דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

ועדת החקירה האזרחית לשיקום מערכת הבריאות הגישה את מסקנותיה

ועדת אבניאלי-לויט, בראשות השופטות בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ומיכל לויט, סיימה היום את דיוניה והגישה שורה מסקנות והמלצות עיקריות • בראש ההמלצות - ההמלצה להגדיל את המקורות הציבוריים של מערכת הבריאות באמצעות תוספת של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב משרד הבריאות

בית החולים סורקה בבאר שבע / צילום: איל יצהר
בית החולים סורקה בבאר שבע / צילום: איל יצהר

ועדת החקירה האזרחית לשיקום מערכת הבריאות בישראל - ועדת אבניאלי-לויט, בראשות השופטות בדימוס ד"ר דפנה אבניאלי ומיכל לויט - סיימה היום את דיוניה והגישה שורה מסקנות והמלצות עיקריות. הוועדה הוקמה בידי הפורום "5 מיליארד לבריאות", שבו חברים שורת ארגוני בריאות וארגנים אזרחיים, התובעים הוספה של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב מערכת הבריאות. ד"ר עדי ניב יגודה, מומחה למשפט רפואי ומדיניות בריאות, היה "התובע המיוחד" של ועדת החקירה, שתיחקרה בחודשים האחרונים עשרות גורמים מובילים במערכת הבריאות אודות פעילותם והאתגרים עמם הם מתמודדים.

בראש ההמלצות, ההמלצה להגדיל את המקורות הציבוריים של מערכת הבריאות, באמצעות תוספת של 5 מיליארד שקל לבסיס תקציב משרד הבריאות. תוספת זו מצויה גם בשורת הדרישות של מפלגת יהדות התורה והעומד בראש, סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, כתנאי לכניסה לממשלה. כן מדובר בהתאמת סל השירותים שבחוק ביטוח בריאות ממלכתי לצורכי תושבי ישראל (הכסף המגיע לקופות החולים כדי לספק לציבור שירותים), שעד כה הוא הוצמד למדד מחירים שלא משקף את הגידול האמיתי במחירים, וגם לא עודכן בהתאם לגידול באוכלוסייה וקצב ההזדקנות שלה.

הוועדה גם מציעה לצמצם את המנגנון של "הסכמי הייצוב" מול קופות החולים - הסכמים במסגרתם הקופות מקבלות מדי שלוש שנים מהאוצר סכומים הנחוצים לכיסוי גירעונותיהן, בתמורה לעמידה בצעדי התייעלות. בהמשך היא מציעה את ביטולם של ההסכמים האלה, "והטמעת היקף התמיכה שבהסכמי הייצוב הנוכחים בעלות הסל לקופות". אחת הביקורות כנגד הסכמי הייצוב היא שהן לא מאפשרות לקופות החולים לתכנן קדימה את תקציבן, כי הן לא יכולות לצפות אותו במנגנון הקיים. המנגנון נשמר בין השאר מכיוון שהוא מאפשר שליטה טובה של האוצר בתקציבי הקופות. מנכ"ל מכבי, רן סער, שהופיע בפני ועדת החקירה באפריל, אמר בהקשר זה ש: "שיטת הסכמי הייצוב מתאימה למאפיה לאל קופנה לא למדינה מתוקנת".

הוועדה מציעה לשנות באותו האופן גם את מנגנון כיסוי הגירעונות של בתי החולים, שמתבצע בדיעבד, כך שהכספים ההולכים לכיסוי הגירעונות יינתנו מראש. עוד המלצה מדברת על הצורך בהוספת עוד מיטות אשפוז, כדי לגדוע את תופעת "הזקנה במסדרון", ולאור שיעור מיטות האשפוז בישראל שהוא מהנמוכים בעולם המערבי. כן הוועדה ממליצה ליישם הקמתם של שני בתי חולים שעל הקמתם הוחלט זה מכבר, אך הביצוע מתמהמה: בית חולים בקריית אתא הצפון (מדובר בהעתקה של בית חולים קיים לקריית אתא, כך שיכלול בית חולים כללי, פסיכיאטרי וגריאטרי, ה"ו) ובית חולים שני בנגב, בדרום (בעניינו עומדת החלטת ממשלה מ-2014).

