הנקראות ביותר

מנכ"ל הכנסת: "אני מרגיש כמו הורה כשהח"כים מתווכחים על רכב או חדר"

הפורטפוליו של אלברט סחרוביץ', בן 45, מנכ"ל הכנסת • "דחיתי את הבקשה של מיקי חיימוביץ' להחליף את ריפוד עור הצבי של הכיסא כמו שדחיתי בקשות דומות בעבר. פעם ביקשו ממני להציב עץ אשוח בכניסה - גם זה נדחה"

אלברט סחרוביץ'/ צילום: איל יצהר
אלברט סחרוביץ'/ צילום: איל יצהר

 

אני: יודע מה אני רוצה ואיך להשיג את זה.

משפחה 1: הצד של אמא הוא מהעיר צ'רנוביץ' שבחבל בוקובינה, כיום חלק מאוקראינה, שרוב תושביה היו יהודים. סבתא הייתה מורה לצרפתית, סבא עבד בעבודות מזדמנות. אמא נולדה אחרי המלחמה בברית המועצות והייתה מורה לספרות והיסטוריה רוסית בתיכון. אחרי שסבתא נפטרה בגיל צעיר, סבא התחתן בשנית ועבר לגרמניה.

משפחה 2: בצד של אבא, סבתא הייתה מחנכת בבית ספר יסודי בצ'רנוביץ', וסבא, שגדל על גבול רומניה, היה סוחר טקסטיל ומקושר מאוד לגורמים בעלי השפעה. אבא, מהנדס אלקטרוניקה, הכיר את אמא בעיר, חיזר אחריה והם התחתנו ב-1972. כעבור שנתיים נולדתי, וארבע שנים אחר כך עלינו לישראל, יחד עם סבא וסבתא. אבא מאוד רצה לעלות לישראל ולא לארה"ב, ובזכות הקשרים של סבא הצלחנו לצאת משם ולהגיע למרכז הקליטה בלוד.

ילדות: הזיכרונות מצ'רנוביץ' הם עירוב של זיכרון וסיפורים: הפונצ'יקי, מין סופגניות קטנות, ומיץ עגבניות שסבתא קנתה; ואלף, הכלב הדני הענק שהיה לנו. אבא לקח אותו איתנו לישראל, אבל בלחץ של אמא וסבתא מכרנו אותו ולבי נשבר. יש לי אהבה גדולה לכלבים. רק אחרי הרבה שנים אמא הסכימה להכניס הביתה דני כחול, שהיה אלוף העולם בגזע שלו. גם לו קראנו אלף.

הקליטה לא הייתה קלה. ברוסיה הייתי יהודי ופה קראו לי רוסי, מה שמאוד צרם לי. אחרי שנתיים עברנו לראשל"צ. אמא השתלבה בהוראה ואבא התקבל לחברת טלרד כמנתח מערכות. אחר כך עבר למשרד התקשורת. סבתא רוזה למדה עברית ולימדה אותי מתמטיקה וקרוא וכתוב ברוסית. בכיתה ב' קראו להורים שלי ואמרו שצריך להקפיץ אותי כיתה, כי אני משתעמם. בדיעבד, זאת הייתה החלטה בעייתית, כי הייתי צעיר מכולם, סבלתי חברתית וגם מעבר לבית ספר אחר בכיתה ד' לא שיפר את המצב.

התקבלתי למגמת מחשבים אליטיסטית בתיכון בזכות זה שהיה לי מחשב בבית מגיל צעיר, רק שלא אהבתי תכנות בכלל. כשהתאהבתי במישהי שלמדה טכנאות שיניים עם בגרות מלאה, החלטתי לעבור לבית הספר שלה, וההורים היו בשוק שאני מוותר על המגמה היוקרתית. הרומן נגמר, לא הייתי דקה טכנאי שיניים, אבל יש לי בגרות.

לימודים: אחרי שירות כרס"ל משמעת ענפי בבסיס שיבטה, עבדתי במשרד חקירות ונרשמתי ללימודי כלכלה במכללה למנהל. אחרי שנה עברתי לחטיבת הניהול במדעי ההתנהגות וסיימתי את התואר בהצטיינות. הבנתי שאני אוהב משאבי אנוש והמשכתי לתואר שני בחוג ללימודי עבודה באוניברסיטת ת"א ובמקביל עבדתי בחטיבת המחשוב של מעריב.

