"עד החצי הראשון של 2020 יהיה ל-AT&T דור חמישי שיכסה את כל ארה"ב"

ענקית התקשורת האמריקאית AT&T הפקידה בידי יגאל אלבז, ישראלי שמכהן כסגן נשיא בכיר בחברה, את המעבר לדור החמישי בסלולר • בראיון ל"גלובס" הוא מספר על החשיבות הגבוהה שמייחס הממשל בארה"ב לנושא, על האתגרים בתחום ועל השינוי העצום שהמעבר לדור החמישי יעשה בעולם

הדור החמישי של הסלולר בישראל לא מקבל את הנפח הראוי בשיח הציבורי, שעוסק בעיקר במציאות העגומה של שוק זה שהמפעילים בו נאבקים על שרידותם בגלל רגולציה מעוותת. אבל כדי להתרומם, הדור החמישי חייב מעורבות ברמת המדינה. זה לא עוד טכנולוגיה, זו הטכנולוגיה שתשנה את המציאות בשנים הקרובות, ולכן מדינות שחושבות צעד אחד קדימה, מבינות את המשמעות שלו ונערכות לה ברמה מדינתית.

המעורבות שמגלה הממשל האמריקאי בנושא הדור החמישי, כמו ההצהרות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בדבר הנחיצות בקידום הטכנולוגיה והמשך במלחמה שלו נגד יצרניות טכנולוגיה סיניות כגון וואווי, מוכיחות עד כמה חשוב לארה"ב להוביל מבחינה טכנולוגית. על רקע תפיסה זו קל להבין מדוע ארה"ב הפכה להיות מובילה עולמית בדור החמישי ואת הריצה המטורפת של שני המפעילים האמריקאים הגדולים - AT&T ו-Verizon - להרחבת הפריסה של הרשת החדשה.

אחת הדמיות המרכזיות בכל נושא הדור החמישי בארה"ב הוא יגאל אלבז, ישראלי שמכהן כסגן נשיא בכיר ב-AT&T, ומופקד על הארכיטקטורה והתכנון של הרשת הסלולרית שאותה השיקה החברה לראשונה בסוף 2018 ב-12 ערים ברחבי ארה"ב. אלבז, שהחל את דרכו במרכז הפיתוח של AT&T בישראל ושניהל את מרכז החדשנות של החברה ברעננה, הוא האיש ש-AT&T הפקידה בידיו את תכנון המהפכה הבאה.

כשמדברים עם אלבז מבינים את המשמעות שמייחסת AT&T לנושא. "אנחנו היינו הראשונים שהשיקו דור חמישי בארה"ב, אפשר להגיד בעולם, שהוא נייד ומבוסס סטנדרטים. השקנו דור חמישי מבוסס גלים מילימטריים, והשינוי המשמעותי היה שזה היה מבוסס נייד ולא נייח", הוא אומר. אלבז בעצם עוקץ את Verizon, שהשיקה את הדור החמישי במודל נייח בלבד.

האם AT&T פרסמה את היקף ההשקעה?
"לא".

אני שואל כי בישראל הטענה היא שאין עדיין מודל כלכלי להשקעה בדור החמישי, ובארה"ב כבר אתם רצים.
"אני לא רוצה להיכנס לצד העסקי זה לא הצד שלי, אבל אנחנו מאמינים שהטכנולוגיה של הדור החמישי היא טכנולוגיה שמשנה משחק. היא הולכת להיות שזורה בכל מה שנעשה בעתיד. תרחישי השימוש מתחילים ממשחקים, דרך מציאות רבודה, מכוניות אוטונומיות ואינספור דוגמאות. זה עולם חדש שמאפשר לספק שירותים באופן שלא דמיינו לתעשייה ולעסקים.

"ברמה מתחת צריך להבין שארה"ב היא מדינה שמובילה טכנולוגית ובתוך כך AT&T מובילה חד משמעית מבחינת זה שהשקנו ראשונים, ומבחינת היכולת להראות ביצועים חסרי תקדים. המטרה שלנו היא להמשיך להוביל, מתוך הבנה שזו אולי הטכנולוגיה המשבשת הכי גדולה בשנים האחרונות. ולכן אתה יכול להבין שההשקעה הולכת לכיוון הזה כי אנחנו מבינים את מה שזה הולך לאפשר".

מה אפשר לראות כבר היום בשימושים?
"מכיוון שהכל הולך לקישוריות, יש לנו ניסויים מעניינים עם בתי חולים, אצטדיונים, ויש בטווח היותר רחוק את תחום המכוניות האוטונומיות שזה עניין של 3-4 שנים וזה לא יכול לקרות בלי דור חמישי".

אתה יכול לדבר על הקשר לישראל בדור החמישי אצלכם?
"יש לנו את מרכז הפיתוח שהולך וגדל בניהולו של ניר שלום והם עובדים על פיתוחים באזורים שונים, בענן, אפליקציית הדיירקט טי וי (אפליקצית הטלוויזיה של החברה - ג"פ). הם שזורים בכל הפעילויות האסטרטגיות של AT&T, וחוץ מזה יש לנו את מרכז החדשנות בישראל, שמנוהל ע״י עופר הכהן, ה-AT&T Foundry, שביחד עם קהילת הסטארטאפים בישראל, עובד על פיתוח פתרונות חדשניים עבור AT&T במגוון רחב של נושאים, החל מדור 5, דרך בינה מלאכותית ועד סייבר. לדוגמא, הם בונים מעבדת 'מחשוב קצה' לצורך הוכחת היתכנות של פתרונות הדור הבא שצפויים למנף את יכולות הרשת. למשל בתחומים של AR, גיימינג תעשייה חכמה ועוד".

תאר לי את המגמה הכי מסעירה או חשובה מבחינתך כרגע?
"המהירות הגבוהה היא לא הדבר היחידי שחשוב בדור החמישי. דברים חשובים נוספים הם ההשהיה הנמוכה והאמינות. השהיה נמוכה מבוססת על שיפור ברדיו, אבל הדבר השני הוא היכולת לחבר בין כוח המחשוב והרשת הסלולרית. בקצרה זה להביא את הענן הרבה יותר קרוב ללקוחות.

"הענן, כמו שהוא היום, לכאורה נמצא במרחק גדול מהמשתמש וזה לא מספיק לחוויית השימוש. ולכן אחת ההבטחות היא לדחוף את הענן קרוב למשתמשים וזה הכי מעניין ומרתק - היכולת לחבר בין המחשוב לרשת הסלולרית ולאפשר לכל האפליקציות לשבת בענן קרוב למשתמשים". 

על מה אתה מדבר כשאתה מתייחס לסטנדרטים?
"אני מתכוון שהרשת שלנו עובדת לפי תקנים בינלאומיים של-3GPP (הגוף האחראי על התקינה הבינלאומית בסלולר - ג"פ)".

איך רשת סלולרית עובדת בגלים מילימטריים? בישראל ובאירופה שמים דגש מרכזי על התדרים הנמוכים יותר שמספקים כיסוי רחב יותר וביצועים גבוהים.
"אנחנו עובדים בתדרים בתחום ה-39 ג'יגה-הרץ. לתדרים הגבוהים, כמו גלים מילימטריים, יש יתרונות ויש אתגרים. אתה שואל בגלל המרחקים, ומכיוון שהם מכסים טווח קטן. זה נכון, הם מכסים טווחים של מאות מטרים, אבל בתוך הטווח הזה המהירויות, מגיעות ל-2 ג'יגה (לצורך השוואה המהירות הגבוהה ביותר בישראל עומדת כיום על 1 ג'יגה - ג"פ), אלו מהירויות לא נתפסות".

מה הלאה?
"הרחבנו את הפריסה ל-19 ערים, בחלקים מהם, והמהירויות הם יוצאות מגדר הרגיל. הביצועים זה מעבר למה שציפינו, כי כמו שאתה מבין זו הפעם הראשונה שמשתמשים בגלים מילימטריים למערכות ניידות. יש בזה הרבה אתגרים אבל זה קורה".

איך הרשת משלבת גלים מילימטריים בלי תדרים סלולריים?
"ההתקן אצל המשתמש עצמו תומך בכל התדרים. ברגע שאתה נכנס לאזור שיש בו גלים מילימטריים אז אתה פשוט מתחבר לרשת הדור החמישי ואתה מקבל את המהירויות הפנטסטיות".

אבל מבחינת המפעיל זו רשת עם הרבה מאוד אתרים?
"אז בוא נדבר על האסטרטגיה שלנו. אנחנו נשתמש בכל התדרים שלנו לטובת הדור החמישי. עד סוף 2019 או עד החצי הראשון של 2020 יהיה לנו דור חמישי שיכסה את כל ארה"ב. הסיפור פשוט, השקנו בגלים מילימטריים כי שם ההבטחה למהירויות גבוהות. באזורים שוקקי אנשים באזורים אורבניים, שם תראה הטמעה גדולה ובמקביל נשתמש בכל התדרים שלנו ברגע שהטכנולוגיה להעברת תדרים משימוש בדור הרביעי לחמישי תהיה מוכנה כדי לייצר את הכיסוי.

"כמו שאמרנו לקראת סוף השנה כבר יהיה לנו כיסוי די גבוה של ארה"ב עם כיסוי די מלא בחצי הראשון של 2020. במקביל לזה נמשיך לבנות אזורים שהם מבוססים גלים מילימטריים, בנוסף לתדרים הרגילים".

כלומר אנחנו רואים רשתות דור חמישי שיושבות על הדור הרביעי, והן לא נפרדות.
"בהחלט, הדור החמישי היום יושב על רשת הדור הרביעי. היא לא לבד. הליבה תומכת בשתי הרשתות לכיסוי בשילוב עם מהירות". 

איפה ואיפה נוסח משרד התקשורת

ההחלטה של הוט להשיק אתמול קצב גלישה של 500 מגה, מבלי ליידע את משרד התקשורת ומבלי ליידע את הספקיות מראש, היא הפרה של ההוראות בתיק השירות של שוק סיטונאי. לפי ההוראות המפעילים חייבים לדווח על כל שינוי משמעותי ברשת שלהם מבעוד מועד לספקיות.

לשיטת הוט היא לא הייתה צריכה לדווח מבעוד מועד ולכן פעלה כחוק. האמת, התגובה של הוט לא מפתיעה. הוט היא חברה יוצאת דופן ביחסים שלה עם משרד התקשורת ואף שמדי פעם היא לא מקבלת את כל מה שהיא רוצה, הרי שבסופו של דבר, היא קיבלה חיבוק חם מהמשרד לאורך כל השנים, בבחינת היותה הפוטנציאל היחיד לתחרות בבזק מבחינה הנדסית.

זרעי החיבה נבטו עוד בתקופה שהוט קיבלה הקלות בהפרדה המבנית שחלה עליה בשנות ה-2000, ובחבילות הטריפל שאושרו לה, תוך שהמשרד מגלה יצירתיות ולוליינות משפטית יוצאת דופן כדי לעזור לה - רק שתתחרה בבזק.

עכשיו בואו ננסה לרגע להיות כנים. בדרך כלל זה קשה מאוד בתחום התקשורת אבל ננסה בכל זאת. כשבזק הודיעה מראש על כוונתה לשדרג את הרשת ל-200 מגה, על גבי הנחושת הקיימת - לא על גבי הסיבים - ללא תוספת מחיר מצד הספקיות, בלם אותה המשרד בטענה שהיא פוגעת בתחרות, כי הספקיות לא ערוכות.

משרד תקשורת רציני, היה צריך להגיד לסלקום ולפרטנר, 'קבלו 2-3 חודשים להתארגנות ואז המהלך יוצא לדרך'. המשרד לא יכול לעכב שדרוג תשתיות על חשבון הציבור. זה כמו שיעצרו את סלקום לעשות טלוויזיה, כי פרטנר עדיין לא נערכה.

שימו לב עד כמה יכולות ההפליה והאינטרסים הצרים של אנשים במשרד להוביל למדיניות שמשפיעה על כלל שוק התקשורת. בזק מנועה מלשדרג את רשת הנחושת, בזמן שהוט עושה את זה כשהיא מצפצפת על המשרד. אבל אותה לא עוצרים - להיפך, היא מקבלת חיבוק חם. ומי מפסיד? רוב הציבור בישראל שלא יכול לקבל שדרוג מהירות לא לחצי גיגה, אלא ל-200 מגה בלבד.