עומסים ושחיקה כבירים במקצועות הבריאות והסיעוד

הוועדה מדברת גם על הוספת תקנים לצוות רואה, סיעוד ומקצועות בריאות נוספים, כדי לסייע להם להתמודד עם עומסים ושחיקה כבירים ולהיטיב את הטיפול. הוועדה גם מתייחסת לכך שחרף העומסים במערכת הבריאות, יש רופאים צעירים שלא מצליחים למצוא עבודה בשל מחסור בתקנים. "כפי שעולה מהממצאים והעדויות, המטפלים והמטפלות במערך האשפוז והקהילה מתמודדים עם עומסים קשים ושחיקה המובילים לפגיעה באיכות הטיפול בתושבי ישראל, ואף, לעיתים, באובדן החמלה הבסיסית", כתבה הוועדה.

בנוגע לרפואת הקהילה (קופות חולים), הוועדה ממליצה להגדיר סטנדרט לזמן המתנה לרופאים מומחים בקהילה - יעד שגם משרד הבריאות עוסק בו, והגדיר באחרונה כיעד לשנים הקרובות, המתנה של שבועיים לכל היותר לרופאים בקופה. זמני ההמתנה לחלה מהרופאים המומחים בישראל (עור ועיניים למשל), הוכפלו בעשור האחרון.

כן נוגעת הוועדה בצורך לשקם את מערך שירותי הבריאות למתמודדי הנפש, גם את מערך בתי החולים הפסיכיאטריים ("תשתיות האשפוז בחלק מהמוסדות אינן ראויות לשהות מטופלים") וגם את המערך בקהילה. שם, חרף הרפורמה בבריאות הנפש שיצאה לדרך ב-2015, התורים לקבלת שירותי פסיכותרפיה ארוכים מאוד, ואף מגיעים עד לשנה.

הוועדה מציעה כי בהמשך להמלצותיה, יוקם גוף אזרחי למימוש ומעקב אחר ההמלצות. היא מסכמת כי: "2019 היא שנת ההזדמנות. אנו קוראים לאזרחי ישראל לצאת ולדרוש מן הממשלה ליישם את ההמלצות ולעמוד בהתחייבויותיה, כמתחייב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי המושתת על עקרונות של שוויון, צדק ועזרה הדדית".

עוד היא כותבת במסקותיה, ש" עשרות רבות של עדויות חשפו בפנינו תמונת מצב מדאיגה, המאיימת על המשך איתנות מערכת הבריאות הציבורית בישראל. תמונת מצב זו צריכה להדיר שינה מעיניי תושבי ישראל וממשלת ישראל, ומחייבת שינוי מידי של סדר העדיפויות הלאומי, הקצאת תקציבי חירום לשיקום מערכת הבריאות ותיקון מנגנוני התקצוב שלה, האחראים בין השאר על אובדן החמלה של המערכת וראיית המטופלים דרך הפריזמה הכלכלית בלבד.

"מצאנו כי מדיניות זו נכשלה והביאה לכך שמדינת ישראל הפרה את מחויבותה כלפי תושביה: היא איננה מספקת עוד שירותי בריאות באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגורי המבוטח/ת, ואיננה עומדת בעקרונות שהיא עצמה הגדירה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי: מתן שירותי בריאות לתושביה תוך שמירה על צדק, שוויון ועזרה הדדית".

הוועדה טוענת שחלק ממנגנוני התקצוב שהיו נכונים לימים בהם יצא לדרך חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995), כבר אינם נכונים היום. "במהלך השנים הפכה מדיניות תקציבית זו ממייעלת למרעיבה, וגרמה להידרדרות מערכת הבריאות. מדיניות זו חייבת להיפסק ודינם של חלק ממנגנוני התקצוב הקיימים (כדוגמת הסכמי הייצוב) לעבור מן העולם".

הוועדה כללה את כלכלן הבריאות פרופ' גבי בן נון, מהמחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, וסמנכ"ל לכלכלה וביטוח בריאות לשעבר במשרד הבריאות; פרופ' מרדכי שני, מומחה ברפואה פנימית ונגיד הקרן לפיתוח ומחקר רפואי בבית החולים שיבא; פרופ' עמוס שפירא, דיקן לשעבר בפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי כרמל בחיפה; גב' אילנה כהן, אחות מוסמכת ,יו"ר הסתדרות האחים והאחיות בישראל; וד"ר זאב פלדמן, מומחה בנוירוכירורגיה, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה של הילד בשיבא ויו"ר ארגון רופאי המדינה. רכזת הוועדה הייתה גב' פנינה רוזנצוייג, מנכ"לית עמותת "נאמן, נפגעי שבץ מוחי" וחברת הנהלה באגודה לזכויות החולה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות