרם החלה הפעילות להקמת הפרויקט, והועברו הזכויות על השטח.

"מסע הפחדה שיטתי"

לטענת מגרלשוילי, ורמוט ואוחנה אמרו לו כי לאור לחץ עבודה בחווה אחרת שהופעלה על-ידם במושב אחר, הם מתעכבים עם תחילת העבודות. במקביל, 3 חודשים אחרי שחתמו על ההסכם ביניהם, החלו ורמוט ואוחנה, לטענת מגרלשוילי, "לנסות ולטעת בליבו חששות מומצאים ומלאכותיים", שהקמת חוות הגידול עלולה להיות לא כלכלית עבורו והשקעתו עלולה לרדת לטמיון. כדי לשכנע אותו לרדת מהפרויקט המשותף, שלחו לו מדי פעם ורמוט ואוחנה כתבות חדשותיות על כך שתחום יצוא הקנאביס הרפואי וחוות הגידול מצויים בירידה משמעותית, ועל כך שאין היתכנות כלכלית לפרויקט.

הסיבה לנסיגתם של השניים מהפרויקט המשותף, טוען מגרלשוילי, התבררה לו רק לאחרונה. להפתעתו, הוא גילה כי אוחנה וורמוט מצאו עסקה כדאית יותר עבורם - באותו השטח בו הייתה אמורה לקום החווה המשותפת, וכי הם "ניהלו משא-ומתן מאחורי גבו עם חברה ציבורית לצורך הגעה להסכם מיטבי עימם, בניסיון נואל לגרוף את מלוא הרווחים לכיסם תוך מידור מגרלשוילי".

ורמוט ואוחנה פעלו נמרצות, טוען מגרלשוילי, על-מנת לנסות ולהניא אותו מהעסקה. באחד הימים, לטענתו, הם נפגשו עמו בבית קפה, ואיריס ורמוט אמרה לו כי מצב תעשיית הקנאביס "על הפנים". מגרלשוילי טען כי בכך הציגה לו ורמוט מצג-שווא על כך שהיא חרדה לגורל השקעתו, ושכדאי לו לרדת מהעסקה. עוד באותה פגישה, מודה מגרלשוילי, אמרה לו ורמוט: "יש לנו מישהו אחר שיסכים להיכנס במקומך, ובכך נסכן את ההון שלו ולא את שלך".

משסירב מגרלשוילי לסגת מהעסקה, החל לטענתו "מסע הפחדה שיטתי", והופעלו עליו לחצים כבדים מצדם של ורמוט ואוחנה. משהמשיך מגרלשוילי לעמוד בסירובו לסגת מההסכם, שינו ורמוט ושחף טקטיקה ודרשו ממנו להעמיד באופן מיידי את מלא הסכום שהתחייב להשקיע בפרויקט - 2.6 מיליון שקל.

מהתכתבות בין אוחנה למגרלשוילי בקשר להעמדת הסכום האמור עולה כי אוחנה בא בטענות למגרלשוילי על כך שביקש שהות קצרה על-מנת לארגן את הסכום הדרוש. "לא מתאים שכל פעם שנצטרך כסף, נחכה לראות מאיפה משיגים אותו. בסוף אני לוקח את הסיכון עליי. כשחתמנו, אמרת שיש לך את הכסף, ועכשיו אתה אומר שאתה צריך לארגן אותו. אני לא רוצה להיכנס לבור ללא תחתית", כתב אוחנה למגרלשוילי, שהשיב לו: "מחר בבוקר אני מעביר לך. פשוט ראיתי שלא מתחילים (את הפרוייקט, מ.ב), אז עשיתי עם הכסף משהו, להרוויח ממנו שלא ישב סתם בבנק".

בד-בבד הודיעו אוחנה ושחף למגרלשוילי כי עלויות ההקמה שפורטו בהסכם ביניהם אינם משקפים את העלויות בפועל, וכי נדרשים 1.2 מילון שקל נוספים. כל זאת, טוען מגרלשוילי, כדי לגרום לו לרדת מהעסקה. מגרלשוילי המשיך להגן על עמדתו, לפיה הוא מעוניין להמשיך בפרויקט בהתאם למה שסוכם מלכתחילה.

עסקה טובה יותר

משלא צלחו בניסיונות ההפחדה, טוען מגרלשוילי, נאלצו ורמוט ואוחנה להודיע לו כי הם רוצים לפרוש מהפרויקט, וכשמגרלשוילי ביקש להמשיך ולעבוד עם בעלי הקרקע על קידום הפרויקט, הודיעו לו כי הוא סירב להמשיך בפרויקט.

במקביל, טוען מגרלשוילי, הגיעו ורמוט ואוחנה להסכמות עם חברה ציבורית בקשר לאותה חוות גידול. אוחנה השיב למגרלשוילי את 610,000 שהאחרון העביר לו בתחילת הקשר מולו, ווורמוט שלחה לו מכתב על סיום ההסכם.

במכתב זה, טוען מגרלשוילי, ציירו ורמוט ואוחנה את מצב הדברים בצורה לא נכונה, כאילו ההסכם מסתיים לאור מחדליו להעמיד את המימון הדרוש.

ביום 22.3.2019 חתמה החברה הציבורית אינטליקנה (לשעבר תפן) על הסכם עם "דרך לחיים", לפיו חברת אינטליקנה תעמיד את המימון להקמת חווה באותו שטח בו היה אמור לקום הפרויקט המשותף של מגרלשוילי, ורמוט ואוחנה, וכן תעביר מיליוני שקלים ל"דרך לחיים" כמקדמה. סך הסכום שהעבירה אינטליקנה לחברה של ורמוט ואוחנה עמד על 4.5 מיליון שקל, כמעט פי שניים מהסכום שהיה אמור מגרלשוילי להעביר לטובת המיזם המשותף.

לדברי מגרלשוילי, "נוצר מצב שהנתבעים הגיעו לעסקה אשר מכניסה לכיסם הרבה יותר מהמשך הפעילות המשותפת עם התובע, ולפיכך הם בחרו להרדים ולהניא אותו באופן שיטתי מהמשך ביצוע העסקה, תוך שניהלו משא-ומתן מאחורי גבו".

פעולות אלה, נטען בכתב התביעה, מהווה קיפוח של מגרלשוילי כבעל מניות, מעשה תרמית ופעולה של גזל, ולפיכך טוען מגרלשוילי כי הוא זכאי לרווחים שיופקו מהפרויקט המשותף של "דרך לחיים" ואינטליקנה. 

עורכי הדין בני ברץ וניר זוהר ממשרד פרל כהן צדק, באי-כוחם של איריס ורמוט, שחף אוחנה ו"דרך לחיים", מסרו בתגובה: "מדובר בהפרת חוזה פשוטה. חיים התחייב להזרים כסף להקמת החווה בלוח זמנים ברור. מסיבות השמורות עמו הוא לא הזרים את הכסף במועד. אחרי התראות הוא הזרים חלק מהכסף, קיבל ארכות ולא עמד בהן. בנסיבות אלה בוטל החוזה עמו. לאחר מכן הוא ראה שאיריס ושחף התקשרו עם גוף אחר וחשב שזו הזדמנות טובה לקבל בדיעבד משהו שלא עמד בו מלכתחילה. כעת הוא מנסה להשיג באמצעות בית המשפט הכרה בכך שלמרות שהפר את החוזה, יקבל פיצוי".

חיים מגרשוילי מיוצג באמצעות עו"ד איתן ארז.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988