אולגה: אשתי, למדה הוראה באוניברסיטת תל אביב והיא מורה לחינוך מיוחד באשדוד. הכרנו דרך חבר שאיתו למדה טכנאות שיניים בטיול משותף לירושלים, ומיד הבנתי שיש בינינו חיבור וכימיה טובה והתחלנו לצאת. עברנו לראשל"צ ואחר כך לאשדוד. יש לנו שלושה ילדים.

פנאי: אוהב לצפות בספורט, מת על אולימפיאדות וגיימר של משחקי מחשב מתוחכמים.

תפיסת עתיד: אין לי אספירציות פוליטיות ויש לי עוד המון לעשות בקדנציה הזאת. יש תפקיד ספציפי, לא יכול להגיד מה הוא, שסימנתי ואשמח להגיע אליו, אבל אני לא פוסל יציאה לשוק הפרטי עוד חמש שנים.

קריירה ציבורית

בזכות סבתא: אחרי שסיימתי את התואר, אבא פנה לקרוב משפחה רחוק ואמר לו: "הילד לא מוצא עבודה". הוא חיבר אותי לרונן פלוט, שהיה מנכ"ל משרד הקליטה וחיפש עוזר, ואז בירכתי את סבתא שהתעקשה שאלמד לכתוב רוסית. הרגשתי שאני עושה עבודה משמעותית, בעיקר בפרויקט פינוי אתרי הקרוואנים של האתיופים.

אחרי שנתיים, מפלגת "ישראל בעלייה" שבה היה יולי אדלשטיין התרסקה ואריאל שרון צירף אותו לליכוד. יולי רצה שאהיה העוזר הפרלמנטרי שלו, תפקיד שאותו מילאתי שלוש שנים, בשכר של 4,000 שקל בחודש. עברנו יחד את ההתנתקות ואת הפריימריז בליכוד ואז המפלגה התרסקה ויולי לא נכנס לכנסת.

הייתי מובטל חצי שנה וכשזאב בוים קיבל את משרד הקליטה, הוא קרא לי לעבוד אתו, ואחר כך הייתי היועץ הפוליטי שלו לפריימריז בקדימה. לפני הבחירות הודעתי לזאביק שאני עוזב, כי רציתי להיות ראש מטה, נמאס לי מפוליטיקה. כשיולי מונה לשר ההסברה והתפוצות והממונה על רשות השידור, מוניתי לראש המטה שלו וכשמונה ליו"ר הכנסת, עברתי לנהל את המטה שלו שם. כשרונן פלוט נבחר לראש עריית נצרת עילית, מוניתי כמנכ"ל הכנסת.

מנכ"ל הכנסת: תפקיד ניהולי ראשון במעלה, עם אחריות על תוכניות העבודה, התקציב ו-670 עובדים. באיוש השדרה הניהולית הבכירה התעקשתי לא להסתפק במכרז רגיל, אלא למנות ועדת איתור שתבחר את הטובים ביותר. במקביל אליי מכהנים גם מזכירת הכנסת, היועץ המשפטי של הכנסת וקצין הכנסת. אנחנו משפצים את המשכן כל הזמן, כולל את המליאה, ומקיימים ימי עיון כדי להכין את הח"כים החדשים. השנה גם השקנו אפליקציה חדשה שתסייע להם להתמצא בעבודה.

מה רוצים הח"כים: אני אחראי גם על הבקשות של הח"כים, כמו זו של מיקי חיימוביץ', שביקשה לאחרונה להחליף את ריפוד עור הצבי של הכיסא. דחיתי את הבקשה כמו שדחיתי בקשות דומות בעבר. פעם ביקשו ממני להציב עץ אשוח בכניסה, גם זה נדחה. אני מרגיש בהרבה מובנים כמו ההורה שלהם וכשיש ויכוחים לא רלוונטיים על רכב או חדר, אני מסביר שזה לא המדד להצלחתם.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות