שירה רבן נגד שרה נתניהו: "זו לא הייתה עבודה, זו הייתה התעללות"

רבן, לשעבר עובדת במעון רה"מ בירושלים, אמרה את הדברים במסגרת חקירתה הנגדית בנוגע לתביעה שהגישה נגד שרה נתניהו בטענה להתעמרות בעבודה • "התביישתי בושה גדולה להוציא כזה דבר לממונים עליי; אפילו לבעלי התביישתי לספר מה קורה שם"

שירה רבן ועו"ד נעמי לנדאו / צילום: רפי קוץ
שירה רבן ועו"ד נעמי לנדאו / צילום: רפי קוץ

"זו לא הייתה עבודה, זו הייתה התעללות. התביישתי בושה גדולה להוציא כזה דבר לממונים עליי. אני, הקטנה שבעם, לא עבדתי בשום דבר לפני כן שקשור לאנשים כל-כך חשובים, ופתאום כשאני נמצאת בקודש-הקודשים של המדינה, אני אלך ואגיד דברים כאלה? מה גם שאמרו לי כבר מהיום הראשון שאני אמורה למלא את הבקשות של שרה נתניהו" - כך אמרה הבוקר (ג') שירה רבן, לשעבר עובדת במעון ראש הממשלה בירושלים, במסגרת חקירתה הנגדית בנוגע לתביעה שהגישה נגד שרה נתניהו.

רבן הועסקה במעון ראש הממשלה חודש ימים בלבד, במהלכו עבדה בסך-הכול 13 ימים בצמוד לרעיית ראש הממשלה. התקופה הקצרה בה עבדה במעון הספיקה לרבן על-מנת לצאת למאבק משפטי מלא טענות קשות כלפי מעסיקתה שרה נתניהו, שבו חושפת העובדת לשעבר את מאחורי הקלעים הלא מחמיאים לכאורה של בית ראש הממשלה. תביעתה של רבן, על סך 225 אלף שקל, מופנית גם נגד משרד ראש הממשלה וחברת כוח-האדם באמצעותה הועסקה.

רבן, חרדית בת 26, נשואה לתלמיד "כולל" ואם לשלושה ילדים, מתארת בתביעתה שורת אירועים שבהם התעמרה בה לכאורה שרה נתניהו. רבן מספרת בתביעתה ובתצהיר עדותה הראשית על דרישות בלתי סבירות לכאורה ששרה נתניהו הציגה בפני עובדות מעון ראש הממשלה, ובהן קוד לבוש קפדני סודי, שחייב אותה להחליף בגדים עשרות פעמים ביום כדי לשמור על "סטריליות", וכן צעקות והשפלות מתמידות שהסתיימו בהרמת יד לכאורה של שרה נתניהו לעברה בכדי להכותה.

בתגובה לשלל הטענות הקשות שהעלה רבן בתביעתה ובתצהירה, הגישה גם נתניהו תצהיר מטעמה, בו טענה כלפי רבן כי היא "חוזה חזיונות-שווא וזקוקה בדחיפות לאבחון פסיכולוגי". נתניהו, כצפוי, דחתה בתצהירה את כל הטענות שהעלתה רבן בתצהיר שהגישה לבית הדין.

הבוקר נפתח שלב ההוכחות בתביעה שהגישה רבן. רבן התייצבה היום לשלב ההוכחות יחד עם בעלה, שהגיש גם הוא תצהיר עדות ראשית כדי לתמוך בטענות רעייתו. שרה נתניהו לא הגיעה לדיון, לאחר שקיבלה לכך את אישורו של נשיא בית הדין האזורי לעבודה בירושלים, השופט אייל אברהמי. בהמשך ההליך צפויים להעיד, מלבד שירה רבן ובעלה, גם שרה נתניהו, עובדות לשעבר ובהווה במעון ראש הממשלה, ואב הבית במעון, אפי אזולאי. 

עם ניקול ראידמן בכיכר המדינה

בא-כוחה של נתניהו, עו"ד יוסי כהן, אמר לפני חקירתם של בני הזוג רבן: "שפכו את דמה של מרשתי ברבים. היום זה היום של התיקון. אם היא (התובעת) אישה ישרה, היא תודה שהמציאה את כל הפארסה הזאת".

תחילה שאל כהן את רבן: "את הבנת את מה שכתבת בתצהיר?", והיא השיבה לכך בחיוב. "מי הסביר לך את מה שכתוב שם?", שאל כהן את רבן, שענתה כי היא הבינה זאת בעצמה. "העברית שלך טובה?", שאל עו"ד כהן את רבן, שהשיבה: "יש לי בגרות מלאה. אני יודעת עברית".

עו"ד כהן ביקש מרבן להישבע באלוהים שכל מה שנכתב בתצהירה אמת, אך רבן השיבה לו שהדת שלה אוסרת עליה לעשות זאת. בהמשך הדיון הזכיר כהן לרבן את היותה חרדית, והשופט אברהמי ביקש ממנו מספר פעמים לחדול מכך. "באולם הזה כולנו בני אדם", אמר.

עו"ד כהן שאל את רבן מדוע כתבה בתצהירה שהתחילה לעבוד ב-27.8, בעוד שבפועל יום עבודתה הראשון היה ב-3.9, ורבן השיבה שהיא כבר חתמה על החוזה ב-24.8, וסוכם שתתחיל ב-27.8, אך מזכירתה של נתניהו התקשרה אליה ואמרה שהיא בחו"ל, ולכן מועד תחילת העבודה נדחה.

עו"ד כהן ניסה לערער את בטחונה של רבן ושאל אותה שוב האם היא מבינה על מה חתמה. "לא מבינים מה כתבת, זה לא הגיוני", אמר לה. "תחילת העסקתי הייתה ב-27.8", השיבה רבן, והשופט ביקש מכהן להתקדם ולעזוב את הנקודה הזאת.

עו"ד כהן שאל את רבן על יום עבודתה הראשון במעון. "ביום העבודה הראשון שלך נכנסת ב-10:35", רבן קטעה את כהן: "נכנסתי הרבה לפני כן, אבל לא היה לי את הקוד האישי שלי שצריך בשביל להחתים כרטיס ביום הראשון". כהן: "אני אומר לך שנכנסת ב-10:35 וישבת שעתיים בחדר של אב הבית". רבן: "נכנסתי שעתיים לפני כן, וישבתי שם שעתיים עד 10:35". כהן: "אז למה לא כתבת בתצהיר שהשעון לא משקף את שעות העבודה האמתיות שלך?"

רבן העידה כי ביומה הראשון שרה נתניהו שהתה עמה למשך כל היום, למעט הפסקות קצרות. "היה לה מאוד חשוב לראות שאני שוטפת ידיים טוב לפני כל פעולה. היה לה חשוב לראות שמדריכים אותי בצורה טובה על כל פרט ופרט". כהן: "את לא אומרת אמת. יש לי כאן את הלו"ז של שרה נתניהו, ואני אומר לך שביום הראשון של העבודה שלך שרה הייתה עם ניקול ראידמן בכיכר המדינה בשעה 14:00". רבן לא חזרה בה מהדברים שאמרה, אך הלו"ז של שרה נתניהו גם לא הוגש כמוצג.

"הייתי בהלם ביומי הראשון", העידה רבן. "אז למה לא קמת והלכת?", שאל אותה עו"ד כהן, והוסיף: "אני אומר לך שבאותו היום כבר כתבת לאחותך מאות מסרונים בזמן העבודה. העבודה איומה, ואת ישבת וסימסת? אביא לך עדים שאת סימסת את עצמך למוות במשך שעות. איפה היה זמן לסמס אם העבודה הייתה כל-כך קשה?". רבן השיבה: "סיסמתי רק בזמן החלפות הבגדים, וזה המון פעמים ביום, לא בזמן העבודה". 

"סימסת את עצמך למוות"

עו"ד כהן טען כי המסרון שנטען שרבן כתב לאחותה ביום הראשון הוא מפוברק. במסרון כתוב: "אני גמורה. העבודה שם מוחקת את הגוף ואת הבריאות. אני מקווה שהשם ייתן לי כוחות". כהן: "את כתבת את זה?". רבן: "כן". כהן: "את בריאה בנפשך?" רבן: "כן". כהן: "וכמה שעות כבר 'מחקו לך את הגוף'? זה הגיוני?". רבן: "זו עבודה תחת לחץ. ביום הראשון קלטתי את הכללים והבנתי שזה לא סביר. ראיתי מה צריך לעשות ובאיזו צורה, באיזה מאמץ ובמה זה כרוך - והבנתי שהעבודה הזאת ממש מוחקת את הגוף".

