עולם בלי קניין רוחני? הבינה המלאכותית משנה את עולם היזמות

הקושי להתחקות אחר תהליך הפיתוח שנעשה על-ידי מערכות בינה מלאכותית מזעזע את עולם הקניין הרוחני, ועשוי בסופו של דבר להוביל לחיזוק של ענקיות הטכנולוגיה • "בעולם התוכנה יודעים מי ישב וכתב את הקוד, כאן לא", אומר עו"ד אסא קלינג, ראש מחלקת קניין רוחני במשרד עוה"ד נשיץ ברנדס אמיר ולשעבר ראש רשות הפטנטים

בינה מלאכותית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
בינה מלאכותית/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

מתכונים חדשים ומקוריים מפותחים בדרך כלל על ידי שפים וחובבי בישול, שמנסים אותם על משפחות וחברים, וכך מנסים לשפר אותם, להוסיף תבלין כזה או אחר או לשנות את המינון של רכיב מסויים. היום, בעולם שבו הבינה המלאכותית נכנסת לכל תחום פעילות, מתכונים מפותחים גם בדרכים אחרות. במסגרת פרויקט של MIT שנקרא "איך ליצור (כמעט) כל דבר", מדענים ואומנים מזינים דוגמאות קיימות למנוע בינה מלאכותית, והוא ממציא מתכונים, בגדים ובשמים חדשים שאמורים לקלוע לטעמי השוק. כך פותחו מתכונים חדשים של פיצה עם בטטה, שעועית וגבינת ברי או טראפל בשר-ג'ינג'ר.

אולם אם בשיטה המסורתית ברור מי צריך לקבל את הקרדיט על המצאת המתכון ומה היה תהליך פיתוחו, בבינה מלאכותית התהליך יותר מעורפל - ידוע מה המידע שהוזן לאלגוריתם וידוע מה הוא הפיק, אבל לא תמיד ברור איך התנהל תהליך הפיתוח עצמו. השאלות הללו עולות גם בתעשיות אחרות, בהן יש חשיבות משמעותית יותר לשאלה מי עומד מאחורי הפיתוח, בעיקר כאלו שמתבססות על רישום פטנטים.

כך, גם בתעשיית התרופות ובתעשיית החומרים נחשב השימוש בבינה מלאכותית למבטיח במיוחד. הגילוי והייצור של חומר או תרופה חדשה הוא יקר מאוד ואורך על פי רוב כ-20 שנה לכל חומר או תרופה. במאמר שפורסם השנה העריכו כלכלנים מ-MIT, הרווארד ואוניברסיטת בוסטון כי ההשפעה הכלכלית החזקה ביותר של בינה מלאכותית, תהיה בתור "שיטת המצאה", שתשנה את כל תהליך החדשנות והמחקר ופיתוח בארגונים. כעת, הן באקדמיה והן בחברות סטארט-אפ, מתחילים להשתמש במנועי בינה מלאכותית ורשתות נוירונים כדי להמציא ולהגיע לתגליות חדשות בתחומים הללו.

הסוגיה הזאת - הקניין הרוחני של אמצאות (תגליות) שמפותחות באמצעות בינה מלאכותית - תפסה מקום מרכזי בפגישה השנתית של חמשת משרדי הפטנטים של חמש המדינות המובילות בעולם ברישום פטנטים, שהתקיימה החודש באינצ'ון שבקוריאה. בפגישה הוחלט על הקמת צוות משימה שימפה את האתגרים החדשים שעומדים בפניהם לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום הבינה המלאכותית. חמשת המשרדים - של קוריאה, אירופה, יפן, סין וארה"ב - מטפלים יחד בכ-85% מבקשות הפטנטים והקניין הרוחני בעולם, והמדיניות שהם יגבשו בכל הנוגע לבינה מלאכותית צפויה להיות בעלת השפעה רבה. הדיון שערכו בנושא, בסופו הוחלט על הקמת הצוות, הוא רק האחרון בסדרה של דיונים, כנסים, דוחות, קולות קוראים וניירות עמדה של משרדי פטנטים מהעולם, וגם מישראל - כולם עוסקים בשאלות של בינה מלאכותית.

"היום, הרבה בקשות פטנט כוללות את המילים בינה מלאכותית, או רשת נוירונים, והנייר סופג הכל. בעולם הפטנטים הממציא הוא הלקסיקוגרף של עצמו, הוא מגדיר בעצמו מה המשמעות של בינה מלאכותית בתוך בקשת הפטנט. כך יוצא שהמילים הנכונות מופיעות בבקשות, אבל זאת לאו דווקא הטכנולוגיה הנכונה. זאת 'באז-וורד' מאוד נפוצה ואנשים אוהבים להשתמש בה, בין אם זה נכון ובין אם לא", אומר עורך הדין אסא קלינג, לשעבר ראש רשות הפטנטים ורשם הפטנטים. "הרגולטור צריך להגדיר לעצמו מהי בינה מלאכותית, שלגביה הוא צריך לשקול שיקולים פילוסופיים, אתיים או חברתיים, ואם לתת או לא לתת הגנה".

עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך
 עו"ד אסא קלינג/ צילום: עמי ארליך

האם צריך לקבוע כללים לבינה מלאכותית?

קלינג כיהן כרשם הפטנטים וראש רשות הפטנטים בישראל בין השנים 2011-2017, וכיום עומד בראש מחלקת הקניין הרוחני במשרד נשיץ ברנדס אמיר. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר מה הן ארבע הסוגיות הבולטות שנמצאות במרכזו של הדיון על קניין רוחני ובינה מלאכותית כיום: האם יש להגן על קניין רוחני של בינה מלאכותית; למי שייכת אמצאה שהומצאה על ידי מנוע בינה מלאכותית; למי האחריות במקרה של הפרת זכויות קניין על ידי בינה מלאכותית; והאם הקניין הרוחני ימשיך להתקיים במציאות של ביג דאטה.

בנוגע לסוגיה הראשונה, מדוע פטנטים של בינה מלאכותית הם שונים מכל פטנט אחר?

"השאלה האם אנחנו צריכים לקבוע כללים חדשים לגבי בקשות של בינה מלאכותית נגזרת מהשאלה הפילוסופית - על מה נותנים פטנט? כיום לא נותנים פטנט על מחשבות, על תהליכים מחשבתיים, על ביטויים מתמטיים ותגליות מדעיות. מה שכן נותנים עליו פטנט הוא על אמצאות, על איך מתבצע היישום בעולם האמיתי, ולא על התהליך המחשבתי. בינה מלאכותית היא בעצם סימולציה של תהליך מחשבתי, וכאן אנו צריכים לשאול - אם יש פה תהליך מחשבתי, האם אנחנו רוצים לתת עליו בלעדיות למישהו?

"סוגיית הבעלות היום על אמצאות היא סוגיה רגישה במיוחד בהקשר זה, משום שספקיות הבינה המלאכותית הגדולות היום הן ענקיות הטכנולוגיה שרוב הסטארט-אפים בתחום משתמשים בשירותים שלהן. אם אותן החברות ישלטו בתשתית, יהיו לנו חמישה שחקנים שהכוח שלהם רק ילך ויגבר. רשות ההגבלים העסקיים הישראלית הוציאה לאחרונה קול קורא תחת הכותרת 'היבטי תחרות בכלכלה הדיגיטלית', בו הביעה חשש, שבעיניי הוא אמיתי, בעניין השליטה של החברות הללו בתשתיות הבינה המלאכותית".

במקביל לדיונים בסוגיה זו ואחרות, כיצד משרדי הפטנטים מתמודדים עם בקשות כאלה?

"האנשים בשטח רוצים את ההגנה ואת היתרון התחרותי בשוק, ומשרדי הפטנטים נאלצים לקבל החלטות כבר עכשיו, לפני שיש החלטות של הרגולטור והממשלות שהם יכולים להתבסס עליהן. יצאו הנחיות של משרדי הפטנטים הממשלתיים באירופה לפיהן יש להתייחס לבינה מלאכותית כאל המצאות בתחום התוכנה, ובארה"ב יצאו הנחיות דומות. כלומר, כמו במקרה של אלגוריתם מתמטי אחר, אם תצליח להמחיש אפקט טכני בעולם האמיתי באמצעות שיטת הבינה המלאכותית שלך, קיים סיכוי גבוה שיאשרו לך את הפטנט".

"רק אדם יכול להיחשב ממציא"

ארגון הקניין הרוחני העולמי (WIPO) פרסם בפברואר האחרון דוח על מצב הבינה המלאכותית המבוסס על בקשות לפטנטים בתחום. הדוח מחלק את הפטנטים לשלוש קטגוריות: הראשונה, טכניקות בינה מלאכותית - מודלים מתמטיים שמאפשרים חישוב משימות אשר לרוב מתבצעות על ידי בני אדם; השנייה, פונקציות יישום של בינה מלאכותית - שימושים של בינה מלאכותית כמו דיבור או ראייה ממוחשבת; והשלישית, תחומי יישום של בינה מלאכותית - תחומים או דיסציפלינות שניתן ליישם בהם בינה מלאכותית, כמו תחבורה, חקלאות או מדעי החיים. הקטגוריה השנייה והשלישית כוללות יישום ממשי של הטכנולוגיה, ואילו הקטגוריה הראשונה מתייחסת לשיטת חישוב בסיסית.

הדוח בדק קרוב ל-340 אלף משפחות פטנטים בתחום הבינה המלאכותית, שפורסמו בין 1960 למחצית הראשונה של 2018. בחלוקה לקטגוריות, 44% מהפטנטים הזכירו טכניקת בינה מלאכותית, 75% הזכירו פונקציית יישום אחת לפחות ו-62% הזכירות תחום יישום. 68% מכלל הפטנטים שייכים ליותר מקטגוריה אחת. לפי ההנחיות אליהן מתייחס קלינג, שזהות להנחיות לגבי כל אמצאה מעולם התוכנה, יינתנו פטנטים רק על בקשות מהקטגוריות השנייה והשלישית.

"ההשגה שלי ושל רבים אחרים לגבי ההקבלה של בינה מלאכותית לעולם התוכנה היא שבעולם התוכנה אנחנו יכולים לדעת שהיה אדם שישב וכתב שורות קוד, בעוד שעם בינה מלאכותית, יש רשתות נוירונים שבונות את עצמן ולא יודעות איך", אומר קלינג. "אם יינתן פטנט על שיטה שלא ידוע אפילו מה היא בדיוק עושה, עשויה להיות למישהו בלעדיות על טכנולוגיה מאוד רחבה ויהיה לזה אפקט מצנן על החדשנות".

"אנחנו חיים בעולם בו מכונות, בהינתן אינפוט מסויים, יכולות להמציא משהו חדש ומפתיע. כיום ישנן יצירות מוזיקה פרי מחשב ותמונות אומנות בסגנון רמברנדט שנוצרו על ידי מערכות בינה מלאכותית 'יצירתיות'. כבר ב-2006, פרופ' ג'ון קוזה מאונ' סטנפורד המציא את מה שהוא כינה 'מכונת אמצאות'. הוא תכנת את המכונה לעצב מעגל אלקטרוני למכונת ייצור באופן שייעל את העבודה במפעלים, והגיש על העיצוב הזה בקשה לפטנט".

האם מכונה יכולה להיחשב כממציא הפטנט?

"לפי הדין האמריקאי רק אדם בשר ודם יכול להיחשב ממציא, אך מי שהגדיר את המעגל הזה הוא לא האדם אלא המכונה שלו, ולכן במקרה של קוזה, הדין מחייב לשקר. בבריטניה נקבע בחוק שהאדם שארגן את התנאים ליצירה, ייחשב לבעליה. בישראל טרם נדרשו בתי המשפט לפרשנות החוק בהיבטי זכויות יוצרים אלה".

"נהוג לחשוב על שאלת הממציא כשאלה של קשר סיבתי - מיהו הגורם שבלעדיו האמצאה לא הייתה יכולה להתקיים. השיטה עובדת כך כי המטרה שלה היא לתגמל מחשבה מקורית. השאלה עולה גם בלי הבינה המלאכותית, החל מהמצאה של צוות במעבדה, בה ראש המעבדה הוא שרשום כממציא, או מנכ"ל של חברה שרשום כממציא כאשר בפועל עבדו על זה מאות אנשים. אפילו אם השתמשתי בדף נייר ועט בתהליך ההמצאה שלי, מה ההבדל בין זה לבין שימוש בבינה מלאכותית?

"המכונה מרחיקה את האדם מהקשר הסיבתי, והשאלות הללו יהפכו ליותר חשובות כל שמכונות יהיו יותר מורכבות. למשל, במקרה של רשתות נוירונים, יש את הממציא, את מי שבנה את הרשת, את מי שלימד אותה באמצעות דאטה ואת המשתמש שלה. אנחנו נצטרך להידרש לשאלה מי הבעלים של ההמצאה - את מי אנחנו רוצים לתמרץ. נצטרך לשאול האם הקונסטלציה הזו נכונה גם בעולם של למידה עמוקה, שבו תהליך הלימוד הוא כבר יותר פנימי למכונה? לא בטוח.

"אחת התשובות, שאני נותן על זה, היא הכיוון של בדיקת האחריות - במקום לבדוק מהי מכונה ממציאה נשאל מהי מכונה מפרה. למשל, אני בונה רכב אוטונומי עם רשת נוירונים, מאמן אותו על הכביש, והוא מגיע לתהליך שמובילאיי כבר המציאה ורשמה עליו פטנט. אז מיהו המפר? מיהו האחראי? ברור שהמלחמה הגדולה בארה"ב בין גוגל ואובר (בנוגע להפרת קניין רוחני בתחום הרכב האוטונומי, י"י) תגיע בין היתר גם לזירת הפטנטים, וברגע שבית המשפט יידרש לשאלת האחריות, וישאל מי האחראי כאשר מכונה הפרה את זכות הקניין, יכול להיות שזה יתן לנו כמה תשובות".

הדיון בכל השאלות הללו נמצא אמנם בשיאו לאור התפתחות הבינה המלאכותית, אך קלינג מעלה את האפשרות שהמשך ההתפתחות הטכנולוגית בתחום, וצמיחת הביג דאטה, יביאו דווקא לכך שהקניין הרוחני ייעלם מהעולם. "בעולם הביג דאטה, בסופו של דבר לכל המכונות תהיה נגישות לאותם מאגרי מידע אדירים. אם לכולם יהיה את אותם הנתונים, והם יעשו את אותן האמצאות, בעולם שכזה גם לא יהיו פטנטים, ואז נצטרך לשאול מהו פטנט". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובס טק?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988