הלחץ מוושינגטון והעתירות בבית המשפט לא עוצרים את הקמת נמל המפרץ בחיפה

חברת נמלי ישראל (חנ"י) וגופי התכנון ממשיכים לקדם את בנייתו של נמל המפרץ בחיפה על ידי חברה סינית, על אף מלחמת הסחר המתעצמת בין ארה"ב לסין והאיום מצד הסנאט על המשך בנייתו של הנמל.

באחרונה מאוימת הקמתו של הנמל מחוץ ומבית; בוושינגטון, בירת ארה"ב, נשמעת ביקורת על ההתקשרות של ישראל עם SIPG הסינית בחוזה להקמת הנמל ולהפעלתו ל-25 שנה; במקביל, הוציא בית המשפט המחוזי צו ביניים המקפיא את הנפקת אישורי הבנייה לנמל, בעקבות עתירה של עיריית חיפה הנוגעת להרחבת נמל התעופה בעיר.

"לשקול השקעות זרות"

האמריקאים מפעילים לחצים בערוצים שונים בשל חששם מקרבתה של חברה סינית לנמל חיפה הישן, שמשמש גם את ספינות הצי האמריקאי. ממשל טראמפ מעורב בעניין בחודשים האחרונים וכעת גם הסנאט מקדם הצעת חוק הכוללת קריאה לישראל לשקול השקעות זרות בנמל חיפה. "לארצות הברית יש אינטרס בהמשך הנוכחות של ספינות הצי האמריקאי בנמל חיפה, אך יש לנו חששות ביטחוניים רציניים באשר להסדרי החכירה של נמל חיפה... אנחנו קוראים לממשלת ישראל לשקול את ההשפעות הביטחוניות של השקעות זרות בישראל", נכתב בהצעת החוק.

אחת הנקודות הביטחוניות הרגישות היא העובדה שמחלקת הים של נמל חיפה, המנהלת גם את התנועה של אוניות צבאיות, תועבר לניהול חנ"י, שאחראית גם לנמל המפרץ. חנ"י תידרש לשמור בקפדנות על המידע כדי למנוע מהחברה הסינית להיחשף לתוכנית העגינה של נמל חיפה הסמוך.

לפי גורם המקורב להקמת הנמל, "אין שום צורך להפעיל נמל במיליארדים כדי לדעת מי עוגן בנמל חיפה, מספיק להשקיף מדירה על הכרמל. מהדר אפשר לראות היטב את הנמל ללא משקפת". להערכתו, הלחץ האמריקאי אינו נובע מצורך ביטחוני אמיתי.

הדרכים לא נסללות

הלחצים מבית מגיעים מעיריית חיפה, שעתרה אתמול לבית המשפט בטענה שהקמת הנמל החדש מונעת את הרחבתו של שדה התעופה בעיר והפיכתו לשדה בינלאומי קטן. מאז היבחרה של עינת קליש-רותם לראשות העיר, ניסתה העירייה לשנות את תנאי ההקמה של הנמל בוועדת הערר המחוזית, ומשלא הצליחה - עבר הדיון לערכאות משפטיות. היום הצטרפה לכך עתירה נוספת, הפעם בבקשה להעביר לידי העירייה את מסמכי המכרז והחוזה שנחתם עם SIPG.

בעתירה טוענת העירייה כי "לגילוי המידע שאותו היא מבקשת חשיבות עליונה... לא ייתכן כי התקשרות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, שלה השפעות והשלכות רוחב על ציבור רב בתחום גיאוגרפי נרחב, תתנהל בחוסר שקיפות מינימלית ובאפלה מוחלטת".

בינתיים עיריית חיפה משבשת את תוכניות הפיתוח של הנמל. העירייה הייתה אמורה לסלול כבישי גישה לנמל, אך טרם החלה בכך, ולפי הערכות, כנראה שלא תעשה זאת.
ב-SIPG הודיעו כי לא יוכלו להפעיל את הנמל ללא דרכי גישה, וכעת מנסים בחנ"י למצוא פתרונות. אולם, למרות העיכובים, בגופי התכנון ובחנ"י מעריכים כי הקמת הנמל תסתיים ב-2021 כמתוכנן, וניתן יהיה לפצות על האיחור בעזרת האצת קצב העבודות.

שיתוף הפעולה עם הסינים מתעלם גם מהחרמת איראן

ההשקעה הסינית בנמל חיפה היא רק קצה הקרחון של המעורבות הסינית בישראל. חברות סיניות אחראיות לכריית המנהרות ולקרונות של הרכבת הקלה בתל אביב. למכרז המנהרות של הקו הירוק, למשל, ניגשו רק חברות סיניות, חמש במספר. מנהרות הרכבת, שיהיו מלאות בציוד תקשורת, עוברות לא רחוק מ"הבור", מרכז הפיקוד התת קרקעי של צה"ל בקריה.

בירושלים, CRRC הסינית היא ספקית הקרונות לאחת משתי הקבוצות המתמודדות במכרז להקמת הקו הירוק. החברה הסינית PMEC מתמודדת כעת, כחלק מקבוצה בהובלת מבטח שמיר, על רכישה והפעלה של תחנת הכוח אלון תבור. מערכת הביטחון, בהובלת המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), מתחילה להיות פעילה יותר בקבלת החלטות במכרזים. לאחרונה נכתב ב"הארץ" כי המלמ"ב מתנגד להצעה סינית להפעלת מתקן ההתפלה השני בשורק, שבמסגרת הקמתו ייכרו מנהרות מתחת לשטח ניסויים של צה"ל בפלמחים.

שיתוף הפעולה של ישראל עם חברות סיניות לא מביא בחשבון גם את הניסיונות להחרים את איראן. בעוד ישראל מעודדת את החרם האמריקאי על איראן, היא מאפשרת לחברות סיניות, שלהן פעילות עניפה באיראן, להיכנס גם לשוק הישראלי. כך, למשל, יצרנית הרכבות CRRC מספקת קרונות לרכבת הקלה בתל אביב וגם לזו הפועלת בעיר משהד שבאיראן.