המאבק של לשכת עורכי הדין נגד חוק הפקטור: השאלות הפתוחות, קמפיין המיליונים והפרוטוקול המוסתר

לשכת עורכי הדין מתעקשת שלא לחשוף את פרוטוקול הדיון שבו אושר, בשלהי 2018, הקמפיין נגד חקיקת "חוק הפקטור", בעלות של מיליוני שקלים • "גלובס" בודק מה אירע מאחורי הקלעים ומהן השאלות שנותרו פתוחות, ובהן: מהו המקור התקציבי של הלשכה למימון קמפיין העתק?

עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי
עו"ד אפי נוה / צילום: תמר מצפי

כמעט 2 מיליון שקל השקיעה לשכת עורכי הדין בקמפיין שנמשך שבועות בודדים, ונשא את הכותרת "שומרים על רמת המקצוע". הקמפיין, בכיכובן של דמויות המתיימרות לייצג עורכי דין, ספק נכלוליים ספק רשלנים, לווה בכיתוב "היית רוצה שייצג אותך עורך דין שחברי כנסת סידרו לו פקטור בבחינות ההסמכה?"

הרקע לקמפיין היה החשש שהלך וגבר שמא תצא לפועל חקיקתו של "חוק הפקטור", שלפי כוונת יוזמיו היה אמור להוריד - רטרואקטיבית - את ציון המעבר בבחינות ההסמכה למקצוע עריכת הדין. החוק בסופו של דבר לא עלה על שולחן לכנסת והושגה פשרה. אולם לפני השגת הפשרה, התגייסותם של חברי כנסת אמביציוזיים ובולטים תקשורתית מהקואליציה ומהאופוזיציה לטובת מאבקם של המתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה, הגבירה את הדאגה בקרב לשכת עורכי הדין, ותרמה לנכונותה לצאת בקמפיין הענק.

היה זה קשה עד בלתי אפשרי להתחמק מהתגובה האגרסיבית של הלשכה לכוונות החקיקה האמורות. במסגרת הקמפיין נגד חוק הפקטור נתלו שלטי ענק בנתיבי איילון וביציאה מירושלים, התפרסמו מודעות שנפרסו על שני עמודים בעיתונים היומיים והכלכליים, נתלו שלטים על אוטובוסים, ופורסמו באנרים באתרי החדשות המובילים.

עוד בטרם נודעה עלותו המדויקת של הקמפיין, וכשברקע נשמעה ביקורת מקרב חלק מציבור עורכי הדין על אופי הקמפיין והיקפו, היה ברור כי מדובר בקמפיין שבו הושקע סכום ניכר. לכן, מספר גורמים שונים, ובהם גם "התנועה לחופש המידע" ועו"ד חיים שטנגר, אחד ממבקריו הבולטים של עו"ד אפי נוה, לשעבר יו"ר הלשכה, פנו ללשכה בבקשה לפי חוק חופש המידע, לקבל מידע בנוגע לעלותו. בעקבות פניות אלה, התברר כי הלשכה הוציאה כ-2 מיליון שקל על הקמפיין.

נזכיר כי הימים שבהם אושר ויצא אל הפועל הקמפיין בשלהי 2018, הם הימים שבהם נהנה נוה משיא כוחו ותהילתו בלשכה, ומברית חזקה עם שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד. הישיבה שבה אושר קמפיין העתק התקיימה שבוע לפני הודעת הפרקליטות על הגשת כתב אישום נגד נוה ב"פרשת ביקורת הגבולות", שבה הוא מואשם כי סייע לבת-זוגו לעבור במעבר הגבול בלי להחתים את דרכונה.

כמו כן, הישיבה נערכה שבוע ויומיים לפני שהתראיין נוה לתוכנית "עובדה", שבה טען בלהט כי פרקליט המדינה, שי ניצן, רודף אותו אישית בשל סירובו למנותו לשופט בבית המשפט העליון; ומספר שבועות לפני שהפכה לגלויה החקירה נגד נוה, בעניין החשדות לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות, בנוגע למינוי שופטים, כשאחד מכיווני החקירה הוא חשד לקבלת שוחד מיני.

1. מדוע פרוטוקול הדיון חסוי?

עו"ד שטנגר, שמנהל גם הליך נגד ועדת האתיקה של מחוז תל-אביב בלשכה ונגד פרקליט הוועדה, לא הסתפק במידע על הסכום שהושקע בקמפיין. לטענתו, על הלשכה לחשוף גם את פרוטוקול הדיון שנערך בוועד המרכזי של הלשכה, שבו אושר הקמפיין. הלשכה סירבה לבקשתו, וחשפה רק שני עמודים מהדיון שבו אושר הקמפיין. אולם בעמודים אלה לא הופיע תוכן הדיון עצמו, ועו"ד שטנגר הגיש עתירה בעניין.

בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, טוען עו"ד שטנגר - באמצעות עו"ד אורי פנטילט - כי מדובר בסכום בסכום מהותי, וכי יש הצדקה לחשוף באופן מלא את פרוטוקול הישיבה בוועד המרכזי, שדנה בכך. עוד לטענתו, "במקרה זה גובר אינטרס הציבור, לרבות ציבור עורכי הדין, אשר מכספם מומן וממומן קמפיין זה, לחשוף את המידע המבוקש; וזאת על פני אינטרס הלשכה בהותרתו חסוי".

עוד נטען בעתירה לחשיפתו המלאה של הפרוטוקול כי חשוב לחשוף את תוכנו של הדיון שהתקיים בוועד המרכזי, "בכדי למנוע קבלת החלטות במחשכים", וכן על-מנת שניתן יהיה לתקוף משפטית את ההחלטה "המערבת הוצאת כספי ציבור בסכומים נכבדים". כמו כן, נטען בעתירה כי "הואיל ומדובר בקמפיין שהחל ויצא אל האור בסמוך לפרסום כלל הפרשיות המתוקשרות בעניינו של ראש הלשכה עד לאחרונה, אפי נוה, קיימת חשיבות נוספת בחשיפת כלל השיקולים שעמדו בבסיס החלטה זו".

לטענת שטנגר, סירובה של הלשכה לחשוף את הפרוטוקול "ניתנה לכאורה משיקולים זרים ופסולים, המעידה יותר מכל ולכאורה כי בעניין שבנדון אכן יש ללשכה מה להסתיר".

בשבוע שעבר השיבה הלשכה לעתירת שטנגר, והמשיכה לעמוד על סירובה לחשוף את הפרוטוקול האמור. לטענת הלשכה, הדיון בקמפיין "הוא "דיון פנימי עם עובדי הלשכה שהיו אחראיים על הקמפיין". עוד טענה הלשכה - המיוצגת על-ידי עורכי הדין דוד יצחק ונילי אלכסנדרוביץ ממשרד עורכי הדין קסוטו - כי "מדובר בפרוטוקול מדיון פנימי שמסירתו עלולה לגרום לאפקט מצנן", וכן כי "הדיון התנהל באווירה לא פורמלית ומשוחררת, כנהוג בדיון פנימי שאין בו הקפדה יתרה על כל מילה ומילה".

הלשכה טענה בנוסף כי הדיון כלל גם ייעוץ משפטי, שעליו ממילא חל חיסיון עורך דין-לקוח. בהקשר זה אף ציינה הלשכה בתגובתה לעתירה כי "ככלל מופסקת ההקלטה כאשר מתקיים דיון עם היועץ המשפטי, אלא ש(הפעם) הדבר לא נעשה בשל חוסר תשומת-לב. אין משמעות הדבר כי המידע ניתן לגילוי ולפרסום". מכל מקום, לטענתה, הקמפיין כבר נערך והסתיים ולכן מדובר ב"מעשה עשוי", שממילא הסיכויים לתקוף אותו משפטית חסרי סיכוי.

ביחס לרמיזות שהופיעו בעתירה, על הקשר בין ענייניו הפליליים לכאורה של נוה לבין ההחלטה להוציא לפועל את הקמפיין, השיבה הלשכה בתגובתה: "העותר לא מרחיב ולא מבאר מהו, לדעתו, הקשר בין הדברים, ולא בכדי. הנטייה הפופוליסטית לייצר ולהפיץ 'תיאוריות קונספירציה' רעועות בוודאי אינה מקימה אינטרס ציבורי למסירת הפרוטוקול". הלשכה הסכימה להעביר את פרוטוקול הדיון לעיונו של בית המשפט, "כדי להיווכח בעצמו באמור".

2. מדוע לא נשלח העתק למשתתפים?

אלא שהעתירה לחשיפת תוכנו המלא של הפרוטוקול, שאמורה להיות מוכרעת בקרוב על-ידי שופטת  המחוזי בתל-אביב, יהודית שטופמן, היא רק רצה הקרחון.

נוסף לסירוב הלשכה לחשוף לציבור את הפרוטוקול המלא של הישיבה שבה אושר הקמפיין נגד "חוק הפקטור", נודע ל"גלובס" כי על אף שעברה כבר כחצי שנה מאז התקיימה הישיבה, הלשכה נמנעת מלשלוח העתק של הפרוטוקול המלא גם לחברי הוועד המרכזי של הלשכה שנכחו בישיבה.

עוד נודע ל"גלובס" כי בששת החודשים האחרונים ביקשו מספר חברים בוועד המרכזי מגורמים בלשכה במפורש להעביר אליהם העתק של הפרוטוקול, אך פנייתם לא נענתה. זאת ועוד, אחד מחברי הוועד המרכזי אף פנה באופן ישיר ליו"ר הלשכה הזמני, עו"ד אבי חימי, ראש סיעת "לשכה חזקה", המתמודד לראשות הלשכה, בבקשה לקבל העתק של הפרוטוקול.

אחת ההשערות שעלו בעקבות ההימנעות המתמשכת של הלשכה מלשלוח את פרוטוקול הישיבה, היא כי קיים חשש במוסדותיה שמא העברת הפרוטוקול לאחד מחברי הוועד המרכזי, תוביל לדליפתו ולהעברתו הלאה. זאת, באופן שיישם הלכה למעשה את בקשתו של עו"ד שטנגר בעתירה.

התנגדות הלשכה לעתירת שטנגר, והעובדה כי למרות בקשות של מספר חברי ועד, טרם הועבר אליהם פרוטוקול הדיון שאישר את "קמפיין 2 מיליון השקל" נגד חוק הפקטור - מעלות תהיות שמא בפרוטוקול מופיעות התייחסויות שגורמים בלשכה אינם מעוניינים שיראו אור.

אפשרות נוספת היא, שבלשכה חוששים דווקא ממה שלא מופיע בפרוטוקול. אחד ממשתתפי הישיבה שנכח בדיון לאישור הקמפיין, מסר ל"גלובס" כי בישיבה לא דובר על הסכום שיידרש כדי לממן את הקמפיין, אלא רק על עצם הצורך בהוצאת קמפיין כזה אל הפועל.

משתתף נוסף בישיבה מסר כי למיטב זיכרונו לא היה ברור למשתתפי הישיבה כי עלות הקמפיין תאמיר עד לסכום של כמעט 2 מיליון שקל, וכי ההצבעה על אישור הקמפיין התמקדה יותר במסרים הפרסומיים ובתוכן הקמפיין שיושק. עם זאת, הודה אותו חבר כי אינו זוכר בוודאות אם דובר על עלותו של הקמפיין, וכי בהיעדר הפרוטוקול המלא של הדיון, אין באפשרותו לומר זאת בביטחון מלא.

3. האם הוחלט פה-אחד?

כאמור, הלשכה הסכימה לחשוף שני עמודים בלבד מפרוטוקול הדיון של הוועד המרכזי באישור הקמפיין נגד "חוק הפקטור": את העמוד הראשון, שבו מופיעים חברי הוועד המרכזי שנכחו ונעדרו מהישיבה, וכן רשימת הנושאים שעלו על סדר היום; ואת העמוד מתוך הפרוטוקול שבו נכתב: "החלטה - פה-אחד הוחלט לאשר קמפיין בנושא הגנת המקצוע". גם בתגובה שהגישה הלשכה לעתירתו של עו"ד שטנגר, הדגישה הלשכה כבר בסעיף הראשון כי ההחלטה על השקת הקמפיין התקבלה "פה-אחד".

אלא שממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי אמנם כל מי שנכחו בחדר שבו התקיים הדיון על הקמפיין, הצביעו לאשר קמפיין בנושא הגנת המקצוע, וכי אכן הוצגו להם סקיצות של משרד הפרסום שיזם את הקמפיין, לצורך אישורם - שהיו דומות במהותן למודעות שבסוף פורסמו. אולם הצירוף "הוחלט פה-אחד" אינו מספר את סיפורה של הישיבה כולה.

