יד קלה על ההדק: חילטו 15 מיליון שקל לקשישה שנחשדה בהלבנה – ולבסוף התיק נסגר

עוד חילוט מיותר: סבתא-רבתא לשלושה נינים, עולה חדשה משווייץ, נחשדה בסיוע להלבנת הון לאחיינה, בפרשה שבה הועלו חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל • כעת, שנה וחצי אחרי שחולטו חשבונותיה, הודיעה לה הפרקליטות על סגירת התיק נגדה ועל שחרור 15 מיליון השקל שנתפסו בחשבונותיה

קשישה נחשדה בהלבנת הון / צילום: Shutterstock
קשישה נחשדה בהלבנת הון / צילום: Shutterstock

מדוע חילטה המדינה 15 מיליון שקל לקשישה אלמנה בת 80? ומה הוביל כעת לכך שכל הכסף שנתפס בחשבונותיה של הקשישה שוחרר לאחרונה? אלה השאלות העיקריות שעולות בעקבות החלטת הפרקליטות לסגור את תיק החקירה נגד הקשישה, עולה חדשה משווייץ, שנחשדה בסיוע להלבנת הון בהיקף של מיליוני שקלים.

פרשות מתוקשרות עם דיווחים על חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקפים עצומים, מלוות בחילוטים של מיליוני שקלים, אך בסופו של דבר מתפוצצות ומסתיימות בקול ענות חלושה - אינן מחזה כה נדיר. רבות נכתב ונטען על הקלות שבה ממהרת המשטרה להצהיר על חשדות כבדים לביצוע עבירות צווארון לבן; ועל האישור שמעניקים בתי המשפט, כמעט אוטומטית, לבקשות להאריך מעצרם של חשודים למספר ימים, על אף שבסופו של דבר חלק ניכר מהפרשות נגמרות בלא כלום.

גם האופן שבו עושות מערכות האכיפה שימוש בחילוטים עורר ביקורות נוקבות, במיוחד ביחס להיקפי הכספים שבית המשפט מתיר למשטרה לחלט, כשבסוף מתברר שסכום העבירה נמוך משמעותית מהכספים שחולטו. יש הטוענים כי החילוטים הפכו לשמש ככלי ענישה, החורג בהרבה מתכליתו העיקרית - להבטיח כי אם אכן החשוד יורשע בביצוע עבירה כלכלית, תוכל המדינה להשיב לכיסה את הכספים שהושגו תוך ביצוע העבירה.

ובכל זאת, נדמה שהסיפור הבא חריג במיוחד: אלמנה בת 80, סבתא-רבתא לשלושה נינים, נחשדה בסיוע להלבנת הון לאחיינה. זאת, בפרשה שבה הועלו חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל. האלמנה, שעלתה לישראל משווייץ לפני כשש שנים, ירשה מבן זוגה, איש עסקים מצליח שהתגורר באירופה, עשרות מיליוני שקלים. מתוך עשרות המיליונים שירשה, העבירה הקשישה לחשבונותיה שבארץ 21 מיליון שקל. לבקשת המשטרה, 15 מיליון שקל מתוכם חולטו. המשטרה עמדה על דרישתה להחזיק בכספי הגברת עד ממש לאחרונה. זאת, על אף שתיק החקירה הועבר לפרקליטות כבר לפני כשנה. כעת, שנה וחצי אחרי שחולטו חשבונותיה של הקשישה, הודיעה לה פרקליטות מחוז מרכז על סגירת התיק נגדה, ועל שחרור 15 מיליון השקל שנתפסו בחשבונותיה.

עשרות חשודים בחקירה חוצת יבשות

הפרשה שכונתה "שיחה ממתינה", החלה להיחקר לפני כשלוש שנים, בתחילת שנת 2016, אז פתחו חוקרי היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) מלהב 433, בחקירה סמויה בדבר חשדות לביצוע הלבנת הון בהיקף של יותר מ-700 מיליון שקל. החקירה התבצעה במקביל בישראל, במספר מדינות באירופה ובחלק ממדינות אסיה. במאי 2017 הפכה החקירה לגלויה, וכללה שלושה גלי מעצרים של עשרות חשודים בישראל ובחו"ל.

על-פי החשד, בשנים 2014-2017, קשרו החשודים בפרשה קשר פלילי, להחדרת מאות מיליוני שקלים מחו"ל לישראל, הן פיזית על גופם והן בהעברות בנקאיות לצ'יינג'ים, תוך הסתרת הנהנים האמיתיים בכספים ומסירת דיווח כוזב לרשות לאיסור הלבנת הון, לבנקים ולרשם נותני שירותי מטבע.

בין החשודים שנחקרו בפרשה היו אנשי עסקים, עורך דין, רב, ומספר בעלי צ'יינג'ים. העבירות שיוחסו לחשודים כללו עבירות מס, הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה, רישום כוזב במסמכי תאגיד ושלל עבירות נוספות.

לפני מספר חודשים קיבלו כעשרה מהחשודים שנחקרו, הודעה מהחוליה לאכיפה כלכלית בפרקליטות מחוז מרכז (פלילי) כי בכוונת הפרקליטות להגיש נגדם כתבי אישום, בכפוף לקיום שימועים. בימים האחרונים התקיימו השימועים, ובשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטה בנוגע להעמדת החשודים לדין.

כפי שנעשה בדרך כלל בתיקי עבירות כלכליות, בסמוך לפרוץ החקירה, תפסה המשטרה רכוש רב של החשודים. זאת, מכוח צווי תפיסה זמניים אשר הוצאו בהתאם להוראות חוק איסור הלבנת הון ופקודת סדר הדין הפלילי ולצורך חילוט עתידי שאמור לסייע למדינה לקבל את הכספים שהושגו בעבירה לכאורה, ככל שהחשודים אכן יורשעו בתום ניהול המשפט בעניינם.

נזכיר כי חוק איסור הלבנת הון מעניק למערכות האכיפה את האפשרות לתפוס לחשודים רכוש בשווי העבירות שבוצעו לכאורה, גם אם מדובר ברכוש שאינו קשור בהכרח לעבירות.

בין הרכוש שנתפס לבקשת המשטרה, היו גם חשבונות בנק שמנים של הקשישה, עולה חדשה משווייץ, דודתו של אחד החשודים. הקשישה, אלמנתו של איש עסקים אמיד מאוד, אם לשניים, סבתא לחמישה, וסבתא-רבתא לשלושה, נקלעה לתוך הפרשה בשל אחיינה, שהוא אחד מהחשודים העיקריים בפרשה.

בחשבונות הבנק שלה היו כ-21 מיליון שקל, מתוכם ביקשה המשטרה - וקיבלה - תפיסה של 15 מיליון שקל. זאת, בשל כך שהדודה הקשישה ייפתה את כוחו של אחיינה החשוד, יועץ השקעות במקצועו, לבצע בשמה פעולות בחשבונותיה, ולהשקיע את כספה בעסקאות, בהתאם לשיקול-דעתו. חלק מהכספים שהוציא האחיין מחשבונות דודתו, עברו דרך צ'יינג' שאותו הקים לכאורה האחיין, ושבאמצעותו נעשו, על-פי החשד, חלק מן העבירות. הדבר הזה הספיק למשטרה כדי להחשיד גם את הדודה משווייץ בעבירות הלבנת הון, ולבקש ולקבל צווי תפיסה לחשבונותיה.

גיבוי מלא מצד בתי המשפט

במהלך שנת 2018, קבע שופט בית משפט השלום בראשון-לציון, גיא אבנון, כי מהדוחות הסודיים שהועברו לעיונו, עולה שהקשישה מעורבת באחד מאירועי הלבנת ההון הנחקרים. במקרה (או שלא במקרה), היקף ההון שהולבן לטענת המשטרה באירוע שבו הייתה מעורבת עמד בדיוק על אותו סכום שהעבירה מחשבונותיה שבאירופה לישראל - 21 מיליון שקל.

אבנון קבע כי "עיון בחומרי החקירה הגולמיים מקים חשד סביר הקושר את החשודים למיוחס להם". לצד זאת, קבע אבנון, "חלקה של הקשישה הוא לכאורה קטן יותר מחלקם של שני המעורבים הנוספים בפרשה".

