"יש ירידה בשימוש במזומן בסכומים גבוהים. הציבור הפנים את המגבלות"

בוקר אחד, לפני זמן לא רב, התייצבה בקליניקה של אחד מרופאי השיניים המפורסמים במשק חוליית מבקרי מס ממחלקת ניהול ספרים ברשות המסים. מבקרי המס ביקשו מרופא השיניים להציג בפניהם את כל כרטסות לקוחותיו ששילמו לו במזומן, מינואר השנה ועד מועד הביקורת. הם היו מצוידים בטופס שנושא את הכותרת "ביקורת לפי חוק צמצום השימוש במזומן", ובו שלל סעיפים שהיה עליהם למלא במסגרת הבדיקה, שנועדה לברר אם הרופא עמד בהוראות החוק או לא.

בין היתר בדקו מבקרי המס את היקף העסקאות במזומן שנערכו בקליניקה, את אופן תיעוד העסקאות בספרי העסק, את הקבלות שהוציא ללקוחות, האם ביצע הרופא מרמה ועוד. בסוף הביקורת הוא נכשל. המבקרים גילו כי רופא השיניים קיבל מעל ל-11 אלף שקל במזומן עבור אחת העסקאות שביצע - כלומר: מעל המגבלה של החוק. העסקה הכוללת שביצע עמדה על 15 אלף שקל, והוא קיבל 11 אלף שקל מתוכם במזומן. לפי החוק, במקרה שסכום הקנייה/השירות הוא מעל ל-11 אלף שקל, ניתן לשלם במזומן עד 10% מסכום הקנייה או 11 אלף שקל - לפי הנמוך מביניהם - כלומר הרופא לא יכול היה לקבל יותר מ-1,500 שקל במזומן.

למזלו, הייתה זו הביקורת הראשונה שנערכה בקליניקה שלו, והוא קיבל אזהרה בלבד. "הפרת את הוראות חוק צמצום השימוש במזומן. זוהי האזהרה הראשונה שלך", נכתב באזהרה שקיבל. המשמעות הפחות נעימה היא שבהפרה הבאה הוא כבר לא יקבל אזהרה, אלא יוטל עליו עיצום כספי.

ורופא השינויים הזה לא לבד. הוא מצטרף לשורת רופאים, בעלי קליניקות פרטיות, עורכי דין, רואי חשבון, בעלי מוסכים, בעלי אולמות אירועים ועוד ועוד בעלי עסקים בארץ, שבעסקיהם נערכו בחודשים האחרונים ביקורות של רשות המסים במסגרת יישום הוראות חוק צמצום השימוש במזומן.

בחצי השנה מאז שנכנס החוק לתוקפו בינואר השנה, ערכה רשות המסים כ-4,300 ביקורות בעסקים שונים באזורים שונים בארץ, שמהן עולה, לתפיסת הרשות, כי חלק ניכר מהציבור הטמיע את ההגבלות הכלולות בחוק.

פעילות אכיפה משמעותית

במסגרת הביקורות שנערכו התגלו 612 הפרות על חוק השימוש במזומן, ומתוכן רק 123 הפרות על ההוראות המגבילות את השימוש בכסף מזומן. כלומר: מרבית העוסקים שנבדקו לא קיבלו תקבולים במזומן מעל הרף שנקבע בחוק (11 אלף שקל).

מהנתונים שמפרסמת רשות המסים עולה כי ב-147 מקרים מבין 612 מקרי ההפרה, ההפרה נוגעת לליקויים בתיעוד אמצעי התשלום או התקבול; ו-342 הפרות נוספות נוגעות להוראות המגבילות את השימוש בצ'קים, בהן הפרת האיסור על שימוש בצ'קים פתוחים או על הסבת צ'קים ללא ציון שם ומספר זהות של המסב בגב הצ'ק.

על רקע פרסום הנתונים הללו של ממצאי הביקורות לאכיפת החוק לצמצום השימוש במזומן שנערכו בחודשים האחרונים, אומר מנהל רשות המסים, ערן יעקב, ל"גלובס" כי "על אף שבשלב זה אנו מסתפקים רק במתן אזהרה, מיד עם כניסת החוק לתוקף החלנו בפעילות אכיפה משמעותית, וזאת בעיקר כדי להעביר מסר לציבור כי הרשות פועלת לאתר את המפרים, ובהמשך תפעיל ענישה על המפרים את ההגבלות בחוק.

"מתוצאות האכיפה של החודשים האחרונים וכן מנתונים נוספים שמתפרסמים ביחס לשימוש בחלופות, אנו למדים כי אכן יש הפנמה של ההגבלות וירידה בשימוש במזומן בעסקאות בסכומים גבוהים. אנו נמשיך לפעול הן לאכיפה והן להסברה של החוק, שכן הוא ממלא תפקיד משמעותי ואפקטיבי במאבק בהלבנת הון ובהעלמות מס".

אולם אירועים, עורך דין וסוחר רכב

לפי רשות המסים, "שיאני המפרים" של חוק השימוש במזומן היו אולם אירועים, עורך דין וסוחר רכב - כשכל אחד נתפס על הפרה של סעיף אחר של החוק.

כך, שיאן ההפרות בתחום קבלת תשלום במזומן מעל הסף המותר היה אולם אירועים במרכז הארץ שקיבל 185 אלף שקל במזומן. זאת, כאשר לפי חוק מותר לו לקבל במזומן 10% מסכום העסקה בלבד או 11 אלף שקל - הנמוך מביניהם. נקבע כי סכום ההפרה של בעל האולם עומד על 174 אלף שקל. 

לגבי הפרות הנוגעות לאי-תיעוד תשלומים - את ראש טבלת המפרים תפס עורך דין מאזור ראשון-לציון שלא תיעד שני צ'קים בסך 1.42 מיליון שקל, שאותם קיבל כפיקדון עבור רכישת דירה; ובכל הנוגע להפרות בתחום הצ'קים - סוחר רכב מאזור המרכז שקיבל צ'ק של 170 אלך שקל, בלי שצוינו בו שם ותעודת זהות מקבל התשלום, נרשם כשיאן ההפרות.

בין הביקורת שערכה רשות המסים, נרשמה גם ביקורת אצל עוסק מענף הרכב בכפר ראמה, שבמסגרתה נחשפו 9 עסקאות בהיקף כולל של 248 אלף שקל, שכולן בוצעו "בשחור", והתשלום עבורן היה במזומן, בניגוד להוראות החוק. בנוסף, אותרו אצל אותו עוסק עסקאות נוספות בהיקף כולל של 117 אלף שקל ששולמו באמצעות צ'קים פתוחים - שוב בניגוד להוראות החוק.

סוחר רכב אחר מתל-אביב נתפס בעת שפיצל עסקה למכירת רכב בהיקף של 16 אלף שקל לשתי עסקאות, ששולמו במזומן, במטרה להתחמק מהוראות החוק.

בביקורת נוספת נתפס קבלן שיפוצים מאילת על כך שקיבל 29 אלף שקל במזומן עבור עסקה בגובה של 100 אלף שקל; ובביקורת אצל נותן שירותי מטבע (צ'יינג') נמצא כי הוא קיבל צ'ק מוסב ללא ציון שם המסב, ח"פ שלו ושם הנסב.

מהפכה של ממש

עו"ד אורי גולדמן, המתמחה במיסוי ובאיסור הלבנת הון ומייצג בימים אלה עשרות בעלי עסקים שבעסקיהם נערכה ביקורת של רשות המסים בנוגע לחוק השימוש במזומן, מסביר כי הביקורות נערכו בעסקים בענפים שונים, שהמכנה המשותף שלהם הוא האזור שבו הם ממוקמים.

לדבריו, "הרבה לקוחות הגיעו אליי מאזורים מסוימים בעיר מסוימת. נראה היה כי הרשות ביצעה את ביקורות ניהול הספרים השוטפות שהיא עורכת לפי אזורים, ואליה הוסיפו את בדיקת הפרות חוק המזומן. בין הלקוחות שהגיעו אליי לאחר ביקורת היו רופא שיניים, מהנדסים, רואי חשבון, יועץ מס אחד וכמה פיצוציות".

עוד אומר עו"ד גולדמן כי "על אף שהחוק נכנס לתוקף כבר ב-1 בינואר השנה, הרי שמדובר במהפכה של ממש, במיוחד לאוכלוסייה אזרחית שהתנהלה במזומן כל חייה. מהפכות לוקחות זמן, ו'תשעה חודשי הסתגלות' אינם זמן מספיק ליישום מהפכה בסדר גודל כזה. מוצע לרשות המסים לנהוג ביד רכה במקרים המתאימים ולא להפעיל ישר את הסנקציות הכבדות שמאפשר החוק שמגיעות ל30% ואף ל-60% קנס מגובה העסקה לכל צד, וחס וחלילה לאישום פלילי".

החשש: פגיעה בפרנסה

אל משרדו של עו"ד חיים לוי, שותף במשרד ברון ושות', המתמחה במיסוי, הגיעו לאחרונה לא מעט עורכי הדין שעברו ביקורת, והוא מזהה מגמה מסוימת באופי הביקורת. "אנחנו שומעים מלקוחות שלנו, בעלי משרדי עורכי דין שאנחנו נותנים להם שירות, שרשות המסים התחילה במסגרת ביקורת של ניהול ספרים לבחון אצלם את ההפרות בגין הוראות חוק המזומן, כאשר המוקד הראשוני כרגע בגל הזה אלה משרדי עורכי דין, בעיקר כאלה שמתמחים בשני סקטורים - הפליליסטים ועורכי הדין שעוסקים בהוצאה לפועל".

לדברי עו"ד לוי, "אלה שני סקטורים שבהם הלקוחות של עורכי הדין משלמים במזומן פעמים רבות בשל מגבלות כלכליות המוטלות עליהם. אם מדובר בלקוחות החשודים בביצוע עבירות מס ועבירות הלבנת הון, אז ברוב המכריע של המקרים חשבונות הבנק שלהם מוקפאים במקביל לפתיחת החקירה נגדם, ולכן הם נעדרי יכולת לשלם שכר טרחה באמצעות המחאות, והם נאלצים לשלם במזומן; הסוג השני של הלקוחות הם אנשים שזקוקים לשירותי הוצאה לפועל, שהחשבונות שלהם בדרך כלל מעוקלים או מוגבלים, ויש להם קושי בגישה לחשבון בנק, ואז גם הם בדרך כלל משלמים לעורכי הדין במזומן".

עוד לדברי עו"ד לוי, הביקורות מתמקדות בפיצול שכר הטרחה בתיקים השונים. זאת, כדי לבדוק אם תשלום שכר-טרחה בגין שירות אחד פוצל בניגוד לחוק, כך שהוא נחזה לתשלום עבור מספר שירותים משפטיים כדי לעקוף את מגבלת השימוש במזומן.

עוד מוסיף עו"ד לוי כי "עורכי הדין שנותנים שירות לאוכלוסיות מסוימות שמוגבלות באמצעי התשלום נאלצים לקבל את שכר-הטרחה במזומן, וכעת מגבלות החוק עלולות לפגוע בפרנסה שלהם משמעותית. בחוק יש תועלות והחקיקה מבורכת במלחמה בהון השחור, אבל הוראותיו פוגעות בזכויות חוקתיות של אזרחים, למשל המניעה של הזכות לקבלת ייצוג משפטי. לא נוכל לקבל כסף מזומן ממי שלא יכול לשלם לנו באמצעות אמצעי תשלום אחרים.

"אני לא יכול לקבל תיק ששכר-הטרחה בו מעל 11 אלף שקל, שבו הלקוח רוצה לשלם במזומן, ואין תיקים בסכומים נמוכים יותר בתיקים הפיסקליים. הרבה פעמים לקוח רוצה לתת לי מקדמה של 50 אלף שקל במזומן, ואני לא יכול לקבל, וכשאנחנו מטפלים בתיקי גילוי מרצון (נישום החושף מרצון בפני רשות המסים את הונו הלא-מדווח, בלי להסתכן בהליך פלילי - א' ל"ו), בסוף ההליך הלקוח רוצה למשל לשלם 100 אלף שקל במזומן, ואני לא יכול לקבל. זה לא כסף שחור. זה כסף שמדווח לרשות המסים, אבל אני לא יכול לקבל אותו במזומן".

