גל התייקרויות במשק: האם השקל החזק יצליח לקזז את ההשפעה על הצרכנים, ואיך יושפעו בעלי העסקים?

משרד הפנים הודיע אתמול על העלאת הארנונה בשיעור החד ביותר בחמש השנים האחרונות, מה שצפוי לגרור גל התייקרות נוסף של מוצרים ושירותים • ביולי יתייקר תעריף המים, וגם מחירי החלב והלחם בדרך למעלה • ב-OECD סבורים כי קצב האינפלציה הנוכחי בישראל מצדיק העלאות ריבית – מה יעשה בנק ישראל, ומה ההשפעה על העסקים והצרכנים?

משרד הפנים הודיע אתמול על העלאת הארנונה בשיעור החד ביותר מאז 2014. ההתייקרות, שתיכנס לתוקף בשנה הבאה תהיה בשיעור של 2.58%, לאחר התייקרות בשיעור נמוך יחסית (0.32%) בתחילת השנה. התייקרות הארנונה עשויה לגרור איתה שורת התייקרויות נוספות במוצרים ושירותים המושפעים ממחיר הארנונה. בתי עסק שהוצאות הארנונה שלהם עלו, עשויים לגלגל את ההתייקרות לצרכן, שוכרי דירות יידרשו לשלם יותר, אבל מעבר להיותה גורם להתייקרויות-משנה הארנונה היא גם סימפטום להתעוררות אינפלציונית.

נוסחת ההצמדה של הארנונה מורכבת ממדד המחירים לצרכן (50%) ומדד השכר הציבורי (50%). מאחורי הזינוק בארנונה עומדים לפיכך עלייה שנתית של 1.3% במדד המחירים ועלייה חדה יותר, של 3.85% בשכר הציבורי. "עליית הארנונה זה בעיקר סימפטום לעליית כל ההצמדות במשק" אומר עופר קליין ראש אגף כלכלה ומחקר בקבוצת הראל ביטוח ופיננסים "כי אם המדד והשכר עולים, אז סביר שנראה בקרוב דברים נוספים שעולים שמושפעים מהשכר ומהמדד. מדברים הרבה על ההתייקרויות שיבואו בעקבות נכון שחנות שחשבון הארנונה שלה מתייקר תגלגל את ההתייקרות הזו לצרכן אבל הרבה פחות מדברים על התפקיד זה נושא מאד מעניין שלא מדברים עליו הרבה זה לא בגלל הארנונה זה במקביל".

לא רק הארנונה מתייקרת. התייקרות חדה נוספת נרשמה בתעריפי המים - התעריפים לצריכה הביתית אמורים לעלות ב-1.2% ב-1 ליולי, לאחר שכבר התייקרו ב-4.12% בינואר. ההתייקרויות בתעריף המים מושפעות בעיקר מהשקעות גדולות שמתכננות במשק המים בשנים הקרובות והגידול הרב שצריכת מים מותפלים, שעלותם גבוהה יחסית. בתעריף החשמל לצרכנים הביתיים נרשמה התייקרות של 3% בינואר והתייקרות נוספת אינה צפויה לפני ינואר 2020. נזכיר כי על שולחנה של הממשלה הבאה תונח גם הצעתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לייקר את מס הבריאות בחצי נקודת האחוז - מ-5% ל-5.5% אחוז מהשכר.

מעניין לשים לב למהפך בתפקיד שממלאת הממשלה בקשר ליוקר המחייה בישראל. הממשלה הקודמת פעלה בעיקר בתחילת הקדנציה שלה להוזלת יוקר המחייה. ש"ס למשל, שהבטיחה לבוחריה פטור ממע"מ על שירותים בסיסיים, הגיעה בסופו של דבר להסכם עם האוצר שהביא להורדת תעריפי הנסיעה בתחבורה הציבורית ותעריף המים, כשההוזלה הייתה בגובה המע"מ (17%). ניתוח מעניין שנערך בהראל מראה כי בשנים 2015-2016 אכן הצליחו צעדי הממשלה להוריד את יוקר המחייה ואת האינפלציה אל מתחת לאפס (ראה תרשים) אולם משנת 2017 מדיניות הממשלה דווקא מייקרת מחירים, ובשיעור הולך וגובר, שרק צפוי לעלות כשהממשלה הבאה תתבקש לסגור את הבור הענק בתקציב 2020 שמשאירה הממשלה הקודמת.

האינפלציה מורכבת משילוב בין גורמים פנימיים למשק הישראלי וגורמים חיצוניים לו. בזירה הפנימית פועלים כוחות כמו השכר וההוצאה לצריכה - שניהם גדלים בקצב מהיר כבר כמה שנים. השכר הריאלי (לאחר ניכוי האינפלציה) הממוצע בישראל גדל מאז 2015 בקצב מהיר של 2.8% לשנה. קצב הגידול בהוצאה לצריכה בישראל הוא מגבוהים בעולם (ראה תרשים) ועמד בחמש השנים האחרונות על 4.4% לשנה. למרות שתי מגמות העומק האלה נרשמה בישראל בשנים האחרונות אינפלציה נמוכה מאד. אמנם מאז קיף 2018 מורגש שינוי מגמה וקצב האינפלציה השנתי עלה בהדרגה ועומד כיום על 1.3%. אלא שכפי שמציין קליין מרבית העלייה במדד מיוחסת לזינוק המטאורי (19%) במחירי הירקות והפירות. ללא התפוחים העגבניות והבננות האינפלציה בישראל עדיין מגרדת מלמטה את הרף התחתון של יעד המחירים.

