המנצחות הגדולות בתשואות קופות הגמל וקרנות ההשתלמות: אלטשולר שחם ואנליסט

בסוף אפריל 2019 נוהלו באמצעות חברות ניהול הגמל וההשתלמות כספי ציבור בהיקף מצרפי של כ-494 מיליארד שקל. שני התיקים הציבוריים הכי גדולים בשוק זה הם תיק קופות הגמל לתגמולים ותיקי קרנות ההשתלמות, שבהם מנוהלים נכסים בהיקף של יותר מ-233 מיליארד שקל בגמל ויותר מ-230 מיליארד שקל בהשתלמות.

■ תשואות קרנות ההשתלמות »

מנתוני הגמל נט עולה כי שוק הגמל בכללותו רשם ב-12 החודשים שהסתיימו בסוף אפריל השנה תשואה נומינלית ברוטו מצטברת של כ-4.6%. בשלוש השנים האחרונות השוק רשם תשואה מצטברת של כ-15.4%, ואילו בחמש השנים האחרונות נרשמה תשואה מצטברת של 21.3%. למעשה, התשואה הרב שנתית בכל אחת משלוש השנים האחרונות עמדה על כמעט 4.9%, בעוד שבחמש השנים האחרונות מדובר על תשואה שנתית ממוצעת של יותר מ-3.9%.

■ תשואות קופות הגמל לתגמולים »

למעשה, מבחינת החוסכים לטווח ארוך בישראל, השנים האחרונות ממשיכות מגמה ארוכת שנים של תשואות חיוביות. מניתוח נתוני הגמל נט עולה כי ב-20 השנים האחרונות, מ-1999 ועד 2018, היו רק ארבע שנים שליליות, בעוד שלכל אורך התקופה ובמהלך הרבעון הראשון השנה נרשמה תשואה כוללת של כ-260% בקופות הגמל לתגמולים, ותשואה מצטברת של 247% בקרנות ההשתלמות. במונחי תשואות שנתיות ממוצעות מדובר על תשואות נומינליות ברוטו של 6.5% ו-6.3% לשנה, בהתאמה.

עד כמה אלו מספרים מהותיים עבור הציבור בישראל? מדובר באחד משלושת אפיקי החיסכון לטווח ארוך המרכזיים של הציבור בישראל, אשר מרכיבים את עולם החיסכון הפנסיוני "החדש" - של החיסכון הצובר. מדי שנה הציבור בישראל מפקיד לקופות גמל בכללותן - כולל הגמל לתגמולים, קרנות ההשתלמות, הגמל להשקעה והחיסכון לכל ילד - סך מצרפי שעומד נכון לסוף אפריל השנה על כ-41 מיליארד שקל.

כלומר, לא רק שכמעט חצי טריליון שקלים מכספי הציבור מנוהלים באמצעות חברות ניהול הגמל וההשתלמות, אלא שהיקף ההפקדות השנתי למכשירי ההשקעה הללו כבר חצה את רף ה-41 מיליארד שקל לשנה - זינוק של ממש ביחס ללפני כמה שנים, כאשר עד 2014 הסתכמו ההפקדות השנתיות לאפיקי הגמל וההשתלמות בסדר גודל של כמחצית מסכום זה.

למעשה, לאחר שנים של דשדוש מתמשך בגמל לתגמולים, קופות אלה "הפכו תקליט" בשנים האחרונות והן הצטרפו לקרנות ההשתלמות בהציגן צמיחה ניכרת בבסיס הנכסים שמנוהל באמצעותן ועבור הציבור. החשיבות מבחינת החוסכים טמונה בעיקר בתשואות שמציגים השחקנים השונים בשוקי הגמל וההשתלמות, כשכל תשואה שנרשמת בקופה או בקרן מגדילה מיידית את החיסכון שצבור עבורם.

אם כך, בחינת "גלובס" לתשואות הנומינליות ברוטו של המסלולים המרכזיים שפתוחים לכלל האוכלוסייה בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות, ושבהם מנוהלים לפחות חצי מיליארד שקל, מלמדת כי יש שני מנצחים בולטים בדירוג הרב-שנתי של 2019: בתי ההשקעות אלטשולר שחם, שאת השקעותיו מנהלים המייסד בעלים ומנכ"ל משותף גילעד אלטשולר וסמנכ"ל ההשקעות דני ירדני, ואנליסט, שבניהול איציק שנידובסקי ולצדו סמנכ"ל ההשקעות נועם רוקח.

אחריהם בולטות לחיוב גם קופות וקרנות של כלל ביטוח, שאת השקעותיה מנהל יוסי דורי, של ילין לפידות, שבניהול המייסדים והבעלים יאיר לפידות ודב ילין, ושל הלמן אלדובי, שאת השקעותיו מנהל אמיר גיל.

הגוף הראשון, שהפך בשנים האחרונות לשם נרדף להצטיינות בדירוגי התשואות בחיסכון לטווח ארוך, הוא אלטשולר שחם. דני ירדני, סמנכ"ל השקעות באלטשולר שחם, נמנה כבר שנים רבות עם צמרת מקבלי החלטות בבית ההשקעות, ובראיון למגזין ההשקעות של גלובס הוא חולק את אחד העקרונות שמובילים אותו: "המסר הכי חשוב שיש לי למשקיעים הוא לא לקבל החלטות חפוזות על בסיס שינויים קצרי טווח, שכן ההיסטוריה מלמדת שבדרך כלל הן מובילות להפסדים".

 דני ירדני, אלטשולר שחם / צילום: איל יצהר, גלובס

תנודות קצרות טווח של אחוזים רבים לצד אחד, ולאחר מכן תשואות הפוכות בתקופה קצרה מאוד גם כן היו לנו ברבעון הרביעי אשתקד, ובעיקר במהלך דצמבר האדום. ואחר כך ברבעון הראשון השנה נרשמו עליות חדות לא פחות שמחקו את הירידות. התנודות האדירות בין רבעון גרוע לרבעון עוקב חיובי וחזק במיוחד - זו המציאות שלנו לעתיד להערכתך?
ירדני: "ככל שיש יותר כסף במערכת, ויותר אלגוריתמים, התשובה לכך חיובית. יהיו כל מיני טריגרים שיובילו לתנודתיות, ועל כן צריך לדעת להתמודד עם זה. אבל, ממה שראינו בחצי השנה האחרונה, ובמיוחד בדצמבר, הציבור התבגר ומבין שזה חלק משוק ההון, שהוא לא פיקדון בבנק, וחלק מעסקת החבילה היא תנודתיות. לשמחתנו לא הייתה פניקה בירידות של סוף 2018. לא שלא היו אנשים שעזבו או שהורידו סיכון, אך יחסית להיסטוריה זה היה יחסית בשוליים ומעודד היה לראות זאת".

התנודתיות הגוברת משנה את המגמה ארוכת הטווח?
"לדעתי זה לא משנה כלום במגמה הארוכה, אבל אני רוצה לוודא שיש אנשים שזה לא משפיע עליהם. כי יש אנשים שמשנים פוזיציות בתנודות כאלה. תנודתיות כשלעצמה לא מצדיקה שינוי בתיק. אין מתנות חינם - רוצים תשואה, זה בא עם תנודתיות".

מה אתה צופה להמשך השנה?
"ישנו כמעט קונצנזוס שלפיו הריביות בעולם לא יעלו, ואולי בארה"ב הריבית אף צריכה לרדת. לכן איני מניח שעד סוף השנה יהיה שינוי של 180 מעלות ויעלו ריבית בארה"ב. לדעתי יש שקט בגזרה הזו, כשמהצד השני יש את עניין מלחמת הסחר עם סין שתופס כותרות.

"אנו רואים שיש ימים שזה לפתע תופס יותר כותרות ותשומת לב, והשווקים מתממשים, אבל אז השווקים נרגעים ושבים לעלות. עם זאת, לדעתי יש דבר אחד שמשליך על התשואות ארוכות הטווח - שיש הרבה כסף שיושב עדיין בצד ושיזרום לנכסי סיכון כשיהיה שקט. את זה צריך לזכור גם כשיש בלגן, אם הוא לא מוביל לסוף העולם - יש הרבה מאוד כסף שמחכה להזדמנויות, וכשהמצב נרגע הכסף הזה חוזר לשוק ומוביל את המדדים לעליות".

מהם האתגרים הגדולים של השווקים פה ובעולם וכיצד הם משפיעים? למשל מלחמת סחר בין סין לארה"ב או פה עוד מערכת בחירות.
"בעולם, האתגר המיידי הוא אכן מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין. לצד זאת אני חושב שיש אתגר הרבה יותר ארוך טווח וממש לא מיידי: העובדה שהמגזרים הציבוריים והממשלות והבנקים המרכזיים כנראה יישארו ממונפים תקופה מאוד ארוכה, ושהמינוף אף גדל. מתישהו יצטרכו להתמודד עם זה, אבל זה ייקח הרבה שנים.

"בישראל יש את האי-יציבות הפוליטית שמשליכה על חוסר יכולת להתמודד עם הגירעון בטווח המיידי. צריך פה יציבות כדי לקבל החלטות ולעשות את מה שצריך לעשות כדי להכניס בחזרה את הגירעון ליעד".

מה הדגשים שלך לניהול השקעות נכון, מה אתם עושים שמוביל אתכם להצלחה?
"בראש ובראשונה, שמים דגש על חשיבה לטווח ארוך ולא להיות נתונים לשיקולים קצרי טווח כגון אירועים שמייצרים תנודתיות. יש לחשוב כל הזמן על מגמות ארוכות טווח. הרי בטווח הקצר אין שום שליטה על אירועים, כמו למשל אמירה של נשיא ארה"ב טראמפ שנכתבת בבוקר ושמזיזה בחדות את השוק. דבר נוסף הוא לא להיכנס לדיפרסיה כשהשוק יורד חזק, ולא להיכנס לאופוריה כשהוא עולה חזק. יש לנהל את התיק באלוקציה שמתאימה למצב הנוכחי בראייה ארוכת טווח, ולא להגדיל מניות למשל כי השוק עולה, או לעשות ההיפך כשהשוק יורד".

"יצאת מהשוק לשבועיים - אתה עלול לאבד תשואה של שנה שלמה"

כאמור, לצד אלטשולר שחם, שהקופות והקרנות שלו בולטות לחיוב כמעט בכל תקופת זמן שבה בחנו את התשואות - שנה, 3 שנים ו-5 שנים אחורה, ניצב בית ההשקעות אנליסט. בשיחה עם מגזין ההשקעות של גלובס, סמנכ"ל ההשקעות נועם רוקח והמנכ"ל איציק שנידובסקי מסכימים עם העיקרון של ירדני, וממליצים גם הם על ניתוח לטווח ארוך ושמירה על הפוזיציה, גם כשיש רעשים קצרי טווח.

 מימין: איציק שנידובסקי, מנכ"ל אנליסט, ונועם רוקח, סמנכ"ל ההשקעות אנליסט / צילום: איל יצהר, גלובס

התנודות האדירות בין רבעון רביעי גרוע אשתקד, לרבעון ראשון חיובי וחזק במיוחד השנה, זו המציאות לעתיד להערכתם?
רוקח: "אנחנו בעולם של עודף מידע ומערכות מסחר אלקטרוניות שהמשקל שלהן בסך המסחר עלה. לכן ההשפעה של כל נתון כלכלי היא הרבה יותר דרמטית מבחינת המסחר, מאשר אם פותחים פרספקטיבה יותר רחבה ורואים שהמאקרו לא תמיד זז כל כך מהר. לכן התנודתיות של נכסים סחירים תמשיך להיות גבוהה".

זה רעש שצריך להתעלם ממנו, או שמדובר במחזורי מסחר קצרים יותר?
"כמנהל השקעות עליך לחשוב כל הזמן אם הרעש מוגזם, ואולי אפילו לנצל את זה לקניות, בדיעבד כפי שאנו ביצענו בדצמבר".

שנידובסקי: "התופעה הזו יותר קיצונית בשווקים בחו"ל מאשר בארץ. זה אומר שמה שמאפיין תוצאות טובות לאורך זמן זה האומץ לפעול נגד מגמה - כשהמציאות הזו יוצרת בימים קיצוניים הזדמנויות השקעה. צריך אומץ מקצועי לפעול כנגד המגמה בתקופה הזו. זה מאפיין אותנו לאורך שנים ולדעתי זה מסודות ההצלחה שלנו.

"אני ממליץ לפעול לפי האני מאמין המקצועי שלך גם כשזה נגד המגמה בשווקים באותה העת. בנוסף, מבחינת הלקוחות חשוב לדעת שבגלל התנודתיות הקיצונית בתקופות מאוד קצרות, גם התיקונים מאוד קצרים וחדים, ותזוזות יכולות לגרום לנזק רב מאוד. קשה לתזמן את השווקים, ולכן אחד הלקחים הגדולים הוא לא לנסות לתזמן את השוק ולהישאר בפוזיציה. אם יצאת מהשוק לשבועיים אתה עלול לאבד תשואה של שנה שלמה".

מה אתם צופים להמשך השנה, מהם האתגרים הגדולים של השווקים פה ובעולם - מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין, בחירות בארץ?
רוקח: "מלחמת הסחר מתבררת כיותר מורכבת מרק סוגיות של היקפי היצוא הסיני מול היצוא האמריקאי. יש פה גם סוגיות של טכנולוגיה וקניין רוחני. למרות האינטרס הכלכלי של שני הצדדים לפתור את המשבר הזה, הוא ככל הנראה יכול להיפתר רק באופן חלקי, ואולי הפיתרון בכלל ימשיך להידחות. הדבר מתחיל להיות מתורגם להאטה בקצב הצמיחה העולמי, שהביאה את השווקים לתמחר שתי הורדות ריבית בארה"ב עד סוף השנה. להערכתי ייתכן שזו ציפייה אפילו מעט מוגזמת של השווקים".

"לגבי הבחירות פה: כל עוד נשמרת האחריות התקציבית, היסטורית אין לבחירות פה השפעה גדולה על המדדים. אבל בהקשר הכלכלי אנו הולכים לראות אחרי הבחירות, כמו עם כל ממשלה חדשה ולמרות הדרישות הקואליציוניות, עלייה במיסוי בישראל, אולי בעיקר דרך מע"מ, וקיטון בהטבות שהיו בשנים האחרונות. אני מקווה ומצפה שישראל לא תמשיך להציג גירעון בשיעורים של 4% לשנה. היא לא יכולה להרשות זאת לעצמה, ובשלב מסוים זה עלול לסכן את הדירוג".

שנידובסקי: "לגבי ישראל - המחירים פה לכאורה מתומחרים יותר נמוך מאשר בשווקים בחו"ל, דבר שמעיד על אטרקטיביות רבה יותר פה. אבל, רואים שבמיוחד בזמן האחרון השווקים בחו"ל מתפקדים יותר טוב מבארץ וזה בין השאר נובע מדלילות במחזורי המסחר בבורסה בארץ וקשיים מקומיים. עם זאת, פוטנציאל הצמיחה הגדול  נמצא פחות בשוק המקומי ויותר בשווקים בחו"ל.

"בכל מקרה, יש לצאת מנקודת הנחה שהקצב שהיה ברבעון וחצי הראשונים השנה לא יימשך בהמשך 2019. אנו מדברים על תשואות חריגות מאוד שלמעשה לא היו פה 10 שנים, גם במסלולים הכלליים ויותר מזה במסלולים המנייתיים".

הבורסה לניירות ערך בתל אביב שינתה אשתקד את אופיה, זה מוביל לתוצאות?
שנידובסקי: "הכיוונים החדשים שהבורסה פועלת בהם בשנתיים האחרונות הם  חיוביים. יש עוד הרבה מאוד עבודה לשיפור ושכלול שוק ההון המקומי, פעילות הבורסה, מגוון מכשירי השקעה נוספים וכו', אבל הכיוונים חיוביים".

רוקח: "אחת הבעיות שלא נמצא להן פיתרון זה העדפה של חברות טכנולוגיה ישראליות שלא להיסחר בישראל. הן הולכות לנאסד"ק בעיקר בגלל שהשווי שהן מקבלות שם גבוה יותר, ואם הייתה למשל דרך להביא לפה את צ'ק פוינט ו-וויקס זה היה מחזק מאוד את הבורסה בישראל. בעצם אין ייצוג טכנולוגי גדול בת"א למרות שאנו מדינת טכנולוגיה, ורצוי למצוא לזה פיתרון. אבל יש לזכור שזו הבחירה של החברות עצמן".

מה הדגשים שלכם בניהול השקעות נכון?
שנידובסקי: "קודם כל הסתכלות לטווח ארוך ולא קצר, אומץ מקצועי לפעול נגד מגמה, ואנליזה יסודית ועמוקה של החברה במכלול ההיבטים - לא רק הפיננסיים אלא גם רגולטוריים וסטנדרטים של ממשל תאגידי".

רוקח: "גם האומץ להיות מעט שונה מהקונצנזוס מסייע".

אנליסט ואלטשולר שחם גם בגמל להשקעה

בנובמבר 2016 הצטרפו לשוק הגמל וההשתלמות עוד שני מכשירי חיסכון חדשים: קופות הגמל להשקעה, שמהוות מענה לפוליסות החיסכון לפרט של חברות הביטוח, והגמל להשקעה חיסכון לכל ילד. נכון לסוף אפריל השנה מנוהלים בקופות הגמל להשקעה נכסים בהיקף מצרפי של כ-8.9 מיליארד שקל, בעוד שבקופות הגמל חיסכון לכל ילד - שכוללות מימון מהמדינה - מנוהלים 6.2 מיליארד שקל.

בסך הכל, נכון לסוף אפריל, בסיכום השלישון הראשון של השנה, מנוהלים בשני המכשירים החדשים הללו כ-15.1 מיליארד שקל, המהווים כ-3.05% משוק הגמל.

מי שמוביל את דירוג התשואות בגמל להשקעה, בבחינת המסלולים הכלליים, הם שני הגופים שבולטים בצמרת הדירוגים של התשואות גם ביתר אפיקי הגמל: אנליסט ואלטשולר שחם, שהמסלולים הכלליים שלהם בגמל להשקעה רשמו ב-12 החודשים האחרונים תשואות נומינליות ברוטו של כ-5.9% ו-5.4%, בהתאמה. במקום השלישי ניצב עוד "כוכב" תשואות מוכר ובעל מוניטין - בית ההשקעות ילין לפידות, שהמסלול הכללי שלו בקופה להשקעה מציג תשואה של 5.3% לתקופה שהחלה במאי 2018 והסתיימה בתום אפריל 2019.

ומה לגבי הדירוג תשואות הגמל להשקעה חיסכון לכל ילד? באפיק זה נבחן את דירוג התשואות בסיכון מוגבר, מוטה מניות, וזאת לאור המאפיינים ארוכי הטווח של החיסכון האמור. גם פה הגופים שבולטים בצמרת הם אנליסט ואלטשולר שחם, שמסכמים 12 חודשים חיוביים עבור הלקוחות שלהם, כשאחריהם בית ההשקעות פסגות, עם תשואות של 12.5% למוביל ושל 8.5% לשני הגופים שאחריו.

השלישייה המובילה מופיעה באותו הסדר גם בדירוג התשואות במסלול החיסכון לכל ילד בסיכון בינוני, כשבחיסכון לכל ילד בסיכון מועט יש שינוי - אלטשולר שחם אמנם בראש, אך לאחריו פעילות הגמל הקטנה של אינטרגמל שהפכה בשנה החולפת לפעילות הגמל של בית ההשקעות מור, שרושם הצלחות בשוק קרנות הנאמנות ועושה כעת את צעדיו הראשונים בתחום החיסכון לטווח ארוך. אחריו המסלול של אנליסט. 

כך דירגנו את קופות הגמל וקרנות ההשתלמות:

דירוג התשואות הרב שנתיות בקופות הגמל לתגמולים ובקרנות ההשתלמות נעשה באמצעות איסוף נתוני הגמל-נט של האוצר ושל רשות שוק ההון. הקופות והקרנות שנכללות בדירוג הן כאלה שפתוחות להצטרפות של כלל הציבור, ושמנהלות נכסים בהיקף של לפחות 500 מיליון שקל. מדובר בדירוגי התשואות הנומינליות ברוטו על סך ההשקעות, ל-12 החודשים האחרונים שהסתיימו בסוף אפריל השנה, במקביל לתשואות השנתיות הממוצעות ב-3 וב-5 השנים האחרונות נכון למועד זה. בהתאם לנהוג בשוק הגמל לתגמולים, חילקנו את התוצאות לפי שלוש קבוצות גילאים שקבע הרגולטור (עד 50, 50 עד 60, ו-60 ומעלה), ולצדן עוד קבוצה "כללית", שכוללת מסלולים שאינם נחלקים לפי גיל החוסך.