תמונת המצב במערכת המשפט בישראל: 1,500 תיקים לשופט שלום, 420 תיקים לשופט מחוזי

כך עולה מדוח הרשות השופטת לשנת 2018, שמשקף במספרים את העומס הרב המוטל על השופטים בישראל • עוד עולה מהדוח כי בבתי המשפט המחוזיים ישנם מעל 4,454 תיקים שהדיון בהם נמשך מעל 4 שנים; ועוד 2,132 תיקים שתקועים במערכת מעל 5 שנים

בית משפט / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב
בית משפט / צילום: Shutterstock, א.ס.א.פ קריאייטיב

במהלך שנת 2018 נפתחו 854,196 תיקים בבתי המשפט בישראל - מספר דומה לאלה שנפתחו בשנת 2017 (858,813 תיקים). רובם המוחלט של התיקים שנפתחו - 718 אלף תיקים - נפתחו בבית משפט השלום. וכמה שופטים אמורים לשמוע את מאות אלפי התיקים הללו? 454 שופטים בלבד בבית המשפט השלום. מדובר במעל 1,500 תיקים לכל שופט שלום.

עוד בשנת 2018 נסגרו 841,808 לעומת 859,321 תיקים בשנת 2017, ומלאי התיקים בבתי המשפט עמד על 471,839 נכון לסוף שנת 2018.

המספרים הללו משקפים שיעורי פתיחת תיקים גבוהים משמעותית ביחס למדינות אחרות, וזאת כאשר גם הנתון של מספר השופטים בישראל לעומת גודל האוכלוסייה מצוי גם הוא ביחס נמוך יחסית לקיים בלא מעט מדינות.

המשמעות הבסיסית והמזוככת - והקשה - של הנתונים הללו היא: עומס רב על חלק מהשופטים בישראל, שיכול להתבטא (ואכן מתבטא במקרים רבים) בחוסר סבלנות של השופט בדיונים, בקביעת דיונים לחודשים רבים לאחר הגשתם ובעינוי דין.

הנתונים הללו על מספר התיקים בישראל והיחס בינם לבין מספר השופטים, ונתונים רבים נוספים, מתפרסמים היום (ג') בדוח השנתי של הרשות השופטת לשנת 2018. הדוח כולל נתונים על פעילות בתי המשפט השונים - מהשלום, דרך המחוזי ובתי הדין לעבודה ועד העליון - ובהם נתונים על כמויות תיקים שנפתחו ונסגרו, ממוצע אורך חיי תיק, היחס בין שיעור התיקים הנפתחים לשיעור התיקים הנסגרים, מגמות בפעילות בתי המשפט לאורך זמן ועוד.

הגם שהעומס הרב ביותר נופל לפתחן של הערכאות הנמוכות במדינה (בית משפט השלום), נתחיל דווקא בערכאה הגבוה במדינה - בית המשפט העליון. בינואר 2019 היו בבית המשפט העליון 16 שופטים. אלה נדרשו לדון ב-9,194 תיקים שנפתחו בשנת 2018 והצליחו לסגור 10,049 תיקים, שחלקם כמובן נפתחו כבר בשנת 2017. בסוף שנת 2018 עמדו בפני העליון 3,577 תיקים פעילים, שמשקפים חלוקה של 223.5 תיקים לכל שופט עליון.

המצב בבתי המשפט המחוזיים לא הרבה יותר טוב, בלשון המעטה. בשנת 2018 נפתחו בבתי המשפט המחוזיים 71 אלף תיקים חדשים, ונסגרו 65 אלף תיקים (רובם משנים קודמות). בינואר 2019 מלאי התיקים התלויים ועומדים בפני בתי המשפט המחוזיים עמד על 84 אלף תיקים. ובין כמה שופטים מחוזיים מתחלקים התיקים הללו? 200 שופטים בלבד - כלומר 420 תיקים לשופט.

אבל כאמור, שופטי בתי משפט השלום הם אלה שאליהם מתנקזים רוב מאות אלפי התיקים המוגשים מדי שנה, ואצלם היחס בין שופט למספר תיקים הוא הגבוה ביותר ועומד על כ-1,500 תיקים לשופט.

ואולם צריך לזכור שאל בתי משפט השלום מגיעות תביעות כספיות עד לסכום של 2,500,000 שקל, בתביעות במקרקעין שעניינן בחזקה, שימוש, חלוקת שימוש ופירוק שיתוף במקרקעין ובתחום הפלילי עבירות שעונשן המרבי הוא עד שבע שנות מאסר. כל דבר מעבר לכך מגיע לבית המשפט המחוזי, והתיקים המחוזיים ככלל מורכבים וגדולים יותר, כך שהנתון שאומר כי ישנם מעל 400 תיקים לשופט מחוזי, משקף מציאות קשה מאוד של עומס תחת נטל תיקים גדולים ומשמעותיים.

בדוח, שמספק מבט מעמיק על הנתונים הסטטיסטיים השונים הקשורים לפעילות בתי המשפט, ישנה התייחסות גם למספר התיקים "התקועים" במערכת שנים, בין 4 ל-5 שנים ומעל 5 שנים. על-פי הנתונים, מחוז תל-אביב - שנחשב למחוז העמוס ביותר - מככב לרעה, עם 676 תיקים שנדונים בבתי המשפט מעל 5 שנים ו-907 תיקים שתקועים במערכת בין 4 ל-5 שנים. מחוז חיפה נמצא מיד אחריו עם 1,090 תיקים שתקועים במערכת מעל 4 שנים ועוד 452 תיקים שתקועים מעל 5 שנים.

בסך-הכול בבתי המשפט המחוזיים כולם יש מעל 4,454 תיקים שהדיון בהם לא הסתיים ולא התקבלה בהם הכרעה מעל 4 שנים (מעל 5% מהתיקים במחוזי) ועוד 2,132 תיקים (2.5% מכלל התיקים) שתקועים במערכת מעל 5 שנים.

המספרים האלה משקפים אלפי אנשים שמתגלגלים משך שנים במערכת המשפט. התדיינויות משפטיות אורכות כשנה בממוצע בבית משפט השלום וכשנה וחצי בבתי המשפט המחוזיים, וגם המצב הזה אינו אידאלי, בלשון המעטה, כך שעבור אלה שנדרשים להמתין להכרעה 4 שנים ויותר, מדובר בעינוי דין של ממש במקרים רבים.