האוצר: פיזור הכנסת יעלה כחצי מיליארד שקל, ואין לנו מקור תקציבי לזה; אנחנו בחריגה, יידרש קיצוץ רוחבי

הוועדה המיוחדת לחוק פיזור הכנסת, בראשות ח"כ מיקי זוהר, דנה הבוקר (ג') בהכנת החוק לקריאה שנייה ושלישית לקראת ההחלטה אם לצאת למערכת בחירות חוזרת. 

בעוד נושא התאריכים עדיין בדיון, ובליכוד מתלבטים באשר ל-27 באוגוסט או ימי ג' במהלך חודש ספטמבר, הוועדה הקדישה את הדיון לנושא העלויות הכספיות על תקציב המדינה של היציאה לבחירות נוספות.

חשב הכנסת חיים אבידר סקר את המצב הכספי של המפלגות ואת ההלוואות שהן נטלו. לדבריו, הכנסת נתנה עד עתה סכום כולל של 62.467 מיליוני שקל למפלגות כהלוואות לפי חוק מימון מפלגות.

"ככל שמתירים את לקיחת ההלוואות להתמודדות לכנסת הבאה, החשיפה של הכנסת גדלה מ-62.5 מיליון שקל ל-201 מיליון שקל", אמר אבידר.

לפי חוק הבחירות (מימון בחירות), מפלגה שלקחה הלוואה לצורך מימון קמפיין הבחירות האחרונות, מחזירה את ההלוואה בתשלומים חודשיים, והחוק אינו מתיר לקבל מקדמות על חשבון מערכת הבחירות הבאה אלא בניכוי סכום החוב, וזאת אם לא הוסדרו ההלוואות הקודמות. העניין הזה מטריד את חברי הכנסת ואת ראשי המפלגות, שכן לא היה להם פרק זמן מספיק להחזיר את ההלוואות הקודמות, ואין ערובה שהם יצליחו לעבור את אחוז החסימה במערכת הבאה.

במהלך הדיון ביקשו חברי הכנסת לדחות את החזר ההלוואה בחודשים הקרובים, על-מנת שיהיה באפשרותם לממן את קמפיין הבחירות הבאות. בנוסף הם ביקשו להכניס בחוק סעיף הקובע כי הלוואות קודמות לא ינוכו מן המקדמות.

אבידור פירט את גובה ההלוואות שנטלו המפלגות: הליכוד - 36 מיליון, העבודה - 2 מיליון, ישראל ביתנו - 2.34 מיליון, הבית היהודי - 2.952 מיליון, אגודת ישראל - 3 מיליון, דגל התורה - 6 מיליון, מרצ - 7.475 מיליון, רע"מ 1 - מיליון, בל"ד - 1.7 מיליון.

"כל עוד מפלגה נכנסת לכנסת ה-22, אין בעיה עם ההחזר, אך מפלגה שתיכשל - תהיה בעיה בגביית החוב. הפתרון - ככל שמתירים את לקיחת ההלוואות עכשיו, החשיפה של הכנסת גדלה מ-62.5 מיליון שקל ל-201 מיליון שקל", אמר.

ח"כ זוהר אמר במהלך הדיון: "הבעיה נוצרת כשמרחיבים את השימוש בכספים מעל מספר המנדטים הקיים. סיכמנו שההלוואות יידחו, והשאלה מה עושים עם ההלוואות המתוכננות. הפתרון למצב הקיים יכול להיות לאפשר לכל המפלגות לקחת את המקסימום לפי החוק עד תקרה של סכום כלשהו".

יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ אבי גבאי, אמר: "אנחנו לקחנו 2 מיליון שקל והתכוונו כל חודש לקחת עוד כדי לאזן את התזרים שלנו. המשמעות היא שלא נוכל לקחת מעכשיו? את מקדמת המימון מקבלים כחודש וחצי לפני הבחירות, ואם מחליטים שאת מקדמת המימון מקבלים עכשיו - הכנסת לא לוקחת סיכון יותר גדול. תאפשרו למפלגות קיימות לקבל הלוואה עכשיו בגודל מקדמת המימון, וכך הציבור לא ישלם יותר".

ח"כ צביקה האוזר (כחול לבן) אמר: "זה מצב שלא היה אף פעם, זה לא מצב עסקים רגיל, והשאלה אם אתה מאפשר למי שבאקראי לקח כבר את 100% ההלוואה יתרון בבחירות הללו ומעוות את תוצאות הבחירות מול מפלגות שלא לקחו את מלוא ההלוואה. מרצ לקחה 100%, והליכוד 70% - זו נקודת אי-שוויון התחלתית".

במהלך הדיון אמרה נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, ביאן ותד: "משמעות הצעת החוק לפיזור הכנסת היא עלות של לכל הפחות 475 מיליון שקל, שמצריכה מקור תקציבי שאין לנו, והיום אנחנו בחריגה. על הממשלה להצביע על מקור תקציבי לכך, וזה יהיה רק מצמצום פעילות הממשלה". הסכום למעשה כולל את כיסוי העלויות של הקמת ועדת בחירות לצד מימון המפלגות המתמודדות לכנסת ה-22.

היועץ המשפטי לוועדה, עו"ד גור בליי, אמר: "כרגע המצב הוא שהמפלגות שלקחו הלוואות מראש, לא הספיקו להחזיר את הסכום ויצטרכו להחזיר את כל ההלוואה ב-3 החודשים הקרובים, ולכן התבקשנו לנסח את החוק כך שכל ההחזר יידחה לכנסת הבאה. המשמעות של זה היא פוטנציאל לאובדן כספי ציבור, כי לא יהיה מאיפה לקזז כסף ממפלגה שלא תיכנס לכנסת הבאה, והכסף ילך לאיבוד".

הוא הוסיף כי "האפשרות ללקיחת הלוואות עכשיו מעוררת גם בעיות של שוויון: מישור אחד הוא בין מפלגות שבכנסת אל מול מפלגות שמחוץ לכנסת. מישור אחר הוא בין המפלגות הקיימות בכנסת הנוכחית. כמו כן, זו הגדלה דרמטית, כמעט הכפלה של הוצאות אוצר המדינה על מימון בחירות".