מי שמסתכל בעמודי הפרוטוקול שניאותה הלשכה לפרסם, אינו יכול להיווכח כי לפחות שניים ממי שהיו רשומים בעמוד הראשון של הפרוטוקול כ"נוכחים", כלל לא שהו בחדר בזמן ההצבעה על אישור הקמפיין.

כך, למשל, חבר הוועד המרכזי משה טייב - שמתמודד ברשימת "צדק" בבחירות למועצה הארצית בלשכה ושכיהן בעבר כיו"ר דירקטוריון 'החברה הכלכלית של לשכת עורכי הדין' - יצא מהישיבה עוד בטרם החל הדיון על הקמפיין. זאת, לאחר שבתום דיון סוער ויצרי הוחלט לשנות את הרכב הדירקטוריון, מהלך אליו התנגד טייב.

חבר נוסף בוועד המרכזי, שנרשם כמי שנוכח בישיבה בפרוטוקול, מסר ל"גלובס" כי למיטב זיכרונו הוא לא השתתף בהצבעה האמורה.

4. מהו המקור התקציבי למימון?

ככל הידוע ל"גלובס", חברי הוועד המרכזי לא עודכנו עד עתה מהו המקור התקציבי שממנו נלקחו 2 מיליון השקל שנדרשו למימון הקמפיין נגד חוק הפקטור. עוד נודע כי ככל הנראה עד כה לא נערכה בוועדת הכספים של הלשכה, הממונה על ההעברות התקציביות, ישיבה בנושא. זאת, בעוד שישיבות בעניינים אחרים הדורשים את אישור ועדת הכספים כן נערכו בחצי השנה האחרונה.

לפי תשובת הממונה על חוק חופש המידע בלשכה, עלות הקמפיין "מומנה בחלקה מתקציב 2018 ובחלקה מתקציב 2019". לפי הידוע, בתקציב 2018 של הלשכה יוחדו 3.5 מיליון שקל לסעיף "המאבק להגנת המקצוע". אחת הסברות הרווחות בקרב הגורמים שעימם שוחח "גלובס" היא שהקמפיין נגד "חוק הפקטור" מומן מתקציב זה. עם זאת, גם הם מודים כי אין להם ידיעה ממשית בעניין.

עו"ד ערן גולן, המתמודד בבחירות למועצה הארצית של הלשכה, במסגרת רשימת "לתכלית ראויה", פנה בעבר לממונה על חוק חופש המידע בלשכה בדרישה לחשוף את דוח ביצוע התקציב לשנת 2018. באמצעות דוח זה ניתן לדעת כיצד השתמשה הלשכה בתקציבה, וכן להבין מהו המקור התקציבי ששימש למימון הקמפיין. אלא שעל אף שלפי חוק לשכת עורכי הדין כל שינוי תקציבי דורש פרסום באתר האינטרנט של הלשכה, ועל אף פנייתו של עו"ד גולן ללשכה בעניין - נתונים אלה טרם הומצאו לו, ופרסום כזה לא נמצא באתר הלשכה.

זאת ועוד, בהתאם לחוק לשכת עורכי הדין, היה על הלשכה לפרסם באתר האינטרנט שלה את הדוח הכספי שלה לשנת 2018 כבר לפני כחודשיים. אולם מתברר כי הדוח הכספי האחרון שפרסמה הלשכה, פורסם כבר לפני שנה ושלושה חודשים, והוא רלוונטי לשנת 2017.

5. מדוע לא נדונה העתירה?

לטענת מספר חברים בוועד המרכזי של הלשכה, חברי הוועד לא יודעו על העתירה שהוגשה בעניין קמפיין "חוק הפקטור", ובהתאם, מן הסתם, הם גם לא נשאלו מהי עמדתם וכיצד נכון להגיב לעתירה. זאת, בניגוד להליכים משפטיים קודמים שננקטו נגד הלשכה בעבר.

ככלל, הוועד המרכזי הוא הגוף המוסמך לייצג את עמדת הלשכה, ובו אמורים להתקיים הדיונים וההצבעות בנוגע לאופן שבו יש להגיב לעתירות שמוגשות נגד הלשכה. בהתאם, הוועד המרכזי הוא גם הגוף שאמור להסמיך את יועציה המשפטיים של הלשכה להשיב לעתירות שמוגשות נגדה.