אזהרה לפני עיצום כספי

עו"ד לוי מספר כי עורכי הדין שפנו אליו, תיארו סיטואציה לא נעימה שבמסגרתה הגיעו אל משרדם מבקרי רשות המסים, במפתיע, ללא הודעה מראש, דרשו מהם להציג את כרטסת הלקוחות שלהם והחלו לבדוק כיצד הם שילמו ומי שילם במזומן במהלך שנת 2019.

לדבריו, "כיוון שמחלקת ניהול ספרים במס הכנסה ברשות המסים היא האמונה על הבדיקה של ההפרות של חוק המזומן, אז על הדרך עושים למשרד ביקורת ניהול ספרים שגרתית, ובודקים ליקויים אחרים.

כרגע הם רושמים רק אזהרות, וחלק מלקוחותיי קיבלו אזהרות על הפרות שנמצאו, אבל בשלב הבא של הבדיקות הם כבר יטילו עיצומים. אנחנו בוחנים כעת את ההזהרות שניתנו לחלק מהמשרדים, ובוחנים אם יש דרך לתקוף אותן משפטית - האם ההפרות שנמצאו לכאורה הן אכן הפרות וכדומה. המשמעות של האזהרה היא שבפעם הבאה, בביקורת הבאה, כבר לא תוזהר, אלא יוטל עליך עיצום, ולכן יש חשיבות גם לתקיפת האזהרה שניתנה, אם היא אינה נכונה". 

חוק המזומן: מהשינויים הדרמטיים שהתחוללו במשק ב-2019

חוק צמצום השימוש במזומן הוא אחד השינויים הדרמטיים שהתחוללו במשק ב-2019. החוק, שנכנס לתוקף ב-1 בינואר, מגביל את היכולת של כלל הציבור להשתמש בכסף מזומן מעל תקרה מסוימת. החוק נולד בעקבות מסקנות ועדת לוקר לצמצום השימוש במזומן והמלחמה בהון השחור. לפי ארגון ה- OECD, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-6.6% מהתוצר.

לפי מחקר של הבנק העולמי מ-2010, היקף הכלכלה השחורה בישראל מוערך בכ-200 מיליארד שקל, ואובדן הכנסות ממס מוערך ב-40 עד 50 מיליארד שקל בשנה. הענף המוביל בהעלמות הוא ענף הנדל"ן.

הוועדה הגישה את מסקנותיה כבר בשנת 2014, ושנה לאחר מכן משרד המשפטים גיבש את תזכיר החוק שקיבל את אישור הממשלה, ואולם חקיקת החוק עוכבה משך ארבע שנים, ולבסוף נחקק החוק במסגרת אישור תקציב המדינה לשנת 2019 לפני כשנה.

החוק קובע מגבלה על השימוש במזומן בכל עסקה שערכה עולה על 11,000 שקל לעוסק או על 50 אלף שקל לאנשים פרטיים. עוד נקבע בחוק מדרג של עיצומים כספיים לעוסק וקנסות פליליים למי שאינו עוסק. העיצום יחול רק על הסכום ששולם במזומן. בנוסף קובע החוק מגבלות על שימוש בצ'קים.

החוק נועד לצמצם את ההון השחור, לסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, ומימון טרור וכן בהעלמות מס.

בחוק הוענקה למשק גם תקופת הסתגלות, כאשר נקבע כי בתשעת החודשים הראשונים להפעלתו לא יוטלו עיצומים כספיים על מפרי החוק אלא תימסר התראה בכתב (ובלבד שלא מדובר בהפרה חוזרת).

בנסיבות, ברשות המסים סבורים כי הביקורות שנערכו עד כה, ואשר במסגרתן ניתנו אזהרות לעוסקים שונים, מסייעות להטמעת החוק והוראותיו בקרב הציבור.