"גם הביקושים הערים וגם השכר שעולה מושכים את האינפלציה למעלה" אומר קליין "אבל מנגד, מה שקורה בזירה החיצונית מחזיק את האינפלציה נמוכה". השקל החזק הוא הביטוי הבולט ביותר למה שקליין מדבר עליו. אחרי שנה רגועה יחסית שבה שמר השקל על יציבות מול הדולר ואפילו נחלש מעט מול סל המטבעות - הוא שב לעלות מתחילת השנה והתחזק ב-4.6% מול הדולר וב-6% בחישוב שנתי מול סל המטבעות. משמעות התחזקות השקל היא שמחירי הבגדים מוצרי האלקטרוניקה ושאר הסחורות שהישראלים רוכשים בחו"ל (באינטרנט או במהלך נסיעות) - ממשיכים לרדת. התחזקות השקל מוזילה גם את עלויות חומרי הגלם עבור התעשייה הישראלית ומשפיעה על כל המוצרים והשירותים שקשורים לשער הדולר, אפילו למשל תעריף החשמל (שנקבע בין היתר לפי המחיר בדולרים שמשלמת חברת החשמל עבור הגז הטבעי שהיא רוכשת ממאגר "תמר").

משום כך, לאינפלציה בישראל יהיה קשה לפרוץ באמת כל עוד נראה את השקל ממשיך להתחזק. סיומה של מגמת התחזקות השקל אינו נראה לפי שעה באופק: העודף בחשבון השוטף, שמשמעותו שיותר דולרים ממשיכים להיכנס לישראל, ההשקעות הישירות של זרים בחברות הייטק ישראליות ובאגרות חוב ממשלתיות - כל אלה עולים בהרבה על השקלים שיוצאים מכאן לחו"ל. גורם משמעותי לא פחות הם הגופים המוסדיים שמוציאים כסף לחו"ל ביד אחת ומגדרים את ההשקעות מפני שינויים בשער החליפין ביד השנייה. צמצום פער הריביות בין ישראל לארה"ב הביא לכך שעלויות הגידור של השקל ירדו - מה שמעודד את המוסדיים לגדר יותר ולחזק בכך את השקל.

כלכלי ארגון המדינות המפותחות (OECD) סבורים כי קצב האינפלציה הנוכחי בישראל מצדיק העלאות ריבית נוספות מצד בנק ישראל. בעדכון התחזית לישראל שפורסם אתמול ציינו ב-OECD כי הבנק כבר העלה ריבית בנובמבר, אולם העובדה שאינפלציה חזרה לתוך תחום היעד של בנק ישראל השפל באבטלה והצמיחה הגבוהה יחסית מצדיקים לדעת ה- OECD התקדמות בתוואי החזרת הריבית לרמה "נורמלית". אלא שבנק ישראל, הגורם היחיד שיכול אולי לשנות את התמונה, חושש להתערב. העלאת הריבית תיתן דחיםה אדירה לשער השקל ועלולה להמיט חורבן על מפעלי תעשייה מקומית שמתמודדים בקושי עם התחרות העזה בשווקים הגלובליים.

מצד שני, בנק ישראל הפסיק לרכוש דולרים בהיקפים משמעותיים מאז ינואר 2018. על רקע זה עוררה עניין רב האמירה הבוטה באופן לא אופייני של בנק ישראל בהודעת הריבית האחרונה לפי "הייסוף הוא הגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד". בפעם הראשונה מסמן בנק ישראל באופן ברור את השקל החזק כמכשול המרכזי בפניה המשך העלאות הריבית. בקרב האנליסטים יש מי שמפרשים זאת כאיתות מצד בנק ישראל שהוא עומד לחזור לזירת המסחר במט"ח ובגדול.

מחירי החלב מתייקרים / שני מוזס

גם מחירי החלב עומדים להתייקר בקרוב: לפני כחודש וחצי קבע בג"ץ כי מחירי מוצרי החלב המפוקחים יעלו ב-3.4%, בתשובה לעתירה שהגישו תנובה וטרה, וחייב את שר האוצר משה כחלון לחתום על הייקור. עם זאת, עד כה שר האוצר נמנע מלעשות זאת, על אף שתנובה טענה לביזיון בית המשפט, כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס". כך או כך, שר האוצר העתידי, יהיה מי שיהיה, ייאלץ להתמודד עם ההחלטה על הייקור.

אבל אלה לא רק מוצרי החלב שבפיקוח: גם המאפיות הגדולות, יצרניות הלחם המפוקח, מבקשות מהמדינה לייקר את מוצריהן. אתמול פורסם לראשונה ב"גלובס" כי המאפיות אנג'ל וברמן עתרו לבג"ץ בדרישה לייקר את הלחם שבפיקוח בשיעור של 5% על רקע התייקרות התשומות. העתירה הוגשה נגד ועדת הערר, הערכאה לערעורים על החלטות ועד המחירים הממשלתית. בעתירה מבקשות המאפיות לייקר בפעם שנייה את מוצרי הלחם שבפיקוח, זאת לאחר שלפני שנה מחירם עלה ב-1%. 

מהתאחדות התעשיינים נמסר: "הניהול הכלכלי של המשק הישראלי עקום לחלוטין. ממשלת ישראל מייקרת במו-ידיה את המחירים לקראת החגים, ולאחר מכן צועקת בהיסטריה שהיא מנסה להפחית את יוקר המחיה. מחירי המים והארנונה בישראל הם מהיקרים בעולם וממשיכים להתייקר ללא שמישהו יעצור את זה. במקביל יוזמת אותה ממשלה הגדלת יבוא של מוצרים מארצות בהן מחירי התשומות שבאחריות הממשלה נמוכים משמעותית ופוגעים ביכולת של התעשייה לייצר בצורה תחרותית בישראל. מדיניות כלכלית כזו תביא לקריסה של הייצור והצמיחה הישראלית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988