עו"ד כהן המשיך להתעקש עם רבן איך זה שהיא כתבה דברים כה חמורים כבר אחרי יום עבודה אחד, ורבן השיבה: "זה לא יום עבודה, זה יום התעללות. התעללות זה דבר שמזיק לבריאות מהדקה הראשונה". כהן: "כבר מלכתחילה היו לך חששות. הדרישות היו קשות. יואב הורביץ (ראש הסגל במשרד ראש הממשלה, מ.ב) אמר לך שזו עבודה קשה". רבן: "לא, אב הבית אמר לי את זה, הורוביץ אמר לי שאב הבית מנסה להפחיד אותי כדי לבדוק את הרצינות שלי. אני לא מפחדת מעבודה קשה". כהן: "אז למה לא קמת והלכת?". רבן: "עשיתי תהליך ארוך ומבחנים כדי להיכנס, וגם הרגשתי גאווה וכבוד עצום לעבוד במעון ראש הממשלה, זה המקום הכי חשוב בישראל. התביישתי לספר אפילו לבעלי מה קורה שם, ומעבר לכך אין לי את החירות לקום ולהישאר ללא פרנסה, אני אם לשלושה, ובעלי תלמיד בכולל. אני לא יכולה לזרוק ברגע אחד, אני לא רווקה".

עו"ד כהן המשיך באותו קו ושאל את רבן מדוע לא פנתה אפילו פעם אחת למעביד שלה מחברת כוח-האדם, בטענה כי בלתי אפשרי לעבוד במעון. "את מספרת על ימים קשים ואיומים. טלפון אחד לא הרמת לשם? למה?", שאל.

רבן השיבה: "התביישתי בושה גדולה להוציא כזה דבר לממונים עליי. אני, הקטנה שבעם, לא עבדתי בשום דבר לפני כן שקשור לאנשים כל-כך חשובים, ופתאום כשאני נמצאת בקודש-הקודשים של המדינה, אני אלך ואגיד דברים כאלה? מה גם שאמרו לי כבר מהיום הראשון שאני אמורה למלא את הבקשות של שרה נתניהו. כך אמרו לי יואב הורוביץ ואב הבית, שבכלל לא היו בקומה השנייה (קומת המגורים, מ.ב). לא הצלחתי להעביר את מה שקורה שם. אמרתי לאב הבית פעם אחת שמאוד קשה בקומה השנייה, והוא הסתכל עליי עם פרצוף שמבין למה אני מתכוונת. אבל ביני לבין העובדים של הקומה הראשונה לא היה כמעט מפגש. אסור לרדת לשם".

עו"ד כהן: "וכשהדברים פורסמו בתקשורת, וכשישבת בראיון בערוץ 2 וסיפרת מה שקרה לך כביכול - לא התביישת? לא חשת בושה?". רבן: "הבנתי שאני תובעת את אשת ראש הממשלה, ושזה חלק מזה. זה לא סתם שכן שלי, זו אשת ראש הממשלה, מולה המערכה". כהן: "מי ביקש ממך להתראיין בערוץ 2?". רבן: "עורכת הדין שלי. היא אשת המקצוע, כמו שכשיש חתך אני פונה לרופא, אני הולכת לבעל המקצוע". כהן סינן: "סופר-מקצועית".

"צריך לקצר ולחסוך במה שאפשר" 

בתחילת הדיון פנה השופט אברהמי לעו"ד נעמי לנדאו המייצגת את רבן, בניסיון לצמצם את גדרי המחלוקת בין הצדדים. אברהמי ביקש מלנדאו לוותר על תצהירו של בעלה של רבן. לדבריו, "צריך לקצר ולחסוך במה שאפשר. למה צריך את התצהיר של בעלה של שירה רבן? זה הכול דברים שהוא שמע מאשתו". עו"ד לנדאו השיבה כי תשקול את הבקשה, אחרי שעורך דינה של נתניהו, עו"ד יוסי כהן, הצהיר כי ככל שהתצהיר יישאר בתיק, הוא מתכוון לשאול שאלות רבות את בעלה.

עוד אמר השופט בדיון כי "כל מה שקרה אחרי תקופת ההעסקה של רבן פחות רלוונטי לדיון, ולא בטוח שזה בסמכותו של בית הדין. לכן אני חשוב שאפשר למחוק את החלקים האלה מהתצהירים. למה זה רלוונטי לשאלות שמעניינות אותנו? הפוקוס הוא לגבי תקופת ההעסקה של רבן במעון. בואי נתמקד בעיקר, יהיה קל יותר לזקק את הדברים". בתגובה אמרה עו"ד לנדאו: "אני יכולה לייתר את הפנייה של מנכ"ל הדואר, גולדשטיין, ושל עוזר הסגן ליצמן, בבצ'יק", שלטענת רבן הציעו לה עבודה כדי שתמנע מלהעלות טענות נגד נתניהו וההתנהלות במעון.