כך, אגב, גם נהג בעצמו היו"ר לשעבר נוה, הן בתחילת כהונתו בתור יו"ר הלשכה, והן בתקופה שכיהן כיו"ר ועד מחוז תל-אביב. אולם במקרה זה, כאמור, לא עלה הנושא כלל לדיון בפני חברי הוועד המרכזי, ותגובת הלשכה לעתירה הוגשה בלי שחלקם ידעו כי הוגשה עתירה כזו.

על אף ש"גלובס" העביר ללשכת עורכי הדין בקשה מפורטת לתגובה, הלשכה בחרה שלא להתייחס לטענות שהועלו בכתבה, ומסרה בתגובה: "הלשכה מסרה את תשובתה לעתירה ונתנה מענה משפטי הולם לכל אחת ואחת מהטענות המופיעות בה. מאחר שהנושא נמצא כרגע בהליך משפטי, אין בכוונת הלשכה להתייחס אליו באמצעי התקשורת". 

חוק הפקטור: היוזמה שנועדה להוריד את ציון המעבר בבחינות

"חוק הפקטור", שלפי כוונת יוזמיו היה אמור להוריד את ציון המעבר בבחינות ההסמכה למקצוע עריכת הדין באופן רטרואקטיבי, אומנם נראה היום כזיכרון רחוק, אך בעבר הוא עורר סערה ציבורית.

החל משלהי שנת 2018 ועד למספר שבועות לאחר פיזורה של הכנסת הקודמת, עסקו חברי הלשכה, המתמחים שנכשלו בבחינת ההסמכה, וחלק נכבד מחברי הכנסת, במאבקים סביב קידומו (או אי-קידומו) של החוק.

אומנם, המאבקים של המתמחים בעריכת דין בקשר לציון בבחינות ההסמכה של לשכת עורכי הדין התנהלו גם תקופה ממושכת קודם לכן, אך ברור שהם הגיעו לשיאם במהלך שהוליד את "חוק הפקטור" השנוי במחלוקת. חוק, שבמסגרתו הועלו מספר אפשרויות, כש"הקיצונית" שבהן הייתה הורדת ה"ציון עובר" מ-65 ל-50 בלבד.

הרקע ליוזמת "חוק הפקטור" הוא התלונות-טענות של מתמחים שנכשלו במבחני ההסמכה, שלפיהן הלשכה והוועדה הבוחנת שלה האחראית על הבחינות, שמו להן למטרה להכשיל רוב גדול מהנבחנים, על-מנת לצמצם את העוסקים במקצוע עריכת הדין. לטענת המתמחים, המבחנים לא נועדו לבחון ידע או יכולת, אלא לסגור את שערי המקצוע בפני רבים.

המתמחים הצליחו לשכנע שורה של חברי כנסת כי המבחן אינו הוגן, ומטרתו להכשיל - ואלה הגישו שורת הצעות חוק, שנועדו להעלות את אחוזי המעבר בבחינות הלשכה שנערכו מאז שנת 2016. לבסוף גובשה הצעת חוק אחידה ("חוק הפקטור").

הליך החקיקה היה סוער במיוחד, גרר את התפטרות חברי "הוועדה הבוחנת של הלשכה" במחאה על היוזמה החקיקתית, ועיכב את קבלת הציונים במועד הבחינה האחרון. למרות זאת, נראה היה כי "חוק הפקטור" עתיד להפוך לעובדה מוגמרת, לאחר שעבר בקריאה ראשונה בכנסת.

בסופו של דבר, מאבק המתמחים נשא פרי באופן חלקי, בלי שחוק הפקטור אושר. ערב העלאתו להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, הושגה פשרה בין חברי הכנסת שקידמו את חקיקת החוק ובין שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד. במסגרת הפשרה, הורד ציון המעבר בבחינה ל-60, ובנוסף התקינה שקד הוראת שעה, שקבעה כי כל מי שנבחן באחת משלוש הבחינות הקודמות של הלשכה (שבכולן נרשם אחוז מעבר נמוך במיוחד) וקיבל ציון של 50-59, רשאי להיבחן ב"מועד מיוחד", שנערך לפני כחודש.

*** חזקת החפות: עו"ד אפי נוה נאשם בפרשת "ביקורת הגבולות" וחשוד בפרשת "מין תמורת מינוי". מדובר בהליכים פליליים המצויים בשלב המקדמי. נוה לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.