מבקר המדינה לשעבר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, הלך היום (ה') לעולמו בגיל 82.
לינדנשטראוס נולד ב-28.06.1937 בברלין, גרמניה. הוא סיים את הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים ב-1965 בתואר "מוסמך למשפטים". בתקופת הלימודים שימש כדובר מועצת פועלי ירושלים.
לינדנשטראוס שירת בצה"ל בצבא הקבע, תחילה כתובע צבאי מחוזי ולאחר מכן כיועץ משפטי של צה"ל בשכם, ג'נין וטול-כרם בשנים 1965-1970. לאחר מכן הוא שירת במילואים כשופט, בדרגת אלוף-משנה.
בשנת 1970 הושאל לינדנשטראוס מצה"ל כעוזר לשר שמעון פרס לפיתוח השטחים ולשיקום הפליטים הערבים. משנת 1970 עד 1972 הוא שימש בשירות קבע בצה"ל כאב בית הדין הצבאי המחוזי של פקוד הדרום וגייסות השריון.
לינדנשטראוס כיהן כשופט 33 שנים במערכת השיפוט של המדינה ומילא את התפקידים הבאים: בשנת 1972 מונה כשופט תעבורה בחיפה, בשנת 1975 מונה כשופט שלום בחיפה, ב-1.9.81 מונה כשופט מחוזי (בפועל) בבית המשפט המחוזי בחיפה, ב-17.3.82 מונה כשופט בית המשפט המחוזי בנצרת וכיהן שם עד ינואר 1987,
מינואר 87' כיהן כשופט בבית המשפט המחוזי בחיפה, בשנת 1995 מונה כסגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה וראש המחלקה הפלילית שלה, בשנת 1999 מונה כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. הוא כיהן כאב בית הדין בהרכבים פליליים של בית המשפט המחוזי בחיפה ובערעורים על ערכאות נמוכות יותר.
לינדנשטראוס חיבר מספר ספרי משפט: "על הספק הסביר - סוגיות נבחרות", "על חזקת החפות במשפט הישראלי ובמשפט האמריקאי" ו"על מעצר ושחרור בערובה בצו בית משפט בישראל - לקט חקיקה ופסיקה". בנוסף הוא חיבר מספר ספרים פרוזה - "משפט שבלב" ו"שלושה צעירים באפור" - וכן עשרות סיפורים קצרים שפורסמו במדורי ספרות.
לינדנשטראוס ייסד ועמד בראש התנועה למען ארץ ישראל טובה, תנועת מתנדבים אל-מפלגתית לסובלנות ולשיפור איכות החיים והחברה בישראל, מעל ל-20 שנה. התנועה קיבלה את פרס יו"ר הכנסת לאיכות החיים לשנת התשכ"א (5.2.91) על פעולותיה לעידוד הסובלנות בחברה הישראלית.
בנוסף כיהן לינדנשטראוס כנשיא ארצי של אגודת הידידות ישראל-אמריקה, כחבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת חיפה וכעמית הוראה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. כמו כן הוא שימש כמנהל קרן ההשתלמות לשופטים בע"מ, כיהן כחבר הועדה הציבורית שמינה נשיא בית המשפט העליון לקביעת כללי האתיקה לשופטים, כיהן כיו"ר נציגות השופטים בישראל וכנציגה בוןעד המרכזי של ארגון השופטים הבינלאומי, שמרכזו ברומא. בנוסף כיהן כיו"ר הוןעדה המייעצת של קרן הכנסת לעמותות ולנזקקים מ- 14.06.2000.
לינדנשטראוס נבחר כמבקר המדינה על-ידי הכנסת ביום 25 במאי 2005 והצהיר אמונים בכנסת ביום 29 יוני 2005. הוא החל לכהן כמבקר המדינה ב-4.7.05 וסיים את תפקידו, על-פי החוק, לאחר שבע שנות כהונה, בשנת 2012.
לינדנשטראוס נבחר בשנת 2013 ליו"ר עמותת "שבי"ל - שקיפות בינלאומית - ישראל". משנת 2013 הוא שימש כמרצה בכיר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה בנושאי ביקורת מדינה, ביקורת פנים וההיסטוריה של המשפט בארץ ישראל בתקופת השלטון הטורקי, המנדט הבריטי ותחילת שנות המדינה. בנוסף שימש כמרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה בנושאי ביקורת מדינה וביקורת פנים.
כמו כן, לינדנשטראוס קיבל במהלך חיוו מספר אותות הוקרה: אביר איכות השלטון לשנת 2009 מטעם "התנועה למען איכות השלטון בישראל" - 8.9.2009; אות תנועת "אומץ" לשנת 2012, על תרומתו הרבה להרמת קרנו של מוסד מבקר המדינה והפיכתו לגוף מרכזי במאבק בלתי מתפשר בשחיתות השלטונית - 5.9.2012; עמית כבוד של "האקדמית גורדון - המכללה לחינוך" - 28.5.2013; יקיר "לשכת המבקרים הפנימיים בישראל" - 19.9.2013; יקיר העיר חיפה לשנת תשע"ו-2016.
בנוסף קיבל לינדנשטראוס אותות הוקרה בינלאומיים, מנשיא פולין, מנשיא אוסטריה, מנשיא גרמניה וממבקר המדינה של רוסיה.
הוא הותיר אחריו אישה ושלוש בנות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
