שר הכלכלה קורא לישראל להצטרף לגל עולמי של החרמת ה–BDS. כמה גבוה הגל?

סירובה של מקדונלד'ס לפתוח סניפים מעבר לקו הירוק עורר את חמתו של השר אלי כהן • לדבריו, "בכל העולם, כולל גרמניה רק לאחרונה, מוציאים מחוץ לחוק את ה-BDS". האומנם? • המשרוקית של גלובס

שר הכלכלה אלי כהן / צילום: איל יצהר
שר הכלכלה אלי כהן / צילום: איל יצהר

"את האבסורד הזה חייבים להפסיק!" - התקומם לאחרונה בפייסבוק שר הכלכלה אלי כהן על האפשרות שרשת מקדונלד'ס תפעיל סניף בנתב"ג. מקדונלד'ס נמנעת מפתיחת סניפים מעבר לקו הירוק, וכהן - חבר כולנו שצפוי להצטרף לליכוד - הרים את כפפת המחאה שזרק ראש מועצת שומרון יוסי דגן. כדי להמחיש את האבסורד, כהן הציג טענה עובדתית: "בכל העולם, כולל גרמניה רק לאחרונה, מוציאים מחוץ לחוק את ה-BDS האנטישמיים, וכאן אצלנו חברה שמחרימה במופגן חלק מהמדינה מתמודדת במכרז לגוף שקשור למדינה".

כדי לברר אם אומנם קיימת מגמה עולמית של "הוצאת ה-BDS מחוץ לחוק", פנינו תחילה למשרד לעניינים אסטרטגיים בראשות גלעד ארדן, הגורם המוסמך לענייני מאבק בתנועה להחרמה (Boycott), למשיכת השקעות (Divestment) ולסנקציות (Sanctions) נגד ישראל. חרף מאמצים, לא הצלחנו להשיג מהמשרד סקירה של החקיקה נגד BDS בעולם. הנה אפוא תוצאות הבדיקה העצמאית שלנו.

המשרוקית לא מצאה שום מדינה, פרט לישראל, שאסרה בחוק על אזרחים או ארגונים להשתתף בתנועת BDS. גם ההצעה לסדר שאישר הבונדסטג הגרמני ב-17 במאי, המקרה שכהן רמז לו בדבריו, לא ביקשה להפוך את הפעילות ב-BDS לבלתי חוקית.

אבל גם אם כהן הפריז, הוא מצביע על מגמה ממשית. במענה לפניית המשרוקית, כהן הזכיר מלבד ההחלטה בגרמניה גם חקיקה נגד ה-BDS במדינות שונות בארה"ב ובאירופה, וכן "פסיקות חד משמעיות נגד ארגוני החרם - פסיקות שבגינן חויבו ארגוני החרם בתשלומי פיצויים".

הפרלמנט הגרמני אומנם קבע בהחלטתו שפעילות ה-BDS היא אנטישמיות, וקרא לממשלה למנוע תמיכה כלכלית מארגונים המחרימים את ישראל, דבר שלפי "הארץ" הממשלה הגרמנית שוקלת לאמץ. זו דוגמה לגישה שמקודמת לאחרונה בעוד כמה מדינות: שלילת כספי ציבור מגופים תומכי BDS. בארצות-הברית, 26 מהמדינות החברות פרסמו חוקים וצווים ברוח זו, שרובם מונעים מאנשים וארגונים תומכי-חרם להשתתף במכרזים ציבוריים. לעתים, כמו בטקסס ובניו יורק, החוקים עוסקים במפורש בהחרמת ישראל; במקרים אחרים, כמו בקליפורניה, הם מכוונים נגד כל החרמה של מדינה "בת ברית".

בשוויץ אישר הבית התחתון ב-2017 למנוע כספי ציבור מארגונים תומכי BDS, אבל הבית העליון בלם את היוזמה. בדנמרק החליטה הממשלה ב-2018 להפסיק לתרום לארגונים ישראליים ופלסטיניים תומכי BDS, אבל היא ממשיכה לתרום לארגוני זכויות אדם כמו בצלם ושוברים שתיקה. הדנים הבהירו שחרם הוא אמצעי לגיטימי, וההחלטה אינה מגבילה גורמים בדנמרק עצמה.

במדינות מסוימות עוררו הניסיונות להגביל את ה-BDS מחלוקת חוקתית. בבריטניה ובספרד התקבלו בכמה רשויות מקומיות תקנות להחרמת ישראל. ממשלת בריטניה פרסמה בתגובה הנחיות שאסרו על רשות מקומית לתמוך ב-BDS, צעד שהוביל לעתירה של ארגון "קמפיין הסולידריות הפלסטיני" שנידונה כעת בביהמ"ש העליון. בספרד היה זה ביהמ"ש עצמו שקבע שהשתתפות השלטון המקומי בחרם אינה חוקתית.

בשורה התחתונה: דבריו של כהן חצי נכונים. שום מדינה לא אסרה בחוק על פעילות BDS נגד ישראל, אבל בשורה של מדינות מקודמות יוזמות להצרת צעדי התנועה, בייחוד במניעת מימון ציבורי.