בנוסף, עו"ד לנדאו נאותה לוותר על עדותה של הגברת רבקה פאלוך, יועצת ראש הממשלה, תוך שיצוין בפרוטוקול כי פאלוך דיברה עם רבן לאחר תום תקופת העסקתה במעון והציעה לה עבודה, וכן על חקירתו של יואב הורוביץ, ראש הסגל במשרד ראש הממשלה.

נזכיר כי אין זו הפעם הראשונה שהשופט אברהמי מבקש מרבן ומבאת-כוחה לצמצם את טענותיהן. מספר חודשים לאחר שהוגשה התביעה, בנובמבר 2017, הורה השופט לרבן לתקן את תביעתה כך שלא תכלול "תיאורים ארוכים ומפורטים שאינם נדרשים להליך", להתייחס באופן מפורש לשאלה האם נתניהו הייתה מעסיקתה הישירה של רבן, וכן למחוק "כינויים מעליבים" שנכללו בתביעה כמו המילה "שפחה", בהם השתמשה התובעת כדי לתאר את עצמה ועובדות אחרות במעון.

בית הדין כבר פסק בעבר: "במעון ראש הממשלה שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של נתניהו" 

שירה רבן אינה העובדת הראשונה שהועסקה במעון ראש הממשלה ומעלה טענות קשות נגד ההתנהלות של שרה נתניהו לעובדי המעון. חלק מהטענות האלה נמצאו כנכונות על-ידי בתי הדין לעבודה, ואף הובילו באחת הפעמים את נשיאת בית הדין האזורי בירושלים לקבוע קביעות קשות ביותר ביחס להתנהלותה של נתניהו.

כך, למשל, שמה של נתניהו הוזכר בתביעות שהגישו עובדי מעון ראש הממשלה לשעבר, גיא אליהו ומני נפתלי, נגד משרד ראש הממשלה. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את תביעתו של נפתלי נגד משרד ראש הממשלה ופסק לו פיצויים, בין השאר בגין העסקה פוגענית.

על אף שנתניהו, לא נתבעה במסגרת הליך זה, כלל פסק הדין גם קביעות קשות נגדה באופן אישי. "העדויות הרבות שהוצגו בפני בית הדין מצביעות על כך שבמעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של נתניהו ויחסה אל העובדים שכלל דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם", נקבע.

נתניהו הגישה ערעור על פסק הדין, אך זה נדחה על הסף, מכיוון שנתניהו עצמה לא הייתה צד להליך. גם עתירתה לבג"ץ בעניין זה נדחתה על הסף. ערעור משרד ראש הממשלה על פסק הדין נמשך, בהמלצת בית הדין הארצי.

במסגרת התביעה של גיא אליהו, עובד אחר במעון ראש הממשלה שהעלה טענות להעסקה פוגענית, הגישה שרה נתניהו בקשה לפסול את נשיאת בית הדין לעבודה, השופטת דיתה פרוז'ינין, מלדון בתיק. לטענת נתניהו, השופטת הכריעה לטובת נפתלי, ולכן קיים חשש למשוא פנים שבגינו אינה יכולה השופטת לדון גם בתביעתו של אליהו. בקשתה נדחתה, ולאליהו נפסק פיצוי מהמדינה בגובה 120 אלף שקל, לפי החלוקה הבאה: 65 אלף שקל עקב העסקה פוגענית ועוד 55 אלף שקל עקב הפרות שונות של דיני העבודה.

עוד קודם לכן, בשנת 2010 הגישה ליליאן פרץ, מנהלת משק הבית הפרטי של משפחת נתניהו בקיסריה, תביעה נגד שרה נתניהו, במסגרתה טענה כי אשת ראש הממשלה הלינה את שכרה, העסיקה אותה בתנאי העסקה בלתי הוגנים ואף נהגה כלפיה באלימות מילולית. נתניהו הגישה תביעה שכנגד, וההליך הסתיים בפשרה שפרטיה לא פורסמו, אך במסגרתה מחקו השתיים את התביעות ההדדיות.