לאחר ששליטת מוזס בוצרה: כמה באמת שווה "ידיעות אחרונות"?

העסקה ההיסטורית לביצור שליטתו של נוני מוזס ב"ידיעות אחרונות" יצאה השבוע לדרך והשאירה אחריה שובל של שאלות • מה גרם לאיש שממילא שולט אפקטיבית באחת מקבוצות התקשורת החזקות בישראל להגדיל את חלקו דווקא כעת, מה הקשר להליך הפלילי המתנהל נגדו, ומה מלמדת העסקה על האפשרות שייכנס בעתיד הקרוב רוכש אחר בנעליו של מוזס?

בית "ידיעות אחרונות" בראשון-לציון / צילום: כדיה לוי
בית "ידיעות אחרונות" בראשון-לציון / צילום: כדיה לוי

בצל פרשת 2000, הפך השבוע נוני מוזס לבעל המניות הגדול ב"ידיעות אחרונות". מוזס הוא ממילא האיש החזק של קבוצת ידיעות, גם כשהחזיק 24% בלבד מהמניות. כעת, ערב שימוע על הגשת כתב אישום בעניינו הוא גם בעל המניות הגדול בקבוצה.

העסקה החריגה במסגרתה רכש את מה שמכונה "מניות פישמן" מבנק הפועלים לפי שווי קבוצה של כ-650 מיליון שקל, היא עסקה היסטורית במונחי שוק התקשורת הישראלי והיא מעלה שורה של שאלות: מה גרם לאיש שממילא שולט אפקטיבית באחת מקבוצות התקשורת החזקות בישראל להגדיל את חלקו דווקא כעת, מה הקשר להליך הפלילי המתנהל נגדו, ומה מלמדת העסקה על האפשרות שייכנס בעתיד הקרוב רוכש אחר בנעליו של מוזס. אלא שלפני שנצלול לכל אלו שווה להקדיש כמה מילים לשאלת שווי המניות.

 נוני  מוזס/ צילום: מגד גוזני
  נוני מוזס/ צילום: מגד גוזני

1. עסקה טובה בעיקר למוזס 

קבוצת "ידיעות אחרונות" עומדת על המדף בצורה כזו או אחרת כבר שנים. כונסי הנכסים למניות פישמן מטעם בנק הפועלים חיפשו בשנים האחרונות רוכש לחלקו (34%), וגם מוזס עצמו בחן אפשרויות שונות למכירת הקבוצה. בכל המגעים נהגו בקבוצת ידיעות ובסביבותיה לנקוב בשווי של כמיליארד שקל - סכום הגבוה משמעותית מהשווי לפיו תומחרה העסקה האחרונה בפועל.

גם העסקאות הנלוות המתוכננות כעת להמשך ביצור מעמדו של מוזס בקבוצה, כמו למשל, רכישת חלק ממניותיה של מרים (מימי) נופך-מוזס או אלו של משפחת יודקובסקי, צפויות להתבצע לפי שווי נמוך יחסית של 650-720 מיליון שקל.

במובן הזה מדובר בעסקה טובה למוזס. במינימום סיכון (וכמעט מבלי להביא כסף מהבית) הוא מבצר את מעמדו החזק ממילא ומונע ניסיונות להדיחו במחיר לא גבוה במיוחד. אלא שלבנק הפועלים אמור היה להיות, לפחות על פניו, אינטרס אחר של מקסום שווי המניות. מדוע אם כך הסכימו למכור למוזס את המניות במה שנראה על פניו כמו הנחה של עשרות אחוזים?

בשוק טוענים כי בסיטואציה שבה מוזס הוא ממילא הרוח החיה בעיתון שהולך ומאבד ממעמדו ובכל מקרה לא מחלק דיבידנד, לא הייתה אפשרות אפקטיבית למכור את המניות לאיש מלבד מוזס עצמו. בסיטואציה הזו של מוכר אחד וקונה אחד הרי שהשווי כמעט בהגדרה נמוך יותר.

אלא שההסבר הזה מציף שאלה אחרת - אם מוזס הוא האיש על פיו יישק ממילא דבר, מדוע לו לקנות בכסף שאין לו מניות שהיו יכולות להישאר על המדף בחינם מבלי להפריע לאיש? בהקשר הזה כבר נכנסות לתמונה הערכות שונות לפיהן מצבו המשפטי של מוזס ויחסי הכוחות בתוך העיתון הניעו אותו לפעולה. "גם בהינתן כתב אישום מי יעז לומר לנוני כעת שהוא צריך להשעות את עצמו?", אמר השבוע אחד העובדים בקבוצה. "זה גם מסר לא רע עבור הפרקליטות ערב כתב אישום - בבחינת אל תשכחו מי שולט בעיתון החזק במדינה".

2. שווי המניות נשחק לאורך השנים 

נתון נוסף ששווה להתייחס אליו ביחס לשווי המניות בידיעות הוא שחיקת הערך שלהן לאורך השנים. חלקו של פישמן נרכש ב-1997 באמצעות חברה משותפת למשפחות פישמן ובר און (ראו גילוי מלא) מידיו של זאב מוזס. בספר "העיתון" של עדי מרקוזה-הס מתואר כיצד נקבע שווי חלקו של פישמן (אז בשותפות עם בר און). על פי מרקוזה-הס, מוזס ביקש מעורך הדין יוסי שגב למצוא רוכש למניות. שגב שאל את מוזס בכמה הוא מעריך את חלקו, ומוזס נקב בסכום של מאות מיליוני שקלים - 'אם אשיג לך יותר אוכל לקבל את ההפרש?', שאל שגב ונענה בחיוב. זמן לא רב לאחר מכן נרכשו שליש מהמניות לפי השווי המיוחס היום לקבוצה כולה. שגב גרף לכיסו מאות מיליוני שקלים.

הסיפור הזה ממחיש עד כמה קביעת שווי ל"ידיעות אחרונות" - קבוצה פרטית המתנהלת בקנאות ביחס לתוצאותיה הכספיות - היא משימה קשה. אבל הוא גם ממחיש עד כמה נשחק שוויה לאורך השנים, ובעיקר כוחו של העיתון המודפס, ומשפיע לרעה על שווי הקבוצה כולה שאליה דווקא נוספו אפיקים הנחשבים מוצלחים יחסית לתזרים המזומנים כמו אתר ynet.

3. מה יעלה בגורל העיתון כעת?

אחת האפשרויות היא כמובן שמוזס אסף מניות כדי למכור אותן בעתיד, עם פרמיית שליטה במחיר גבוה יותר. אלא שאנשים שמכירים את מוזס מקרוב טוענים שעבורו "ידיעות אחרונות" הוא לא עסק אלא מפעל חיים וכי אין לו כל כוונה למכור את העיתון - מה שעלול להשתנות כמובן בתסריט שבו הוא יואשם, יישפט וייכנס לכלא.

"איבוד השליטה הטריף אותו", אומר שלא לייחוס בכיר בתעשייה על מוזס. "בשביל לקנות אותה חזרה הוא היה מוכן להשקיע הרבה כסף. להשקיע כדי לקנות משהו שבעצם שייך לו".

האם הניהול השוטף של ידיעות ישתנה לאור ביצור מעמדו של מוזס? בשביל אנשי "ידיעות אחרונות" מוזס הוא העיתון והעיתון זה הוא, וסביר להניח שבעיתון עצמו לא יקרו שינויים מרחיקי לכת בקרוב. אל שאם האיש הכול יכול של "ידיעות אחרונות" יסתבך משפטית עד כדי כך שימצא עצמו בכלא, אזי נפתח משחק חדש לחלוטין. 

*** גילוי מלא: רכישת המניות ב"ידיעות אחרונות" בשנת 1997 נערכה על-ידי חברה משותפת של משפחת פישמן ומשפחת בר און. כיום מדובר בהחזקה עקיפה ומשורשרת ללא זיקה אפקטיבית למניות "ידיעות אחרונות". איש העסקים אליעזר פישמן הוא בעל השליטה הקודם בחברת "מוניטין", המחזיקה (100%) בעיתון "גלובס". פישמן ואלונה בר און, מבעלי השליטה הנוכחיים בחברה, מצויים בסכסוך משפטי עסקי ואישי מתמשך.

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר המלצת המשטרה ופרסום כתב החשדות, ארנון (נוני) מוזס הוא בגדר חשוד, לא הורשע בביצע עבירה ועומדת לו חזקת החפות.