לטענת המשטרה, שאותה אימץ בית המשפט, בוצעה הטמעה של הכספים בחשבונותיה של הקשישה, שבהם שימש אחיינה כמיופה כוח, אל תוך מחזור הכספים של הצ'יינג' שהקים. מכאן, קבע אבנון, "קיים חשד סביר בעוצמה בלתי מבוטלת הקושר את הקשישה לידיעה, ולמצער לעצימת עיניים בכל הנוגע לפעילות שבוצעה בחשבונותיה, ולקשר שלה ושל כספה לצ'יינג' שבבעלות החשודים הנוספים".

טענותיה של הקשישה, שנדחו הן על-ידי השופט אבנון בבית משפט השלום בראשון-לציון והן על-ידי שופטת בית המשפט המחוזי מרכז, נאוה בכור, התמקדו בכך שמדובר באישה שאינה בעלת פרופיל עברייני, וכי במשך כל חייה היא לא הסתבכה עם רשויות החוק בארץ או בחו"ל. עוד טענה הקשישה, שיוצגה בידי עו"ד דרור מתתיהו ממשרד פישר-בכר, כי אחיינה עבד במחלקת ניהול תיקי השקעות של בנק בז'נבה, וכי היא נתנה בו אמון מלא בהיותו בן משפחה. לפיכך, העניקה לו ייפוי כוח לפעול בחשבונותיה, אותם תפסה המשטרה ושלטענתה קושרים אותה לעבירות.

השופטת בכור, שדחתה כאמור את ערר הקשישה בדבר ההחלטה להמשיך ולהחזיק בחשבונות הבנק שלה, קבעה כי עיון בדוחות החקירה הסודיים שהוגשו לעיונה "מעלה ראיות בדבר מתן ייפוי כוח של הקשישה לחשוד המרכזי בפרשה בחשבונותיה, הלוואות כספים, ומעורבות בצ'יינג', באופן המחייב בירור בהליך משפטי".

השופטת בכור אף הגדילה לעשות, וקבעה בהחלטתה כי טענותיה של הקשישה בבקשה לשחרר לה את תפוסיה, "אינן סבירות, נוכח היקף הכספים המדוברים והיקף העבירות, ועל כן בצדק קבע השלום כי למצער מדובר בעצימת עיניים" (לביצוע העבירות מצידה של הקשישה).

אלא שלאחרונה, כאמור, החליטה הפרקליטות לסגור את התיק נגד הקשישה, לשחרר את חשבונותיה ולהשיב לה את כספה. החלטה בעניינם של החשודים האחרים טרם התקבלה. השאלות שעולות אגב פרשה זו, האם ידין של מערכות האכיפה קלה מידי על ההדק, יופיעו כנראה גם בפרשה הבאה

תגובות: "לנקוט משנה זהירות עם החלטות שמשמעותן פגיעה קשה בזכויות נחקרים"

עו"ד דרור מתתיהו, המייצג את הקשישה, מסר בתגובה: "טענותיה של מרשתנו נשמעו ונבחנו על-ידי הפרקליטות בלב פתוח ובנפש חפצה. אנו מברכים על ההחלטה בעניינה, אשר נתקבלה אף ללא צורך בשימוע. מקרה זה ממחיש את הצורך של בתי המשפט לבחון היטב את בקשות רשויות החקירה, ולנקוט משנה זהירות עם מתן החלטות שמשמעותן פגיעה קשה ביותר בזכויותיהם הבסיסיות של נחקרים".

מטעם פרקליטות מחוז מרכז (פלילי), נמסר בתגובה: "הגברת המוזכרת בכתבה נחקרה באזהרה במסגרת חקירת פרשה זו; אך עם התקדמות החקירה הובהר כי היא אינה מעורבת במעשים הפליליים. בנסיבות אלה, אף נכסיה, שנתפסו באופן זמני במהלך החקירה, שוחררו והוחזרו לה.

טרם התקבלה הכרעה באשר לתיק זה בכללותו; בשלב זה מתקיים הליך שימוע בעניינם של מספר חשודים".

המשטרה מסרה בתגובה: "משטרת ישראל מנהלת את חקירותיה ביסודיות ובמקצועיות, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים ובהתאם להוראות החוק; הכול במטרה אחת ויחידה, להגיע לחקר האמת. בסיומה של החקירה נשוא פנייתך, הועבר חומר החקירה לפרקליטות לעיון ולהחלטה על המשך ההליך. תפקידה של המשטרה הוא לחקור, והסמכות להחלטה בנוגע להגשת כתב האישום נתונה בידי הפרקליטות".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988